חיים פינטו (מרוקו)
| ערך מחפש מקורות | |
הרב חיים פינטו (ט"ו בתמוז ה'תק"ג, יולי 1743 - כ"ו באלול תר"ה, ספטמבר 1845) היה מגדולי רבני יהדות מרוקו, רב, ראש ישיבה דיין ומקובל בעיר מוגאדור.
 | |
| המבנה על קברו של הרב פינטו, מוגדור 2016 | |
| לידה |
יולי 1743 ט"ו בתמוז ה'תק"ג אגאדיר, מרוקו  |
|---|---|
| פטירה |
1845 (בגיל 101 בערך) כ"ו באלול ה'תר"ה אסואירה, מרוקו |
| כינוי | רבי חיים פינטו הגדול |
| מקום קבורה | סווירה, מרוקו |
| מדינה |
מרוקו |
| תקופת הפעילות |
?–1845 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד באגאדיר שבמרוקו לרב שלמה פינטו. סבו היה הרב יאשיהו פינטו הראשון. בשנת ה'תקט"ו נפטר אביו. לאחר כשנה פקד משבר כלכלי חמור את עירו בעקבותיו עבר למוגאדור שם התגורר כל ימי חייו.
קרוב משפחתו הרב מאיר פינטו הכניסו ללמוד בישיבתו של הרב יעקב ביבאס רב הקהילה במוגאדור.
למד תורה והתפרסם כעילוי. לאחר פטירת הרב יעקב ביבאס מונה במקומו בשנת ה'תקכ"ט לרב הקהילה במוגאדור על אף גילו הצעיר, יחד עם המקובל הרב דוד חזן.
ייסד את בית הדין הרבני הראשון במוגאדור. עקב תקיפותו בענייני הלכה כינוהו "אביר לב" אך עם זאת היה קשוב לצורכי עדתו ולדאגת עניי עירו.
עמד בראש ישיבה בעירו, ומתלמידיו נמנה רבי דוד זגורי.[1] בנוסף כתב פיוטים כגון 'אלי ארוממנהו' לכבוד חנוכה וכן חיבורים בהלכה, בקבלה, באגדה וחידושים על הש"ס שאבדו במהלך מלחמת ספרד שהייתה בעיר אסווירה.
הקפיד לערוך מדי שנה את הילולת רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס ברוב עם ובחג השבועות למד תורה במשך שני לילות עד לשעות הבוקר.
בספרי יהדות מרוקו מובאים סיפורי ניסים רבים המיוחסים לו.
נטמן בבית העלמין הישן במוגאדור. הותיר אחריו ארבעה בנים: רבי יהודה, רבי יוסף, רבי יאשיה ורבי יעקב. נכדו הוא הרב חיים פינטו השני שהתגורר בקזבלנקה.
לקריאה נוספת עריכה
- חכמי מרוקו - 'רבי חיים פינטו' עמ' 258–262.
קישורים חיצוניים עריכה
- חיים פינטו (מרוקו), באתר "החכם היומי"
- רבי חיים פינטו [הראשון] - באתר MyTzadik
- הרב חיים פינטו באתר דאר דייאלנה
- הרב חיים פינטו באתר שושלת יהדות מרוקו
- הרב חיים פינטו באתר תורת אמת
חיים בן שלמה פינטו (1743-1845), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו הקדמת המחבר לספרו 'לדוד להזכיר'.
