פתיחת התפריט הראשי

הרב חיים פינטו (ט"ו בתמוז ה'תק"ג, 1743 - כ"ו באלול תר"ה, 1845) היה מגדולי רבני יהדות מרוקו, רב, ראש ישיבה דיין ומקובל בעיר מוגאדור.

רבי חיים פינטו
Grave of Rabbi Haim Pinto.jpg
המבנה על קברו של הרב פינטו, מוגדור 2016
לידה 1743
ט"ו בתמוז ה'תק"ג
אגדיר, מרוקו
פטירה 1845 (בגיל 102 בערך)
כ"ו באלול ה'תר"ה
כינוי רבי חיים פינטו הגדול
מקום קבורה מוגדור, מרוקו

ביוגרפיהעריכה

נולד באגאדיר שבמרוקו לרב שלמה פינטו. סבו היה הרב יאשיהו פינטו הראשון. בשנת ה'תקט"ו נפטר אביו. לאחר כשנה פקד משבר כלכלי חמור את עירו בעקבותיו עבר למוגאדור שם התגורר כל ימי חייו.

קרוב משפחתו הרב מאיר פינטו הכניסו ללמוד בישיבתו של הרב יעקב ביבאס רב הקהילה במוגאדור.

למד תורה והתפרסם כעילוי. לאחר פטירת הרב יעקב ביבאס מונה במקומו בשנת ה'תקכ"ט לרב הקהילה במוגאדור על אף גילו הצעיר, יחד עם המקובל הרב דוד חזן.

ייסד את בית הדין הרבני הראשון במוגאדור. עקב תקיפותו בענייני הלכה כינוהו "אביר לב" אך עם זאת היה קשוב לצורכי עדתו ולדאגת עניי עירו.

עמד בראש ישיבה בעירו. בנוסף כתב פיוטים כגון 'אלי ארוממנהו' לכבוד חנוכה וכן חיבורים בהלכה, בקבלה, באגדה וחידושים על הש"ס שאבדו במהלך מלחמת ספרד שהייתה בעיר אסווירה.

הקפיד לערוך מדי שנה את הילולת רשב"י רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס ברוב עם ובחג השבועות למד תורה במשך שני לילות עד לשעות הבוקר.

זכה לגילוי אליהו הנביא [דרוש מקור] ומגידי אמת והתפרסם כבעל רוח הקודש הפועל ישועות שברכותיו מתקיימות במלואן ויהודים מארצות אירופה ומברזיל שלחו לו נדרים ונדבות.

בספרי יהדות מרוקו מובאים סיפורי ניסים רבים המשויכים אליו .

נפטר בכ"ו באלול שנת תר"ה.

נטמן בבית העלמין הישן במוגאדור. הותיר אחריו ארבעה בנים: רבי יהודה, רבי יוסף, רבי יאשיה ורבי יעקב. נכדו הוא הרב חיים פינטו השני שהתגורר בקזבלנקה.

לקריאה נוספתעריכה

  • חכמי מרוקו-'רבי חיים פינטו' עמ' 258–262.

קישורים חיצונייםעריכה