פתיחת התפריט הראשי

חיים רפאל שושנה

דיין, פייטן וחוקר פיוט מרוקאי

הרב חיים רפאל שושנה (ה'תרע"ב - י"א בתשרי ה'תשמ"ז, 191214 באוקטובר 1986) היה רב, דיין משורר עברי וחוקר פיוט מרוקאי, מהחוקרים הבולטים של פיוטי יהדות מרוקו. כיהן כדיין בבית הדין בקזבלנקה וכרב העיר דמנאת.

הרב חיים רפאל שושנה
רבי חיים רפאל שושנה.jpg
לידה 1912
ה'תרע"ב
מרוקו
פטירה 14 באוקטובר 1986 (בגיל 74 בערך)
י"א בתשרי ה'תשמ"ז
באר שבע
מקום קבורה באר שבע
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מרוקו, ישראל
השתייכות רבני ארץ ישראל, רבני מרוקו, אחרונים
תחומי עיסוק פיוט, דקדוק, בלשנות, הלכה, מנהג.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

נולד בשנת ה'תרע"ב (1912) במרקש. נשא את מסעודה, בתו של הרב יעקב דהאן, ראש ישיבה מרכזית בעיר.

בצעירותו לימד בתלמוד תורה בעיר והיה מורה לעברית בבית הספר של תנועת כל ישראל חברים.

התמנה לכהן כרב העיר דמנאת הדרום מרוקו. בשנת ה'תשט"ז נבחר לשמש כדיין בבית דינו של הרב שלום משאש בקזבלנקה, לצד הרבנים יצחק חזן, משה מלכה ורחמים בן עמרה.

נמנה עם מחיי השפה העברית במרוקו, ובשנת ה'תשי"ב (1952) זכה חיבורו על סול חגואל, שמסרה נפשה על קידוש השם, במקום הראשון בתחרות שירה וספרות עברית של אגודת 'מגן דוד'.

בשל היותו ציוני נלהב, עלה לישראל בשנת ה'תשכ"ו (1966) והתיישב בשכונה ו' בבאר שבע, שם שימש כמנהל מחלקת הנישואין ברבנות.

נפטר בי"א בתשרי (יום שמחת כהן) ה'תשמ"ז (14 באוקטובר 1986 ונקבר בחלקת הרבנים בבית הקברות הישן בבאר שבע. על שמו נקרא רחוב בשכונת רמות בעיר ובית הכנסת "נעימת חיים" ביישוב מיתר.

נכדתו היא הרבנית ימימה מזרחי.

יצירתועריכה

  • אעירה שחר – ליקוט פיוטים מחכמי מרוקו, המהווה מעין גרסה חדשה לספר "שיר ידידות". הרב שושנה ניקד בעצמו את הפיוטים, והוסיף ביאור בשם כנפי שחר המפרט אודות מבנה הפיוט, צורת החריזה ומוטיבים ספרותיים נוספים. בסוף הספר מודפס חיבורו מעשה חרש שהוא כמעין פירוש לפיוטים. ה'תשל"ט.
  • רחש ליבי דבר טוב, תו חיים - שירים ופיוטים מפרי עטו, ודרשות לבר מצווה (רח"ש= רפאל חיים שושנה). ה'תשמ"ה.

הפייטן רבי דוד בוזגלו כתב פיוט לכבודו של הרב שושנה הפותח במילים: "לדוד ארוממך אלי ואודה שמך, בחצרות בית אולמך מלך חפץ בחיים".

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק דדון, אתחלתא היא: יחסם של חכמי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה.

קישורים חיצונייםעריכה