יעקב דהאן
רבי יעקב דהאן (אדהאן) (ה'תרמ"ט 1889 - כ"ט כסלו ה'תש"ה 15 בדצמבר 1944) היה דיין[1] וראש ישיבה במרקש במחצית הראשונה של המאה ה-20.
 | |
| רבי יעקב דהאן, ראש ישיבת מרקש. | |
| לידה |
1889 ה'תרמ"ט מרקש |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 55 בערך) כ"ט בכסלו ה'תש"ה מרקש |
| כינוי | ראש ישיבת מרקש |
| מקום קבורה | מרקש |
| מקום פעילות | מרקש |
| תקופת הפעילות |
?–1944  |
| תחומי עיסוק | דיינות, גמרא |
| תפקידים נוספים | דיין במרקש |
| רבותיו | רבי שלמה הכהן |
| תלמידיו | הרב דוד בוזגלו, הרב יאיר חפוטא, הרב יוסף פרץ, הרב דוד מלול, הרב יצחק דלויה, הרב אברהם אלמליח,הרב צבי הרוש, הרב משה בוזגלו, ועוד רבים. |
| בני דורו | רבי יעקב חזוט, רבי אברהם אביטבול. |
ביוגרפיה
עריכהנולד במרקש בשנת ה'תרמ"ט לאביו רבי מסעוד דהאן ולאמו חנינה. למד בישיבתו של רבי שלמה הכהן בעיר, ולימים נשא את בתו סוליקה. לאחר שגדל בתורה, נתמנה לעמוד בראשות אחת הישיבות שפעלו בבית הכנסת הגדול של מגורשי ספרד בעיר, "צלאת אל עזמה", לצד רבי אברהם אביטבול, כאשר הרב דהאן לימד בעיקר את בני הכפרים הסמוכים והרב אביטבול לימד בעיקר את התלמידים המקומיים.
נפטר בכ"ט בכסלו ה'תש"ה, ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר. על מצבתו נכתב:
"הנה תחת זה הגל בין רגבי העפר/ ינוח מלבוש החומר הצר/ שלבש בו השכל המפואר/ בעברו דרך עולם התמורה המעובר.
מן המאציל עליו נאצל/ שכלו נבדל משכל הפועל, מעולם האצילות נשתלשל/ ירד לעולם העשיה והמפעל.
נתגשם היה לחומר העשיה/ הרביץ תורה הגדיל תושיה/ בחכמתו הרבה ובדעתו הנקיה/ החזיר תורה לאכסניה/ צלל בים התלמוד הרה פלילה/ דרש תלי תלים על כל סוגיא/ נוסף על חכמתו הנסתרה והגלויה/ ענוה ויראה כבר בתיה.
בתורתו יהגה יומם ולילה כמצות אלהיו/ לא יחת מכל מקרה ופגע, לא ישים לב ליסוריו/ בריאות השכל לו עיקר, לא כן בדיו/ ללמוד וללמד הייתה מטרתו כל ימיו.
זכר עולם שם לו אלו התלמידים/ צר תעודה חתם תורה בלימודים/ כלה מלאכתו בימים אחדים/ נתעלה לשבת בין אלה העומדים.
ישיבה של מטה עזב כבן נ"ו שנים/ בכ"ט בכסלו התש"ה נצחו העליונים/ לוו נשמת רבי בשיר ורננים/ מפרידתו אנו ואבלו התחתונים.
שורות אלו על האבן כתובת/חרט בנו יחידו ברתת/יעקב אבינו לא מת/ חי חי הוא בעולם האמת.
משפחתו
עריכהלרבי יעקב ולאשתו סוליקה, נולדו שלוש בנות ובן. בנו הרב שלמה דהן היה ראש ישיבה ואב בית דין בפריז[2], נקרא גם בתואר "ל'חכם דהאן". בתו מסעודה נישאה לרב חיים רפאל שושנה[3], דיין בקזבלנקה. נינתו היא הרבנית ימימה מזרחי.
מתלמידיו
עריכהרבים מתלמידיו פורטו בספר "בתוך עמי" של הרב אברהם אלמליח[4]:
- הרב גד נבון – הרב הראשי לצה"ל.
- רבי יצחק דלויה - מחבר הספר "ויזרע יצחק", שוחט ובודק בבית הדין הרבני בפריז, וראש כולל שם[5].
- רבי דוד בוזגלו – מגדולי משוררי מרוקו.
- הרב אברהם אלמליח – רבה של דימונה[6].
- הרב יאיר חפוטא – רבה של באר יעקב[7].
- הרב דוד מלול – רבה של ירוחם[8].
- הרב שמעון דיין - רב בכמה ערים במרוקו ורבה של כפר יונה.
- הרב מסעוד חזן - רבה של שלומי
- הרב יוסף בוסקילה - רבה של בית שמש
- הרב יעקב אלמליח - רב מושב תלמי יחיאל.
- הרב צבי הרוש
- הרב יעקב בוסקילה[9]
- הרב משה בוזגלו, רב בעיירה מול דרעא ורב ביכנ"ס "אור תורה" בקריית ים[10].
- הרב יוסף פרץ – רב מושב מגדים, בעל "תהילתו בפי"[11].
- הרב שמעון ברוך אוחיון – ראש ישיבת "כתר תורה" בקזבלנקה ורבה של יפו[12].
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ספר 'הליכות שבא', לרבי שמעון ברוך אוחיון במבוא עמוד 24 הערה 6
- ^ ראו עדות תלמידו הרב אליהו רחמים זייני: "על חכם דהן ע"ה, באתר אור וישועה.
- ^ קובץ הבאר, לרב יאיר חפוטא.
- ^ בהקדמה לספר
- ^ עיין ספר "זוכר ברית אבות" עמוד 255
- ^ 'בתוך עמי' הקדמה
- ^ הרב אברהם חפוטא, "סנסן ליאיר" עמ' 26
- ^ "מכתם לדוד", הקדמה, עמ' 2
- ^ אור המערב ג, קה
- ^ עיינו בהקדמתו לספר "המלכות" מהדורה שנייה.
- ^ "תהילתו בפי" הקדמה, אות י.
- ^ לא למד בישיבתו באופן מסודר, אך למד מפיו במקביל ללימודיו בישיבת הרב יוסף נחמיאס בעיר (הליכות שבא עמ' 25 הערה 6