חיל האוויר הגאורגי
חיל האוויר הגאורגי | ||||||||||||||||||||||
|
פיקוד התעופה והגנה אווירית של גאורגיה - מוקר יותר בשם: חיל האוויר הגאורגי (בגאורגית: საქართველოს სამხედრო-საჰაერო ძალები; תעתיק: סַכרתווֶלוֹס סַמחֶדרוֹ-סַהַאֶרוֹ דזאלֶבּי) בשנת 2010 הוא שולב עם זרוע היבשה של הכוחות המזוינים של גאורגיה וב-2016 הופרד בשנית, הוא כולל כ-2,750 חיילים,[1] 10 מטוסי תקיפה מדגם סוחוי-25 שהותאמו גם לתקיפה/קרב, 2 מטוסי תובלה אנטונוב-28, 9 מסוקי תקיפה מיל-27 15 מסוקי מיל-8, 2 מיל-14, 12 בל UH 1- 8 אלבטרוס L-39 ו-4 L-29. ו-380 טילי קרקע אוויר.[2]
שני שדות התעופה העיקריים של חיל האוויר הגאורגי ממוקמים בטביליסי ("שדה התעופה אלכסייבקה") ומרנאולי. לאחר עלייתו של מיכאיל סאקשווילי לשלטון, החל צבא גאורגיה, ובתוכו גם חיל האוויר הגאורגי, לעבור תהליך של מודרניזציה בעזרתם של נאט"ו, ובמיוחד ארצות הברית וטורקיה.
קישורים חיצוניים
עריכה- יוסי מלמן, רוסיה לחצה, וישראל משעה את היצוא הביטחוני לגאורגיה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2005
הערות שוליים
עריכה- ^ חיל האוויר הגאורגי, באתר משרד ההגנה של גאורגיה ב-21 בינואר 2007
- ^ חיל האוויר הגאורגי, The Global Security website, 21 בינואר 2007