חיל האוויר הגאורגי

חיל האוויר הגאורגי

דגל חיל האוויר הגאורגי

רונדל חיל האוויר הגאורגי
פרטים כלליים
פעיל בשנים 1991 - היום
מדינה גאורגיהגאורגיה גאורגיה
גודל הכוחות 1,194 חיילים
33 כלי טיס
מפקדה שדה התעופה אלכסייבקה, טביליסי
כלי הטיס
מטוסי קרב אוויר קרקע סוחוי Su-25, מיל Mi-24
מטוסי קרב מיג-21
מטוסי אימון יאקובלב Yak-52
מטוסי תובלה אנטונוב An-2, מיל מי-8, מיל Mi-17,
UH-1 אירוקוייס (מטוס בל)

פיקוד התעופה והגנה אווירית של גאורגיה - מוקר יותר בשם: חיל האוויר הגאורגיגאורגית: საქართველოს სამხედრო-საჰაერო ძალები; תעתיק: סַכרתווֶלוֹס סַמחֶדרוֹ-סַהַאֶרוֹ דזאלֶבּי) בשנת 2010 הוא שולב עם זרוע היבשה של הכוחות המזוינים של גאורגיה וב-2016 הופרד בשנית, הוא כולל כ-2,750 חיילים,[1] 10 מטוסי תקיפה מדגם סוחוי-25 שהותאמו גם לתקיפה/קרב, 2 מטוסי תובלה אנטונוב-28, 9 מסוקי תקיפה מיל-27 15 מסוקי מיל-8, 2 מיל-14, 12 בל UH 1- 8 אלבטרוס L-39 ו-4 L-29. ו-380 טילי קרקע אוויר.[2]

הדגל העדכני של חיל אוויר ובתוחוגם הסמל מאז הופרד בשנית מצבא היבשה

שני שדות התעופה העיקריים של חיל האוויר הגאורגי ממוקמים בטביליסי ("שדה התעופה אלכסייבקה") ומרנאולי. לאחר עלייתו של מיכאיל סאקשווילי לשלטון, החל צבא גאורגיה, ובתוכו גם חיל האוויר הגאורגי, לעבור תהליך של מודרניזציה בעזרתם של נאט"ו, ובמיוחד ארצות הברית וטורקיה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא גאורגיה ובנושא תעופה צבאית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.