מיל מי-24

מיל מי-24 או מי-24 (באנגלית: Mil Mi-24, ברוסית: Миль Ми-24. כינוי בקוד דיווח נאט"ו: הַיְנְד) הוא מסוק קרב כבד בעל יכולת הובלת חיילים שפותח בברית המועצות על ידי חברת מיל.

מיל מי-24
Миль Ми-24

Mi-24P הַיְנְד F
Mi-24P הַיְנְד F
מאפיינים כלליים
סוג	מסוק תקיפה והובלת חיילים
קוד נאט"ו	היינד – Hind
ארץ ייצור
יצרן	מיל
טיסת בכורה	19 בספטמבר 1969
תקופת שירות	1972–הווה (כ־52 שנים)
צוות	טייס, אחראי מערכות נשק וטכנאי מסוקים
יחידות שיוצרו	2,300
משתמש ראשי	אפגניסטן ארמניה אזרבייג'ן אנגולה חיל האוויר האלג'יראי בלארוס
ממדים  אורך 17.5 מטר גובה 6.5 מטר משקל ריק 8,500 ק"ג משקל המראה מרבי 12,000 ק"ג
ביצועים  מהירות שיוט 260 קמ"ש מהירות מרבית 335 קמ"ש טווח טיסה מרבי 450 ק"מ סייג רום 4,500 מטר
הנעה  זוג מנועי איזוטוב TV-3‏, 2,200 כ"ס האחד
תרשים

המי-24 הוא בין מסוקי התקיפה הראשונים מתוצרת ברית המועצות, שהוכיח תפיסה שונה של הרוסים באשר למושג זה. הוא נכנס לשירות בשנת 1972.

שלא כמקביליו במערב, אין המסוק צר וזרמי. מבנהו רחב, והדגמים הראשונים שלו מותקנים כמסוקי סער לנשיאת 8 חיילים בנוסף ל-4 אנשי הצוות. בדגמיו המאוחרים, המסוק חמוש בתותח גחון 4 קני ובמשגרים לטילי נ"ט, פצצות ורקטות מתחת לכנפיו הקצרות. המסוק סופק גם למדינות ערב ונטל חלק בקרבות מול כוחות המורדים באפגניסטן.

מאפיינים

מערכת ההנעה הבסיסית של המסוק נלקחה מהמי-8 (היפ H), כולל צמד מנועי הטורבינה על גג המסוק המניעים רוטור יחיד בן חמישה להבים בקוטר 17.3 מטר ורוטור זנב בן 3 להבים. מיקום המנועים וכונסיהם מקנה למסוק את צלליתו הקדמית האופיינית, הנשלטת על ידי תאי הטייסים השוכנים זה מעל זה בתצורת טאנדם. אלמנטים אחרים במסוק הגיעו מהמי-14.

בנוסף הותקנו במסוק כנפיים קצרות המספקות עילוי ונקודות לתליית חימוש (3 בכל צד). גוף המסוק משוריין בלוחות טיטניום, כמו גם הרוטור העמיד בפגיעת קליעים עד קוטר 12.7 מ"מ (חצי אינץ'). תאי הצוות מדוחסים להגנת הצוות בתנאי אב"כ. למסוק כן נסע גלגלי תלת אופני מתקפל.

בעיות

משקלו הכבד של המי-24 וגודלו מגבילים את יכולת התמרון ואת הטווח שלו. בפניות חדות המסוק מתגלגל בשיעור גבוה עקב אובדן העילוי בכנפיים, וזאת אחת מהסיבות לתורת ההפעלה הרוסית, שלפיה פעלו המסוקים תמיד בצמדים או בקבוצות גדולות יותר, תוך תקיפה ממספר כיוונים בבת אחת.

בעיה נוספת היא אפשרות פגיעת הרוטור הראשי בזנב במהלך תמרונים חריפים, ואי היכולת לרחף במטען מלא.

נתונים כלליים (הינד D)

• צוות: 3 (טייס, אחראי מערכות נשק וטכנאי מסוקים)
• אורך (גוף): 17.5 מטר
• גובה (כן נסע פתוח): 6.5 מטר
• מוטת כנפיים: 6.5 מטר
• קוטר רוטור ראשי: 17.3 מטר
• משקל: 8.5 טון (ריק) עד 12 טון (משקל המראה מרבי)
• מנוע: שניים, טורבינות איזוטוב TV-3, 2,200 כ"ס כל אחד.
• מהירות (משוערת): 335 קמ"ש מרבית, 260 קמ"ש בשיוט
• סייג רום: 4,500 מטר, 1,500 מטר בריחוף
• מטען: 8 חיילים או 4 אלונקות
• חימוש: מקלע רב קני יקושב-בורזוב YakB 12.7 מ"מ, 4 טילי נ"ט, מכלי דלק, פצצות או פודי רקטות 57 מ"מ במשקל כולל של עד 1,500 ק"ג
• טווח: 450 ק"מ

מפעילות

המדינות המפעילות את מסוק המי-24

תא הטייס של המיל מי-24

Mi-24A

• - 2 מסוקים נקנו בשנת 2004, ובנוסף הוזמנו כ-8 מסוקים נוספים בשנים 2007 ו-2008. בינתיים, כ-8 מסוקים בשירות פעיל.
• - 12 מסוקים נמצאים בשירות.
• - משנת 1979, נשלחו כ-115 מסוקים. רק 4 נשארו בשירות.
• - כמה מוזיאונים של חיל האוויר האמריקני מפעילים רק כמה מסוקים לשם תצוגה.
• - 44 מסוקים נשלחו בין השנים 1979-1986, עדיין נמצאים בשירות.
• - 32 מסוקים.
• - 51 מסוקים שהיו שייכים לחיל האוויר המזרח גרמני. 2 נמכרו לארצות הברית, וגם כמה לפולין ולהונגריה.
• - כמה מסוקים שהיו של חיל האוויר המזרח גרמני, ונמכרו לבסוף להונגריה על ידי גרמניה המאוחדת.
• סודאן
• - 52 מסוקים.
• - רק 2 מסוקים בשירות.
• - 72 מסוקים בשירות.
• - 12 מסוקים נשלחו בין השנים 2001-2005.
• - מקורקעים.
• קירגיזסטן
• - 360 מסוקים בשירות.

ראו גם

• מיל מי-8
• מיל מי-28

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיל מי-24 בוויקישיתוף

• ניצן סדן, המסוק של רמבו: Mi24, הליקופטר שהוא בעצמו מלחמה, באתר כלכליסט, 9 באוגוסט 2019