חלבלוביים

חלבלוביים (שם מדעי: Euphorbiaceae; שם נפוץ: Spurge) היא אחת המשפחות הגדולות והמגוונות ביותר בעולם הצומח ובעלת תפוצה קוסמופוליטית (למעט אנטארקטיקה), הכוללת כ-229 סוגים וכ-6,630 מינים, עם עושר מינים וגיוון ביולוגי מרבי באזורי האקלים הטרופיים.

חלבלוביים
חלבלוב מגובשש
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	מלפיגאים
משפחה:	חלבלוביים
שם מדעי
Euphorbiaceae ‏ז'יסייה, 1789

מיני המשפחה מציגים מגוון רחב של צורות חיים: עשבים חד-שנתיים ודו-שנתיים, בני-שיח, שיחים, מטפסים, עצים, ואף צמחים רותמיים מחוסרי עלים וסוקולנטיים המאופיינים בגבעולים אוגרי מים דמויי קקטוסים. עם זאת, על אף הדמיון לקקטוסים, מדובר במשפחה ממוצא בוטני שונה לחלוטין.

מאפיין ייחודי לרבים ממיני המשפחה הוא צינורות המובילים מוהל חלבי או מוהל שקוף, שנלווים אל צרורות הצינורות אחרים או רקמות אחרות של הצמח.

בקרב מיני החלבלוביים ניתן למצוא צמחים רעילים, צמחי נוי, וגם צמחי תרבות המשמשים מקור להפקת שמן, גומי טבעי (קאוצ'וק) או עמילן. בין המינים הבולטים ניתן למנות את הוואה ברזילאית (Hevea brasiliensis), שהיא המקור העיקרי לגומי טבעי; מניהוט מצוי (Manihot esculenta), הידוע גם כקסאווה ומשמש כמקור עמילן חשוב; וחלבלוב קוצני (Euphorbia milii), המשמש כצמח נוי פופולרי בזכות פריחתו הייחודית. מין נוסף ומוכר במיוחד להפקת שמן הוא קיקיון מצוי (Ricinus communis), שהתפרסם הן בזכות שמן הקיקיון המופק מזרעיו והן בשל רעילותם הגבוהה, הנובעת מהחלבון הרעיל ריצין (Ricin).

מאפיינים מורפולוגיים

פריחה של קיקיון

משפחת החלבלוביים כוללת צמחים מגוונים בצורתם, בהם עשבים חד-שנתיים ודו-שנתיים, בני-שיח, שיחים, מטפסים מעוצים או עשבוניים, עצים, ואף צמחים רותמיים וסוקולנטיים. סוקולנטים אלה מתאפיינים בגבעולים אוגרי מים דמויי קקטוסים עם שני קוצים בלבד.

השורשים לרוב מעוצים, לעיתים נדירות הם ציצת שורשים מעובים (Tuberous Root).

הגבעולים יכולים להיות בשרניים ולעיתים קוצניים.

הלוואים נוכחים, לעיתים נדירות נעדרים, ועשויים להיות בעלי בלוטות או נטולי בלוטות.

העלים מסורגים, לעיתים רחוקות נגדיים או מסודרים בדורים. העלים פשוטים, עם בלוטות או בלעדיהן בבסיס הטרף ו/או בקצה הפטוטרת. שפת הטרף שפת העלה תמימה, או כמעט, גלית, חרוקה עד משוננת או משוננת כמשור. לעיתים רחוקות הטרפים מאונים (למשל, במין Tragia laciniata האונות נראות כשלוש עלעלים, או בעלי אונות ככף יד בעלי אונות ככף היד (למשל במין קקיון). העירוק (סידור העורקים) מנוצה, כפני (ככף יד בבסיס הטרף) או שהוא כפני בבסיס ומנוצה בהמשך. ייתכנו גם מינים בעלי עורקים שמופיעים בצורה פחות ברורה או פחות מפותחת. למשל, בחלק מהמינים, במיוחד בצמחים סוקולנטיים או בעלי עלים מעובים/משתנים, העירוק אינו ב"דגם קלאסי" נוצה/כף יד, אלא פחות מפותחים או כמעט לא נראים. העלים בעלי פטוטרת, שלעיתים קרובות היא מעובה בשני קצותיה (pulvinus).

התפרחות עשויות להיות דו-מיניים או חד-מיניים ואז המינים עשויים להיות חד-ביתיות (פרחים זכריים ופרחים נקביים על אותו פרט) או דו-ביתיות (הפרט נושא פרחים זכריים או פרחים נקביים בלבד). התפרחות חיקיות או אמיריות (בקצה הענף) או צדדיות (צומחות בצד הנגדי של העלה ולא מחיקו), לעיתים רחוקות על הגבעול הראשי או גבעולים ותיקים. כמו כן, הן בצורת אשכול, מכבד (אשכול מורכב) או שיבולת, או קבוצות פרחים צפופות. במקרים מסוימים, התפרחות מצטמצמות לפרח נקבי יחיד, ולעיתים נדירות מתארגנות לקבוצת פרחים ייחודית הנקראת cyathium.

הפרחים חד מיניים, בעלי שחלה עילית וללא צינור הפרח. העטיף כפול, פשוט או חסר. לעיתים קרובות הפרחים הנקביים שונים מהפרחים הזכריים. לעיתים הפרחים ערוכים בתפרחות זעירות, דמוית פרח ומסביב לכל תפרחת מעטפת כללית המכונה כוסית.

פרחים חד-מיניים, בדרך כלל קטנים, בעלי סימטריה רדיאלית (actinomorphic) ולעיתים נדירות בעלי סימטריה דו-צדדית (zygomorphic). הגביע מורכב מ-3–6 (לעיתים עד 8) עלי גביע, נפרדים או מאוחים, עם חפיפה (imbricate) או התאמה מדויקת (valvate), ולעיתים נדירות חסר. עלי הכותרת הם 3–6 או נעדרים לחלוטין. הדיסק עשוי להיות נוכח או חסר.

העטיף כפול או פשוט או חסר.

עלי הגביע חסרים או מספרם 2 עד 12, מופרדים או מאוחים מבסיסם כמעט לכל אורכם. עלי הגביע חופים זה את זה או נושקים זה לזה.

עלי כותרת על פי רוב חסרים או 5 או לעיתים רחוקת 3, 4, או 6, ואז הם מופרדים או מאוחים.

הדיסק (disc) קיים או נעדר. הדיסק (הלוחית) הוא לוח או טבעת רקמתית, בין אם מחולקת לאונות או לא, שמקורה במצעית הפרח. לרוב היא מופיעה בין אברי הפרח, בעיקר בין האבקנים לבין השחלה, או על גבי השחלה כאשר השחלה תחתית. בדרך כלל, הדיסק מפריש צוף.

הצופנים קיימים או חסרים.

האבקנים יחידים (במיני חלבלוב) ועד 35 (בסוג שלוחית), לעיתים רחוקות רבים עד 1000 (למשל, בסוג קיקיון). הזירים מפורדים או מאוחים בבסיסם ומסועפים בחלקם העליון וחופשיים (אינם מעורים לאיבר אחר) או נעדרים; המאבקים נפתחים לאורך סדקים שבין שני שקי האבקה של אותה לשכה.

השחלה עילית, מאוחת-עלים (syncarpous), המורכבת בדרך כלל בין 3 עד 5 עלי שחלה או לעיתים רחוקות פחות מ-3 או יותר מ-5 ועד 20. מספר המגורות דומה למספר עלי השחלה. השליה חיקית ובה ביצית אחת הפוכה, אַנְאַטְרוֹפִּית (anatropous), כלומר הקודקוד של גוף הביצית מופנה אחורה בכיוון לבסיס העוקץ שלו והיא המחוברת בחלקה העליון של העמוד המרכזי.

הפרי הוא בדרך כלל מסוג הלקט יבש שהתפרקותו, שפתיחתו היא באמצעות קשוות הנפרדות מעמוד מרכזי והיא מסוג פְּתִיחָה חוֹצַת חַיִץ (septicidal). בדרך כלל הסדק מתחיל מהקודקוד כלפי מטה ומשם הוא נמשך בין עלי השחלה. במקרים נדירים, הפירות הם ענבה בשרנית שאינה נפתחת.

בכל מגורה מצוי זרע אחד שלעיתים קרובות הוא נושא גופיף שומני (קרונקולה, caruncle), אך במקרים מסוימים הם נטולי תוספת זו. הזרעים יכולים להיות חלקים או מפוסלים כלומר בעלי דפוסים תלת-ממדיות על פני שטחם.

צמחי תרבות החשובים בכלכלה

בין הצמחים החשובים בכלכלה ממשפחה זו נמנים:

• הוואה ברזילאית (Hevea brasiliensis) - הוא מכונה "עץ הגומי" משום שהוא המקור לגומי (קָאוּצ'וּק). מינים מסוימים של הסוג ספיון (sapium) ידועים כצמח צמג, ממינים אחדים מפיקים את השמן מהזרעים. בישראל מוכר העץ ספיון השעווה. בסין מגדלים אותו ומפיקים מקליפתו שעווה, המשמשתלעשיית נרות וסבון.
• קיקיון מצוי (Ricinus communis) - מקור לשמן קיק וגם שמן למכונות ולמאור.
• מניהוט מצוי (Manihot esculenta) - מקור לעמילן, שורשיו מהווים מזון בסיסי באזורים טרופיים וסובטרופיים.

צמחי הבר בישראל

צמחיית הבר בארץ ישראל כוללת 51 צמחים עשבוניים, רובם חד-שנתיים (33 מינים), חלקם רב-שנתיים (9 מינים), ואחרים שיח ובני-שיח (9). כל המינים הללו אינם בשרניים, חסרי לוואים ואינם קוצניים, למעט מין אחד - חֲלַבְלוּב קוֹצָנִי שבחרמון הגבוה. למרבית המינים פרחים חד-מיניים (מלבד חלבלוב הסהרה וחלבלוב שוביץ) והם חד-ביתיים (הפרט נושא פרחים זכריים ופרחים נקביים) מלבד מַרְקוּלִית מְצוּיָה שפרחיה דו-מיניים. אופיים החד-שנתיים של רוב המינים בישראל מצביעה על התאמה לתנאי האקלים הים-תכוניים והמדבריים (כמו מחסור במים ותקופות יובש ממושכות), אך עצם היותם חד-מיניים היא ברובה תכונה כלל-משפחתית ולא ייחודית למינים בסביבה ים-תיכונית או מדברית.

בצמחיית הבר בארץ ישראל מתועדים 51 מינים ב-4 סוגים של משפחת החלבלוביים מתוכם 45 מינים בסוג חלבלוב. הסוג לשישית כולל 4 מינים והסוגים קיקיון ומרקולית כוללים מין אחד כל אחד.

שני הסוגים פִילַנְתּוּס ושלוחית משוייכים כיום למשפחת למשפחה הפילנתוסיים.

חֲלַבְלוּב (Euphorbia L)

חלבלוב הוא סוג המקיף עשבים, בני שיח, ושיחים בארץ ישראל. 2,055 מינים משויכים לסוג זה, מתוכם 44 גדלים באופן טבעי בישראל.

לשישית (Chrozophora)

לשישית היא סוג של עשבים או בני-שיח, הכולל 9 מינים. מבין מינים אלה, 3 או 4 גדלים באופן טבעי בישראל. בעוד שמרבית הבוטנאים רואים בלשישית הבוצין שם נרדף לבוצין הצבעים, בוטנאים ישראלים אינם מקבלים גישה זו, מה שיוצר חוסר אחידות בסיווג.

1. לְשִׁישִׁית הַבּוּצִין (Chrozophora obliqua) - שם נרדף ללשישית הצבעים. לעיתים מכונה לשישית בוצינית. הבוטנאים הישראלים לא מקבלים את האיחוד בין שני המינים.
2. לְשִׁישִׁית הַצַּבָּעִים (Chrozophora tinctoria (L.) A.Juss.) - עשב חד-שנתי
3. לְשִׁישִׁית הַשִּׂיחַ (Chrozophora oblongifolia) - בן שיח זקוף שמצוי באדום נדיר בדרום הנגב ונדיר מאוד בערבה. לעיתים היא מכונה לשישית ארוכת עלים.
4. לְשִׁישִׁית מְקֻמֶּטֶת (Chrozophora plicata) - עשב חד-שנתי מצויה בשרון ונדירה מאוד בדרום שפלת החוף ובשרון.

מַרְקוּלִית (Mercurialis)

מרקולית היא סוג עשבים חד-שנתיים. 14 מינים משויכים לסוג זה, מתוכם אחד גדל בישראל והוא מַרְקוּלִית מְצוּיָה (Mercurialis annua) - עשב חד-שנתי.

קיקיון מצוי (Ricinus communis)

קיקיון מצוי הוא מין יחיד בסוגו (Ricinus) בעולם.

מינים ששויכו בעבר לחלבלוביים

פִילַנְתּוּס (phyllanthus)

פילנתוס הוא סוג שמשויכים אליו 936 מינים של עשבים שיחים ועצים. בישראל יש לו נציג אחד בר אחד בלבד פילנתוס עגול עלים (Phyllanthus rotundifolius). סוג זה שויך בעבר למשפחת החלבלוביים, בכל אופן בישראל, אך הוא משויך כיום למשפחה הפילנתאיים (Phyllanthaceae Martinov).

שלוחית (Andrachne)

שלוחית הוא סג עשבים רב-שנתיים. 22 מינים משויכים לסוג זה, מתוכם 2 גדלים בישראל. סוג זה שויך בעבר למשפחת החלבלוביים, בכל אופן בישראל, אך הוא משויך כיום למשפחה הפילנתאיים (Phyllanthaceae Martinov).

1. שלוחית קירחת (Andrachne telephioides) היא עשב רב שנתי שרועים וקרחים
2. שלוחית שעירה (Andrachne aspera) - בני שיח נמוך ושעיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חלבלוביים בוויקישיתוף

• חלבלוביים, באתר ITIS (באנגלית)
• חלבלוביים, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
• חלבלוביים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• חלבלוביים, באתר Tropicos (באנגלית)
• חלבלוביים, באתר GBIF (באנגלית)
• חלבלוביים, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
• חלבלוביים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)