חלבלוביים

משפחה של צמחים

חלבלוביים (שם מדעי: Euphorbiaceae, שם נפוץ: Spurge) היא משפחת צמחים דו-פסיגיים מסדרת המלפיגאים (Malpighiales). המשפחה גדולה מאוד ומגוונת ומשויכים אליה 220 סוגים[1]. היא מקיפה עשבים חד-שנתיים או דו-שנתיים, בני-שיח, שיחים, מטפסים  או עצים וגם צמחים רותמיים ובשרניים (סוקולנטיים שגבעוליהם אוגרים מים) דמויי קקטוסים, אף שמדובר במשפחה ממקור בוטני שונה. נציגי המשפחה נפוצים כמעט בכל אזורי האקלים, אך בעיקר באזורים טרופיים. לחלק מצמחי המשפחה אופייניים צינורות של מוהל חלבי או מוהל חסר צבע שנלווים אל צרורות הצינורות או רקמות אחרות של הצמח. בין המינים שלה מצויים צמחים רעילים, צמחי נוי וגם צמחי תרבות, שמשמשים מקור להספקת שמן, גומי (קאוצ'וק) או עמילן.

קריאת טבלת מיוןחלבלוביים
חלבלוב מגובשש
חלבלוב מגובשש
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: מלפיגאים
משפחה: חלבלוביים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Euphorbiaceae
ז'יסייה, 1789

מאפיינים מורפולוגייםעריכה

 
פריחה של קיקיון

העלים מסורגים, נגדיים, דוריים, או מאוגדים בנצרים קצרים, והם פשוטים ( 3 עלעלים במין Tragia laciniata), לעיתים רחוקות מורכבים בעלי אונות ככף היד (למשל במין קקיון)[2].

הלוואים קיימים או חסרים.

הפטוטרות קיימות או חסרות.

הטרף על פי רוב פשוטים, או לפעמים בעל אונות כף יד, שפת העלה תמימה, או כמעט, גלית, חרוקה, משוננת או משוננת כמשור. העירוק (סידור העורקים) מנוצה, כפני (ככף יד בבסיס הטרף) או כפני בבסיס ומנוצה בהמשך.

התפרחות חד-ביתיות (פרחים זכריים ופרחים נקביים על אותה תפרחת) או דו-ביתיות, חיקיות או אמיריות (בקצה הענף) או צומחות בצד הנגדי של העלה, לעיתים רחוקות על הגבעול הראשי או גבעולים ותיקים. כמו כן, הן בצורת אשכול, מכבד או שיבולת, מסועפת, מְסֻיֶּמֶת, מאוגדת או דמויות פרח, או פרח בודד.

הפרחים חד מיניים, בעלי שחלה עילית וללא צינור הפרח. העטיף כפול, פשוט או חסר. לעיתים קרובות הפרחים הנקביים שונים מהפרחים הזכריים. לעיתים הפרחים ערוכים בתפרחות זעירות, דמוית פרח ומסביב לכל תפרחת מעטפת כללית המכונה כוסית.

עלי הגביע חסרים או 2 עד 12, מופרדים או מאוחים מבסיסם כמעט לכל אורכם.

עלי כותרת על פי רוב חסרים או 5 או לעיתים רחוקת 3, 4, או 6, ואז הם מופרדים או מאוחים.

הצופנים קיימים או חסרים.

האבקנים יחידים (במיני חלבלוב) ועד 35 (בסוג שלוחית), לעיתים רחוקות רבים עד 1000 (למשל, בסוג קיקיון). הזירים מופרדים או מאוחים בבסיסם ומסועפים בחלקם העליון. וחופשיים (אינם מעורים לאיבר אחר); המאבקים נפתחים לאורך  סדקים שבין שני שקי האבקה של אותה לשכה.

השחלה עילית, יחידה, המורכבת בדרך כלל בין 3 עד 5 עלי שחלה או לעיתים רחוקות פחות מ-3 או יותר מ-5 ועד 20. מספר המגורות דומה למספר עלי השחלה. השליה חיקית ובה ביצית אחת הפוכה, אַנְאַטְרוֹפִּית (anatropous), כלומר הקודקוד של גוף הביצית מופנה אחורה בכיוון לבסיס העוקץ שלו.

עמודי העלי, שמספרם אחד עד 5 או לעיתים רחוקות עד 9, מופרדים או מאוחים ולא מסתעפים. מספר הצלקות מאחד עד 32.

הפרי הוא בדרך כלל מסוג הלקט שהתפרקותו היא מסוג פְּתִיחָה חוֹצַת חַיִץ (septicidal) - בדרך כלל הסדק מתחיל מהקודקוד כלפי מטה ומשם הוא נמשך בין עלי השחלה. הפרי הוא לפעמים מפרדת, בית גלעין, או זירעון או לעיתים רחוקות מאוד ענבה.

זרע אחד בכל מגורה.

צמחי תרבות החשובים בכלכלהעריכה

בין הצמחים החשובים בכלכלה ממשפחה זו נמנים:

צמחי הבר בישראלעריכה

צמחיית הבר בארץ ישראל מקיפה עשבים (41), חלקם שיח ובני  שיח (11) ואחד גיאופיט (חֲלַבְלוּב אַפְּיוֹס). כולם לא בשרניים, לא קוצניים מלבד אחד (חֲלַבְלוּב קוֹצָנִי) וללא לוואים. רובם חד-מיניים (מלבד חלבלוב הסהרה וחלבלוב שוביץ) וחד-ביתיים מלבד אחד (מַרְקוּלִית מְצוּיָה). צמחיית הבר בארץ ישראל מיוצגת על ידי 50 מינים מ-4 סוגים של משפחת החלבלוביים, ואלו הם:

  1. חֲלַבְלוּב - הסוג מקיף עשבים, בני שיח, ושיחים בארץ ישראל. 2,046 מינים משויכים לסוג זה, מתוכם 44 גדלים בבר בישראל.
  2. לשישית (Chrozophora) - עשבים או בני שיח. 9 מינים משויכים לסוג זה, מתוכם 3 גדלים בבר בישראל:
    1. לְשִׁישִׁית מְקֻמֶּטֶת (Chrozophora plicata) - עשב חד-שנתי מצויה בשרון ונדירה מאוד בדרום שפלת החוף ובשרון.
    2. לְשִׁישִׁית הַצַּבָּעִים (Chrozophora tinctoria (L.) A.Juss.) - עשב חד-שנתי
    3. לְשִׁישִׁית הַשִּׂיחַ (Chrozophora oblongifolia) - בן שיח זקוף שמצוי באדום נדיר בדרום הנגב ונדיר מאוד בערבה. לעיתים הוא מכונה לשישית ארוכת עלים.
    4. לְשִׁישִׁית הַבּוּצִין (Chrozophora obliqua) - שם נרדף לשישית הצבעים[3]. לעיתים מכונה לשישית בוצינית. הבוטנאים הישראלים לא מקבלים את האיחוד בין שני המינים.
  3. מַרְקוּלִית (Mercurialis) - עשבים חד-שנתיים. 14 מינים משויכים לסוג זה, מתוכם אחד גדל בישראל.
    1. ממַרְקוּלִית מְצוּיָה (Mercurialis annua) - עשב חד-שנתי
  4. פִילַנְתּוּס (phyllanthus) - לסוג שמשויכים אליו 936 מינים של עשבים שיחים ועצים. בישראל יש לו נציג אחד בלבד פילנטוס עגול עלים (Phyllanthus rotundifolius). סוג זה שויך בעבר למשפחת החלבלוביים, בכל אופן בישראל, אך הוא משויך כיום למשפחה הפילנתאיים (Phyllanthaceae Martinov)[4].
  5. קיקיון מצוי (Ricinus communis) - מין יחיד בסוגו (Ricinus) בעולם.
  6. שלוחית (Andrachne) - עשבים רב-שנתיים. 22 מינים משויכים לסוג זה, מתוכם 2 גדלים בישראל. סוג זה שויך בעבר למשפחת החלבלוביים, בכל אופן בישראל, אך הוא משויך כיום למשפחה הפילנתאיים (Phyllanthaceae Martinov)[4].
    1. שלוחית קרחת (Andrachne telephioides) - עשב רב שנתי שרועים וקרחים
    2. שלוחית שעירה (Andrachne aspera) - בני שיח נמוך ושעיר.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חלבלוביים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Euphorbiaceae Juss., World Flora Online
  2. ^ Euphorbiaceae Jussieu, Flora of North America
  3. ^ search, World Flora Online
  4. ^ 1 2 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 282