לשישית הצבעים

לשישית הצבעים (שם מדעי: Chrozophora tinctoria) הוא סוג צמח חד-שנתי המצוי באזור המזרח התיכון, הודו, פקיסטן ומרכז אסיה. הוא קיים גם כעשב שוטה בצפון אמריקה ובאוסטרליה. בסוג 12 מינים, מתוכם מצויים ארבעה בישראל.

לשישית הצבעים
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
על־מערכה:	צמחים וסקולריים
מערכה:	בעלי פרחים
סדרה:	מלפיגאים
משפחה:	חלבלוביים
סוג:	"לשישית הצבעים"
מין:	לשישית הצבעים
שם מדעי
Chrozophora tinctoria ‏ז'יסייה, 1824

תיאור

לשישית הצבעים היא צמח חד שנתי, הנמצא בדרך כלל בקרקע דלה בחומרים מזינים. על מנת לשרוד בקרקע מסוג זה הוא מפתח שורש גדול. הצמח זקוף ומכוסה בשערות דמויות צמר.

העלים הירוקים-אפורים הם חלופיים ארוכים, בצורת מעוין צר, נישא על פטוטרת ארוכה.

הפרחים הזעירים מקובצים בגזע, לפרחים הנקביים התחתונים חסרים עלי כותרת ולפרחי הזכר חמישה עלי כותרת צהובים קטנים. האבקה של הלשישית נעשית על ידי נמלים או דבורים קטנות. בישראל הלשישית פורחת בקיץ, מחודש מאי עד אוקטובר.

פירות הלשישית בולטים ומורכבים משלושה כדורים מחוברים בצבע ירוק כהה. פני השטח שלהם מעוטרים בקשקשים לבנים. כל כדור מכיל שלושה זרעים, הנדחפים מהצמח במעין "פיצוץ" על ידי הכוח המכני של הפרי הבוגר עם הבשלתו.

שימוש בצמח לצביעה

מהלשישית ייצרו בעבר את הצבע הכחול-סגול ששימש כצבע לבדים בימי הביניים, כצבע מאכל בגבינה הולנדית ובמשקאות חריפים מסוימים. את הצבעים הפיקו ממיץ הצמח וממיץ הגבעולים והפירות. את הצבע הירוק, השחור וגווני הכחול הפיקו מהצמח על ידי חשיפתו לאדי אמוניה.

זרעי הצמח שימשו כחומר מעורר הקאה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לשישית הצבעים בוויקישיתוף

• הצמח ששימש לזיוף הכי משתלם בעת העתיקה, בשביל הסיפור, סרטון בערוץ "כאן דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי בשיתוף נתנאל אלינסון", באתר יוטיוב (אורך: 06:26)
• לשישית הצבעים, באתר ITIS (באנגלית)
• לשישית הצבעים, באתר NCBI (באנגלית)
• לשישית הצבעים, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• לשישית הצבעים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• לשישית הצבעים, באתר צמח השדה
• לשישית הצבעים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
• לשישית הצבעים, באתר GBIF (באנגלית)
• לשישית הצבעים, באתר The Plant List (באנגלית)
• לשישית הצבעים, באתר IPNI (באנגלית)