פתיחת התפריט הראשי
מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר

רבי חנוך צבי הכהן לוין (ז' בכסלו תרל"א 1870 - ו' באדר א' תרצ"ה, פברואר 1935) היה רבה של בנדין וממנהיגי יהדות פולין קודם מלחמת העולם השנייה. חתנו של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת" מגור.

מכתב סמיכה לרבנות

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

אביו, רבי פנחס יעקב הכהן לוין היה נכדו של רבי חנוך הניך הכהן לוין, תלמידו של הרבי מקוצק ומנהיגה של חסידות גור בין השנים תרכ"ו-תר"ל (1866-1870). אמו טעלצה הייתה בתו של רבי צבי הירש ליבל מטומשוב, שמשו המפורסם של הרבי מקוצק. חתונת הוריו נערכה בקוצק בשנת תרי"ח (1858)[1] על ידי הרבי עצמו למרות שכבר היה בתקופת ההסתגרות שלו. לאחר מספר שנים בקוצק חזרו למלניץ ושם נולד בז' בכסלו תרל"א (1870) ונקרא על שם שני סביו: חנוך הניך צבי. הוא גדל והתחנך במלניץ אליה היו מגיעים מעת לעת זקני החסידים מבית מדרשה של קוצק וגור שהיו מתארחים בביתם המרווח של אביו וסבו.

סמוך לגיל 13 התארס עם פייגה בתו של רבי יהודה אריה לייב אלתר, האדמו"ר מגור ומנהיגם של אלפי חסידים בפולין באותן שנים. החתונה נערכה בגור (גורה קלוואריה) בשנת תרמ"ט (1889)[2] וגם לאחריה נשארו בני הזוג להתגורר בעיירה תחת השגחתו של האדמו"ר. במשך השנים הפך רבי חנוך צבי לוין לתלמידו וחסידו של חותנו ולעוזרו בעניינים שונים הנוגעים להנהגת החסידות הגדולה. בשנת תרס"ה (1905) נפטר רבי יהודה אריה לייב אלתר ובמקומו התמנה בנו רבי אברהם מרדכי אלתר (ה"אמרי אמת") לאדמו"ר. תחת הנהגתו המשיכה החסידות להתרחב והפכה לאחת החסידויות הגדולות בפולין. רבי חנוך צבי לוין נשאר בגור עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה אז עברו האדמו"ר ובני משפחתו כמו רבים מבני העיירות הקטנות לעיר ורשה.

לאחר סיום המלחמה חזר האדמו"ר לעיירה גור יחד עם אחיו רבי משה בצלאל אלתר. שאר האחים והגיסים עברו למקומות אחרים. רבי חנוך צבי לוין התמנה לרב העיר בנדין שהייתה אחת הערים החשובות עבור יהודי פולין. כרב העיר עסק בצרכי הקהילה, נשא דרשות והשיב לשאלות. כן מסר שיעורים לבחורים ואברכים צעירים. בשבתות בזמן סעודה שלישית נהג לומר דברי תורה מתובלים באמרות חסידיות. באותן שנים נטל חלק גם בפעילות הציבורית של יהדות פולין, היה מראשי אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה שלה. הסכמותיו ודברי תורתו נדפסו בספרים רבים ובכתבי עת של היהדות החרדית באותה תקופה.

בשנת תרפ"ד (1924) השתתף במשלחת לארץ ישראל בראשות גיסו האדמו"ר מגור ובהשתתפות בנו יצחק מאיר לוין ורבי יצחק זליג מורגנשטרן, האדמו"ר מסוקולוב, שיצאה במטרה להשכין שלום במחלוקת שפרצה בין תומכיהם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יוסף חיים זוננפלד בירושלים. על פי התיאורים התפעל הרב מבנדין מגדולתו של הרב קוק[3] במהלך ביקורם בארץ ישראל נפגשו עם רבנים נוספים ועם אישי ציבור וסיירו בארץ. הרב לוין הצטרף לביקור נוסף של האדמו"ר מגור בארץ ישראל בשנת תרפ"ז (1927). לביקור זה נלווה גם בנו, הרב פנחס יעקב לוין.

נפטר בו' באדר א' תרצ"ה (1935) לאחר מחלת לב קשה ונקבר בבנדין. קברו והאוהל שעליו נשארו שלמים גם בתקופת השואה. בז' בכסלו תש"מ (1980) הועלו עצמותיו לישראל ונטמנו בבית הקברות בהר הזיתים בסמיכות ל"מערת גור".[4] לצדו קבורים גם שני בניו, כלתו ונכדו. נכד נוסף נקבר בתוך המערה.

לאחר פטירתו לא מונה באופן רשמי רב לעיר בנדין. מטעם אגודת ישראל כיהן בנו, הרב מנחם מנדל לוין, ומטעם הציונים מונה הרב גרוסמן. מצב זה שנמשך עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה הביא לחיכוכים בקרב יהודי בנדין. שני הרבנים נספו בשואה.[5]

כתביועריכה

בהקדמה לספר "יכהן פאר" כותבים שני בניו של רבי חנוך צבי לוין שלמעלה מ-40 ספרים נכתבו על ידו, אך רובם נאבדו בזמן השואה. בשנים תשכ"ד-תשכ"ה הודפסו מחדש שני ספרים בשם "יכהן פאר". הראשון על התורה, מועדים, דרשות ולקוטים שונים ובתוספת קונטרס קצר לזכר בנו יחיאל אפרים פישל שנפטר בצעירותו בשם "הבן יקיר לי אפרים" המכיל גם הוא חידושים על התורה וליקוטים בנושאים שונים. בראש חלק זה הודפסה צוואתו של המחבר ובסופו סקירה של תולדות חייו וייחוסו מאת נכדו יהודה לייב הכהן לוין. בשנת תשע"א יצא לאור כרך זה במהדורה מחודשת ומוגהת בצירוף מראי מקומות.

החלק השני אשר סודר לדפוס על ידי רבי חנוך צבי לוין עצמו ויצא לאור כשנה לאחר פטירתו, הודפס גם הוא מחדש בשנת תשכ"ה. חלק זה כולל חידושים על מסכתות הש"ס מסדר קודשים, מעט חידושים על ספרי משנה תורה של הרמב"ם וכן דרשות שנשא בעירו בנדין. בהקדמה מסביר רבי חנוך צבי לוין שבשם הספר "יכהן פאר" רמוזים שמו של חותנו ה"שפת אמת" וכן שמותם של אביו וזקניו. לדבריו, הרבה לעסוק בסדר קודשים עוד מצעירותו כיון שהוא כהן וזאת על פי הדרכת חותנו.

משפחתועריכה

לרבי חנוך צבי היו 10 בנים ובת אחת. מלבד בן אחד, יחיאל אפרים פישל שמת בחיי אביו, ושלושה בנים אחרים שעלו לארץ ישראל, נספו ילדיו וצאצאיהם בשואה.

  • בנו הבכור, יצחק מאיר לוין, כיהן כיו"ר אגודת ישראל העולמית ושר בממשלת ישראל. בנו היה יהודה אריה לייב לוין.
  • משה אהרן דוד ירחמיאל לוין (נישא לבת של ר' יצחק מאיר אלתר, נספה בשואה)
  • הרב מנחם מנדל לוין, כיהן כרב העיר בנדין לאחר פטירתו
  • יוכבד רבקה, נישאה לרב נפתלי אלתר, נכדו של ה"אמרי אמת"
  • יחיאל אפרים פישל. נפטר בצעירותו
  • הרב פנחס יעקב הכהן לוין, חתן דודו רבי יעקב מאיר בידרמן ובזיווג שני חתן דודו הרב שמחה בונים לוין. מראשי אגודת ישראל ובית יעקב ועורך הירחון בית יעקב. בנו בונים לוין, היה מנהל מכון בית יעקב למורות אחריו, עד פטירתו בנובמבר 2018. הנכד, ישראל לוין, שנכנס להנהלה עוד בחיי אביו, ממשיך לעמוד בראש המוסד.
  • יהודה אריה ליב לוין
  • יוסף שמחה בונם לוין
  • הרב אליהו לוין, חתן דודו רבי משה בצלאל אלתר

קישורים חיצונייםעריכה

ספריו:

אודותיו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Archiwum Państwowe w Lublinie / The State Archive in Lublin: "Jewish Civil Registry of Kock", 1858 marriage (AKT) #7, Groom Surname: Lewin, Groom Given Name: Pinkies Zawel, Groom's Father: Hil, Groom's Mother: Laja, Bride Surname: Lejbel, Bride Given Name: (Tesla) [Telcza], Bride's Father: Herszek, Brider's Mother: Brana, FHL Film #: 813990. Jewish Records Indexing - Poland
  2. ^ The State Archive in Warszawa, Grodzisk Mazowiecki Division: "Jewish Civil Registry of Gora Kalwaria", Fond 1402, 1889, marriage (AKT) #6, Groom Surname: Lewin, Groom Given Name: Enuch Gerszek, Bride Surname: Alter, Bride Given Name: Fajga. Jewish Records Indexing - Poland
  3. ^ מסופר כי אמר ש"העולם אינו יודע, את הגדלות של הרב קוק! בירושלים מכהן רב בעל השגות מופלאות ביותר". ראו: הראל כהן, כצאת השמש בגבורתו, באתר ישיבה.
  4. ^ פרטי קבר - חנוך צבי לוין, אתר הר הזיתים
  5. ^ ספר יזכור לקהילת זגלמביה, בספריית העיר ניו יורק, "פנקס זאגלעמביע", עמ' 498.