חסידות גור

קהילה חסידית בישראל

חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל[א][1]. החסידות קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה הסמוכה לוורשה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר. עד לשואה הייתה פולין למרכזה של החסידות, ומקובל כי היא מנתה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. בשואה נפגעה החסידות קשות כאשר רובם של החסידים נרצחו. לאחר מכן השתקמה מחדש בישראל, אליה הצליח להמלט האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר.

חסידות גור
בית המדרש הראשון של חסידות גור בגורה קלוואריה
בית המדרש הראשון של חסידות גור בגורה קלוואריה
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
זרם יהדות אורתודוקסית
ענף יהדות חרדית
קבוצה תנועת החסידות
מקום ייסוד גורה קלוואריה (פולין) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1859 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד יצחק מאיר אלתר החידושי הרי"ם
דמויות מרכזיות יהודה אריה ליב אלתר השפת אמת
אברהם מרדכי אלתר האמרי אמת
ישראל אלתר הבית ישראל
שמחה בונים אלתר הלב שמחה
פינחס מנחם אלתר הפני מנחם
אדמו"ר יעקב אריה אלתר
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
רעיונות עיקריים החמרה בנושאי אישות וצניעות.
מאפיינים השפעה פוליטית, תקשורתית וחינוכית רבה. סדרת תקנות ונוהגים בנושאי אירועי שמחה, דיור, זוגיות, ויחסי אישות
ארגונים ופעילות
מרכז בית מדרש גור עריכת הנתון בוויקינתונים
אזורי פעילות ירושלים, בני ברק, אשדוד, ערד, בית שמש, דימונה, קריית גת, חצור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה
קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה
האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור.
הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור
(במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990

חסידות גור מתאפיינת בהשפעה פוליטית, תקשורתית רבה (הבאה לידי ביטוי בעיקר במפלגת אגודת ישראל ובכלי תקשורת חרדים), ובסדרת תקנות ומנהגים בנושאי אירועי שמחה, דיור, זוגיות, ויחסי אישות. מאפיינים נוספים של החסידות הם נאמנות וציות להוראות ורצון האדמו"ר, מוסדות קהילתיים רבים, רווחה כלכלית יחסית[דרושה הבהרה]. בעבר הכילה החסידות גם אנשי פא"י וחסידים בלבוש מודרני, אך עם השנים התמעטו קבוצות אלו וכיום החסידים משויכים ברובם המוחלט לאגודת ישראל ולבושים בלבוש האופייני לחסידות גור. הערך המוביל את החסידות הוא ערך ה'קדושה', שמשמעו החמרה בנושאי אישות וצניעות.

האדמו"ר הנוכחי הוא רבי יעקב אריה אלתר. החסידות מונה למעלה מ-12,500 משפחות בעולם, רובן הגדול בישראל ובארצות הברית (נכון ל-2016)[2]. פלג של חסידות גור היא קהילת פני מנחם, בהנהגת רבי שאול אלתר, מונה על פי הערכות שונות, בין 400 ל-700 משפחות בישראל, לצד מאות נוספות בחו"ל[3].

היסטוריה עריכה

חסידות גור בפולין עריכה

 
בעל ה"לב שמחה" עם בנו, האדמו"ר הנוכחי

יסודה של חסידות גור בחסידות פשיסחא שהקים רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש מפשיסחה"), שהיה תלמידו של החוזה מלובלין, ובחיי רבו החל להנהיג קבוצת חסידים שנחשבה אליטיסטית, בשונה מחסידויות אחרות באותה תקופה שבהן לא הייתה הבחנה בין אנשים פשוטים לבין בעלי מעמד. לאחר פטירתו של רבי יעקב יצחק מונה תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה למנהיג העדה. בתקופתו התגברה המחלוקת בין תלמידי החוזה מלובלין לחבורת פשיסחה. לאחר פטירת רבי שמחה בונים הכתירו רוב החסידים, בראשות רבי יצחק מאיר אלתר, את רבי מנחם מנדל מקוצק לרבם. הוא הקצין בדרך החסידות, ותבע מחסידיו התנתקות מוחלטת מגשמיות, התרחקות מגינוני כבוד ובחתירה לאמת המושלמת.

לאחר פטירתו של הרבי מקוצק בכ"ב בשבט ה'תרי"ט (1859), הכתירו רוב החסידים את גיסו ומחותנו רבי יצחק מאיר אלתר לאדמו"רם. הוא הקים את חצרו בעיירה גורא-קלאווריה, הסמוכה למרכז היהודי הגדול באזור וורשה, בה כיהן כרב. עם היכנסו לתפקיד אמר: "רבי שמחה בונים הנהיג אתכם באהבה, רבי מנחם מנדל ביראה ואני אנהיג בתורה". לצד זאת חסידות גור המשיכה להיחשב כמי שמדגישה מחשבה עמקנית וניקיון הלב[דרוש מקור]. תחילת כהונתו של רבי יצחק מאיר נחשבת לייסוד חסידות גור.

בניו של רבי יצחק מאיר נפטרו בחייו. ולאחר פטירתו, בשנת ה'תרכ"ו (1866), הוכתר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, מזקני חסידי פשיסחא וקוצק, כממשיכו. לאחר פטירתו (י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870) הוכתר נכדו של רבי יצחק מאיר, רבי יהודה אריה לייב אלתר, בגיל 23. כסבו, בלט גם הוא כלמדן. ספרו שפת אמת הוא אחד מספרי היסוד בעולם החסידות.

לאחר פטירתו בשנת ה'תרס"ה (1905) הוכתר בנו, רבי אברהם מרדכי. בראשית הנהגתו החל לבצע מהפכה באורחות החיים הרוחניים של חסידי גור הקשורים אליו. מהדברים הראשונים שעשה היה להנהיג תפילת שחרית בזמן המתאים לפי ההלכה, ולא כמנהג שהשתרש עוד מימי רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי מנחם מנדל מקוצק, קירב את הצעירים ועוד.

החל משלהי המאה ה־19 התרחבה חסידות גור לממדים גדולים, והייתה לחסידות הגדולה בפולין[ב]. גם מספר השטייבלך של גור היו הגדולים בפולין[דרוש מקור]. אדמו"רי גור עמדו בראש תנועת החסידות בפולין והשפעתם על הציבור היהודי בפולין הייתה רבה. החסידים ייסדו קהילות במקומות יישוב רבים, התאגדו במפלגות לבחירות למוסדות הקהילה, העמידו נציגים למשרות רבנים ושוחטים ונאבקו כנגד זרמים אחרים, כדוגמת הציונות והמזרחי[5]. ההכוונה לפעולות החסידים הגיעה פעמים רבות מהאדמו"ר או מחצרו. בכמה מקרים שיתפה החסידות פעולה בשדה הפוליטי עם מפלגת המתבוללים[6][7]. גודלה של החסידות סייע לה להגיע להישגים ציבוריים, אולם במקביל היא נקלעה לסכסוכים מקומיים בקהילות[8], כדוגמת סכסוך ארוך עם חסידות אלכסנדר[ג]. חלק מן החסידים היו בעלי הון שכספם חיזק את כוחה של החסידות, כמו גם העובדה שמרכזה היה סמוך לוורשה, שבה הייתה אוכלוסייה יהודית ניכרת. אדמו"רי החסידות עמדו גם בהנהלת כולל ורשה, שסייע ליוצאי פולין ביישוב הישן[10]. כאחד ממקורות הכנסותיה, הפעילה החסידות הגרלת לוטו[11].

בשלהי מלחמת העולם הראשונה ייסדה החסידות את העיתון דאס יודישע ווארט וה"אמרי אמת" קרא לחסידים לתמוך בעיתון[12]. בתקופה זו ייסדה החסידות בתי ספר שבהם נלמדו לימודי חול[13]. המוסד התורני העיקרי של החסידות היה "המתיבתא" בוורשא, ששימשה כישיבה גבוהה, ובה למדו כמה מאות בחורים מכמה ארצות באירופה. המתיבתא הוקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה ופעלה עד מלחמת העולם השנייה. חלק משמעותי מהלימוד במתיבתא היה הלכתי. בוגריה קיבלו סמיכה לרבנות[14]. המתיבתא לא כללה פנימייה, ותלמידיה היו צריכים לדאוג לעצמם למקום לינה ולחלק מהארוחות. בנוסף ללימודים התורניים, כללה המתיבתא גם שיעור מצומצם של לימודי חול, בעקבות דרישת השלטון הפולני[15]. בנשיאות המתיבתא עמד הרב שלמה יוסקוביץ', חתנו של האמרי אמת, ובראשה עמדו הרב מנחם זמבא והרב מאיר דן פלוצקי[16].

רבי אברהם מרדכי נמנה עם מקימי אגודת ישראל וכיהן כנשיאה[17]. חתנו, יצחק מאיר לוין, היה מנהיגה הפוליטי. הוא התנגד לציונות אך עודד את חסידיו לעלות לארץ ישראל ולרכוש בה נכסים. חפץ בעצמו להשתקע בה, וביקר בה חמש פעמים. בביקורים אלה חיזק את חסידיו והורה להם שלא לעזוב את הארץ למרות קשיי פרנסה, כל עוד נותר חלק מכספם. עד ה'תרפ"ח 1928 התיישבו בתל אביב כמה מאות מקרב חסידי גור[18], ועד שנת ה'תרצ"ח 1938 היו בעיר שבעה בתי כנסת של החסידות ובהם כאלף מתפללים, שהנהיג הרב שאול משה זילברמן[19]. בביקורו האחרון החליט הרב אברהם מרדכי להישאר בארץ, אך לבסוף בלחץ חסידיו חזר לפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט מפולין יחד עם קומץ בני משפחה. במהלך שואת יהודי פולין הוכתה החסידות מכה אנושה, ומרבית חסידיה, שחיו בפולין, נספו בה.

בשנותיו האחרונות היה ה"אמרי אמת" חולה. נפטר בחג השבועות ה'תש"ח, כחודש לאחר קום המדינה. בצוואתו הראשונה שנכתבה בשנת ה'תרצ"ו כתב כי אחיו, רבי משה בצלאל אלתר יהיה ממשיך דרכו, אך רבי משה בצלאל נספה בשואה[20] בצוואתו האחרונה שנכתבה לאחר השואה הוא מסר את ההנהגה לבנו הרבי הבית ישראל. וכתב: "כל זה נכתב קודם השערוריות אולם כאשר פנים חדשות בא אני מוסר ההנהגה לבני מ' ישראל שי'"[21].

לצד הגרעין המרכזי של חסידי גור שהיה בקשרים הדוקים עם האדמו"ר, היו חברים בחסידות במעגליה החיצוניים גם חסידים בעלי מחויבות פחותה לחסידות וראשיה. כך לדוגמה למרות התנגדות החסידות לציונות, היו מבין חסידי גור שהיו שותפים לציונות ולתנועת המזרחי, ולא כל חסידי גור הלכו עם כל הלבוש החסידי.

חידוש החסידות בארץ ישראל עריכה

גרעין חסידי גור שעלה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי התיישב בערים ירושלים, תל אביב, בני ברק, פתח תקווה, נתניה וחיפה. שתי ישיבות הוקמו, בירושלים ובתל אביב. חסידי גור היו פעילים בהקמת גני ילדים ובתי ספר בית יעקב לבנות ותלמודי תורה לבנים בירושלים, תל אביב וחיפה, והקימו ארגון בשם "איחוד חסידי גור" שמרכזו היה בתל אביב.

בהכוונת האדמו"ר, לא השתתפו החסידים בבחירות לאספת הנבחרים ב־1944 ואף ניהלו תעמולה נגד הבחירות[22]. עוד קודם לכן התנגד האדמו"ר לחברות בכנסת ישראל, הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי[23]. עם זאת, בין חסידי גור בארץ ישראל היו חברים במזרחי, הפועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל.

רבי אברהם מרדכי נפטר סמוך להקמת המדינה ואת מקומו מילא בנו רבי ישראל, על פי צוואתו המתוקנת. הוא שיקם את החסידות לאחר השואה, קירב את חסידי גור שהתרחקו מהחסידות לאחר המלחמה ובמיוחד את בני הנוער. עם זאת, הנהגתו הייתה תקיפה, בסגנון רבי מנחם מנדל מקוצק. היה האדמו"ר הבולט במועצת גדולי התורה. תיקן לחסידיו תקנות מחמירות בתחום יחסי אישות והפרדה בין בני הזוג.

רבי ישראל נפטר בשנת ה'תשל"ז (1977) בלא צאצאים (אשתו הראשונה וילדיו נרצחו בידי הנאצים בשואה). את מקומו ירש אחיו, רבי שמחה בונים. הוא הנהיג את חסידיו בדרך שונה מאחיו והתמקד בארגון מוסדות החסידות ובתקנות כלכליות לרווחת החסידים, כגון הגבלת ההוצאות עבור חתונות ודיור. היה נשיא מועצת גדולי התורה. לאחר 8 שנים חלה והפסיק לתפקד ציבורית, ואת החסידות הנהיגו בפועל אחיו רבי פנחס מנחם ובנו רבי יעקב אריה.

לאחר פטירת רבי שמחה בונים בשנת ה'תשנ"ב (1992), הוכתר אחיו רבי פנחס מנחם, שכיהן במשך כארבע שנים. לפני מינויו לאדמו"ר היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה ויושב ראש אגודת ישראל בישראל. כאדמו"ר פעל למען איחוד בין אגודת ישראל החסידית לדגל התורה הליטאית, לאחר שהתפצלו בשנת תשמ"ט (1989).

לאחר פטירת רבי פנחס מנחם בשנת ה'תשנ"ו (1996) הוכתר בנו של רבי שמחה בונים, רבי יעקב אריה, האדמו"ר הנוכחי. בתקופת כהונתו הונהגה רפורמה מקיפה בנושא לימוד התורה בישיבות החסידות, כדוגמת מעבר הישיבות של גור מלימוד בעיון (לימוד גמרא בקצב איטי תוך עיסוק נרחב בראשונים ואחרונים) ללימוד בקיאות (לימוד גמרא עם רש"י, תוך דגש על ידיעת התלמוד בעל פה) והקמת מגמות של כמה מסלולים התואמות אישית לכל בחור[24] לימוד יומי בן שעה של הלכה לידיעת דיני ה"שולחן ערוך" מתוך הספר משנה ברורה[25], ורפורמות נוספות בישיבות ובחסידות כולה.

פרישת הרב שאול אלתר עריכה

 
הרב שאול אלתר
  ערכים מורחבים – קהילת פני מנחם, הפיצול בחסידות גור

לאחר פטירתו של רבי פנחס מנחם אלתר (ה"פני מנחם") התגלעו חילוקי דעות בין יורשו, בן אחיו רבי יעקב אריה אלתר, לבין בנו של ה"פני מנחם", רבי שאול אלתר שמונה על ידי אביו לראש ישיבת שפת אמת, בפרט בנושא דרך הלימוד. בהוראת האדמו"ר הופסק הלימוד ב"עיון" בישיבות גור ובשנת 2016 נסגרה ישיבת שפת אמת. בשנת 2019 הורה האדמו"ר לתת לבחורים אפשרות לוותר גם על לימוד התוספות בלימודי התלמוד, ולהסתפק בלימוד גמרא עם רש"י[26]. במהלך השנים התגבשה סביב רבי שאול אלתר קבוצת חסידים שהיוו מעין אופוזיציה לממסד השולט בחצר, וחלקם נמנעו מלשלוח את ילדיהם למוסדות של חסידות גור[דרוש מקור].

בסוכות תש"ף (אוקטובר 2019), לאחר שהוחרפה המתיחות בינו ובין האדמו"ר מגור, פרש הרב אלתר באופן רשמי מהחסידות, והקים קהילה נפרדת[27].

בקהילתו של הרב שאול אלתר כמה מאות בתי אב בישראל (נכון ליוני 2021 נעות ההערכות בין 500 ל-700[3]). מוסדות הקהילה כוללים ישיבה גדולה בירושלים בראשות הרב מנחם מנדל שפרן, ישיבה קטנה בשכונת רמות בראשות אחיו, הרב דניאל אלתר[28], תלמודי תורה בירושלים ובבית שמש, בית מדרש ברחוב יוסף זיו בירושלים[29], בתי כנסת בבני ברק, אשדוד, חיפה, בית שמש, לונדון, בורו פארק ולייקווד, וכוללי אברכים בבית שמש, אשדוד, ירושלים ובני ברק ובחיפה[30]. הרב אלתר מוסר שיעורים שבועיים בעיון בישיבה הקטנה ובישיבה הגדולה.

קהילות ומוסדות גור עריכה

מרכז החסידות הוא בירושלים ובה כ-2,100 משפחות של חסידי גור[דרוש מקור]. בתקופת המנדט הבריטי ולאחריה היה בית המדרש של החסידות בישיבת שפת אמת, בשכונת מחנה יהודה. בהמשך עבר בית המדרש לרחוב רלב"ח בשכונת גאולה ובשנת ה'תש"ס (2000) נחנך בית המדרש הגדול בסמוך למתחם שנלר. החל מעליית ה'אמרי אמת' התגוררו אדמו"רי גור בירושלים, האדמו"ר הנוכחי התגורר בתחילת הנהגתו בבני ברק ועבר לירושלים בשנת ה'תשע"ב 2012. לחסידות מלבד בית המדרש הגדול 12 "שטיבלאך" בחלק משכונות העיר החרדיות. החסידות התרחבה בירושלים גם בעקבות עליית זוגות צעירים מאירופה ומארצות הברית. רב החסידות בעיר היה הרב מאיר זילברשטיין, מחותנו של האדמו"ר הנוכחי, עד לפטירתו ב-ה'תש"ף וכיום הרב חיים בונם שץ מכהן כרב החסידות בירושלים.

בתחילת עליית חסידי גור לארץ ישראל, בשנים ה'תר"פ ה'תר"ץ, 1919–1929, התיישבו חסידים רבים שבאו מפולין בתל אביב. בעיר הוקם סניף לישיבת שפת אמת, ובהמשך תלמוד תורה ("סיני") ובית ספר לבנות ("שרנסקי"). הקהילה התרכזה במרכז תל אביב, בה'תש"ט1949 הפעילה 7 בתי כנסת בעיר[31]. בסוף שנות ה-70 נפתחה קריית הרי"ם לוין בצפון תל אביב, סביב הישיבה שנחנכה עוד ב ה'תשכ"ט-1969[32]. שם יש כיום 3 שטיבלאך, בין ה"שטיבלאך" הבולטים בעיר היו "שטיבל אחד העם" ו"שטיבל הקישון 33". רב הקהילה היה הרב שאול משה זילברמן. עם השנים ועזיבת מרבית החסידים לבני ברק התמעטה הקהילה, והיא מונה מאות בודדות המחולקים שטייבל בר-אילן ופיארברג, רבני הקהילות הם הרב משה פנחס זנדר במרכז העיר, והרב נפתלי פייגנבוים בקרית הרי"מ לוין.

בבני ברק ריכוז גדול של החסידות. על פי רישומי החסידות, בה כ-2,500 משפחות[33]. ל"אמרי אמת" ולבנו ה"לב שמחה" היו מניות בחברת בית ונחלה של יצחק גרשטנקורן וחסידי גור רבים היו ממייסדי העיר. הקהילה התרחבה לאחר שחסידי גור תושבי תל אביב נטשו אותה ועברו בעיקר לבני ברק. כיום יש בעיר 31 "שטיבלאך", בין ה"שטיבלאך" הבולטים של החסידות בעיר, "שטיבל דסלר" ברחוב הרב דסלר של הרב שלמה זילברשטיין (המשתייך לחבורת ה"זעליגיסטן"), "שטיבל רש"י - מלצר" של האדמו"ר הנוכחי (המשתייך לחבורה היריבה, ה"ברוינריסטן") ו"שטיבל משה יוסף" ("זעליגיסטן"). רבני החסידות בעיר היו הרב יחיאל מאיר וינגורט ואחריו הרב שלמה זילברשטיין. כיום משמש בתפקיד בנו של האחרון, הרב אריה זילברשטיין.

גם באשדוד ריכוז גדול של החסידות עם כ-3,000 משפחות[דרוש מקור]. הקהילה נפתחה בשנת תשל"ז (1977), בעקבות החלטת ה"לב שמחה" ומצוקת הדיור במרכזים הקודמים של החסידות. הקהילה נפתחה ברובע ג' ולאחר שנתיים עברה לעיר ישיבת בית ישראל. כעבור 10 שנים נפתחה קהילה גם ברובע ח. כיום יש בעיר 36 בתי חסידים, רב החסידות בעיר הוא הרב שמואל דוד גרוס[34].

קהילה גדולה נוספת קיימת בערד, עם 31 בתי חסידים והיא מונה כיום כ-1,700 משפחות[דרוש מקור]. הקהילה נוסדה על ידי ה"לב שמחה" בשנת תשמ"א, והחל משנת ה'תשס"ח החל האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר לשלוח להתגורר בעיר כפתרון לבעיות הדיור במרכז הארץ, והקהילה גדלה לממדיה כיום. רב הקהילה הרב מרדכי וולקוביץ.

קהילה נוספת גדולה יש בבית שמש עם 1200 משפחות[דרוש מקור] ו-19 בתי חסידים.

בנוסף, לחסידות קהילות קטנות יותר, חיפה, חצור הגלילית עם 7 בתי חסידים,[35] וקריית גת עם 4 בתי חסידים. קהילות קטנות קיימות בעמנואל, פתח תקווה רחובות וקריית אתא, קהילה נוספת חדשה נוסדה בשנת ה'תשפ"א בדימונה עם כ-200 משפחות כיום, והמקום הולך ומתרחב. מחוץ לישראל יש ריכוזים בבורו פארק, פלטבוש, מונסי, לייקווד, טורונטו, סטמפורד היל וגולדרס גרין בלונדון, מנצ'סטר, אנטוורפן, ציריך ומלבורן.

לחסידות מוסדות רבים בישראל ומחוצה לה, הכוללים ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, כוללים לאברכים, תלמודי תורה ובתי ספר לבנות. ישיבת הדגל של החסידות, ישיבת שפת אמת, נוסדה בשנת תרפ"ה (1925) אך הפכה בעשור השני של המאה ה-21 לישיבה קטנה. כמאה ועשרים מוסדות החינוך של חסידות גור מאוגדים במסגרת "איחוד מוסדות גור", תחת ניהולם של יהונתן בורנשטיין, שלמה טייטל ושמואל נרקיס, עם תקציב לשנת 2022[36] של מעל 113 מיליון ש"ח.

בעקבות החלטת בית המשפט על פירוק פועלי אגודת ישראל וחלוקת נכסי התנועה הוחלט על ידי המגשר בתאריך 26 בפברואר 2023 כי איחוד מוסדות גור בארץ ישראל תקבל 24 אחוז מנכסי פא"י, וכן יעברו לרשותה המקרקעין במתחם הקמפוס בראשון לציון בו נמצאים הישיבות 'נזר ישראל' הקטנה והגדולה, ו'הישיבות למחוננים' הקטנה והגדולה, וכן נפסק תשלום של 300,000 ש"ח הוצאות משפט לאיחוד מוסדות גור[37].

ארגונים עריכה

ארגוני הפצת התורה – "תורתו", "תלמודו בידו" ו"וכל בניך" "קרן בני עליה" "שערי יצחק" "גירסא דינקותא". ארגונים לעידוד שינון התלמוד בין אברכי ובחורי החסידות, במסגרת ארגונים אלו נערכו מאות מבחנים על ידיעת הש"ס בעל פה על ידי רבנים וגדולי ראשי הישיבות בארץ, במסגרת זו גם נערכו מבחנים הפומביים בהשתתפות עשרות אלפים, ארגון 'שבת אחים' לחיזוק בחורים מבוגרים ובחורים שיצאו לעבודה.

ארגוני חסד – "קרן ורדיגר" שהוקם על ידי הנדיב שלמה (סול) ורדיגר מארצות הברית המחלק לפני החגים לאלפי משפחות את כל צורכי החגים וכן וביגוד והנעלה: קופות צדקה פנימיות בשם "מתן בסתר" של הרב דב דריימן הנותן סיוע כספי: קופות "עזר לנצרכים" בבני ברק, ירושלים, אשדוד, ערד, קריית גת (עזר למחיה, לחינוך, לדורות, לשיקום, לרפואה): ארגון "שמחם" הדואג לנשואי יתומים. ארגון "יד המשפחה" המחלק למאות משפחות מוצרי בסיס, ארגון "משמחי השבת" הדואג לאוכל לשבת, ארגון "לחם וחלב לערד". כמו כן מפעילה החסידות קרן הלוואות לנישואין "עזר נישואין בית ישראל" על מנת לעזור ולהביא פתרון למצוקת הדיור וקרן "לגור" הנותנות הלוואות גדולות במיוחד לאברכים ההולכים לגור בדימונה, ערד, וחצור.

בשנת ה'תשע"ד 2014 נוסד מפעל 'הבן יקיר' למען יתומי ואלמנות החסידות ומיזם 'זכות אבות' המאגד את האלמנים. בשנת ה'תשפ"ג 2023 הוקם ארגון 'חבורה של שמחה' לחיזוק ותמיכה בילדי הורים גרושים.

ארגוני הרפואה של החסידות הם: – "גור יד אחת", שהוקם בתשפ"ג להכוונת חולים לרופאים ולעסקני הרפואה של הקהילה; ל"הצילם" המטפל בחולים קשים להטיסם לבתי חולים בחו"ל ומשלם את הוצאות הטיפול בהם; ארגון חסד בשם "רפואה וישועה", המשאיל ציוד רפואי. הארגון מפעיל את פרויקט "הילד המיוחד", המסייע למשפחות שבהן ילדים חריגים במועדוניות בימים שישי ושבת, ובמסגרת קעמפ ורדיגר מפעיל מחנות בחול המועד ובחופש הגדול: בנוסף קיימת בחסידות ארגון "רפואה" המסייעת בטיפולי פוריות ובעיות בריאות הנפש בהכוונת רופאים בניהולו של מאיר ביינבכר: ארגון 'חסד יבנה' בראשות הרב משה הויזמן המטפל בטיפולי פוריות: "ירפא", ארגון מתנדבים להסעות לבתי חולים.

ארגונים לסידור עבודה – 'לכתך' באזור הדרום 'למרחב' באזור המרכז המטפלים לפרנסה בכבוד ליוצאים לעבודה, ודואגים לסידור עבודה לאברכים ולנשות האברכים.

ישיבות עריכה

הקבלה לישיבות של גור נעשית על ידי ועדת שיבוץ מטעם "איחוד מוסדות גור" שתפקידה ליצור איזון בן הישיבות ולדאוג שכל בחור יקבל את ההתאמה הלימודית המלאה, ובהתייעצות עם צוות הישיבה הקטנה או תלמוד התורה ובהתחשבות התלמיד בהעדפותיו[38]. ההבדלים בין הישיבות ברמתן הלימודית והחינוכית אינם גדולים.

בתחילת שנות ה'תש"ע (2010) נערכה רוויזיה במתכונת הישיבות. תלמידי התלמודי תורה המשיכו ללמוד במסגרת שנקראת "מתיבתא" מגיל 12 עד גיל 14. לישיבה קטנה נכנסו התלמידים בגיל 14 עד גיל 18 (4 כיתות) ולאחר מכן, עברו לישיבה גדולה. בשנת תשע"ז (2017) נקבע כי התלמידים בגילאים 18–20 ילמדו ב"ישיבה גבוהה", ואלה בגיל 20 ומעלה ירוכזו בשתי ישיבות גדולות: "פאר ישראל" ו"מאור ישראל"[39]. בשל גיל הנישואין הצעיר הנהוג בחסידות, מרבית הבחורים אינם מגיעים לישיבה גדולה או נמצאים בה תקופה קצרה. כיום (תשפ"ג) יש במסגרת איחוד מוסדות גור 29 ישיבות ו-90 כוללים כאשר בכל שנה נוספים לישיבות כ-700 תלמידים[דרוש מקור].

הישיבות הגבוהות

  • "דרכי נועם", הוקמה בעיירה גור בפולין בשנת ה'תרס"ו על ידי רבי מנחם מנדל אלתר, בנו הצעיר של השפת אמת מגור, ובנשיאות אחיו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, והיתה מהישיבות החסידיות הראשונות בעולם. הישיבה נסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה[40].
  • שפת אמת בירושלים. הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל ואחת מהישיבות החסידיות הראשונות בארץ ישראל. הישיבה נוסדה בשנת תרפ"ה על ידי רבי מנחם מנדל כשר ובראשה עמדו רבנים מוכרים כמו הרב נחמיה אלתר הרב יעקב חנוך סנקביץ', הרב פינחס מנחם אלתר, הרב יצחק פלקסר והרב שאול אלתר. הישיבה חדלה להתקיים כישיבה גדולה ב־2016, בשנת ה'תשפ"א נפתחה מחדש בראשות הרב דוד אלטר בן רבי יעקב אריה אלתר האדמו"ר מגור.
  • 'תפארת משה בצלאל' בשכונת רמות בירושלים על שם רבי משה בצלאל אלתר בן השפת אמת, בניהול הרב מאיר הפטקה.
  • חידושי הרי"ם בבני ברק בראשות הרב חיים יהושע שור חתנו של רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור.
  • מאור ישראל, על שם האדמו"ר הבית ישראל בבני ברק. נוסדה על ידי רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר הנוכחי. ראש הישיבה הוא הרב אביגדור רובינשטיין, בניהול הרב יעקב כהן.
  • אמרי אמת בבני ברק, נוסדה על ידי רבי יעקב אריה אלתר בשנת תשע"ו, ראש הישיבה הרב אברהם הניך זילברשטיין, חתנו של רבי יעקב אריה אלתר מגור, מנהלי הישיבה הרב אברהם טרויבע והרב אליהו חסיד.
  • נזר ישראל, על שם האדמו"ר הבית ישראל, בראשון לציון. נוסדה על ידי רבי שמחה בונם אלטר שכנה בבניין בית ספר סיני לשעבר בדרום תל אביב, לאחר שראו כי האזור לא תואם לישיבה חסידית עברו לקמפוס של מוסדות בית אשר בראשון לציון. מנהל הישיבה הרב ליבל יוסקוביץ.
  • נזר ישראל למחוננים, הוקמה על ידי האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מגור בשנת ה'תשס"ג במתחם הקמפוס נזר ישראל בראשון לציון לתלמידים מחוננים. מנהל הישיבה הרב ליבל יוסקוביץ.
  • בית ישראל, על שם האדמו"ר הבית ישראל באשדוד. בהתחלה שכנה בשכונת זיכרון משה בירושלים ובשנת ה'תשל"ט, עם תחילת התיישבות חסידי גור באשדוד, עברה לשם, מנהל הישיבה הרב יוסף קפלושניק.
  • ישיבת האחים חנצ'ינסקי באשדוד, הוקמה על ידי האחים משה יעקב ויצחק אריה חנצ'נסקי. בראשות הרב נחמיה אלתר בן האדמו"ר מגור.
  • לב שמחה, על שם האדמו"ר הלב שמחה בערד. הישיבה נפתחה בשנת תשמ"א על ידי קבוצת בחורים מישיבת חידושי הרי"ם, לקראת תחילת התיישבות חסידי גור בעיר. מנהלי הישיבה הרב יצחק משה גוטרמן והרב חנוך אידלמן
  • שפתי צדיק בחצור הגלילית, בראשות הרב אשר נייהוז. הישיבה קרויה על שמו של האדמו"ר מפילץ, רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, נכדו של החידושי הרי"מ.
  • ישיבת פני מנחם בית שמש על שם האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלטר, נבנה על ידי הנדיב רבי מיכאל יצחק טננבוים בניהול הרב ליבל יוסקוביץ.
  • ישיבת תפארת גרוסמן לבחורים מבוגרים, ירושלים.

הישיבות הגדולות – "פאר ישראל" בבניין בית המדרש דגור ברחוב רלב"ח בירושלים, בניהול נתן קנופף ומנחם נייהוז.

הישיבות הקטנות:

  • בירושלים: 1.ישיבת שפת אמת 2.ישיבת תפארת משה בצלאל.
  • בתל אביב: ישיבת חידושי הרי"ם א. 2. ישיבת חידושי הרי"ם ב.
  • בבני ברק 1.ישיבת אמרי אמת, 2. ישיבת מאור ישראל 3.ישיבת בית נחמיה.
  • באשדוד. ישיבת האחים חנצ'ינסקי. 2 ישיבת בית ישראל א' 3.ישיבת בית ישראל ב'.
  • בחצור הגלילית ישיבת שפתי צדיק.
  • בראשון לציון 1.ישיבת נזר ישראל 2. הישיבה למחוננים במתחם נזר ישראל.
  • בערד ישיבת לב שמחה.
  • בבית שמש ישיבת פני מנחם.
  • קריית גת ישיבת קריית גת.
  • מחוץ לישראל: ישיבה וכולל "לב שמחה" בלונדון וישיבות "בית ישראל" ו"יגדיל תורה" בבורו פארק.

כוללים – במסגרת איחוד מוסדות גור יש 90 כוללים ברחבי הארץ, וכן כוללים לחסדים שיצאו לפנסיה. בשנת תשפ"ב נפתחו רשת כוללים בשם 'חדוותא' ורשת כוללים 'חבבין' לחסידים העוסקים לפרנסתם ומקדישים 2 שעות ביום לידיעת התורה בשיטת 'מזומנים', כיום תשפ"ד יש רשת של 120 כוללים בהם מעל 2500 אברכים בארץ ובחו"ל.

מתיבתות – אמרי אמת בירושלים, פני מנחם בבני ברק, אור בית שמש בבית שמש, שמחת תורה בתל אביב, וכן מתיבתא באשדוד[34].

ישיבות שנסגרו

  • ישיבה גדולה חידושי הרי"ם בשכונת רמת החייל בתל אביב. הישיבה השנייה של החסידות בארץ ישראל, נוסדה בה'תרצ"ו על ידי רבי שמחה בונם אלטר בשליחות אביו האמרי אמת, חדלה להתקיים כישיבה גדולה ב־ה'תשע"ו. ובקמפוס הישיבה יש כיום 2 ישיבות קטנות.
  • ישיבת "שגב" ביישוב עצמון-שגב. ראש הישיבה היה הרב שמואל אהרן פלדמן, אב"ד בתל אביב. הישיבה לא האריכה ימים ונסגרה בסוף שנת ה'תש"ך
  • ישיבת "מאור יעקב". הוקמה באלול ה'תשנ"ד. הישיבה הוקמה בעמנואל, משם היא המשיכה לאשדוד, לירושלים ולבני ברק נסגרה בשנת ה'תשנ"ז.
  • ישיבת "ארזים". הוקמה באלול ה'תשנ"ה בבני ברק ונסגרה כעבור שנה. ראש הישיבה היה משה פשנדזה.
  • ישיבת אור שמחה בחיפה הוקמה על ידי הרב אברהם אטלס באלול ה'תשמ"ב ונסגרה לאחר המעבר לשיטת לימוד הבקיאות וידיעת הש"ס, בשנת ה'תשס"ב הישיבה הקטנה עברה לירושלים ונסגרה בסוף שנת ה'תשפ"ג
  • ישיבת קריית הרצוג בבני ברק. ראש הישיבה היה הרב נחום רוטשטיין. אחד מאנשי הצוות היה הרב אברהם שמואל רנד, חתנו של האדמו"ר הנוכחי. ישיבה זו נסגרה בשנת ה'תשע"א 2011 וכיום נמצאים במקום סניף של ישיבת מאור ישראל.
  • ישיבת נר ישראל בירושלים ("ישיבה לצעירים"), נוסדה על ידי רבי שמחה בונם שפרנוביץ כישיבה קטנה בשנת הלימודים תשכ"ח. אחר-כך נוספה גם ישיבה גבוהה. הישיבה נסגרה בשנת ה'תש"ע 2010.
  • הישיבה הגבוהה "לב שמחה" בבורו פארק שבניו יורק. הוקמה בשלהי שנות התשעים. בראשותה עמד הרב יעקב חיים ברוך אברמוביץ.

סמינרים עריכה

לחסידות בתי ספר וסמינרים לבנות. בבני ברק, ירושלים, אשדוד, ערד, בית שמש, קריית גת מיועדים הסמינרים בעיקר לבנות מהחסידות. כמחצית מהתלמידות מהסמינר בחצור אינן ממשפחות חסידות גור אלא ממשפחות חרדיות מחוגים אחרים, אולם מתפקד כסמינר של גור עם כל ההקפדות על חיי צניעות של גור.

מאפיינים עריכה

בחסידות גור התפילות מהירות ונעימת התפילה מונוטונית. עובדות אלו נובעות משיטת החסידות, שיסודה בחסידות קוצק, שהדגישה את מידת האמת והתרחקות ממעשים חיצוניים. בשל כך, נחשבת לעיתים חסידות זו כ"קרה".

החסידות מאופיינת בהערצה לאדמו"ר ובאמונה שעל החסידים לקיים את רצונו בדקדקנות וללא עכבות[41]. הדבר בא לידי ביטוי בהפצת דברי האדמו"ר בציבור[22] ולעיתים גם באירועי אלימות, בעקבות תחושת החסידים כי כבודו של האדמו"ר נפגע. בשנת 1935 בוורשה תקפו חסידי גור פעילי אגודת ישראל רבנים שחתמו על כרוז למען קק"ל, כאשר אחד המניעים לפעולה הוסבר בצער שנגרם לאדמו"ר מכך[42]. בשנת 1944 תקפו באלימות חסידי גור בתל אביב את הרב יעקב גוטובסקי ורעייתו[43], לאחר שהרב נחשד על ידם בכתיבת חוברת בשם 'יקוב הדין את ההר'[44] (חוברת שנכתבה למעשה על ידי אברהם גרין, אחיו של דוד בן-גוריון), שבה הובעה ביקורת גלויה נגד האדמו"ר מגור על התנגדותו לציונות, גרין הוזמן ל"דין תורה" בפני בית דין של הרבנות הראשית, וזו קיבלה את עמדתם של חסידי גור וקבעה כי אברהם גרין השמיץ את הרבי מגור ללא הצדקה[45]. ב־1984 הכו חסידי גור ופצעו את חבר הכנסת מנחם פרוש, לאחר שדבריו פורשו כהטלת ספק בכשירותו המנטלית של אדמו"ר החסידות[46].

החסידות מאופיינת גם ב"גאוות יחידה", בדאגה הדדית בתוך הקהילה ובארגון קהילתי מסודר.

החסידות וראשיה התנגדו לציונות ולמזרחי והיו מזוהים עם אגודת ישראל, אך מנגד תמכו ביישוב ארץ ישראל וברכישת מקרקעין בה. בעקבות תמיכה זו עלו לארץ ישראל קודם למלחמת העולם השנייה מאות משפחות של חסידי גור, שהקימו בה מוסדות קהילתיים של החסידות וסייעו להשתקמות החסידות לאחר השואה. מקצת מחסידי גור הצטרפו לציונות[47] ולתנועת המזרחי והפועל המזרחי, ואף ייסדו להם שטיבלים נפרדים (בפולין)[48].

החל מתקופת האדמו"רות של ה"בית ישראל" מדגישה חסידות גור מאוד את נושא ה"יידישקייט" דהיינו הקפדה מקסימלית על "שמירת הברית" וריחוק מקסימלי מנשים (ראו עוד להלן).

רוב החסידים חברים בשטיבל המונה עשרות ומאות חסידים בני גילם. (בשנים האחרונות השתלבו אברכים צעירים ברוב השטיבלך בבני ברק עם מבוגרים) ברחבי הארץ יש כ-154 שטיבלאך של החסידות[49]. מלבד לתפילה, משמש השטיבל גם כמקום לימוד משותף בשעות הערב לאחר העבודה. נהוג שפעמיים בשנה, בשמחת תורה ובשבת זכור, אוכלים חברי השטיבל יחד את סעודת היום, שנמשכת שעות. הבחורים והאברכים מאורגנים ב"חברה" המתקבצת פעם בשבוע לשיחה בענייני חסידות ובזמנים מיוחדים ל"טרינק", מסיבה שבה עוסקים בענייני חסידות. אצל הבחורים בדרך כלל מנהיג את האספה ה"קומנדאנט" (אחראי). נוהג זה החל כבר בפולין. חלק מה"חברה'ס" (חבורות) התפרסמו, כמו חבורתו של מתתיהו גלמן בפולין[50] וכן החברה'ס הראשונות בישיבת שפת אמת בירושלים ("זעליגיסטן" ו"ברוינעריסטן"). נוהג זה הלך ונחלש.

בעבר הייתה החסידות מזוהה עם למדנות. חלק מהאדמו"רים וחסידים רבים התפרסמו בכך. תחת מנהיגותו של האדמו"ר הנוכחי פסק הלימוד העיוני-למדני בישיבות של החסידות, ובמקומו מודגשים ההספק הכמותי וזיכרון הלימוד. אדמו"רי גור פועלים בדרך כלל בזריזות במעשיהם (למשל באכילה בהליכה ובדיבור[51]). לחסידות מיוחסת פתיחת הישיבה הראשונה 'דרכי נועם' בפולין אשר נפתחה מיד בשנה בראשונה לנשיאותו של האמרי אמת[52], שלאחריה נפתחו ישיבות נוספות על ידי חסידויות אחרות[53].

על אף היות קהילות גור סגורות יחסית, לנשות גור מותר לעטות לראשן פאה נכרית, ושפת אמם של החסידים היא עברית ולא יידיש. עד לשנת תשמ"ט למדו בנות החסידות בבתי ספר וסמינרים כלליים[ד]. לאחר הפילוג בין אגודת ישראל לדגל התורה הקימה חסידות גור בתי ספר וסמינרים עצמאיים. לבוש הנשים מודרני יחסית לחצרות חסידיות אחרות. מקובלת עבודה במקצועות כמו נדל"ן, מסחר בבורסה והיי-טק ראית חשבון ועוד. עם זאת, תחת מנהיגותו של האדמו"ר הנוכחי, ישנה הקפדה ובקרה על שימוש במחשבים ובאינטרנט. ורוב חסידי גור הם ללא גישה לאינטרנט.

נכון לראשית המאה ה־21, פועלת לצד האדמו"ר קבוצת פעילי ציבור העוסקים בניהול ענייניה של החסידות במגוון נושאים, כגון: חינוך, צדקה, רפואה, פוליטיקה ועוד. המודל הכלכלי של החסידות מבוסס על 'דמי כוללות', סכום כסף חודשי שמשלם כל חסיד לטובת אחזקת בית האדמו"ר, המועבר באופן קבוצתי באמצעות השטיבל שאליו הוא משתייך[54], מוסד הקיים לפחות מתקופת ה'אמרי אמת'[55]. בנוסף נהוג 'רעבישע געלט', סכום כסף שמשלמים החסידים לבית הרבי בעת אירועי שמחה במשפחתם.

תקנות עריכה

החמרה בנושאי אישות עריכה

חסידות גור ידועה בהקפדתה על הפרדה בין המינים, במגבלות על היחסים בין בני הזוג ובהקפדה על "שמירת הברית". ההפרדה באוטובוסים החלה במידה רבה בהשפעת חסידי גור[56].

האדמו"ר החמישי, רבי ישראל אלתר, קבע תקנות מחמירות בנושא היחסים בין הבעל ואשתו (המכונות "תקנות ל"ט", ראשי תיבות: ליל טבילה). התקנות מכונות בחסידות גור "יידישקייט" (תרגום מילולי: יהודיוּת), ועיקרן הרחבה של הנהגות פרישות שנהגו בהן יחידים והפיכתן לנחלת הכלל[57]. בין התקנות: חסיד לא ילך או יעמוד לצד אשתו ברחוב העיר ולא ישיח עמה בפומבי; לא יקראו אחד לשני בשמם; יש לקצר ככל הניתן ביחסי אישות; אין לקיימם אלא פעמיים בחודש, אחת מהן בליל הטבילה והשנייה בליל שבת; הימנעות מקיום יחסי אישות מספר חודשים לאחר הלידה; איסור על בני הזוג לגעת זה בזה או ליצור קרבה גופנית שלא לצורך קיום יחסים ואיסור על העברת חפצים מיד ליד בין בני הזוג. חלק מהתקנות מנוגדות לפסק השולחן ערוך[58].

תקנות אלו עוררו התנגדות גם בקרב רבנים, כמו הרב יעקב ישראל קניבסקי (הסטייפלר). הוא כתב קונטרס בנושא באמצע שנות ה-60, בעקבות מקרה של בנו של אחד מהאידאולוגים של צעירי אגודת ישראל שהפך לחסיד גור ובעקבות זאת נוצרו בעיות בינו לבין אשתו שסירבה לנהוג לפי התקנות. בעקבות התקנות המחמירות בתחום האישות נמנעו בנות מסמינרים בבני ברק להינשא לבחורים מחסידות גור, ובעיה זו הייתה אחד הגורמים להקמת סמינר מיוחד לבנות החסידות בעיר. הקונטרס נכתב בעילום שם, אולם נמצאו בהקדמתו רמזים על כך שהאגרת נכתבה על ידו. מאוחר יותר, במכתב שכתב למדפיס[59], התאונן על כך שהרמזים נכתבו בניגוד לדעתו וגרמו לכך שהדברים התפרסמו בשמו. כמו כן הוא כותב שהתברר שהנהגות אלה קיימות כמה דורות, ושפרסום הקונטרס פגע בחסידים המקפידים על כך. הוא קרא למדפיס לגנוז את הקונטרסים או לפחות להסיר את המשפטים מהם משתמע כי הוא הכותב. עם זאת, נראה כי דעתו העקרונית כנגד התקנות לא השתנתה[60], והמכתב אף הודפס בתוך כתבי אגרותיו בהוראת בנו הרב חיים קנייבסקי[61].

משנת 2012 עלו בכלי התקשורת עדויות שלפיהן אנשי חינוך בחסידות מעודדים צעירים שאינם מקפידים על הכללים הנהוגים בה לקחת תרופות המדכאות את היצר המיני, תוך שיתוף פעולה של פסיכיאטרים[62].

אירועי שמחות מצומצמים עריכה

האדמו"ר רבי שמחה בונים תיקן תקנה שלפיה אין לערוך אירועים משפחתיים בהיקף נרחב. לסעודת המצווה מוזמנים בני המשפחה הקרובים בלבד, וכל השאר מוזמנים שלא בזמן הסעודה. התקנה מחייבת את כל משפחות החסידות, גם בעלות יכולת כלכלית. גם כיום נוהגים על פי תקנה זו ותקנות נוספות שנוספו בשנים האחרונות, לצמצם שבתות שבע ברכות, בריתות, ובר מצוות. בחודש שבט ה'תשפ"ד עודכנו התקנות עבור כל הוצאות הנישואין.

מגורים בפריפריה עריכה

בתקופת האדמו"ר הבית ישראל הוקמה הקריה החסידית בחצור הגלילית. האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר יזם הקמת קריות חסידיות של חסידי גור בפריפריה – בערד ובאשדוד, הוא הכריז על תקנה שלפיה זוגות צעירים בשנים הראשונות לנישואיהם מחויבים לגור בקהילות אלה. אחיו, האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלתר, יזם הקמת קריות בקריית גת ובעמנואל. האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר הרחיב ופיתח את הקהילה בערד, ויזם את הקהילה בדימונה.

חזות חיצונית עריכה

 
האדמו"ר מגור ה"אמרי אמת" (במרכז) לצדו בניו רבי מאיר (שנספה בשואה) ורבי ישראל (לימים האדמו"ר מגור) לובשים הויזען אין די זאקען

חסידי גור ניכרים בכובע הפרווה הגבוה שלהם – ספודיק – אשר נחבש בשבתות בחגים ובשמחות, כמנהג רוב החסידויות יוצאות מרכז פולין, ולא כחסידויות האחרות שאנשיהן חובשים שטריימל – כובע פרווה נמוך ורחב יותר. הם ניכרים גם ב"הויזען אין די זאקען" (בתרגום מיידיש לעברית: מכנסיים בגרביים), גרביים שחורים שהמכנסיים מוכנסים בתוכם בין הקרסול לברך, זאת בניגוד לחצרות אחרות, שחסידיהן הולכים עם מכנסיים רגילים או לובשים מכנסי שלושה-רבעים וגרביים גבוהים, לבוש זה החל בזמן גזירת הלבוש ה'תר"ד ולאחר מאבקו של החידושי הרי"מ כנגד השלטונות הגיעו בשנת ה'תרי"ג (1852) לידי פשרה ולפיה נתנו ליהודים לבחור בין לבוש קצר וגילוח הזקן בו בחרו המתנגדים לחסידות, לבין לבוש ארוך בסגנון רוסי, כובע מצחייה, מכנסיים בתוך המגפיים וגידול זקן בדומה לאיכרים ברוסיה. הציבור החסידי בחר באפשרות זו עם שינויים קלים, וכך התקבע הלבוש החסידי בפולין[63].

כמנהג החסידים במרכז פולין, מכניסים חסידי גור את פאותיהם תחת הכיפה, למעט בעיר ירושלים, שבה מרבית חסידי גור מתהלכים כשפאותיהם גלויות. לחסידות גור גם כיפות ייחודיות, גבוהות מהמקובל במגזר. בימות החול (ובחורים גם בשבתות) חובשים החסידים כיפות כותנה (ולא כיפות קטיפה כמו רוב הציבור החרדי).

ניגוני גור עריכה

לחסידות אוצר של אלפי ניגונים. לחני הניגונים הושפעו גם מסגנון המוזיקה הקלאסית של שופן, מוצרט, פליקס מנדלסון ועוד. חלק מהשירים של החסידות הם בקצב מרש וואלס, ומרבית הניגונים שהתפרסמו בציבור הרחב הם בקצב זה. באופן כללי, ניגוני גור מאופקים לעומת ניגוני שאר החצרות, וזאת בהתאם לשיטתה הדוגלת באי התלהבות חיצונית.

הניגונים מולחנים לרוב לקראת חג השבועות וראש השנה. הם מיועדים למקומות מסוימים בתפילה (כמו לכה דודי, היה עם פיפיות, קדיש ואקדמות), אך מושרים ללא אמירת המילים.

המלחינים המפורסמים בחסידות מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, הם יעקב תלמוד, מנדל נוי, מנחם אירנשטיין, לייבל גולדקנופף ובנו צבי גולדקנופף.

מי שעזר לפרסם את ניגוני החסידות הוא הרב דוד ורדיגר, אביו של הזמר החסידי המפורסם מרדכי בן-דוד[דרוש מקור].

מכון ח.מ.י. (חקר מוזיקה יהודית) של החסידות הוציא אוסף בשם "היכל הנגינה" של 1200 הניגונים שהושרו בחגים בין השנים תשט"ותשע"א, בהפקת צבי גולדקנופף.

השתייכות פוליטית עריכה

מבחינה פוליטית חסידות גור שולטת ב"סיעה המרכזית" של אגודת ישראל ובאופן מסורתי מובילה את נציגיה בכנסת. נציגה כיום, יצחק גולדקנופף, מוצב בראש רשימת יהדות התורה, ולאחר מימוש החוק הנורווגי בכנסת העשרים ושלוש נכנס לכהן במקומו נציג הסיעה אליהו חסיד. בעבר כיהנו נציגי חסידות גור כח"כים מטעם אגודת ישראל: יצחק מאיר לוין, זלמן בן-יעקב (ינקלביץ'), יהודה מאיר אברמוביץ, אברהם יוסף שפירא[ה], משה זאב פלדמן, מאיר פרוש[ו], אברהם לייזרזון, יעקב ליצמן יעקב כהן ואליהו חסיד[ז].

לחסידות ייצוג מגזרי ברוב הרשויות המקומיות בישראל שבהן מתגוררים חסידי גור.

אדמו"רי גור עריכה

יצחק מאיר אלתר
האדמו"ר המייסד
חידושי הרי"ם
 
 
 
 
חנוך העניך הכהן מאלכסנדר
האדמו"ר ה-2
 
 
 
אברהם מרדכי אלתר
נפטר בחיי אביו
 
 
יהודה אריה ליב אלתר
האדמו"ר ה-3
שפת אמת
 
 
אברהם מרדכי אלתר
האדמו"ר ה-4
אמרי אמת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראל אלתר
האדמו"ר ה-5
בית ישראל
שמחה בונים אלתר
האדמו"ר ה-6
לב שמחה
פנחס מנחם אלתר
האדמו"ר ה-7
פני מנחם
 
 
 
 
 
יעקב אריה אלתר
האדמו"ר ה-8
הנוכחי
שאול אלתר
בעבר ראש ישיבת שפת אמת
מנהיג קהילת פני מנחם

חסידים בולטים עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חסידות גור בוויקישיתוף

ביאורים עריכה

  1. ^ מלבד חב"ד וברסלב הנחשבים כיום תנועות חסידיות חברתיות[1].
  2. ^ עדת חסידי אלכסנדר הייתה הגדולה אחרי זו של גור[4].
  3. ^ לדוגמה, סכסוך ארוך בעיר מלאווה בשאלת מינוי בנו של הרב ישראל יהושע מקוטנא (שהיה חסיד אלכסנדר) כרב בעיר. הסכסוך נמשך כשלוש שנים, ובעקבותיו סוכל המינוי[9].
  4. ^ בשונה מהחצרות ההונגריות-רומניות, כמו חסידות בעלז וחסידות ויז'ניץ, או החצרות הירושלמיות כמו חסידות קרלין וחסידות בויאן שלמדו בעיקר בבתי ספר חסידיים.
  5. ^ שפירא נבחר על ידי האדמו"ר מגור כנציג "הסיעה המרכזית" אף שבעצמו לא היה חסיד גור.
  6. ^ פרוש אף הוא אינו חסיד גור. ייצג את "הסיעה המרכזית" בבחירות 1996. בבחירות הבאות ייצג את סיעת שלומי אמונים.
  7. ^ לאחר מימוש החוק הנורווגי בכנסת העשרים ושלוש על ידי יעקב ליצמן.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 משה ויסברג, נחשף: כמה מונה החסידות הגדולה בישראל, באתר בחדרי חרדים, 19 בפברואר 2017
  2. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 205.
  3. ^ 1 2 כיכר השבת, ‏בנייני האומה יארחו הערב את חסידי הגר"ש אלתר למעמד היסטורי, באתר כיכר השבת, 6 ביוני 2021
  4. ^ אשכולי החסידות בפולין, סוף פרק כב
  5. ^ יצחק ניסנבוים, סדרי התעמולה שבעל פה, הצפירה, 15 באוגוסט 1918
    הפגנה של חסידי גור בורשה, דבר, 14 במאי 1935
    פורעי "אגודת ישראל", דבר, 22 במאי 1935
    ברכה חבס, אחד ודורו (פרק ראשון, חלק שלישי), דבר, 20 בינואר 1950
  6. ^ בתפוצות ישראל, החרות, 1 באפריל 1914
  7. ^ בר דרורא, מלחמת הבחירות ביהדות הפולנית, דואר היום, 12 במאי 1931
  8. ^ בקהילת ורשא, דבר, 6 בדצמבר 1934
  9. ^ הרב יהודה אבידע, הרבי מצ'יחנוב ובני דורו - ר' יהושע'לי מקוטנא, הצופה, 15 ביוני 1956; חסידי אלכסנדר, מכתב אל המערכת, המזרחי, 6 במרץ 1924; כיבוש הרבנות ע"י הפמליא של גור, המזרחי, 7 בספטמבר 1922
  10. ^ ירושלים, החרות, 23 ביוני 1911
  11. ^ משה כהן, שלושה מכתבי הרצל שאבדו, דבר, 15 ביולי 1941
  12. ^ על הפרק, הצפירה, 5 באפריל 1917
  13. ^ על הפרק, הצפירה, 21 במרץ 1918
  14. ^ חגיגת הוראה גדולה במתיבתא בוורשה, הצפירה, 29 במרץ 1928
  15. ^ משה אביגדור שולוואס, ישראל היילפרין (עורך), התורה ולימודה בפולין וליטא, בית ישראל בפולין: מימים ראשונים ועד לימות החורבן, תש"ח: אתר דעת, ירושלים
    עדות זרח ורהפטיג, הישיבות בוורשה, באתר 'זכור' של מכללת ירושלים, ‏תשנ"ג
    אלבר לונדר, בית חרושת לרבנים, מובא בתרגום בפורום 'אוצר החוכמה'
  16. ^ ה"מתיבתא" על אדמת האבות, הצופה, 12 בספטמבר 1940
  17. ^ בר דרורא, הערות קטנות על עניינים גדולים, דואר היום, 25 באוקטובר 1923
  18. ^ יפו ותל אביב, דואר היום, 18 בנובמבר 1928
  19. ^ ארגון בתי הכנסת של חסידי גור בתל-אביב, הצופה, 31 בינואר 1938
  20. ^ לשון הצוואה בירחון הפרדס (שנה כ"ב חוברת י"א).
  21. ^ ראו, אמרי אמת ליקוטים, עמוד 282
  22. ^ 1 2 חסידי גור מנהלים תעמולה נגד הבחירות לאסיפת הנבחרים, המשקיף, 23 ביוני 1944
  23. ^ ניטשה המלחמה נגד "כנסת ישראל", הצפירה, 29 בינואר 1928
  24. ^ מגזין משפחה פסח ה'תשפ"א, עמ' 94
  25. ^ מגזין משפחה פסח תשפ"א, עמ'94
  26. ^ ד"ר יהודה יפרח, ‏"הכרוניקה, דצמבר 2019", השילוח, 17, דצמבר 2019
  27. ^ גלעד שלמור, ‏הקרע בחסידות גור, באתר ‏מאקו‏, 22 בנובמבר 2020
  28. ^ שאול כהנא, ‏הגרד"ח אלתר יעמוד בראש הישיבה של אחיו, הגר"ש אלתר, באתר כיכר השבת, 16 ביולי 2020
  29. ^ קהילת ‘גור תורה’ של הגר”ש אלתר רכשה בירושלים בניין לבית מדרש, באתר חרדים10, ‏2019-12-24
  30. ^ יוסף גרינבוים, בגור הופתעו: בבני ברק נפתח כולל חדש לאברכי קהילת הגר"ש אלתר, באתר חרדים10, כ"א שבט התש"פ
  31. ^ רשימה של 7 בתי כנסת של החסידות בתל אביב - החזית הדתית המאוחדת, הצופה, 21 בינואר 1949
  32. ^ ישיבה מודרנית לחסידי גור, מעריב, 20 במאי 1969
  33. ^ אלפון עזר לנצרכים-גור בני ברק, ה'תשפ"ד
  34. ^ 1 2 יוסי יחזקאלי, נתונים בלתי נתפסים: סיקור חג מיוחד על שלוש החסידויות המובילות בעיר אשדוד, באתר חרדים אשדוד | אתר החדשות המוביל של המגזר החרדי באשדוד, ‏2022-10-14
  35. ^ בר לב ביקר בחצור הגלילית, דבר, 29 בדצמבר 1972
    חסידי גור מקימים קריה בחצור הגלילית, דבר, 30 באוגוסט 1974
    יוסי ביילין, שידוך בין חסידי גור ויוצאי צפון אפריקה, דבר, 5 בספטמבר 1975
    קריית חסידי גור נחנכה במבואות חצור הגלילית, מעריב, 12 באוגוסט 1976
  36. ^ באתר גיידסטאר
  37. ^ https://pdfhost.io/view/UNLJkUapD__
  38. ^ מגזין משפחה פסח תשפ"א, עמ'88
  39. ^ שרה פרדס, גבוה מעל גבוה - עיתון משפחה, באתר עיתון משפחה, ‏ל' באב תשפ"א, 8 באוגוסט 2021
  40. ^ אהרן סורסקי, ראש גולת אריאל, חלק א פרק שמיני
  41. ^ שלום דובער שניאורסון, איגרת תשנז, אגרות קודש - כרך ג', ניו יורק: אוצר החסידים, תשמ"ו (1986), עמ' רצז–ש, באתר היברובוקס
  42. ^ פורעי "אגודת ישראל", דבר, 22 במאי 1935
  43. ^ התנפלות על רב שנחשד בהוצאת חוברת נגד הרבי מגור, המשקיף, 26 בינואר 1944
  44. ^ להורדה(הקישור אינו פעיל, 9.6.2021),  
  45. ^ אלי אלון,News1, מחלקה ראשונה, 25 בינואר 2020
  46. ^ תיאור האירועים מתוך ספרו של אמנון לוי 'החרדים'(הקישור אינו פעיל, 9.6.2021), מובא בבלוג של אורי קציר
  47. ^ מערי פולין, המליץ, 29 באוגוסט 1901
  48. ^ רשכבה"ג בפולין רבי יהודא ליב מגור זצ"ל, השקפה, 27 בינואר 1905
  49. ^ ההגרלות: כמה שטיבלא'ך יש לגור בארץ, באתר בחדרי חרדים.
  50. ^ על אודותיו ראו: הערך "מתתיהו גלמן", באתר המכלול.
  51. ^ ראו ראש גולת אריאל, חלק ראשון פרק עשירי
  52. ^ ראו ראש גולת אריאל, חלק ראשון פרק שמיני
  53. ^ יהודא ליב זלאטניק, לא זו הדרך!, הצפירה, 19 בינואר 1912
  54. ^ דברי הסבר לקבלה בחתימת ה'אמרי אמת'(הקישור אינו פעיל, 9.6.2021), אתר בית המכירות הפומביות 'קדם'
  55. ^ י. מ. נימן, בחצרות הרביים בפולין, דבר, 4 ביולי 1935
  56. ^ תמר רותם, אבירי השולחן הכפול, באתר הארץ, 11 ביוני 2011
  57. ^ נאוה וסרמן, מימי לא קראתי לאשתי: זוגיות בחסידות גור, עמ' 5.
  58. ^ נאוה וסרמן, מימי לא קראתי לאשתי: זוגיות בחסידות גור, עמ' 305.
  59. ^ ראו 'קדם מכירות פומביות' מכירה 44 פריט 424
  60. ^ נאוה וסרמן, מימי לא קראתי לאשתי: זוגיות בחסידות גור, עמ' 311.
  61. ^ אברהם הורביץ, ארחות רבינו הקהלות יעקב - ה, תשס"ה, עמ' ל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  62. ^ יאיר אטינגר, הרבנים מבקשים, הרופאים רושמים: השוק השחור של רפואת הנפש במגזר החרדי, באתר הארץ, 6 באפריל 2012
    יאיר אטינגר, פרשת התרופות הפסיכיאטריות במגזר החרדי - עדויות נוספות נחשפות, באתר הארץ, 21 באפריל 2012
    ישראל רוזנר, המקור: הסודות השמורים של חסידות גור, באתר nana10‏, 29 בנובמבר 2015
  63. ^ מאיר עיני הגולה חלק ב, מלואים והוספות עמוד 82,:עמרם בלוי, "גדולי החסידות וגזרת המלבושים", בתוך: קובץ תורני היכל הבעש"ט, גיליון י"ב, ניו יורק תשס"ו, עמ' צ"ו–קכ"ד,
  64. ^ מאמרים נוספים של שרייבר ראו: דפנה שרייבר, "בין חסידות לפוליטיקה, האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת, והמפנה בחסידות פולין בתקופה שבין שתי המלחמות", עבודת גמר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2013; דפנה שרייבר, רבי ישראל אלטר וגור בישראל: אמונות ערכים ופוליטיקה חסידית 1948--1977, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, מאי 2022