חנות קטנה ומטריפה (סרט, 1986)

סרט משנת 1986

חנות קטנה ומטריפהאנגלית: Little Shop of Horrors) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1986, בבימויו של פרנק אוז ובכיכובם של ריק מורניס וסטיב מרטין.

חנות קטנה ומטריפה
Little Shop of Horrors
מבוסס על חנות קטנה ומטריפה עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי פרנק אוז עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי דייוויד גפן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט צ'ארלס ב. גריפית',
האוורד אשמן
עריכה ג'ון ג'ימפסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ריק מוראניס, אריאל בראון, אלן גריני, וינסנט גרדניה, סטיב מרטין, טיצ'יניה ארנולד, מישל ויקס, טישה קמפבל, לוי סטאבס, ג'ים בלושי, ג'ון קנדי, כריסטופר גסט, ביל מארי
מדבבים לוי סטאבס (Audrey II) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אלן מנקן, האוורד אשמן, מילס גודמן
צילום רובר פיינטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה The Geffen Film Company עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 19 בדצמבר 1986
ישראלישראל 27 במרץ 1987[1]
משך הקרנה 94 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מדע בדיוני, קומדיית אימה, סרט אימה, סרט מוזיקלי, מדע בדיוני קומי, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 25,000,000 דולר (הערכה)[2]
הכנסות 38,748,395 דולר[3]
הכנסות באתר מוג'ו littleshopofhorrors
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט מבוסס על מחזמר מצליח שעלה בברודוויי בשנת 1982, אשר בעצמו מבוסס על סרט קולנוע ישן ודל תקציב משנת 1960 שבוים על ידי רוג'ר קורמן, באותו השם (אולם באנגלית הסרט המקורי נקרא The Little Shop of Horrors). בסרט המקורי השתתף ג'ק ניקולסון באחד מתפקידיו הקולנועיים הראשונים.

עלילת הסרט

עריכה

הסיפור מתרחש בשכונת עוני אמריקאית טיפוסית של שנות ה-50 של המאה ה-20. סימור קרלבורן (ריק מוראניס) הוא יתום צעיר ומגושם שחי ועובד בחנות פרחים בבעלותו של מר מושניק (וינסנט גרדניה) הרגזן. החנות נמצאת במצב כלכלי קשה ועומדת להיסגר כאשר סימור עומד להיות הראשון שיפוטר. אודרי (אלן גריני), עובדת נוספת בחנות הפרחים, דוחקת בו להביא לתצוגת החנות צמח חדש ומסתורי (שבהמשך מתברר שהגיע מהחלל החיצון על גבי קרני השמש) שהוא קנה ממוכר חנות צמחים מוזרה. סימור, שבסתר מאוהב באודרי, קורא לצמח המסתורי בשם "אודרי 2". מר מושניק מקצה לסימור שבוע ניסיון לראות אם הצמח החדש ישפר את העסק הקורס שלו.

לרוע מזלו של סימור, אודרי 2 מסרב לגדול. יום אחד בזמן שסימור מבטא את התסכול שלו מול הצמח הנובל, הוא נדקר בטעות באצבעו מקוץ ומתחיל לדמם. לאחר שאודרי 2 מגיב, סימור מגלה שיש לצמח תיאבון לדם אנושי. בריאות הצמח וגידולו משתפרים באופן דרמטי בדיאטת הדם החדשה שלו, כאשר סימור מאכיל את הצמח בסתר בכל יום.

בעקבות ההצלחה שהצמח 'אודרי 2' מביא לחנות, סימור מתחיל לקבל הערכה ממר מושניק ומאודרי. לרוע מזלו, למרות רגשותיו כלפי אודרי, הוא עדיין מרגיש מרוחק ממנה כי היא יוצאת עם אורין סקריואלו (סטיב מרטין), רופא שיניים סדיסט אשר אחראי לחבורות ולתחבושות עימן אודרי מגיעה לעבודה לעיתים קרובות.

הצמח גדל בצורה ניכרת אך מתחיל להראות סימני חולשה ותזונה לקויה. לילה אחד, כאשר סימור נשאר לבד בחנות, אודרי 2 פונה לסימור בדרישה שיאכיל אותו. סימור נדהם מכך שהצמח מסוגל לדבר, אבל מתפכח כאשר אודרי 2 אומר לסימור שהדם מאצבעותיו לא מספק את תאבונו והוא דורש שסימור יביא לו מנות גדולות יותר של בשר ודם אנושיים. סימור אשר מסרב בתחילה לשתף פעולה, משתכנע לאחר שאודרי 2 משכנע אותו שהוא אחראי לפופולריות וההון שהחנות צברה, ושאם סימור יביא לו יותר אוכל, החנות תמשיך לשגשג. בהתחלה סימור מתייחס להצעה בהססנות. בשל כך נוקט אודרי 2 בשיטה אחרת ומשכנע את סימור להאכיל אותו בבשרו של סקריואלו, חברה הסדיסט של אודרי.

סימור קובע פגישה אצל דוקטור סקריואלו ומחמש עצמו באקדח. בהמשך מוצא עצמו סימור בכיסאו של רופא השיניים הסדיסט. בעקבות אכזבתו של הדוקטור מהפציינט המזוכיסט שקדם בתור לסימור, ארתור דנטון (ביל מארי), אורין מחבר לעצמו מסכת גז אשר משחררת גז צחוק שתאפשר לו 'ליהנות' יותר מהעינוי. אף על פי כן, המסכה עובדת כנגדו כאשר היא מתקלקלת והורגת אותו ממנת יתר של גז צחוק.

סימור ממשיך בתוכנית ומבתר את גופתו של אורין בגרזן על מנת להאכיל את אודרי 2 אך לרוע מזלו, מר מושניק רואה את סימור בזמן שהוא מבתר את גופתו של אורין, ומניח מיד שסימור הוא הרוצח שלו. מושניק מחליט לא להתעמת עמו מידית, ובכך נותן לסימור ולאודרי מספיק זמן לחשוף את רגשותיהם זה לזה. בליל המחרת, מושניק מתעמת עם סימור ומאשים אותו ברצח. אף על פי כן, במקום לפנות הישר למשטרה, מושניק מציע לו את שתיקתו ומימון עזיבתו תמורת הבעלות הבלעדית על הצמח, אך למרות הסכמתו של סימור, ההצעה נופלת כאשר מושניק נטרף על ידי אודרי 2 בגלל הסקרנות שלו (וגם מפני שסימור בוחר שלא להזהירו שכן יכל בקלות למנוע מעשה זה).

ההצעות ממשיכות להגיע, כולל הצעה לייצר כמות גדולה של צמחי אודרי 2 ולמכור אותם לכל ארצות הברית. ההון של סימור ממשיך לגדול אפילו אחרי ההעלמויות של דוקטור סקריואלו ומר מושניק, אבל סימור מחליט לבסוף שהאמצעי לא מצדיק את המטרה ושעליו לחסל את אודרי 2 לפני שאנשים נוספים ימותו. סימור אשר בטוח בעצמו כעת כי אודרי לא תעזוב אותו אפילו אם הוא יהיה מרושש בלי הצמח, מקור הצלחתו, מתעמת עם אודרי 2, אשר זועם על כוונותיו. אחרי שסימור שורד התנפלות של הצמח עליו, פעולה אשר הורסת את החנות, מצליח סימור לחסל את הצמח על ידי חישמולו בעזרת כבל חשמל חשוף.

אודרי המומה מעוצמת הפיצוץ אך שמחה לראות שסימור יוצא בריא ושלם מתוך ההריסות. סימור ואודרי מתחתנים ועוברים לגור בבית חלומותיהם, אשר נשתלו בו צמחים מהחנות. בשוט האחרון של הסרט, ניתן לראות שיש גרסה קטנה של אודרי 2 בגינה של סימור ואודרי.

צוות השחקנים

עריכה
שם השחקן/ית שם הדמות
ריק מוראניס סימור קרלבורן
אלן גריני אודרי
וינסנט גרדניה מר מושניק
סטיב מרטין ד"ר אורין סקריבלו, רופא שיניים
טיצ'יניה ארנולד קריסטל
מישל ויקס רונט
טישה קמפבל שיפון
לוי סטאבס אודרי II (קול)
ג'ים בלושי פאטריק מרטין
ג'ון קנדי וינק וילקינסון
כריסטופר גסט הלקוח הראשון
ביל מארי ארתור דנטון

הסוף המקורי

עריכה

בתחילה צולם לסרט סוף זהה לזה של המחזמר עליו הוא מבוסס. בעקבות ביקורת שלילית מהצופים בהקרנות המבחן הוחלט לשכתב את סוף הסרט לסוף טוב, אף על פי שהסוף המקורי היה מועדף על הבמאי ועל רוב צוות השחקנים.

בסוף המקורי אודרי לא שורדת את ההתנפלות של אודרי 2 עליה ומתה בזרועותיו של סימור, וברגעיה האחרונים מבקשת ממנו שייתן לצמח לאכול אותה אחרי שתמות. לאחר שסימור מאכיל את הצמח באודרי המתה הוא עולה לגג החנות במטרה להתאבד, שם הוא פוגש באיש מכירות שמצהיר בפניו על כוונתו לחתוך דוגמיות מהצמח ולהפיץ את אודרי 2 ברחבי אמריקה. סימור מחליט לחזור לחנות ולהתעמת עם הצמח שמנצח בעימות ואוכל את סימור.

הסרט מסתיים בשיר של שלוש בנות המקהלה המלוות את הסרט, בו הן מספרות על השתלטותם של הצמחים על אמריקה ומציגות תמונות אימה של ערים שמושמדות על ידיהם, המזכירות את סרטי גודזילה וקינג קונג.

במהלך השנים דלפו הסצינות של הסוף המקורי לאינטרנט, אך אלה היו עותקים לא רשמיים בשחור לבן ובאיכות נמוכה, וללא עריכת סאונד ואפקטים קוליים. באוקטובר 2012 יצאה לחנויות מהדורת בלו ריי מיוחדת של הסרט, שכללה את הסרט בגרסתו המוכרת שהוקרנה בשנות השמונים, כמו גם שחזור מיוחד של גרסת הבמאי, שכולל את הסיום המורבידי שנגנז, מה שאיפשר לראשונה לצפות בסרט כפי שיוצריו רצו שיהיה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה