חניון גבעתי (עיר דוד)
חניון גבעתי בעיר דוד הוא חלק מהאתר הארכאולוגי של עיר דוד. החניון קרוי כך בעקבות פיגוע טרור שהתרחש במקום ב-15 באוקטובר 1986, כנגד חיילי חטיבת גבעתי שסיימו טקס השבעה ברחבת הכותל.[1] המקום שימש במשך שנים כחניון לבאי הכותל עד שהפך לאתר חפירות. החפירות באתר זה החלו בחודש מרץ 2007. זוהי אחת מהחפירות הארכאולוגיות החשובות הנעשות בתחום עיר דוד שבשכונת סילואן בירושלים. בשנים 1923–1925 נערכו ממזרח לשטח החפירה, חפירותיהם של רוברט מקאליסטר ודנקן. בשנים 1961–1967 נחפר השטח על ידי קתלין קניון אשר חפרה בקצה הצפון-מזרחי של השטח (שטח M), מדרום השטח נחפר בשנת 1927 על ידי ג'ון וינטר קרופוט ופיצג'רלד. את החפירה בשטח הנוכחי החל בשנת 2005 הארכאולוג אלי שוקרון, שהעביר את ניהול החפירה לארכאולוגים דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ. כיום מנוהלת החפירה על ידי פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות.
 | |
| החפירות בחניון גבעתי בנובמבר 2010 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופת הברזל II התקופה הרומית בארץ ישראל התקופה הערבית הקדומה |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
רוברט מקאליסטר 1923–1925 ג'ון וינטר קרופוט 1927 קתלין קניון 1961–1967 אלי שוקרון 2005–2015 דורון בן עמי יאנה צ'חנוביץ |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 31°46′28″N 35°14′06″E / 31.774528°N 35.235086°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   חניון גבעתי  | |
  | |
האזור הנחפר
עריכה
האזור הנחפר, בשטח של 3,500 מ"ר, קרוב להר הבית ונמצאות בו שכבות ארכאולוגיות עשירות. מיקומו של אתר החפירות הוא בהשתפלות השלוחה של עיר דוד לעבר גיא הטירופיאון (המשכו של רחוב הגיא בעיר העתיקה של היום). עד כה התגלו במתחם הגילויים הבאים:
- צפון – בית פקיד במינהל הביזנטי, מהמאה ה-7, בו נמצא מטמון מטבעות זהב.
- דרום – שרידי מבנה מפואר, אולי אחד מארמונות מלכי חדייב המוזכרים בכתביו של יוסף בן מתתיהו ושוחזר בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני וכן שרידים מימי הבית הראשון.
- מערב – בקצה המערבי של אזור החפירה – רחוב ביזנטי ברוחב שישה מטרים, שנחשף לאורך 30 מטר.
- מרכז-מזרח – מבנה בעל אחוזה מהתקופה הרומית – המאה ה-3, עם חצר וגן ומקוות מים.
הגישה אל אתר החפירות היא מהדרך היורדת משער האשפות, מול הכניסה למרכז המבקרים של הגן הלאומי בעיר דוד. ישנה גישה נוספת מתוך שטח עיר דוד, מתחת למרכז המבקרים (מבנה האבן הגדול) דרך שעוברת מתחת לכביש.
חשיבות אתר החפירה
עריכה.JPG)
חשיבות החפירות באתר המכונה "חניון גבעתי" היא בעומק השכבות שנמצאו ראויות לבדיקה. בקידוח בדיקה שנערך במערב האתר, במטרה לבחון את המבנה הטופוגרפי של השלוחה, נמצא כי במערב האתר "סלע האם" הוא בעומק של 15 מטר ובמזרחו (בכניסה לחניון) – תשעה מטרים. ממצא המעיד על השינוי הטופוגרפי שחל באזור החפירות. אם בעבר היה לעיר דוד שיפוע במזרח, הרי לפי הקידוחים היה לה שיפוע גם למערב – אם כי מתון יותר – לעומת המצב היום שבמערב עיר דוד האזור הוא כמעט מישורי. התחום המיועד לחפירות התמלא בשפכי-עפר – פוטנציאל למציאת ממצאים ארכאולוגיים. גם הקידוח העמוק במערב אינו מגיע לבסיס הגיא, הנמצא מערבה יותר. הסרת שכבות המילוי של שרידי המבנים והעפר, בייחוד מהחלק המערבי, עשויה לתרום למידע הקיים על ההיסטוריה העתיקה של ירושלים.
כבר היום ניתן לקבוע, לפי קידוחי היסוד והחפירות שכבר נעשו בשטח, כי עיר דוד אינה שלוחה צרה לכל אורכה. בחלקה העליון, בתקופות האחרונות להתיישבות בה הייתה רחבה. הגיא המרכזי, עמק עושי הגבינה (הטירופיאון), אותו גיא אשר נחשב לגבול המערבי של עיר דוד, נסתם ברובו במהלך השנים ועליו התפשטה העיר ונבנו בניינים.[2] עתה מתברר כי בתקופה הרומית המאוחרת (המאה ה-3) הייתה רציפות בנייה בין עיר דוד לבין ה"עיר העליונה", היום דרום העיר העתיקה.
השטח הנחקר מורכב ברובו ממילוי של אדמה ולכך יש יתרון. רמת השימור של המבנים, שהיו מצויים בו וכוסו בשפכי עפר, היא טובה. אולי זו הסיבה שכבר נמצא בו מטמון גדול של מטבעות זהב ועוד פריטים יקרי ערך שלא נבזזו עם הזמן. בנוסף לכך, בחלק מן המבנים התגלתה הריסה פתאומית של קירות המבנה כתוצאה של רעידת אדמה שאירעה בירושלים בשנת 363, תופעה שגרמה לשמירת השרידים שנפלו תחת המבנה.
עתירה לבג"ץ[3] שביקשה להפסיק את החפירות במקום (ונדחתה) הביאה את השופטת עדנה ארבל לעסוק גם בחשיבות החפירות:
- "דומה כי אין מחלוקת על כי החניון מצוי בשטחו של גן לאומי וכי החפירות שנערכו בו עד עתה הניבו יבול ארכאולוגי מרשים שחשיבותו המדעית וההיסטורית רבה וחורגת מגבולות ישראל. … חשיבות חשיפת צפונותיה של עיר דוד היא לאומית ובינלאומית, היא אינה מתייחדת לבני העם היהודי אלא יש לה חשיבות לכל מי אשר מבקש להתחקות אחר תולדותיו של אזור זה שהוא ערש הדתות המונותיאיסטיות. חשיבותו של המחקר הארכאולוגי אינה מתמצה אך בהבנת עברה של הארץ ובאפשרות לבחון אמיתותם של הפרטים הידועים לנו ממקורות אחרים אודותיו, אלא הוא שופך אור על התפתחות התרבות האנושית. ככזה, חשיבותו חוצה עמים וגבולות".
הממצאים לפי תקופות
עריכה.JPG)
הממצאים החשובים שנמצאו עד כה באתר הם מהתקופה הרומית, מהתקופה הביזנטית ואף מתקופת הברזל – ימי בית המקדש הראשון.
הממצאים המאוחרים ביותר שנמצאו באתר החפירות הם מהתקופה המוסלמית הקדומה. מעליהם, ועד לעת החדשה, לא הייתה בנייה בשטח. מתחת לממצאים אלו נחשפו ממצאים ממגוון תקופות של ירושלים. בין היתר נמצא שבר של כלי חרס בדמות פני אדם מהתקופה הפרסית, עגיל זהב מהתקופה ההלניסטית, שרידי מבנה אשר זוהה על ידי ד"ר דורון בן עמי כשרידי החקרא, שבר של כלי עשוי אבן קרטון ועליו מופיע השם "הורקנוס", ואף טביעות חותם וחותמות מתקופת המקרא. בשנת 2019 התפרסמה טביעת חותם עליה מופיעות בכתב עברי קדום המילים "לנתנמלך עבד המלך". השם נתנמלך מופיע בתנ"ך בספר מלכים ב'. על פי החוקרים, הממצא הארכאולוגי מתוארך לאותה התקופה של התיאור המקראי – המחצית השנייה של המאה השביעית לפני הספירה.
המבנים של הכפר סילואן הם מהתקופה הירדנית. קתלין קניון כתבה בשנת 1964 כי יש להזדרז לחפור בשטח הפנוי כי השלטון הירדני מתכנן לסלול בו כביש, הוא הכביש המוליך היום לעיר דוד.
תקופת הברזל והתקופה ההלניסטית
עריכהמתקופת הברזל, שבה יש עניין רב, עקב היותה תקופה ההתיישבות של מלכי יהודה, נמצאו שרידים בחלק הדרומי-מזרחי של האתר. כך ניתן להעריך את תחום היישוב הישראלי כקדום ביותר. האפיון הכללי של הבנייה הוא של "בתים הבנויים בצפיפות יחסית ובנייתם דלה ובלתי מוקפדת".[4] נמצא גם מבנה אחד חריג בגודלו, שחלקו הגדול מחוץ לשטח החפירה. בין הממצאים הבולטים ניתן למנות את שנהבי ירושלים.[5]
מהתקופה ההלניסטית התגלה מספר ניכר של כלי יבוא יווניים. סיתות האבנים היה בסגנון ההלניסטי. אתר זה הוא אחד המקומות היחידים בירושלים שבהם נמצאו שרידים מתקופה זו.
ב-3 בנובמבר 2015 פרסמה רשות העתיקות כי לדעתה על פי הממצאים שנמצאו באתר מקומה של מצודת החקרא היה בחניון גבעתי. הממצאים שתומכים בהשערה הם: חומת ביצור, מקטע מגדל גדול, שרידי חלקלקה, עשרות מטבעות המתוארכים לתקופה בה המצודה התקיימה, ראשי חצים מברונזה ואבני קלע מעופרת המאפיינים את הצבא הסלוקי, 200 ידיות של אמפורות עם חותמות מרודוס.[6]
סוף ימי בית שני
עריכהעד כה התגלו שרידים של שני מבנים: הצפוני, הכולל מקוואות טהרה והדרומי, מבנה מרשים ומפואר, שנחשף רק בחלקו הקטן, עם אבני גוויל גדולות, טיוח מעולה ושרידי פרסקו בצבעים שונים – אולי אחד מארמונות בית חדייב. המבנה נהרס במרד הגדול. בחניון גבעתי נמצאה חלקה המרכזי של תעלת הניקוז בעיר דוד, שהיא תעלת ניקוז משלהי בית שני הממוקמת מתחת לרחוב המרכזי המרוצף והמדורג שחצה את העיר ירושלים, סמוך לכותל המערבי בצפון ועד לבריכת השילוח שבעיר דוד בדרום.
התקופה הרומית
עריכהמהתקופה לאחר חורבן בית שני ישנו בית אחוזה רומאית. נמצאו כ-80 רעפים עם טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס, שהמחנה שלו היה במועד חורבן הבית במגדל דוד של היום ולאחר מכן עבר מזרחית לאזור העופל – בקרבת שער האשפות של היום. עם זאת, בהדרגה העיר הרומית איליה קפיטולינה, שהוקמה לאחר חורבן הבית התפשטה במאה ה-2 לעבר דרום העיר, לשטח עיר דוד, לתחום הנחפר בחניון גבעתי.
ביתו של בעל אחוזה רומי
עריכהבמזרח ובמרכז שטח החפירה התגלה מבנה של בעל אחוזה רומי מהמאה ה-3. ד"ר דורון בן עמי, מנהל החפירה, אומד את שטחו ב-1,000 מ"ר בקירוב. נמצאו בו: שברי ציורי קיר, עמודים, וגם פסל מתאגרף (באזור C) ועגיל פנינה (באזור E – ראו תמונות). וכן טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס. כמו כן, נמצאה אבן רומית יקרה (גמה) נושאת את דמותו של קופידון, אורך הגמה 1 ס"מ ורוחבה 0.7 מ"מ. צידה האחד הוכנס אל תוך מסגרת המתכת של התכשיט בו שובצה האבן, ככל הנראה עגיל.[7]
לפי הסטילובטים שנמצאו בשטח מניחים כי במקום הייתה חצר גדולה המוקפת עמודים, ששרידיהם נמצאו באתר. סגנון הבנייה: העמודים, הכותרות, הפסיפסים ושאר הממצאים אופייניים לסגנון הרומי של אותה תקופה.
התקופה הביזנטית
עריכהעיקר הממצאים עד היום (2009) הם מסוף התקופה הביזנטית: שכונת מגורים ומבנים גדולים של אנשים אמידים. חומת המבנה הגדול שהתגלה מעידה על שימוש באבני בנייה החצובות היטב ומשלימות זו את זו. כן נמצא אוסף רחב של אבני בנייה, לשימוש משני, מימי הבית השני.
לדעת החוקרים, דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, בראשית התקופה הביזנטית פקדה את העיר תנופת התיישבות שהתבטאה בבניה אינטנסיבית. והבנייה התרחבה דרומית מירושלים אל מורדות עיר דוד. ביטוי לכך בשרידי הרחוב המרוצף שירד מצפון לדרום. רעידת האדמה שהתרחשה ביום שני, 19 במאי 363, הביאה לחורבן המבנים ותוצאותיה נראות על פני השטח. יש עדויות לקריסת הקומה השנייה. קירות הקומה הראשונה נוטים לכיוון מזרח – זהה לכיוון נפילת קירות הקומה השנייה.
לאחר ההרס, המבנים לא שוקמו, בחלקם נעשה שימוש חקלאי. עם הזמן, בתקופה הביזנטית המאוחרת, נבנה האזור מחדש ועדות לכך ביתו של פקיד עשיר במינהל ביזנטי, בו נמצא מטמון מטבעות הזהב (ראו להלן).
ביתו של פקיד ביזנטי עשיר
עריכהבצפון האתר נחשף מבנה מהמאה ה-7. חלקו העיקרי הוא מתחת לכביש היורד מהכותל המערבי ואולי ייחשף רק בעתיד. בחדר המערבי ביותר נמצא מטמון של 264 מטבעות זהב. המטבעות נמצאו בצורה מסודרת, קבוצות קבוצות, זו על גבי זו. מהעובדה שהמטבעות לא נמצאו בכדי חרס, החוקרים סבורים כי הן היו צבורות בבד או בחומר אורגני אחר שלא השתמר.
מטבעות הזהב זהים לחלוטין והוטבעו במקום אחד, כנראה בקונסטנטינופול. הם נושאים את דיוקן הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית שמשל בשנים 610–641, ולפי הזיהוי הארכאולוגי, הם הוטבעו בין השנים 610–613. המטבעות חדשים (ללא בלאי), והם לא הצטברו עם הזמן, אלא הגיעו לעיר בבת-אחת. החוקרים סבורים כי הייתה דחיפות בביצוע המשלוח. אשר לבעלות על המטמון, קיימת השערה כי הוא היה שייך לפקיד ביזנטי בכיר – בעל המבנה.
המבנה נחרב בשנת 614, מועד כיבוש ירושלים על ידי האימפריה הסאסאנית.[8]
התקופה המוסלמית הקדומה
עריכההשרידים הראשונים שנחשפו בשטח היו מהתקופה המוסלמית הקדומה. המסקנה העיקרית הייתה כי שטחה של העיר ירושלים באותה תקופה היה מעבר לתחום החומות המוכר. נמצאו שרידים המעידים על קיום אזור שווקים בעיר דוד. בנוסף נמצאה במקום רשת תעלות ניקוז ראשיות ומשניות בנויות היטב, המעידות על רמת השלטון העירוני.
לקריאה נוספת
עריכה- אלי שוקרון ורוני רייך, ירושלים, עיר דוד, חניון 'גבעתי', חדשות ארכאולוגיות 117 (2005)
- דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, ירושלים – חניון גבעתי, חדשות ארכאולוגיות 117 (2008)
- דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, ירושלים, חניון גבעתי – דוח ראשוני חדשות ארכאולוגיות 122 (2010)
- דורון בן-עמי, "מבנה מידות משלהי ימי בית שני נחשף בעיר דוד", טבע הדברים 147, (2008), עמ' 110–113.
- דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, "תרומתן של החפירות בחניון גבעתי לחקר תולדות ההתיישבות הקדומה בעיר דוד", בספר: אייל מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ג', מכון מגלי"ם – עיר דוד ירושלים, אלול תשס"ח, עמ' 97–111
- דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, "מטמון מחניון גבעתי וחשיבותו לחקר ההיסטוריה של ירושלים בשלהי התקופה הביזנטית", בספר: אייל מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, מכון מגלי"ם – עיר דוד ירושלים, אלול תשס"ט
- דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, "מבנה פריסטילי מן התקופה הרומית בעיר דוד", חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ג', ירושלים, (2009), עמ' 28–36
- דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, בית מגורים משלהי ימי הבית השני ומבנה פריסטילי מן התקופה הרומית המאוחרת בחניון גבעתי, קדמוניות 140, 2010, עמ' 89–95
- דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, חניון גבעתי – תגליות וממצאים מן התקופה הרומית, מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 5, 2010, עמ' 47–59
- דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, "חניון גבעתי" בתום חמש שנות חפירה: תמונת מצב עדכנית – 2012", מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 7, 2012, עמ' 31–45
קישורים חיצוניים
עריכה
 |
- דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, חפירות ארכאולוגיות ב'חנייון גבעתי', באתר עיר דוד
- אחוזה עצומה מהתקופה הרומית נחשפה בירושלים, הארץ, 17 באוגוסט 2009
- מטמון ובו מאות מטבעות זהב נחשף בחפירות של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים – רשות העתיקות
- ירושלים – עיר דוד, "חניון גבעתי", באתר מנהל השימור – רשות העתיקות
הערות שוליים
עריכה- ^ אילן בכר, הפיגוע ליד הכותל: מי לא איבטח, מעריב, 17 באוקטובר 1986
- ^ הגיא הפריד בין השלוחה הדרומית של הר הבית לבין המורדות הצפון-מערביים של עיר דוד.
- ^ בג"ץ 9253/08 נואל קראעין ועוד 26 אחרים נ' רשות העתיקות ואחרים, ניתן ב־15 בספטמבר 2009
- ^ דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, עמ' 107
- ^ Reli Avisar, Yiftah Shalev, Harel Shochat, Yuval Gadot, Ido Koch, “Jerusalem Ivories”: Iron Age Decorated Ivory Panels from Building 100, Giv‘ati Parking Lot Excavations, and Their Cultural Setting, 'Atiqot 106, 2022, עמ' 57–74
- ^
ניר חסון, אחרי מאה שנות חיפושים בירושלים, נמצאה המצודה האבודה מימי החשמונאים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2015
- ^ ynet, ירושלים: נחשף קופידון בן 2,000 שנה, באתר ynet, 30 באוגוסט 2010
- ^ "מטמון ובו מאות מטבעות זהב נחשף בחפירות של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים". רשות העתיקות. 2008-12-22.
.JPG)
.JPG)