חנינאי כהנא בן הונא גאון

רב חנינאי (או אחונאי) כהנא בן הונא גאון - הגאון ה-13 בשלשלת הגאונים אשר בישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.

רב חנינאי היה כהן, והראה את ציפייתו לבניית בית המקדש בכך שהיה מגדל את צפורן אצבעו להיות מוכן לעבודת המליקה של קרבן עופות על המזבח.[1]

תיארוךעריכה

לפי נוסחת רוב כתבי היד של אגרת רב שרירא גאון, כיהן רב חנינאי כראש ישיבת סורא במשך חמש שנים, משנת ד' תקכ"ט עד ד' תקל"ד.

חיבוריו ופסקיועריכה

לפי עדותו של רב האי גאון הייתה בידו תשובה הלכתית של רב חנינאי כהנא גאון[2] וכמו כן כמה מפסקיו ומפירושיו מופיעים בספר הלכות גדולות.

אחד מן המפורסמים מבין פסקיו של רב חנינאי הוא קביעתו ההלכתית שרשאי אב להוריש כל נכסיו לבן אחד מבין מספר בניו - גם אם אינו הבכור, זאת כדעתו של התנא רבי יוחנן בן ברוקה.[3]

יש מציינים את גדלותו של הרב חנינאי כהנא בכך שבנוסף לקבלת התיאור "אדונינו", הרב האי גאון ראה צורך להסתמך עליו כנוסף לפסק דין מפורש של שמואל (אמורא).[4][דרוש מקור]

ראו גםעריכה

החלטת האב בחלק הבכורה ובירושה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אטלס עץ חיים חלק ד דף שכא (אוצר הגאונים למסכת תענית, דף ל)
  2. ^ תשובת רה"ג, הובא בשערי צדק ח"ד סימן יב
  3. ^ יש בידינו פס"ד שכתב אדונינו מר רב חנינאי כהא בר הונא ריש מתיבתא..דהלכה כרבי יוחנן ב"ב(תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"ל שדברי השכיב מרע קיימין להוריש כל נכסיו לבן א' ולא שייר כלום לשאר בניו)-תשובת רה"ג שערי צדק תשובות הגאונים דף קד (ירושלים תשכ"ו
  4. ^ הערה בספר הלכות גדולות, הלכות נחלות, דף תקנ



  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.