פתיחת התפריט הראשי
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548

הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שפסקי ההלכה שבו מוזכרים בכתבי הראשונים פעמים רבות.

יש המכנים את הספר בה"ג: בעל הלכות גדולות. יש הסבורים כי הספר התחבר מחוץ לבבל, אף כי ברור שהוא משקף הלכה בבלית מובהקת, עם השפעות ארץ-ישראליות מעטות. זמן חיבורו אינו ידוע בוודאות, אך נראה שהוא במאה ה-9.

מחבר הספרעריכה

הדעה הרווחת היא שהספר חובר על ידי חכם בשם רבי שמעון קיירא ואילו בעל הסמ"ג ורש"י סברו שחובר על ידי רב יהודאי גאון ולא פירשו באיזה רב יהודאי מדובר, רב יהודאי גאון או רב יהודאי הכהן גאון.

בעל ספר הכרוניקה צמח דוד[1] כתב כי לא ייתכן שהסמ"ג ורש"י התכוונו לרב יהודאי גאון בן נחמן, שכן חכם זה מוזכר בספר השאילתות של רב אחאי משבחא, המוקדם לספר הלכות גדולות. מכאן הסיק בעל הצמח דוד כי לפי דעתם הספר נתחבר על ידי רב יהודאי הכהן גאון סורא.

תוכן הספרעריכה

הספר מבוסס על שלושה מקורות עיקריים: דברי התלמוד הבבלי ומסורת פרשנות שלו, הספר הלכות פסוקות שקדם לו, והשאילתות - קובץ דרשות קדום על פי סדר פרשות השבוע. היו שסברו שדווקא הלכות פסוקות הוא קיצור של הלכות גדולות, אך דעה זו נדחתה על ידי רוב החוקרים כיום.

לספר מצורפת הקדמה מיוחדת, שאם היא שייכת לחיבור במקורו הדבר מהווה תקדים בספרות הרבנית בכלל, שכן עד אז לא נכתבו הקדמות לספרים תורניים (הראשון הידוע בכתיבת מונוגרפיות הכוללות הקדמה הוא רב סעדיה גאון). ההקדמה, בכל מקרה, אינה הקדמה של ממש - היא כוללת בעיקר דברים בשבח התורה ורשימת תרי"ג מצוות. מניין זה הפך נפוץ מאוד, ואף חוברו על פיו פיוטי אזהרות לשבועות (המפורסם הוא של ר' שלמה אבן גבירול), ונגד המניין הזה יצא הרמב"ם בהקדמה לספר המצוות שלו, בביקורת מתודולוגית חריפה.

בעיות הנוסח בספר סבוכות ביותר, וכבר הראשונים מעידים על גרסאות הפוכות בפסקיו. גם סדר הספר עצמו משתנה בין כתבי היד. ממחקרו האחרון של ד"ר אהרן שויקה עולה שישנם שני ענפי נוסח עיקריים לספר, וכי אחד מהם הוא תוצאה של מפעל עיבוד ועריכה משוכלל ומורכב של הנוסח המקורי, שנעשה בשלהי המאה התשיעית.

מהדורות הספרעריכה

ישנן שלוש מהדורות עיקריות של הספר, שכל אחת מהן הושתתה על כתב יד אחר.

  • דפוס ונציה ש"ח הוא ההדפסה הראשונה של הספר, שיצאה לאור בדפוס יושטיניאן. הספר נדפס שוב על פי דפוס ונציה לאחר 250 שנה בשלוש מהדורות (למברג תקס"ד, וינא תק"ע, זוליקאו תקע"א).
    • מהדורה נוספת המבוססת על דפוס זה היא של הרב אברהם שמעון טרויב (ורשה תרל"ה), שאף הוסיף מראי מקומות, חידושים וביאורים וכן הגהות מדעתו; חלק מהגהותיו לא צוינו על ידו וניתן ללמוד עליהן רק בהשוואה מדוקדקת לדפוס ונציה.
    • בשנת תשנ"ב הוציא מכון ירושלים מהדורה חדשה של הספר, שנוסחה מבוסס על דפוס ונציה ש"ח ועל מהדורת רא"ש טרויב, כשחלק מהגהותיו הוטמעו בטקסט בלא להעיר עליהן. המהדורה כוללת גם הגהות מכמה אחרונים, וכן חלק מהערות הרב עזריאל הילדסהיימר ונכדו במהדורותיהם (ראו להלן).
    • מהדורת "שונה הלכות", שהודפסה באמסטרדם בשנת תקכ"ד (1764) עם פירוש "שונה הלכות" של הרב שלמה שלם. במהדורה זו לא מופיע כל הספר, אלא הלכות מסוימות שעליהם נכתב הפירוש. (הספר מופיע באתר "היברובוקס")
  • דפוס ברלין תרמ"ח-תרנ"ב - מהדורתו של הרב עזריאל הילדסהיימר, מייסד בית המדרש לרבנים בברלין. זוהי הדפסה מדוקדקת של כתב יד וטיקן 142 של הספר. נוסח זה נקרא על ידי חלק מהחוקרים "הלכות גדולות אספמיא", מתוך תפיסה (כנראה שגויה) שזה היה הנוסח שעמד בפני חכמי ספרד.
  • מהדורת הילדסהיימר ירושלים תשל"ב-תשמ"ז - מהדורה ביקורתית בת שלושה כרכים בהוצאת מקיצי נרדמים, בעריכת נכדו של הרב עזריאל הילדסהיימר מברלין, שנקרא באותו שם. פנים המהדורה מושתת על כ"י מילאנו-אמברוזיא, והיא כוללת מדור של חילופי נוסחאות מכתבי יד וקטעי גניזה, וכן מדור של ציונים ומראי מקום, הקדמה מלומדת ומפתח הספרות התלמודית, בן 5,000 ציונים. המהדורה זכתה להערכה על ההשקעה הרבה שהייתה לעורך בה, אך מנגד התקבלה בביקורת חריפה במחקר.[2] בין השאר, נמתחה ביקורת על כך שפעמים רבות מספור העתקת העורך מכתבי היד אינה מדויקת,[3] רישום חילופי הנוסח בעייתי,[4] שימושו בקטעי הגניזה לוקה בחסר,[5] וגם שהחלטתו לבסס את מהדורתו על כ"י מילאנו, המאוחר והשייך לנוסח מעובד יותר, תמוהה.[6] על נוסח הפנים העיר רוני שויקה: "אי אפשר לסמוך על נוסח הפנים במהדורת הילדסהיימר בשום מקרה ולשום עניין. לא לעניין נוסח, ודאי שלא לענייני לשון, ואפילו לא לשאלות עריכה, וזה גם במקרה שישנם דיונים מפורשים בעניין המסוים".[7] במבט כללי מציין שויקה שלמהדורה יתרונות רבים, על אף שנכשלה במטרתה העיקרית, העמדת נוסח מבוקר של הלכות גדולות.[8]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

דפוס ונציה ש"ח ודפוסים המבוססים עליועריכה

דפוס ברליןעריכה

מהדורת הילדסהיימר ירושליםעריכה

פירוש הרב מנשה הקטןעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר צמח דוד, לאלף החמישי דף מו, חלק א דפוס ורשא ה'תרל"ח
  2. ^ ראו אצל א' שויקה, עיונים בספר הלכות גדולות, עמ' 55.
  3. ^ שויקה, שם והספרות המצוינת שם; ועמ' 58: "כמעט בכל עמוד בספר ישנן מספר גדול של טעויות העתקה, חלקן שינויים של מילים שלמות ואף משפטים שלמים".
  4. ^ שויקה, עמ' 60.
  5. ^ שויקה, עמ' 63.
  6. ^ שויקה, עמ' 55.
  7. ^ שויקה, עמ' 60.
  8. ^ שויקה, עמ' 68.