חסידות סטרופקוב
חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה.
 | |
| רבי אברהם שלום הלברשטאם, מייסד החסידות | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת |
יהדות  |
| זרם |
יהדות חרדית |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקור השם |
סטרופקוב |
| התפלג מ |
חסידות שינאווא |
| מקום ייסוד |
סטרופקוב |
| מייסד | רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב |
| אדמו"ר | רבי אברהם שלום ישכר דב ליפשיץ הלברשטאם |
  | |
שושלת החסידות
עריכההאדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו השלישי של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, בנו בכורו של רבי חיים מצאנז. נולד בשנת תרט"ז. כיהן כאדמו"ר בחיי אביו. בשנת תרנ"ח (1898) עבר לסטרופקוב החל להנהיג את קהילתו, בשנת תרע"ט עבר לאונגוואר ולאחר מכן חזר לסטרופקוב. בסוף ימיו התגורר בעיר קאשוי (קושיצה). דברי תורתו של רבי אברהם שלום, נאספו בספר "דברי שלום".
לאחר פטירתו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם בשנות השואה שהה בבונקר בפרשבורג ולאחר מכן נמלט לשווייץ. כל ילדיו נספו בשואה. בשנת תש"ז הגיע לארצות הברית, בה התגורר עד פטירתו בו' באייר תשי"ד. ארונו הועלה לישראל. בן נוסף שכיהן באדמו"רות בקאשוי בעודו בחור היה רבי יוסף יום טוב, שכבר בילדותו קיבל קוויטלאך. נרצח בשנת תש"ב.
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, חוץ מנכדה אחת בת בתו ששהתה איתו לאורך כל המלחמה. לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר אחיינו (בן גיסו רבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר מגזע וישניצא) רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם, מחבר ספר "דברי יחזקאל שרגא", שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים. נפטר בו' בכסלו תשנ"ה.
לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בנו יחידו רבי אברהם שלום ישכר דב ליפשיץ הלברשטאם המתגורר בירושלים. חתנו של רבי מנחם מנדל שנייבאלג ממנצ'סטר.
.jpg)
לחסידות יש בתי מדרש בבני ברק, בוויליאמסבורג, ושני בתי מדרש בירושלים. בעבר פעל בית כנסת של החסידות ברמלה, שכיום משמש כבית כנסת של חסידות חב"ד.[1]
הערות שוליים
עריכה- ^ התוועדות חסידית בבית הכנסת "דברי חיים" ברמלה, באתר חב"ד אינפו, 6 בספטמבר 2015
