פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

דוד ינאי (1935 - 16 בדצמבר 2006) היה אדריכל ישראלי, לימד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

בניין המכון לחקר ימים ואגמים בחיפה

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

דוד ינאי נולד בירושלים, התגורר בכרמל בחיפה רוב חייו הבוגרים. התחתן עם שבלת ינאי ממנה התגרש בתחילת שנות התשעים, אב לשניים. למד אדריכלות בטכניון והתמחה אצל אל מנספלד בשנים 1961-1964. הוא התמנה למרצה בטכניון והועלה לדרגת מרצה בכיר באמצע שנת 1971. הוא המשיך ללמד בטכניון עד שנת 2003. במקביל עבד בתכנון פרויקטים שונים, בהם: המכון לחקר ימים ואגמים, בית הלוחם בחיפה, שכונות במעגן מיכאל ובעין גב ובתים פרטיים.

סכסוכים משפטייםעריכה

במהלך התמחותו, השתתף ביחד עם אליהו עטייה בתחרות לתכנון בניין חדש לעיריית ירושלים, בלא שתיאם זאת עם המנחה שלו, שזכה באותה תחרות במקום הראשון. ינאי זכה במקום השלישי, אולם נמחק מרשימת הזוכים ובעקבות זאת פנה לבית המשפט בדרישה להכרה פומבית בזכייתו[1]. ינאי נדון לשנת הרחקה מאגודת האינג'ינרים על ידי ועדת האתיקה של האגודה בעקבות השתתפותו בלא תיאום בתחרות[2].

בשנת 1966 תבע ינאי את מעסיקו, פרופסור אל מנספלד, בטענה שהפר את זכויות היוצרים שלו והציג את עצמו כמי שתכנן מבנה ברנגון ואת המכון לחקר הגרעין בטכניון, בעוד אלו תוכננו על ידו[3]. בית המשפט דחה את התביעה וקיבל את טענתו של מנספלד שינאי פעל לפי הוראותיו, הנחיותיו ותחת השגחתו כשכיר במשרדו.

בינואר 1970 זכה בתחרות אדריכלים לתכנון בית הלוחם בחיפה[4][5]. ביולי 1977 הגיש ינאי תלונה במשטרה בה נטען שהקבלן של בית הלוחם בנה את המבנה באיכות ירודה ודרש סכומים מנופחים בחשבונות כוזבים[6] ובעקבות זאת המשטרה פתחה בחקירה[7]. ארגון הנכים ועיריית חיפה התייצבו לצידו של הקבלן ופיטרו את האדריכל ינאי. ינאי פנה לבג"ץ בדרישה למנוע את פיטוריו, אך השופטים הפנו את ינאי להגיש תביעה אזרחית וטענו שבג"ץ אינו המקום לבירור עובדות המקרה[8]. לעזרתו של ינאי הוקם ועד ציבורי שביקש להאבק בשחיתות שכלל את מרדכי וירשובסקי, מאיר זורע, יוחאי בן נון ויעקב רודיטי, יו"ר אגודת האדריכלים בישראל[9]. בהמשך הוגשו כתבי אישום שהסתיימו בהרשעת נציגי הארגון[10]. כמו כן, המעורבים הגישו תביעות נזיקין הדדיות[5][11][12][13].

בקשה של ינאי לעצור את בניית בית הלוחם עד בירור תביעתו נגד העירייה על פיטוריו נדחתה על ידי בית המשפט[14], והבית נפתח לבסוף בשנת 1985. אולם בהמשך בית המשפט הוציא צו שאסר על בניית בית יד לבנים הצמוד לבית הלוחם שלא דרך האדריכל דוד ינאי ובעקבות זאת החליטה העירייה לבנות את בית יד לבנים באתר אחר[15].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יחיאל לימור, 2 אדריכלים תבעו לדין את עיריית ירושלים, מעריב, 26 בנובמבר 1964
  2. ^ דוד זוהר, נשללו זכויות של אדריכל באגודת האינג'ינרים לשנה, מעריב, 10 ביולי 1966
  3. ^ דוד זוהר, אדריכל צעיר הגיש תביעה נגד פרופסור מנספלד, מעריב, 3 במאי 1966
  4. ^ עירית חיפה, מעריב, 12 בינואר 1970 (מודעה)
  5. ^ 5.0 5.1 בג"ץ 348/78 - אדריכל דוד ינאי ואח' נ' עירית חיפה ואח' . פ"ד לג(1), 47.
  6. ^ האדריכל ינאי הגיש תביעת פיצויים בסך 12 מיליון לירות, מעריב, 14 במאי 1979
  7. ^ מהנדס אתר בית הלוחם בחיפה חשוד בהגשת חשבונות כוזבים, דבר, 19 באוגוסט 1977
  8. ^ נדחתה עתירה להפסיק בניית "יד לבנים" בחיפה, מעריב, 10 בנובמבר 1978
    בג"ץ מותח ביקורת על פיטורי אדריכל בית הלוחם בחיפה, דבר, 13 בדצמבר 1978
  9. ^ האגודה לעזרת האזרח הבודד, דבר, 29 בדצמבר 1978 (מודעה)
  10. ^ יואב איתיאל, דוד ינאי צדק, אתר בראל נכסים
  11. ^ אריה מרינסקי, באור ובסתר, עמוד 144
  12. ^ דוד זוהר, 10 מיליון ל"י תובע ארגון נכי צה"ל מאדריכל בית הלוחם, מעריב, 2 בינואר 1979
  13. ^ אדריכל בית הלוחם בחיפה תובע 12 מיליון ל"י פיצויים, דבר, 2 בינואר 1979
  14. ^ בקשתו של האדריכל, דבר, 19 בנובמבר 1979
  15. ^ מ. גולן, שערוריית בית יד לבנים בחיפה, מעריב, 17 בדצמבר 1986