חתולה על גג פח לוהט (סרט, 1958)

חתולה על גג פח לוהטאנגלית: Cat on a Hot Tin Roof) הוא סרט דרמה משנת 1958 בבימויו של ריצ'רד ברוקס ובהפקתו של לורנס ויינגארטן. תסריט הסרט מבוסס על מחזה זוכה פרס פוליצר בשם זהה מאת טנסי ויליאמס.

חתולה על גג פח לוהט
Cat on a Hot Tin Roof
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על חתולה על גג פח לוהט עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ריצ'רד ברוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לורנס ויינגארטן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מחזה:
טנסי ויליאמס
תסריט:
ריצ'רד ברוקס
ג'יימס פו
עריכה פריס ובסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אליזבת טיילור
פול ניומן
ברל אייבס
ג'ודית' אנדרסון
מוזיקה צ'רלס וולקוט עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ויליאם דניאלס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר, KCET עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 20 בספטמבר 1958
משך הקרנה 107 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2,345,000‏$
הכנסות 11,285,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו catonahottinroof
פרסים מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תקציר עלילת הסרט עריכה

בסצנה הפותחת נראה בריק פוליט (פול ניומן) השיכור במסלול אימונים של גימנסיה מקומית, כשהוא מנסה לדלג מעל משוכות כמו שעשה בצעירותו כספורטאי מצטיין. ברקע נשמעות תרועות קהל דמיוני, אך בריק מועד ונופל ושובר את רגלו, מה שמחייב אותו לצעוד בעזרת קביים לאורך כל המשך הסרט.

ביום שלמחרת נראים בריק ואשתו מגי "החתולה" (אליזבת טיילור) בבית הוריו שבמזרח מיסיסיפי, כחלק מההתכנסות המשפחתית לכבוד חגיגות יום הולדתו ה-65 של אביו, המכונה "ביג דדי" (ברל אייבס). מלבדם נמצאים בבית גם הבן הבכור גופר עם אשתו מאי וחמשת ילדיהם. בריק ומגי מנהלים שיחה המשרטטת את היחסים ביניהם: בריק מרבה בשתיית משקאות חריפים ומתנכר למאמציה של מגי להתקרב אליו, ואינו מגיב גם לאזהרותיה בנוגע לאחיו ואשתו שינסו להשתלט על הירושה לאחר מותו של ביג דדי.

המשפחה כולה, מלבד בריק, נוסעת לקבל את פניהם של ביג דדי וביג מאמא שחוזרים מסדרת בדיקות רפואיות שנערכו לביג דדי, והם מתבשרים כי על אף החשש, הוא בריא ואין כל סכנה לחייו. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן מגלה הרופא לבריק שלמעשה ביג דדי גוסס מסרטן. גופר, מאי ומגי מתוודעים למצב גם הם.

ביג דדי, שמגיב בקוצר רוח, גסות וזלזול לחגיגות שנערכו לכבודו על ידי מאי וביג מאמא, עולה לחדרו של בריק ומתעקש לשוחח איתו. הוא מנסה לברר את המקור לבעיית השתייה של בריק, ועל אף התנגדותו של זה, בהדרגה מתברר הסיפור כולו. בריק החל לשתות לאחר שחברו הטוב ביותר, סקיפר, התאבד. טיב היחסים ביניהם אינו ברור לחלוטין, אך בריק מגיב בהתגוננות אגרסיבית ומוגזמת אפילו כלפי תחילת רמיזה על כך שהקשר ביניהם היה הומוסקסואלי. מגי, שנקראת לספר על חלקה בפרשה, מודה שתמיד קינאה בסקיפר על החלק הניכר שקיבל מזמנו ומרגשותיו של בריק. כשסקיפר היה מעורער אחרי שגרם להפסד של קבוצתו במשחק פוטבול, היא ניצלה את ההזדמנות ופיתתה אותו לשכב איתה, במטרה לסכסך בינו לבין בריק. עם זאת, לטענתה ועל אף שבריק לא מאמין לה, חזרה בה ברגע האחרון כיוון שפחדה שהצעד ירחיק דווקא בינה לבין בריק. בריק מספר שבאותו לילה סקיפר התקשר אליו מבולבל ומפוחד והתוודה על מה שקרה, אבל הוא ניתק את השיחה ולא ענה לצלצולים שחזרו במשך הלילה. בריק מודה שהוא חש אשמה ונגעל מעצמו, ושותה כדי להדחיק זאת.

במהלך ויכוח שמתפתח ביניהם, בריק חושף בפני אביו את האמת על תוצאות הבדיקה, וביג דדי הנסער יורד להסתגר במרתף הבית. לאחר זמן מה מצטרף אליו בריק, והם מנהלים שיחה רגועה ומפויסת יותר, לאחר שבריק הוכיח את אביו על כך שמעולם לא הביע אהבה כראוי, והתמקד בעיקר בתפיסה חומרנית ופשטנית של המציאות ושל יחסים אנושיים. בסיום השיחה מציע ביג דדי שהוא יתמודד עם מותו הצפוי ובריק יתמודד עם חייו, והם עולים במדרגות כשהם נתמכים זה בזה.

בשיחה שמתנהלת במקביל בסלון, מספרים גופר ומאי לביג מאמא על מצבו האמיתי של ביג דדי. היא מתקשה לקבל את החדשות ומתכחשת אליהן, ודוחה גם את ניסיונותיהם של גופר ומאי להציג תוכנית לטיפול בנכסים המשפחתיים לאחת מותו של ביג דדי, תוך שהיא מאמצת את שפתו הבוטה והנחרצת. ביג דדי ובריק מצטרפים לנוכחים בסלון, וגופר ומאי נסוגים ומנסים להסתיר את דפי התוכנית מפני דמותו הבטוחה והסמכותית של האב. מגי מבקשת להציג את מתנת יום ההולדת שלה ומכריזה שהיא בהיריון, ולאחר שהוא בוחן אותה, מכריז ביג דדי כי אכן "לבחורה הזאת יש חיים בגוף שלה". לאחר שביג דדי וביג מאמא יוצאים יחד מהחדר, מאי מאשימה את מגי ששיקרה, אך בריק מגבה את אשתו ומאשר את דבריה. בסצנת הסיום של הסרט קורא בריק למגי אל חדרם, ושם הוא מנשק אותה בזמן שהוא משליך את הכרית שלו מהספה אל המיטה הזוגית, כרמז לחידוש היחסים ביניהם.

צוות השחקנים הראשי עריכה

הפקה עריכה

המחזה המקורי של טנסי ויליאמס הוצג לראשונה על במה ב-24 במרץ 1955, עם אייבס ושרווד בתפקידים אותם שיחקו בסרט. במאי המחזה היה איליה קאזאן, ואת התפקיד הראשי של "בריק" בהצגה מילא בן גזארה. בשלבי ההפקה הראשונים של הסרט עצמו היה ג'יימס דין מתוכנן לגלם את בריק, אך הוא נהרג בתאונת דרכים בשנת 1955.[1] כמו כן סירב לתפקיד בריק השחקן המתחיל אלביס פרסלי.[2] לתפקידה של "מגי" בסרט היו מועמדות בין היתר לנה טרנר וגרייס קלי, לפני שלוהקה אליזבת טיילור.[3]

הפקת הסרט החלה ב-12 במרץ 1958. כשבוע לאחר מכן תכננה טיילור לטוס עם בעלה מייק טוד לניו יורק, אך ביטלה את טיסתה עקב מחלה. אותה טיסה התרסקה במקסיקו ב-22 במרץ, וכל נוסעיה נהרגו, כולל טוד. לאחר שהתאוששה ממות בעלה חזרה טיילור לסט הצילומים ב-14 באפריל.[4][1]

ביקורות עריכה

 
אליזבת טיילור ופול ניומן בסצנה מהסרט

כותב המחזה, טנסי ויליאמס, התרעם על תסריט הסרט אשר התעלם כמעט לחלוטין מהתמות ההומו-אירוטיות שעמדו בבסיס המחזה המקורי. פול ניומן, כוכב הסרט, הצהיר גם הוא על אכזבתו מעיבוד התסריט. הנחיות קוד הייז הגבילו את מפיקי הסרט ולמעשה לא אפשרו להציג את היחסים בין בריק לסקיפר כהומוסקסואליים, כפי שהוצגו במחזה המקורי המבקר הומופוביה וסקסיזם. סלידתו של ויליאמס מהתסריט המסורס הייתה כה גדולה עד שקרא לאנשים בקופות הקולנוע לחזור לבתיהם, בטענה ש"הסרט הזה יחזיר את תעשיית הקולנוע 50 שנה אחורה".[5]

על אף הביקורת מצד ויליאמס, זכה הסרט לשבחים רבים על ידי מבקרי הקולנוע והקהל כאחד.[6][5]

הבדלים בין המחזה לסרט עריכה

בשונה מהמחזה, בסרט נערכת השיחה לבירור ההתרחשות עם סקיפר גם בנוכחות מגי, ובסופה בריק מודה שהוא שותה בשל הבושה שהוא חש על התנהגותו. בעוד שבמחזה נאמר כמעט במפורש שסקיפר היה הומוסקסואל, ומתגובתו המוגזמת של בריק להעלאת האפשרות ניתן להסיק זאת גם לגביו, בסרט מקבל כל הנושא התייחסות מצומצמת בהרבה. כמו כן, בסרט טוענת מגי שבסופו של דבר היא נסוגה מכוונתה הראשונית לשכב עם סקיפר, אך במחזה היא מספרת שהם אכן שכבו, למרות שסקיפר לא הצליח להשלים את האקט.

בוויכוח בין בריק ואביו הוסיף התסריט נאום שנושא ביג דדי על מהות החיים והנשיאה באחריות ובקשיים. לאחר שביג דדי מגלה את האמת על מצבו הרפואי מתפצל קו העלילה של הסרט ומתווספת הסצנה במרתף הבית, שבה מלבנים בריק וביג דדי את היחסים ביניהם ומתקרבים זה אל זה. ביג דדי מתייצב מול גורלו, וממשיך לשאת בתפקידו כראש המשפחה אך בגישה מרוככת ומפויסת יותר, בעיקר כלפי אשתו. במחזה, לעומת זאת, תפקידו של ביג דדי מסתיים כשהוא עוזב את החדר בזעם ובכאב.

לקראת סוף הסרט, בריק מגבה את מגי בשקר שהיא מספרת, בעוד שבמחזה הוא רק שותק ומתייחס גם לשיתוף הפעולה הזה בביטול. כמו כן, בסצנת הסיום של הסרט מתכוננים בריק ומגי לבלות את הלילה ביחד ביוזמתו של בריק, בניגוד למחזה, שבו בריק עומד בסירובו ובעמדתו המרוחקת.

באופן כללי מתבלט הסרט בסיום חיובי לאחר שהדמויות עוברות תהליך של קתרזיס, לעומת המחזה שמסתיים באופן פתוח וכואב יותר.

פרסים ומועמדויות עריכה

הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר, כולל הפרס לסרט הטוב ביותר, אך בסופו של דבר לא זכה באף אחד מהם:[7]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 דף הסרט, באתר Turner Classic Movies
  2. ^ Unrealized Elvis Presley Film Projects, באתר Nea Torama,‏ 3 בספטמבר 2015
  3. ^ דף הסרט, באתר Classic Hollywood Central
  4. ^ Mike Todd Is Victim Of Plane Crash, בארכיון גוגל חדשות, 22 במרץ 1958
  5. ^ 1 2 Cat on a Hot Tin Roof: Tennessee Williams's southern discomfort, באתר הגרדיאן, 30 בספטמבר 2012
  6. ^ דף הסרט, באתר Rotten Tomatoes
  7. ^ מועמדויות וזכיות של הסרט, באתר IMDb