טאוור אייר

חברת תעופה אמריקאית

טאוור אייר הייתה חברת תעופה אמריקאית אשר מרכז פעילותה היה מנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי שבניו יורק. נתיב הטיסה העיקרי של החברה היה מניו יורק לנמל התעופה בן-גוריון עם עצירה בנמל התעופה של בריסל או נמל התעופה אורלי בפריז. בנוסף, הפעילה טיסות שכר לאתונה, פרנקפורט, רומא וציריך.

טאוור אייר
Tower Air
Towerair logo.png
מטוס בואינג 747-200 של טאוור אייר (אפריל 2000)
מטוס בואינג 747-200 של טאוור אייר (אפריל 2000)
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 19832000 (כ־17 שנים)
מיקום המטה האנגר 17, נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי
נתוני חברת תעופה
יאט"א
FF
ICAO
TOW
אות קריאה
TEE AIR
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי
בסיס פעולה משני נמל התעופה בן-גוריון
מספר יעדים 9
 
http://www.towerair.com (האתר סגור)

היסטוריהעריכה

בשנת 1980 פרש איש העסקים הישראלי מוריס נחתומי מעבודה באל על לאחר שהתחיל לעבוד שם בגיל 15 כנער-שליח[1] והיגר לארצות הברית[2] כדי לפתוח את חטיבת הנוסעים בחברת Flying Tiger Line (אנ'). כשזו נסגרה, נחתומי רכש את המותג "טאוור" של חברת הנסיעות טאוור. בשנת 1983 החלה בהפעלת טיסות שכר בעיקר לנמל התעופה בן-גוריון. יותר מאוחר הוא רכש את השליטה בשלושת רבעים מהמנייה. בשנת 1986 היה לנשיא החברה ובשנת 1989 ליושב ראש ולמנכ"ל.[3]

החברה השיגה רווחים ברוב השנים ואף זכתה במכרז להובלת חיילי צבא ארצות הברית, מה שאיפשר לה לטוס לישראל בתקופת מלחמת המפרץ. בטיסות לישראל הטייסים היו לא ישראלים, אך הדיילים היו ישראלים, מה שאיפשר להכיר את המנטליות של הנוסעים. בנוסף הפעילה החברה טיסות שכר מאינדונזיה ומהודו אל נמל התעופה הבינלאומי המלך עבד אל-עזיז שבערב הסעודית עבור עולי רגל למכה.[1]

בשנת 1999 הציגה הפסד בגלל עליית מחיר הדלק[4] ומספר חודשים לאחר מכן הודיעה על פיטורי 300 עובדים.[5]

החברה התפרקה לאחר הליכים של פשיטת רגל לפי החוק האמריקאי.[6]

בספטמבר 2000 מונה לחברה כונס נכסים וניתנה לו ארכה של 60 ימים להגיע להסדר נושים ותוכנית עבודה בישראל.[7] לאחר שזה נכשל, בדצמבר אותה שנה מינתה השופטת ורדה אלשיך מפרק זמני מקומי.[8]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טאוור אייר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה