טבח קראנדירו

טבח קראנדירופורטוגזית: Massacre do Carandiru) התרחש ביום שישי, 2 באוקטובר 1992, בבית הסוהר קראנדירו בסאו פאולו, ברזיל, כאשר המשטרה הצבאית הסתערה על הכלא בעקבות מרד אסירים. הטבח, שהותיר 111 אסירים הרוגים, נחשב להפרה המשמעותית ביותר של זכויות אדם בתולדות ברזיל.[1]

טבח קראנדירו
תאריך 2 באוקטובר 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום כלא קראנדירו עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 23°30′30″S 46°37′25″W / 23.50833333°S 46.62361111°W / -23.50833333; -46.62361111
סוג טבח עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 111 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 35 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע Military Police of São Paulo State עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התקריתעריכה

הטבח התרחש בשל מרד אסירים. בסביבות השעה 13:30 אחר הצהריים, שתי כנופיות נקלעו למאבק אחרי משחק כדורגל; הקרב הסלים במהירות להתפרעות שנמשכה שלוש שעות. דווח על אסירים שתוקפים זה את זה בסכינים ובצינורות.[2] הסכסוך כלל 2,069 אסירים נגד 15 סוהרים, מה שהביא לכך שהסוהרים איבדו במהירות את השליטה באסירים.[3] בסביבות השעה 14:15 אחר הצהריים הודיע מנהל הכלא, ד"ר חוסה איסמאיל פדרוסה, למשטרה הצבאית המקומית, המשטרה הצבאית של מדינת סאו פאולו ( Polícia Militar do Estado de São Paulo) על המרד. הצבא קיבל לידיו את הפיקוד המלא על בית הסוהר כשהגיע בסביבות השעה 14:30 אחר הצהריים[4] אף על פי שמנהל הכלא רצה לנהל משא ומתן עם האסירים באמצעות מגפון, הוא הוריק על ידי צוותו מכיוון שהמשטרה כמעט מחצה אותו.[5] האסירים הופשטו, ננעלו בתאים ונורו. אסירים אחרים נהרגו על ידי כלבי משטרה. השוטרים שיחררו את כלביהם במספרה, לשם נלקחו האסירים הפצועים. המתקן שימש כבית עיכוב, לא כלא של ממש, כלומר האסירים לא נידונו או הורשעו ולמעשה המתינו למשפטם.[6]

בסוף היום 111 אסירים נהרגו; ועוד 37 נפצעו. עדויות בליסטיות העידו כי 515 כדורים נמצאו באסירים. יתר על כן, פצעי ירי נמצאו בעיקר בפנים, בראש, בגרון ובחזה. ידי ההרוגים נמצאו מול הפנים או מאחורי הראש המצביעות על תנוחות התגוננות.[5] כמו כן דווח על ידי המשטרה כי נהרגו עדים, אסירים פצועים ואף כאלה שנאלצו להזיז גופות. אף שוטר לא נפצע.[7] בסיכומו של דבר, מחקרים מצביעים על כך שאסירים רבים הוחזקו ללא הגנה והוצאו להורג באופן מכוון ללא משפט.

לאחר התקריתעריכה

המדינה הייתה בהלם גדול מהטבח. התיק הובא בפני הוועדה הבין-אמריקאית של המרכז לצדק ומשפט בינלאומי (CEJIL), ועדת טאוטוניו ויללה לזכויות אדם, וארגון Human Rights Watch, ובשנת 2000, שמונה שנים לאחר הטבח, הם גינו את ברזיל באופן רשמי.[8] בשנת 2013, מאות אנשים הגיעו לצעדה המונית בסאו פאולו לזכר הרוגי הטבח. קרובי משפחה של הרוגים ופעילי זכויות אדם דרשו צדק.[9] המחאות הובילו למספר משפטים של הקצינים שהיו מעורבים בטבח באותה השנה.[10] מפקד המבצע, אלוף-משנה אובירטן גוימראס (Ubiratan Guimarães), נידון בתחילה ל-632 שנות מאסר בגין בחלקו במרד ובטבח שלאחר מכן.[11][12] הוא היה אחראי על היחידה המשטרתית המיוחדת ROTA שידועה בגישתה האגרסיבית.[13] ב-16 בפברואר 2006, בית משפט בברזיל ביטל את הרשעתו של גוימראס בשל טענות מוטעות; בית המשפט קיבל את טענתו כי הוא רק "מילא אחר הוראות".[14] גוימראס, שהיה גם חבר בגוף המחוקק בסאו פאולו, נרצח בספטמבר 2006.[15] אף על פי שלא לגמרי בטוח, נראה כי מותו הוא תוצאה של תפקידו בטבח ובוצע ככל הנראה על ידי אדם שהתאכזבו מביטול עונשו של הקצין.[16] תוצאה ישירה נוספת של ההתפרעות והטיפול בהתפרעות הייתה איחוד האסירים. נמסר כי אחת הכנופיות הידועות לשמצה בברזיל, Primeiro Comando da Capital (PCC), הוקמה בשנת 1993 כתגובה לאירוע.[17] חברי הכנופיה ששרדו חברו לאסירים אחרים כדי לספק הגנה מפני המשטרה.[18] על פי ההערכה, הקבוצה אחראית למותו של חוסה איסמאיל פדרוסה, מנהל הכלא באותה תקופה.[19] לאחר שנים של לחץ לאומי ובינלאומי, נהרס הכלא ב-8 בדצמבר 2002, המתחם לשעבר הפך לפארק.[20] הטבח גם זכה לתשומת לב בינלאומית. דוגמה לכך היא "ניו יורק טיימס", שפרסם מאמר אחד שכותרתו "111 נהרגו כשהמשטרה הסתערה על כלא ברזילאי במהלך מהומות אסירים" באותה השנה בה התרחש הטבח. הטבח זכה לתשומת לב גם מרשת BBC עם כמה מאמרים בשנים האחרונות שעסקו במחאות ובמשפטים. הטבח עורר גם דיונים מתמשכים, הן בברזיל והן ברמה הבינלאומית על מערכת הכלא של ברזיל. בשנת 2017 פרסם הניו יורק טיימס מאמר שכותרתו "מערכת הכלא הקטלנית בברזיל". קבוצות לזכויות אדם כמו ארגון Human Rights Watch תיעדו גם נתונים סטטיסטיים של אלימות משטרתית בברזיל.[21]

המשפטעריכה

באפריל 2013 נידונו 23 שוטרים שהיו מעורבים בטבח ל-156 שנות מאסר כל אחד בגין הרג 13 אסירים.[22] באוגוסט 2013, 25 שוטרים נוספים שהיו מעורבים בטבח נידונו ל-624 שנים כל אחד בגין מותם של 52 אסירים.[23] באפריל 2014 נידונו 15 שוטרים נוספים ל-48 שנים.[24] אף על פי שהאו"ם דחק בברזיל להעמיד לדין את מי שהושפעו מהטבח בספטמבר 2016, בית המשפט הכריז כי המשפט על טבח קרנדירו בוטל.[25][26] בית המשפט קבע שהטבח היה מעשה של הגנה עצמית וכי לא היו ראיות לקשר בין הקצינים הבודדים להרוג את האסירים.[27] כתוצאה מכך, התובע יזם ערעור וההליך נמשך. איש מהקצינים שהורשעו לא ריצה עונש.[28] מאז הטבח, העבירה הממשלה הפדרלית בברזיל חקיקה חדשה לרפורמה במערכת הכלא, שיצרה את מחלקת הכלא הלאומית, אך טרם אוכפה לכדי רפורמה משמעותית.[29]

בתרבות הפופולריתעריכה

  • אירוע זה תועד בספר תחנת קראנדירו מאת דראוזיו וארלה (Dráuzio Varella) והעניק השראה לסרט "קראנדירו" משנת 2003.
  • הטבח היה נושא לשיר "Manifest" באלבום Chaos AD של להקת הת'ראש מטאל הברזילאית Sepultura.[30][31][32]
  • התקרית היוותה השראה לשיר "האיטי" של קייטאנו ולוזו עם גילברטו גיל, במחאה על אפליה גזעית ואי-שוויון חברתי, באלבומם "טרופיקאליה 2" משנת 1993.
  • האירוע מוזכר על ידי להקת Racionais בשירם "Diario de um Detento", וגם בשיר "19 Rebellions" של הלהקה הבריטית אסיאן דאב.
  • הטבח היווה השראה לתפאורה המרכזית של סדרת הטלוויזיה האמריקנית Prison Break בעונה 3.
  • בסרט יחידת העילית: האויב שבפנים, האירוע הוזכר כאשר אלוף-משנה של ה-BOPE סירב לאפשר לאסירים גישה לאגף הכלא בו נמצאו אויביהם, במהלך מרד אסירים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Brooke, James (4 באוקטובר 1992). "111 Killed When Police Storm Brazilian Prison During Inmate Riot". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2018. 
  2. ^ Brooke, James. “111 Killed When Police Storm Brazilian Prison During Inmate Riot.” The New York Times. October 04, 1992. https://www.nytimes.com/1992/10/04/world/111-killed-when-police-storm-brazilian-prison-during-inmate-riot.html.Accessed March 29, 2018.
  3. ^ WorldCourts (2000).Carandiru v. Brazil,http://www.worldcourts.com/iacmhr/eng/decisions/2000.04.13_Carandiru_v_Brazil.pdf. Retrieved 23 January.
  4. ^ Anne Manuel (1998). Behind bars in Brazil. Human Rights Watch. עמ' 111. ISBN 978-1-56432-195-4. 
  5. ^ 1 2 "Amnesty International". www.amnesty.org/en/documents/amr19/008/1993/en/. 1993. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2018. 
  6. ^ "The stories and horrors in Brazil's penal system". 14 במאי 2004. 
  7. ^ Brooke, James. “111 Killed When Police Storm Brazilian Prison During Inmate Riot.” The New York Times. October 04, 1992. Accessed March 29, 2018.
  8. ^ "Outrage: 24 Years Later, Carandiru Prison Massacre of 111 is Called Self Defense" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2019. 
  9. ^ "Brazil vigil marks jail massacre" (באנגלית). 3 באוקטובר 2012. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2019. 
  10. ^ "Brazil vigil marks jail massacre" (באנגלית). 3 באוקטובר 2012. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2019. 
  11. ^ 632 שנות מאסר נגזרו על קולונל ברזילאי שהורשע בטבח אסירים
  12. ^ Reuters (21 באפריל 2013). "Police officers get 156 years for 1992 Brazilian prison massacre". בדיקה אחרונה ב-29 בינואר 2018. 
  13. ^ Willis, G. D. (2002). The Killing Consensus: Homicide Detectives, Police that Kill and Organized Crime in Sio Paulo, Brazil.
  14. ^ Ribeiro, Gustavo (2016). "Carandiru Massacre's Defining Moment for Brazil - Fair Observer". www.fairobserver.com. בדיקה אחרונה ב-29 בינואר 2018. 
  15. ^ Phillips, Tom (11 בספטמבר 2006). "Jail massacre colonel shot dead". the Guardian (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2018. 
  16. ^ All Jazeera (2006). "Brazil prison massacre colonel killed". בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2018. 
  17. ^ Nunes Dias, Camila (8 ביוני 2010). "Organized Crime in Brazilian Prisons: The Example of the PCC". 
  18. ^ Lessing, Benjamin (2016). "Brazil’s prison massacres are a frightening window into gang warfare". בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2018. 
  19. ^ AAP (22 באפריל 2013). "Brazil police jailed for prison 'massacre'". The Australian. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2013. 
  20. ^ "Brazil prison riot trial adjourned". BBC News (באנגלית). 8 באפריל 2013. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2018. 
  21. ^ "Outrage: 24 Years Later, Carandiru Prison Massacre of 111 is Called Self Defense" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2019. 
  22. ^ "Brazil police sentenced over Carandiru jail massacre". BBC News. 21 באפריל 2013. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2013. 
  23. ^ "Brazil Carandiru jail massacre police guilty". BBC News. 3 באוגוסט 2013. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2013. 
  24. ^ "15 police guilty in Brazil prison killings". eNCA. 3 באפריל 2014. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2014. 
  25. ^ "UNITED NATIONS HUMAN RIGHTS, Office of the High Commissioner South America". acnudh.org. אורכב מ-המקור ב-2018-07-29. בדיקה אחרונה ב-29 בינואר 2018. 
  26. ^ "16 Brazil declares trial on Carandiru massacre null in shocking blow for justice". Amnesty International. 28 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2016. 
  27. ^ "Outrage: 24 Years Later, Carandiru Prison Massacre of 111 is Called Self Defense". בדיקה אחרונה ב-29 בינואר 2018. 
  28. ^ “Appeal Begins in Brazil against Acquital of 74 Police.” BBC News. September 29, 2016. Accessed March 29, 2018. hppt://www.bbc.com/news/world-latin-america-37502941.
  29. ^ "Opinion | Brazil’s Deadly Prison System|last=Muggah|first=Robert|date=2017-01-04|work=The New York Times|access-date=2019-08-13|last2=Carvalho|first2=Ilona Szabó De|language=en-US|issn=0362-4331". 
  30. ^ Bourgoin, Suzanne (1994). Contemporary Musicians: Profiles of the People in Music. Gale. ISBN 9780810385535. 
  31. ^ Sharpe-Young, Garry (2007). Metal: The Definitive Guide: Heavy, NWOBH, Progressive, Thrash, Death, Black, Gothic, Doom, Nu. Jawbone Press. עמ' 421. ISBN 9781906002015. 
  32. ^ Anselmi, J. J. (12 באפריל 2016). "Sepultura's 'Chaos A.D.' Is the Anti-Colonial Rallying Cry that Thrash has Always Needed". Vice. בדיקה אחרונה ב-16 בספטמבר 2016.