אלימות משטרתית

אלימות משטרתית היא הפעלת כוח מופרזת ומכוונת, לרוב פיזית, אך גם בצורה של אלימות מילולית ואיומים (אנ') על ידי שוטרים. אלימות זו מכונה פעמים רבות גם "ברוטליות משטרתית", אם כי מעצם תפקידה חלק מהותי מפעילות המשטרה כרוך בהפעלת כוח פיזי, אך לא כל הפעלת כוח כזו נחשבת חריגה, מופרזת או שרירותית. אלימות משטרתית עשויה להתרחש גם על ידי כוחות צבא או משמר-אזרחי בפעילות שיטור, בדרך כלל במסגרת פיזור הפגנות, מהומות או שבירת שביתות.

שוטר משטרת ניו יורק תוקף באלימות מפגינים מובטלים - 1874

התופעה של ברוטליות משטרתית רווחת בארצות רבות, לרבות במדינות בהן יש חקיקה, פיקוח ואכיפה להגבלת התופעה. גם כאשר התופעה בלתי חוקית, היא עשויה להתבצע במקרים מסוימים בחסות החוק, למשל אלימות פוליטית במסגרת דיכוי פוליטי, לרבות דיכוי מחאות, מאבקים ושביתות. בני מיעוטים וקבוצות מוחלשות ומודרות בחברה עשויים לסבול יותר מתופעות של התעמרות מצד כוחות משטרה.

ב-15 במרץ מדי שנה מצוין היום הבינלאומי נגד ברוטליות משטרתית.

היסטוריהעריכה

כוח המשטרה המודרני הראשון באירופה הוקם ב-1667 בצרפת, תחת שלטונו של לואי ה-14. לאחר המהפכה הצרפתית, על פי הוראה של נפולאון בונפרטה ובביצועו של שר המשטרה שלו, ז'וזף פושה, נוסדה ב-1800 משטרת פריז והוקמו מטות משטרה בכל היישובים הצרפתיים שאוכלוסייתם עלתה על 5,000 נפש. ב-1829 הוציאה ממשלת צרפת צו בו קבעה את מדי השוטרים הצרפתים ובכך הייתה משטרת צרפת למשטרה הראשונה שלבשה מדים אחידים. במרבית הארצות הוקמו מטות משטרה ארציים עד המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

התופעה של ברוטליות משטרתית התפתחה יחד עם התפתחותה של המשטרה המודרנית. כבר במאה ה-19 התפרסמו מקרים משמעותיים של דיכוי משטרתי ברוטלי של הפגנות מחאה ושביתות עובדים והחלה התייחסות תקשורתית לתופעה.

דוגמאות בולטות מהעולםעריכה

בריטניה ואירלנדעריכה

 
ציור הממחיש את טבח פיטרלו, צויר על ידי ריצ'רד קרלייל
  • טבח פיטרלו התרחש ב-16 באוגוסט 1819 במנצ'סטר שבאנגליה. כוחות פרשים חמושים בחרבות נשלחו בידי שופט לדכא הפגנה נגד מדיניותה הכלכלית של הממשלה ובעד ייצוג הוגן בבחירות לפרלמנט. הפרשים רמסו את המפגינים בסוסים, הרגו מעל עשרה מפגינים ופצעו מאות מהם. הדבר גרר זעזוע ציבורי ובמקביל הממשלה חוקקה חוקים להגבלת חופש הביטוי. אחת הדרישות העיקריות של המפגינים, ייצוג טוב יותר של הבוחרים בבית הנבחרים הבריטי, מומשה בחלקה כעבור 13 שנה בחוק הרפורמה של 1832.
  • יום ראשון העקוב מדם (בכפל משמעות - "יום ראשון הארור"; באנגלית: Bloody Sunday) התרחש ביום ראשון ב-30 בינואר 1972, ובו צנחנים בריטים ירו למוות ב-14 גברים ונערים קתולים לא חמושים, לאחר מצעד למען זכויות אדם בשכונת העוני בוגסייד בעיר דרי שבצפון אירלנד בו השתתפו עשרות אלפי אנשים. יום ראשון העקוב מדם נחשב כאירוע מכונן אשר הביא לתחילתן של 30 שנות אלימות מצד "הצבא האירי הרפובליקני הזמני" (ה-PIRA) נגד בריטניה.

איטליהעריכה

  • מהומות מילאנו הידועות גם בכינוי "מאורעות מאי" או "טבח באבא בקאריס" היו מהומות בקנה מידה גדול שפרצו בעיר מילאנו, בין 6 ל-10 במאי 1898 המהומות היו כמחאה על מחירי המזון הגבוהים. ממשלת איטליה בראשותו של אנטוניו די רודיני הכריזה שהעיר נתונה במצור. הממשלה טענה שהמהומות לא היו רק דרישה של רעבים ללחם אלא היו מאורגנות בכוונה למרוד במלך. לטענתם, הקריאות "תחי המרידה הסוציאלית" היו רבות מהקריאות "הבו לחם". המהומות דוכאו ביד קשה בידי כוחות הצבא המלכותי האיטלקי בפיקודו של פיורנצו באבא בקאריס, שהורה לחייליו לירות במפגינים ללא רחם, והשתמש בארטילריה כדי להפגיז אותם. לפי הממשלה נהרגו לפחות 80 מפגינים ו-2 חיילים, ולפחות 450 מפגינים נפצעו. לפי הניו יורק טיימס נהרגו 300 איש ונפצעו 1,000. הדבר הוביל לנפילת ממשלתו של אנטוניו די רודיני ויצרה משבר חוקתי. אומברטו הראשון, מלך איטליה החמיא לבאבא בקאריס על "ההגנה האמיצה של בית המלוכה", והעניק לו את הצלב הגדול של מסדר סבויה. האנרכיסט האיטלקי-אמריקאי גאטנו ברשי אשר הזדעזע מהענקת העיטור לבאבא בקאריס רצח את המלך ב-29 ביולי 1900. באבא בקאריס נבחר לסנאט האיטלקי ופרש ב-1902, אולם ב-1922 המליץ לוויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה להעניק כוח לבניטו מוסוליני.

רוסיהעריכה

  • יום ראשון העקוב מדם אירע ברוסיה ב-22 בינואר 1905. על רקע שביתה של מעל 150 אלף פועלים, החלו מפגינים בלתי חמושים בהנהגת גאורגי גפון לצעוד לעבר ארמון החורף של הצאר בסנקט פטרבורג. יום קודם לכך, בישיבה בראשות שר הפנים פיוטר סביאטופולק-מירסקי סוכם לא לתת למפגינים להגיע לכיכר הארמון. חיילי המשמר המלכותי של הצאר ניקולאי השני ירו במפגינים. הגרסה הרשמית הראשונה הייתה שנהרגו 96 איש ו-333 נפצעו. המחקר שנערך בתחילת התקופה הסובייטית קבע שהיו 150–200 הרוגים כ-450–800 פצועים. אירועים אלו החלו את מהפכת 1905- ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני. המהפכה התפרשה על כל שנת 1905 אולם בסוף השנה דוכאה. שתי התוצאות הישירות של המהפכה היו: פרסום מנשר אוקטובר על ידי הצאר שהעניק מספר זכויות לתושבים והקמת הדומה - פרלמנט רוסי שבו היה רוב לשׂוחרי המודרניזציה.

סיןעריכה

 
"המורד האלמוני". התמונה המפורסמת ביותר מההפגנה בכיכר טיין-אן-מן. האיש הבודד בתמונה עצר את טור הטנקים לבדו במשך מחצית השעה.
  • אירועי כיכר טיין-אן-מן היו סדרה של מחאות עממיות בסין אשר התרחשו בין 15 באפריל 1989 לבין 4 ביוני באותה השנה, ואשר מרכזן היה בכיכר טיין-אן-מן, הכיכר המרכזית בבירה בייג'ינג. עיקר המחאה היה הפגנות לא אלימות בכיכר על ידי סטודנטים מרחבי סין אשר ביקשו לערוך רפורמות דמוקרטיות במדינה. ההפגנות דוכאו על ידי השלטונות הסיניים בצורה אלימה, אשר שלחו נגד המפגינים חיילים חמושים ברובים וטנקים. ברחובות הסמוכים לכיכר התרחש טבח רחב היקף של כ-10,000 מפגינים.

ארצות הבריתעריכה

  • הטבח בלאדלו (Ludlow Massacre) היה אירוע שבו המשמר הלאומי של קולורדו ושומרים של חברת "קולורדו נפט וברזל" תקפו מושבת אוהלים של 1,200 כורי פחם ממשפחותיהם בלאדלו, קולורדו, ב-20 באפריל 1914, תוך שהמשמר הלאומי יורה על המושבה עם מקלעים. לפחות 24 אנשים נהרגו בהתקפה כולל נשים וילדים. הטבח בלאדלו היה התקרית הקטלניות ביותר במסגרת שביתת הפחם של דרום קולורדו שנמשכה בין ספטמבר 1913 לבין דצמבר 1914.
 
שוטרי מדינת אלבמה ממתינים למפגינים ביום ראשון העקוב מדם
  • המצעדים מסלמה למונטגומרי על רקע מבצע רישום תושבים אפרו-אמריקאים בסלמה, אלבאמה כדי שיוכלו להצביע, נערכו צעדות בהשתתפות מרטין לותר קינג. הצעדות נתקלו באלימות של המשטרה המקומית. 250 מפגינים כולל קינג נעצרו. ב-17 בפברואר 1965 המשטרה הרגה את אחד המפגינים, ג'ימי לי ג'קסון. מותו גרם לג'יימס בוול, המוביל של תנועת סלמה, לקדם תוכנית למצעד מסלמה למונטגומרי, בירת המדינה. ב-7 במרץ 1965 החלה צעדה של 600 אנשים שנועדה לצעוד לאורך 87 קילומטרים. משהגיעו הצועדים לגשר אדמונד פטוס שעל נהר אלבמה, במרחק 6 רחובות מתחילת הצעדה, הם נתקלו במחסום של משטרת המדינה ושוטרים ממשרד השריף המקומי. השוטרים שחלקם היו רכובים על סוסים תקפו את הצועדים באלימות תוך שימוש בגז מדמיע, אלות ושוטים, והדפו את הצועדים בחזרה לסלמה. לפחות 16 מבין הצועדים אושפזו. האירוע מכונה מאז "יום ראשון העקוב מדם". אלימות השוטרים שודרה בטלוויזיה וגררה תגובות מרחבי ארצות הברית.
  • פרשת רודני קינג בחודש מרץ 1991[1] נעצר רודני קינג, בן 26 ממוצא אפרו אמריקאי, על ידי ארבעה שוטרים לבנים ממשטרת לוס אנג'לס, לאחר שהואשם בנהיגה במהירות גבוהה, בשכרות ותחת השפעת סמים. השוטרים לא הסתפקו במתן דו"ח תנועה, אלא הוציאו אותו מהרכב והחלו להכותו בצורה אכזרית שלא תאמה את האירוע בגינו נעצר קינג או את התנהגותו. האירוע צולם, בדרך מקרה, במצלמת וידאו של ג'ורג' הולידיי, מחלון דירתו הסמוכה. במחאתו על התנהגות השוטרים מסר הולידיי את הסרטון לרשת טלוויזיה מקומית. קטע מסרט הווידאו שודר ברשת טלוויזיה מקומית, והראה את ארבעת השוטרים הלבנים המכים את רודני קינג, בעוד שישה שוטרים לבנים אחרים עומדים בצד ומביטים באירוע מבלי לנקוף אצבע, ואף קוראים לעברו קריאות גנאי. ארבעת השוטרים שהכו אותו זוכו במשפט אליו הועמדו. ב-29 באפריל 1992, שעות בודדות לאחר פרסום הזיכוי במשפט החלו מהומות לוס אנג'לס[2]. המהומות נמשכו שישה ימים, המון של אזרחים שחורים והיספנים פרץ לרחובות לוס אנג'לס, בזז, השחית והצית חנויות ומקומות בילוי ואף תקפו לבנים. משטרת לוס אנג'לס לא הצליחה להרגיע את המהומות ולמקום נשלחו המשמר הלאומי וחיילי המארינס, על מנת להשיב את הסדר על כנו. המהומות גבו את חייהם של 63 אזרחים ובנוסף נמנו 2,383 פצועים, יותר מ-7,000 הצתות, 3,100 בתי עסק שהושחתו ונבזזו. 12,111 חשודים נעצרו, חצי מהם היספנים והחצי השני שחורים[3]. הנזק המצטבר הוערך ביותר ממיליארד דולר. מהומות קטנות יותר אירעו בערים נוספות שבהן ריכוז גבוה של אפרו-אמריקאים, כדוגמת לאס וגאס ואטלנטה. ביום השלישי למהומות פנה קינג עצמו, בטלוויזיה, אל הציבור בבקשה לחזור לרגיעה. כשנה לאחר מכן נערך לארבעת השוטרים משפט חוזר, בסיומו נידונו שניים מהם למאסר של שנתיים וחצי, והשניים האחרים זוכו. בנוסף תבע קינג את עיריית לוס אנג'לס וזכה בפיצויים בסך 3.8 מיליון דולר.
  • תנועת המחאה "חיי שחורים חשובים" (Black Lives Matter) בשנים 2013–2015: ג'ורג' זימרמן, מתנדב במשמר שכונתי, ירה למוות במרטין טרוויון, תלמיד תיכון אפרו-אמריקאי בן 17, בפלורידה. בעקבות זיכויו של זימרמן, ביולי 2013, התעוררה בארצות הברית מחאה נגד מה שנטען כהתרת דמם של שחורים על ידי הממסד. בהמשך, בעקבות מקרה דומה שבו נהרג מייקל בראון בעיר פרגוסון במיזורי, ב-9 באוגוסט 2014, פרצה מחאה נרחבת נגד גזענות וברוטליות משטרתית. בעקבות הריגתו של צעיר נוסף פרצו מהומות ענק בעיר בולטימור באפריל 2015.
  • פרשת מותו של ג'ורג' פלויד על ידי שוטר ב-25 במאי 2020, הובילה לפריצת מחאות ג'ורג' פלויד, מהגדולות בהיסטוריה של ארצות הברית.

בישראלעריכה

בעקבות ביקורת ומחאה ציבורית על שורת מקרים של ברוטליות משטרתית, הוקמו לאורך השנים מספר ועדות ציבוריות שעסקו בנושא.

בשנת 1987 הקימה קבוצת עיתונאים ועורכי דין את עמותת "אור אדום", במטרה להיאבק באלימות משטרתית[4]. נכון ל-1989 הפעילה העמותה כ-50 מתנדבים ומוקד טלפוני זמין 24 שעות ביממה[5].

בשנת 1992 הוקמה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים, במטרה לשמש לחקירת עבירות פליליות שביצעו אנשי משטרת ישראל, לרבות שוטרי מג"ב, ובכלל זה מקרים של שימוש בכוח שלא כדין כנגד אזרחים בישראל ובשטחים שבשליטתה.

ביוני 1994 פורסם דו"ח של ועדה של משרד הפנים לבדיקת הסוגיה, שפעלה בראשות מרדכי קרמניצר ("ועדת קרמניצר"), ולפיו התופעות של שימוש בכוח מופרז והתעמרות באזרחים מצד שוטרים חמורות יותר בישראל מאשר במדינות רבות בעולם. עם חברי הוועדה נמנו, בין היתר, מנהל מח"ש וקציני משטרה בכירים.

פרשות בולטותעריכה

  • אירועי אוקטובר 2000: מהומות והפגנות מחאה של אזרחים ערבים בישראל בתחילת האינתיפאדה השנייה דוכאו באלימות, ו-13 אזרחים נורו למוות באש חיה על ידי כוחות המשטרה. בעקבות ביקורת ומחאה הוקמה ועדת אור לחקירת האירועים. במסקנותיה מתחה הוועדה ביקורת קשה על שרים בממשלה, על קצינים במשטרת ישראל, ועל מנהיגים בציבור הערבי הישראלי. על מסקנות הוועדה נמתחה ביקורת, הן בקרב הממשלה והכנסת והן בהנהגת הציבור הערבי.
  • אירועי עמונה: במהלך הריסת בתים ביישוב עמונה בפברואר 2006 הפעילו השוטרים אלימות רבה מול המפגינים שניסו למנוע את ההריסה. בין המוכים היו חברי כנסת ואישי ציבור. מספר מפגינים נפצעו קשה. בעקבות האירועים הוגשו תביעות כנגד שוטרים אלימים, וכמה מהם הורשעו וחויבו בתשלומי פיצויים.
  • באוגוסט 2013, לאחר סדרת אירועים של שימוש משטרתי מופרז באקדח טייזר נגד אזרחים[6], הוקפא השימוש בו למספר שבועות. ב-19 במרץ 2014 הורשע לראשונה בישראל שוטר בגין שימוש ברוטלי בטייזר[7].
  • מחאת יוצאי אתיופיה 2015: באפריל–מאי 2015 התקיימו הפגנות מחאה נגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, לאחר פרסום סרטון שתיעד שוטרים מכים חייל ממוצא אתיופי בחולון. בתגובה למחאה, המפכ"ל יוחנן דנינו הכריז שכתבי אישום נגד אזרחים ממוצא אתיופי ייבחנו מחדש.

מחאה נגד אלימות משטרתיתעריכה

ב-15 במרץ 1997 התקיים במונטריאול, קנדה, סיור של ארגון המתנגד להפלה מלאכותית, וכתגובה אורגנו הפגנות-נגד שבהן השתתפו אלפי מפגינים, ושניים מהם נעצרו באלימות על ידי המשטרה. מאז אומץ התאריך על ידי ארגוני זכויות האדם בקנדה, שווייץ ומדינות נוספות בתור היום הבינלאומי נגד אלימות משטרתית (אנ'). בכל שנה ב-15 במרץ מתקיימת במונטריאול תהלוכה לציון יום זה. מארגני התהלוכה מסרבים ליידע את המשטרה מראש על המסלול, וכמעט תמיד מתרחשים, באופן אירוני, אירועי אלימות משטרתית כנגד המפגינים. לדוגמה, בתהלוכה שנערכה בשנת 2002 נעצרו על ידי המשטרה 350 מפגינים.

בארצות הברית, קואליציה של ארגוני זכויות אדם בחרה בתאריך ה-22 באוקטובר כיום מחאה נגד אלימות משטרתית. יום זה צוין לראשונה ב-1996. לתאריך אין משמעות מיוחדת, והוא נבחר כתאריך נוח להפגנות של סטודנטים, זמן קצר לאחר פתיחת שנת הלימודים בקולג'ים[8].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלימות משטרתית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Rodney King Beating: MARCH 19, 1991
  2. ^ HUBLER, SHAWN; OLIVER, MYRNA; GORDON, LARRY; transmissions, SOURCES: Audiotape of LAPD 77th Street Division radio. "AFTER THE RIOTS: THE SEARCH FOR ANSWERS : Genesis of a Riot". Los Angeles Times (באנגלית). ISSN 0458-3035. בדיקה אחרונה ב-11 באוקטובר 2018. 
  3. ^ Paul Harris, Black Rage Confronts the Law, NYU Press, 1999-05. (באנגלית)
  4. ^ גבי ניצן:נחוצה כתובת חוץ משטרתית לקרבנות האלימות, מעריב, 15 בינואר 1988
  5. ^ יפעת פרופר, מכתב למערכת, מעריב, 23 בנובמבר 1989
  6. ^ עומרי אפרים, אחרי הצילום מיצהר: הוקפא השימוש בטייזר, באתר ynet, 18 באוגוסט 2013
    איתמר פליישמן, העצור שחושמל: "בלי צילום זה היה נמשך", באתר ynet, 18 באוגוסט 2013
    נעמה כהן פרידמן, אישום נגד שוטר: ירה בעצור 24 פעמים בטייזר, באתר ynet, 28 באוגוסט 2013
    עו"ד ניר יסלוביץ, יד קלה על הטייזר - כששוטרים הופכים אלימים, באתר ynet, 28 באוגוסט 2013
    אטילה שומפלבי ורענן בן צור, מותקף בטייזר: "לא יכולתי לשלוט בצרכים", באתר ynet, אוגוסט 2013
    יניב קובוביץ, לראשונה: שוטר שעשה שימוש בלתי סביר באקדח טייזר עומד לדין, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2013
    תושב מזרח ירושלים חושמל באקדח הלם לעיני משפחתו כשהוא אזוק, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2013
  7. ^ שוטר סיור הורשע בהתעללות בעצורים, ובחשמול שלא לצורך עשרות פעמים בעזרת טייזר, מתוך אתר נענע10‏, 19 במרץ 2014
  8. ^ History and Background of October 22 Coalition (באנגלית).