פתיחת התפריט הראשי
שוטר משטרת ניו יורק תוקף באלימות מפגינים מובטלים - 1874

אלימות משטרתית היא הפעלת כוח מופרזת ומכוונת, לרוב פיזית, אך גם בצורה של אלימות מילולית ואיומים (אנ') על ידי שוטר. אלימות זו מכונה פעמים רבות גם "ברוטליות משטרתית", אם כי מעצם תפקידה חלק מהותי מפעילות המשטרה כרוך בהפעלת כוח פיזי, אך לא כל הפעלת כוח כזו נחשבת חריגה, מופרזת או שרירותית (ראו מונופול על אלימות).

התופעה של ברוטליות משטרתית רווחת בארצות רבות, לרבות במדינות בהן יש חקיקה, פיקוח ואכיפה להגבלת התופעה. גם כאשר התופעה בלתי חוקית, היא עשויה להתבצע במקרים מסוימים בחסות החוק, למשל אלימות פוליטית במסגרת דיכוי פוליטי, לרבות דיכוי מחאות, מאבקים ושביתות. בני מיעוטים וקבוצות מוחלשות ומודרות בחברה עשויים לסבול יותר מתופעות של התעמרות מצד כוחות משטרה.

ב-15 במרץ מדי שנה מצוין היום הבינלאומי נגד ברוטליות משטרתית. פעמים רבות מתקיימות הפגנות בעקבות מותו של אזרח מירי של שוטר, אך הפגנות אלה אינן מעידות בהכרח שהשוטר השתמש בכוח מופרז - לעיתים הירי באזרח הוא תוצאה של סכנה לחייו של השוטר או של אחרים, ונחשב להגנה עצמית.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

כוח המשטרה המודרני הראשון באירופה הוקם ב-1667 בצרפת, תחת שלטונו של לואי ה-14. לאחר המהפכה הצרפתית, על פי הוראה של נפולאון בונפרטה ובביצועו של שר המשטרה שלו, ז'וזף פושה, נוסדה ב-1800 משטרת פריז והוקמו מטות משטרה בכל היישובים הצרפתיים שאוכלוסייתם עלתה על 5,000 נפש. ב-1829 הוציאה ממשלת צרפת צו בו קבעה את מדי השוטרים הצרפתים ובכך הייתה משטרת צרפת למשטרה הראשונה שלבשה מדים אחידים. במרבית הארצות הוקמו מטות משטרה ארציים עד המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

התופעה של ברוטליות משטרתית התפתחה יחד עם התפתחותה של המשטרה המודרנית. כבר במאה ה-19 התפרסמו מקרים משמעותיים של דיכוי משטרתי ברוטלי של הפגנות מחאה ושביתות עובדים והחלה התייחסות תקשורתית לתופעה.

דוגמאות בולטות מהעולםעריכה

ארצות הבריתעריכה

  • תנועת המחאה "חיי שחורים חשובים" (Black Lives Matter) בשנים 2013–2015: בעקבות זיכויו של ג'ורג' זימרמן מהריגתו של הנער השחור טרייבון מרטין ביולי 2013, התעוררה בארצות הברית מחאה נגד מה שנטען כהתרת דמם של שחורים על ידי הממסד. בהמשך, בעקבות מקרה דומה שבו נהרג מייקל בראון בעיר פרגוסון במיזורי, ב-9 באוגוסט 2014, פרצה מחאה נרחבת נגד גזענות וברוטליות משטרתית. בעקבות הריגתו של צעיר נוסף פרצו מהומות ענק בעיר בולטימור באפריל 2015.

בישראלעריכה

בעקבות ביקורת ומחאה ציבורית על שורת מקרים של ברוטליות משטרתית, הוקמו לאורך השנים מספר ועדות ציבוריות שעסקו בנושא.

בשנת 1987 הקימה קבוצת עיתונאים ועורכי דין את עמותת "אור אדום", במטרה להיאבק באלימות משטרתית[1]. נכון ל-1989 הפעילה העמותה כ-50 מתנדבים ומוקד טלפוני זמין 24 שעות ביממה[2].

בשנת 1992 הוקמה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים, במטרה לשמש לחקירת עבירות פליליות שביצעו אנשי משטרת ישראל, לרבות שוטרי מג"ב, ובכלל זה מקרים של שימוש בכוח שלא כדין כנגד אזרחים בישראל ובשטחים שבשליטתה.

ביוני 1994 פורסם דו"ח של ועדה של משרד הפנים לבדיקת הסוגיה, שפעלה בראשות מרדכי קרמניצר ("ועדת קרמניצר"), ולפיו התופעות של שימוש בכוח מופרז והתעמרות באזרחים מצד שוטרים חמורות יותר בישראל מאשר במדינות רבות בעולם. עם חברי הוועדה נמנו, בין היתר, מנהל מח"ש דאז וקציני משטרה בכירים.

פרשות בולטותעריכה

  • אירועי אוקטובר 2000: מהומות והפגנות מחאה של אזרחים ערבים בישראל בתחילת האינתיפאדה השנייה דוכאו באלימות, ו-13 אזרחים נורו למוות באש חיה על ידי כוחות המשטרה. בעקבות ביקורת ומחאה הוקמה ועדת אור לחקירת האירועים. במסקנותיה מתחה הוועדה ביקורת קשה על שרים בממשלה, על קצינים במשטרת ישראל, ועל מנהיגים בציבור הערבי הישראלי. על מסקנות הוועדה נמתחה ביקורת, הן בקרב הממשלה והכנסת והן בהנהגת הציבור הערבי.
  • אירועי עמונה: במהלך הריסת בתים ביישוב עמונה בפברואר 2006 הפעילו השוטרים אלימות רבה מול המפגינים שניסו למנוע את ההריסה. בין המוכים היו חברי כנסת ואישי ציבור. מספר מפגינים נפצעו קשה. בעקבות האירועים הוגשו תביעות כנגד שוטרים אלימים, וכמה מהם הורשעו וחויבו בתשלומי פיצויים.
  • באוגוסט 2013, לאחר סדרת אירועים של שימוש משטרתי מופרז באקדח טייזר נגד אזרחים[3], הוקפא השימוש בו למספר שבועות. ב-19 במרץ 2014 הורשע לראשונה בישראל שוטר בגין שימוש ברוטלי בטייזר[4].
  • מחאת יוצאי אתיופיה 2015: באפריל–מאי 2015 התקיימו הפגנות מחאה נגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, לאחר פרסום סרטון שתיעד שוטרים מכים חייל ממוצא אתיופי בחולון. בתגובה למחאה, המפכ"ל יוחנן דנינו הכריז שכתבי אישום נגד אזרחים ממוצא אתיופי ייבחנו מחדש.

מחאה נגד אלימות משטרתיתעריכה

ב-15 במרץ 1997 התקיים במונטריאול, קנדה, סיור של ארגון המתנגד להפלה מלאכותית, וכתגובה אורגנו הפגנות-נגד שבהן השתתפו אלפי מפגינים, ושניים מהם נעצרו באלימות על ידי המשטרה. מאז אומץ התאריך על ידי ארגוני זכויות האדם בקנדה, שווייץ ומדינות נוספות בתור היום הבינלאומי נגד אלימות משטרתית. (אנ')

בכל שנה ב-15 במרץ מתקיימת במונטריאול תהלוכה לציון יום זה. מארגני התהלוכה מסרבים ליידע את המשטרה מראש על המסלול, וכמעט תמיד מתרחשים, באופן אירוני, אירועי אלימות משטרתית כנגד המפגינים. לדוגמה, בתהלוכה שנערכה בשנת 2002 נעצרו על ידי המשטרה 350 מפגינים.

בארצות הברית, קואליציה של ארגוני זכויות אדם בחרה בתאריך ה-22 באוקטובר כיום מחאה נגד אלימות משטרתית. יום זה צוין לראשונה ב-1996. לתאריך אין משמעות מיוחדת, והוא נבחר כתאריך נוח להפגנות של סטודנטים, זמן קצר לאחר פתיחת שנת הלימודים בקולג'ים.[5]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה