טוטופאקה

הר בפרו

טוּטוּפַּאקָה הוא הר געש במחוז טאקנה בפרו. ההר הוא חלק מן הקטע הפרואני של טבעת האש באזור האנדים. טוטופאקה מורכב משלושה הרי געש חופפים אשר נוצר מזרמי לבה וכיפות לבה אנדזיטיים ודקיטיים, אשר התפתחו על גבי סלעים וולקניים ישנים. הגבוה ביותר מבין הפסגות הוא בדרך כלל בגובה 5,815 מטרים (19,078 רגל) ועליו היה קרחון בעבר.

טוטופאקה
Tutupaca2.jpg
מידע כללי
גובה 5,815 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פרו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מחוז טאקנה (אנ'), פרו פרופרו
רכס הרים בארוסו עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 17°01′35″S 70°22′18″W / 17.02638889°S 70.37166667°W / -17.02638889; -70.37166667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טוטופאקה היה אחד מבין מספר הרי געש בפרו אשר היו פעילים במאות האחרונות. הפעילות הגעשית נגרמת על ידי הפחתה של לוח נסקה מתחת ללוח הדרום-אמריקאי. אחד מהרי הגעש הללו התמוטט, ככל הנראה בשנת 1802, ויצר מפולת פסולת ענקית עם נפח מוערך של 0.6–0.8 קילומטר מעוקב (0.14–0.19 cubic miles) וזרם פירוקלסטי. ההתפרצות הייתה אחת הגדולות ביותר בהיסטוריה המתועדת של פרו. הר הגעש הפך פעיל לפני כ-700,000 שנים, והפעילות נמשכה לתוך עידן ההולוקן, אבל אין עדויות ברורות להתפרצויות גדולות בעבר הרחוק; שלא כמו התפרצויות המיוחסות להר הגעש יוקמנה שעבר שחיקה פחותה. שלטונות פרו מתכננות לנטר את הר געש בעתיד. בהר הגעש טוטפאקה פעילות גאותרמית עם פומרולות ומעיינות חמים.

המסורת שבעל-פהעריכה

על פי המסורת באזור העיירה קנדרבה, טוטופאקה נחשב הר "רע", בעוד שיוקמנה נחשב כהר "טוב". שוני זה משקף אולי את העובדה שהר טוטופאקה התפרץ במאות השנים האחרונות, בעוד שהר יוקמנה רדום ככל הנראה מאז המאה ה-14.[1]

גאולוגיה וגיאומורפולוגיהעריכה

טוטפאקה נמצא 25–30 קילומטרים (16–19 מיל) מצפון לעיירה קנדרבה באזור טכנה בפרו.[1] אגם סאחס שוכן מצפון להר הגעש, שני נהרות זורמים בקרבת מקום: קאלאזאס (Callazas), זורם מזרחה בצד הצפוני של הר הגעש, ולאחר מכן דרומה לעבר טוטופאקה וטאקאלאיה (Tacalaya) אשר זורם דרומה ממערב להר. האקלים המקומי הוא קר, השטח סלעי, עם מעט צמחייה.[2] במהלך העונה הרטובה, ההר מכוסה שלג וקרח. טוטופאקה וההרים סביבו הם מקור חשוב למים בנהרות האזור.

 
הר הגעש טוטופאקה

התפרצויות ההר בהיסטוריהעריכה

טוטופאקה הוא בן כ-700,000 שנים.[3] ההר הקדמון היה פעיל תחילה עם זרמי לבה ואז בהתפרצות נפיצה עזה.[1] כיפות הלבה הקטנות באזור ההר הקדמון תוארכו כבנות 260,000 ± 200,000 שנים. הפעילות הוולקנית נמשכה לתוך עידן ההולוקן, והר געש נחשב כהר געש בעל פוטנציאל פעיל. היום, פומרולה פעילות על פסגת טוטופאקה.[2]

קיימים דיווחים על התפרצויות ההר בשנים 1780, 1787, 1802, 1862 ו-1902.[1] דיווחים אלה נתמכים בבדיקות תיארוך פחמן-14 מדעיות המצביעות על התפרצויות במהלך תקופה זו.[1] מנגד היו חוקרים אשר טענו כי הר הגעש יוקמנה הוא מקור סביר יותר להתפרצויות הללו.[1] אולם מחקר משנת 2015 הראה כי התפרצות אחרונה על הר הגעש יוקמנה אירעה לפני 3,000 שנה, עובדה התומכת במסקנה כי הדווחים על התפרצויות, במיוחד בשנים 1802 ו-1787, סביר להניח שהתרחשו על טוטופאקה.

התמוטטות חלקו המזרחי של הר טוטופאקה הייתה מלווה בהתפרצות געשית בין החזקות בהיסטוריה הפרואנית, והגיעה לדרגה 3 או 4 במדד התפרצות געשית. דיווחים מעת ההתפרצות מתעדים אפר געשי במרחק של 165 קילומטרים (103 מיל) דרומית להר באריקה.[1] התמוטטות ההר אירעה ככל הנראה בין השנים 1731-1802, ומשערים שהיא סמוכה להתפרצות משנת 1802.[1] זמן קצר לפני ההתמוטטות התפרץ זרם פירוקלסטי מתוך הר געש[1] ככל הנראה כתוצאה מהתמוטטות כיפת הלבה. ההתפרצות יצרה שכבה של תוצרי ההתפרצות בעובי של 6 מטר במדרון המזרחי של טוטופאקה[1] ייתכן שהתפרצות מוקדמת יותר ערערה את יציבות הר הגעש והביאה להתמוטטות ולזרם הפירוקלסטי. האזור הר הגעש היה מיושב בדלילות בעת ההתפרצות ולכן ההשפעה של ההתפרצות על בני אדם היה מועטה.[1]

פעילות גאותרמיתעריכה

טוטפאקה הוא אף שמו של שדה גאותרמי סמוך להר הגעש. טמפרטורת השדה בעומק האדמה היא כ-200 מעלות. בשדה פומרולות, גייזרים, בריכות בוץ געשי והצטברות גופרית מוצקה וגז מימן גופרי. בשדה גם משקעי טרוורטין ומעיינות חמים בשולי הר הגעש מהם זורמים מים לנהרות הסמוכים.[2]

נשקל ניצולו של אתר טוטופאקה כשדה גאותרמי למטרות הפקת אנרגיה. בשנת 2013 חברת החשמל הקנדית "אלטרה" הקימה מיזם משותף עם חברה מן הפיליפינים כדי לבדוק אפשרות לניצול השדה הגאותרמי בטוטופאקה. נכון לשנת 2018 לא הוכרז על בניית המפעל המתוכנן.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טוטופאקה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Samaniego, P., Valderrama, P., Mariño, J. et al., The historical (218 ± 14 aBP) explosive eruption of Tutupaca volcano (Southern Peru). Bull Volcanol (2015) 77: 51. https://doi.org/10.1007/s00445-015-0937-8
  2. ^ 1 2 3 Vicentina Cruz, Koji Matsuda, Geochemical Study of Thermal Waters in the Tutupaca Geothermal Zone, Tacna, South of Peru. Proceedings World Geothermal Congress 2015
  3. ^ G Scandiffio, D Verastegui, F Portilla, Geochemical report on the Challapalca and Tutupaca geothermal areas, Peru. 1992 - iaea.org