ויקיפדיה

טוטו (להקה)

להקת רוק אמריקאית

טוטו (באנגלית: Toto) היא להקת רוק אמריקאית שנוסדה בשנת 1977 בידי כמה מהמוזיקאים הידועים בקליפורניה. הלהקה ידועה בעיקר בזכות האלבום המצליח "Toto IV" והלהיטים המפורסמים "Africa",‏ "Hold The Line" ו-"Rossana".

טוטו
Toto
טוטו בסיום הופעה ב-2010
טוטו בסיום הופעה ב-2010
מקום הקמה ון נויס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 1977–2008
2010 – 2019 (הפסקה זמנית)
סוגה רוק
רוק קל
פופ רוק
הארד רוק
פיוז'ן
רוק מתקדם
חברת תקליטים סוני BMG
קולומביה רקורדס
פרונטירס רקורדס
טוטו רקורדס
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
חברים
דייוויד פייץ'
סטיב לוקית'ר
סטיב פורקרו
ג'וזף ויליאמס
חברים לשעבר
ג'ף פורקרו
דייוויד האנגייט
בובי קימבל
סיימון פיליפס
מייק פורקרו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

תחילת הדרך

עריכה

הלהקה החלה דרכה בתקופת הנעורים וסיום הלימודים בתיכון של חבריה. באותה תקופה, דייוויד פייץ' (קלידים) וג'ף פורקרו (תופים) שלמדו מוקדם יותר באותו בית הספר, ניגנו יחד בהקלטות רבות. השניים שקלו את הרעיון להקמת להקה. בעקבות זאת, הם הזמינו את הבסיסט דייוויד האנגייט (שלקח חלק בהקלטות של השניים) להצטרף ללהקה, ומאוחר יותר, גם את הגיטריסט סטיב לוקית'ר שלמד איתם בתיכון. כמו כן, גם הזמר בובי קימבל הצטרף ללהקה בתפקיד סולן. לאחר שהתגבשו והקימו את הלהקה, חברי הלהקה חתמו חוזה עם חברת התקליטים קולומביה ובשנת 1977 החלו לעבוד על אלבומה הראשון של הלהקה, שמאוחר יותר נקרא "Toto", על שם הלהקה. אחרי יציאת האלבום החדש והראשון, "Toto", השירים "Hold The Line",‏ "I'll Supply the Love" ו-"Georgy Porgy" התפרסמו ובמהרה הפכו ללהיטים. הלהקה השיגה פרסום רב והייתה מועמדת לפרס גראמי "האומן החדש הטוב ביותר". זמן קצר לאחר מכן, בתחילת 1979, פתחה הלהקה במסע הופעות הראשון שלה, שהתקיים בארצות הברית, לכבוד האלבום הראשון.

"Hydra" ו-"Turn Back"

עריכה

לאחר תקופת האלבום הראשון ומסע ההופעות, החלו חברי הלהקה לעבוד על אלבומם הבא שלאחר מכן נקרא "Hydra". האלבום יצא מאוחר יותר באותה השנה, 1980, ובזכותו התפרסם הסינגל "99", שהיה פחות אהוב על סטיב לוקית'ר, גיטריסט הלהקה.

אלבום זה הצליח פחות מאלבומה הראשון של הלהקה, אך זכה לפרסום ולמסע הופעות.

בתחילת 1981 יצא אלבומה השלישי של הלהקה, "Turn Back". אלבום זה נחשב לניסיוני וכבד יותר, מאחר שהשימוש בקלידים נחלש כדי להבליט את צלילי הגיטרה שהודגשו והפכו לכבדים יותר. לעומת האלבומים הקודמים, "Turn Back" לא נחל הצלחה גדולה ונמכרו 900,000 עותקים בלבד. הלהקה אף צמצמה את מסע ההופעות של האלבום.

"Toto IV" – השיא

עריכה

באפריל 1982 יצא אלבומה הרביעי של הלהקה, "Toto IV". אלבום זה סימל את תחילתה של התקופה המצליחה ביותר של הלהקה, בזכות הצלחת האלבום. "Toto IV" נחשב לאחת ההצלחות הגדולות בשנות ה-80.

במסגרת האלבום יצאו שלושה סינגלים: "Rosanna",‏ "I Won't Hold You Back" והלהיט המצליח ביותר בתולדות הלהקה, "Africa". סינגלים אלה הגיעו לפסגת הטופ 10 של מצעד הבילבורד הוט 100, והסינגל המצליח "Africa" אף היה בנוכחות מתמדת בפסגות המצעדים בפברואר 1983.

"Toto IV" זכתה בשישה פרסי גראמי, הכוללים את "תקליט השנה" שניתן לסינגל "Rosanna", "אלבום השנה" שניתן לאלבום "Toto IV" ו"מפיק השנה". מאוחר יותר באותה שנה, יצא סינגל נוסף: "Make Believe", במסגרת האלבום.

 
דייוויד פייץ' מנגן בהופעה חיה, 1982

"Isolation" ושינויים בהרכב

עריכה

לאחר ההצלחה הגדולה של האלבום "Toto IV", עברה הלהקה כמה שינויים. בסיסט הלהקה, דייוויד האנגייט, שצפה את הלחץ הגדול מסביב להצלחתו של האלבום החדש, עזב את הלהקה לטובת קריירת הקלטות וקרבה למשפחתו בנאשוויל. לאחר מכן, הבסיסט מייק פורקרו, אחיו של ג'ף פורקרו (מתופף הלהקה), החליף את דייוויד האנגייט בתפקיד הבסיסט והופיע במקומו בקליפים של האלבום "Toto IV".

מאוחר יותר, הידרדרו יחסיה של הלהקה עם הסולן בובי קימבל, מאחר שבעיותיו האישיות התנגשו בקשר עם הלהקה, ובעקבות זאת, פוטר. לאחר עזיבתו של קימבל, הגיע ללהקה הזמר פרגי פרדריקסן שהחל בהקלטות עם הלהקה. בשנת 1984 יצא אלבומה החמישי של הלהקה, "Isolation", אשר לא הצליח כקודמו, "Toto IV", אך זכה למעמד זהב ולמסע הופעות.

"Fahrenheit" ו-"The Seventh One", עם ג'וזף ויליאמס

עריכה

בעת סיום סיבוב ההופעות של האלבום "Isolation", פוטר הסולן פרגי פרדריקסן מן הלהקה (פרדריקסן לא הצליח להתחבר לשאר חברי הלהקה), הוחלט לקיים אודישן לתפקיד הסולן ולבסוף נבחר ג'וזף ויליאמס לתפקיד.

יחד עם ויליאמס הוציאה הלהקה בתחילת 1986 את האלבום "Fahrenheit". באלבום זה ניכר כי צליל הלהקה התרכך מעט ונהפך ליותר פופי, השירים "I'll Be Over You" ו-"Without Your Love" היו מלהיטי האלבום.

בעת יציאת האלבום, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות נוסף, ובסיומו עזב סטיב פורקרו את הלהקה כדי להתמקד בקריירת הלחנת פסקולים, סטיב מעולם לא הוחלף ולבסוף חזר ללהקה בשנת 2010.

בשנת 1988 הוציאה טוטו את אלבומה השביעי הנקרא בפשטות: "The Seventh One", האלבום הכיל הופעת אורח של ג'ון אנדרסון מלהקת יס כזמר מלווה בלהיט "Stop Loving You", סינגל נוסף שהצליח מן האלבום הוא השיר "Pamela" שהגיע למצעד ה"US Top 40", אלבום זה נחשב לאלבום השני הכי מצליח של הלהקה לאחר אלבומם הרביעי, "Toto IV". הלהקה יצאה לסיבוב הופעות בפברואר של אותה שנה.

"Past To Present" וג'ין מייקל ביירון

עריכה

אף על פי שסיבוב ההופעות "The Seventh One Tour" הצליח מאוד, החליטה הלהקה לשחרר את ויליאמס מתפקיד סולן הלהקה, כאשר רצונה המקורי היה להתאחד עם סולנה המקורי בובי קימבל כדי להקליט שירים חדשים שיתווספו לאלבום להיטים, אך חברת התקליטים לחצה על הלהקה לצרף את הזמר הדרום אפריקאי ג'ין מייקל ביירון לתפקיד הזמר המוביל. הלהקה הקליטה עמו ארבעה שירים אשר הופיעו באלבום האוסף "Past to Present 1977–1990" שיצא בשנת 1990.

בהמשך השנה יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות "Planet Earth", ניכר היה כי בסיבוב הופעות לא הצליחה הלהקה להסתדר עם ביירון, הוא נדחק במהלך ההופעות לתפקיד זמר מלווה ובסוף סיבוב ההופעות פוטר לגמרי מן הלהקה.

"Kingdom of Desire" והמוות של ג'ף פורקרו

עריכה

פעם נוספת נותרה טוטו ללא זמר מוביל, וסטיב לוקית'ר גיטריסט הלהקה לקח את המושכות והפך לסולן החדש. קולו מוביל את האלבום "Kingdom of Desire" אשר הוקלט בשנת 1991.

זמן קצר לפני יציאתם לסיבוב ההופעות, נפטר מתופף הלהקה והחבר המייסד ג'ף פורקרו מהתקף לב בגיל 38. אירוע זה כמעט גרם לחברי טוטו לפרק את הלהקה ולבטל את סיבוב ההופעות, אך משום שמשפחתו של ג'ף התעקשה, התקיים הסיבוב כמתוכנן. הלהקה פנתה למתופף האנגלי סיימון פיליפס אשר היה חבר טוב של פורקרו, בבקשה למלא את מקומו בלהקה.

פיליפס הצטרף ללהקה והם יצאו לסיבוב ההופעות, אשר הוקדש לזכר ג'ף. טוטו הוציאה אלבום הופעה חיה בשנת 1993 שנקרא "Absolutely Live". בשנים הבאות הפך סטיב לוקית'ר לסולן הלהקה עד לחזרתו של בובי קימבל בשנת 1998. בנוסף ללוקית'ר שכרה הלהקה לאורך השנים מספר זמרים מלווים שביצעו שירים מהתקופות המוקדמות של הלהקה.

בדצמבר 1992 התקיים מופע ההוקרה לג'ף פורקרו. אמנים רבים, וביניהם אדי ואן היילן וג'ורג' האריסון התארחו בקונצרט.

"Tambu"

עריכה

לאחר הפסקה של שלוש שנים, חזרה הלהקה לפעילות בשנת 1995. טוטו הקליטה בשנה זו את האלבום "Tambu", אלבומם הראשון יחד עם סיימון פיליפס. האלבום הכיל מספר סינגלים עתידיים כגון "I Will Remember" ו-"Drag Him To The Roof" שזכו להשמעות רבות ברדיו, זכה להצלחה רבה ולכן יצאה הלהקה לסיבוב הופעות נוסף.

סיבוב ההופעות "The Tambu Tour" היה מוצלח מאוד, אף על פי שלא נקבעו הופעות בצפון אמריקה. מכיוון שסיימון פיליפס סבל מבעיות בגב לקראת יציאת הלהקה לסיבוב ההופעות, נבחר גרג ביסונייט להחליפו זמנית במהלך ההופעות הראשונות. בתום סיבוב ההופעות פוטרו כל זמרי הליווי שעבדו עם הלהקה במהלך העשור.

"Toto XX", חזרתו של בובי קימבל ו-"Mindfields"

עריכה

שנת 1997 ציינה את יום השנה ה-20 של הלהקה, וכדי לציין זאת, החלו דייוויד פייץ' וסטיב לוקית'ר בהפקת תקליט מיוחד שיכלול בתוכו דמואים והקלטות מיוחדות של רצועות שלא הופצו. התקליט יצא לבסוף תחת השם "Toto XX" ועמו הופץ הסינגל "Goin' Home" (שהוקלט כאשר הלהקה ניסתה לעבוד פעם נוספת עם קימבל, זמן קצר לפני שג'ין מייקל ביירון צורף כסולן). טוטו יצאה לסיבוב הופעות קצר כדי לתמוך באלבום יחד עם חברי הלהקה לשעבר, סטיב פורקרו, בובי קימבל וג'וזף ויליאמס.

 
סטיב לוקת'ר ובובי קימבל

לאחר סיבוב ההופעות חזר בובי קימבל ללהקה כזמר מוביל ובשנת 1997 הוציאה הלהקה את האלבום "Mindfields", הלהקה יצאה לסיבוב ההופעות "המאוחד" שלה באותה השנה, וחזרה להופיע בארצות הברית בפעם הראשונה מזה שש שנים. מאוחר יותר באותה השנה יצא אלבום ההופעה החיה "Livefields" שכלל בתוכו הופעה מסיבוב ההופעות.

סיבוב ההופעות הגיעו לסיומו הרשמי בשנת 2000, אך הלהקה המשיכה עם מספר הופעות במהלך 2001. מאחר שדייוויד פייץ' לקח הפסקה מסיבוב ההופעות בסיומו הרשמי, החליפו הקלידן ג'ף באבקו, ופייץ' הפסיק להופיע עם טוטו בשנת 2005.

"Through the Looking Glass" וציון 25 שנים לטוטו

עריכה

ב-2002, לציון 25 שנים לקיום הלהקה, הוציאה טוטו את האלבום "Through the Looking Glass", אלבום גרסאות כיסוי שמוקיר אמנים אשר השפיעו על הלהקה, כמו בוב מארלי או ג'ורג' האריסון. האלבום לא היה להצלחה ומעריצים רבים התאכזבו מכך שהלהקה לא הוציאה חומר מקורי. על אף זאת, נתן האלבום ללהקה את היכולת לקדם את סיבוב ההופעות "25th Anniversary Tour". לאחר סיבוב ההופעות, הוציאה טוטו מארז DVD, שנקרא בפשטות "Live in Amsterdam", המארז יצא בסוף שנת 2003.

גרג פילינגנס ופרישתו החלקית של דייוויד פייץ'

עריכה
 
טוטו על הבמה בשנת 2004. משמאל לימין: טוני ספינר, דייוויד פייץ', בובי קימבל, סטיב לוקית'ר, סיימון פיליפס ומייק פורקרו

בתחילת שנת 2003, הקלידן דייוויד פייץ' החליט לקחת הפסקה מהופעות עם הלהקה כדי לבלות זמן רב יותר עם משפחתו החולה. הקלידן גרג פילינגנס מילא את מקומו עד לסיום סיבוב ההופעות.

הלהקה יצאה לסיבוב עולמי נוסף בין השנים 2004 ו-2005 ובו פייץ' הופיע פעמים מעטות בזמן שפילנגנס השתתף ברוב הגדול של ההופעות. לבסוף הצטרף פילנגנס ללהקה כחבר מן המניין ופייץ' פרש לגמרי מן ההופעות החיות. עם זאת, נותר פייץ' חבר בלהקה, והשתתף בהקלטות האלבומים ואף בהפקתם.

"Falling In Between" ו-"Falling In Between Live"

עריכה
 
סטיב לוקית'ר וגרג פילנגנס, 2007

בתחילת שנת 2006, הוציאה טוטו את האלבום "Falling in Between", האלבום הראשון שלהם שכולל חומר מקורי מאז שנת 1999. האלבום הכיל עבודת קלידים רבה של הקלידנים דייוויד פייץ' וסטיב פורקרו, ובנוסף לכך דואט עם ג'וזף ויליאמס בשיר והסינגל העתידי "Bottom of Your Soul". בעקבות הוצאת האלבום, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות עולמי בשנת 2006 אשר נמשך לתוך שנת 2007. בחלק השני של סיבוב הופעות זה, החליף לילנד סקלר את מייק פורקרו בתפקיד בסיסט הלהקה. אצל פורקרו התגלתה מחלה לא ידועה שמנעה ממנו להשתתף בסיבוב ההופעות. הסולנים לשעבר של הלהקה פרגי פרדריקסון וג'וזף ויליאמס השתתפו במהלך סיבוב ההופעות במספר הופעות כאמנים אורחים.

טוטו הוציאה את מארז ה-DVD הכפול "Falling In Between Live" בשנת 2008. המארז כלל הופעה חיה של הלהקה מסיבוב ההופעות בפריז.

ההתפרקות והאיחוד

עריכה

לאחר תקופה ארוכה של שמועות וחששות מצד המעריצים, פרסם בשנת 2008 סטיב לוקית'ר הודעה באתרו הרשמי, בהודעתו כתב "כן, עזבתי את טוטו, למעשה אין יותר טוטו. אני פשוט לא מסוגל לעשות זאת יותר ובגיל חמישים אני רוצה לתת לזה צ'אנס אחד אחרון ולעשות זאת בעצמי".

 
דייוויד פייץ' בהופעה חיה

בשנת 2010 התאחדה הלהקה שנית ויצאה לסיבוב הופעות קצר כדי לעזור לפרנס את מייק פורקרו אשר אובחן כחולה במחלת ה-ALS. הרכב הלהקה בנקודה זו כלל את סטיב לוקית'ר, דייוויד פייץ' (שחזר להופיע למען מטרה זו), סטיב פורקרו, סיימון פיליפס, ג'וזף ויליאמס והאומן האורח נתן איסט בתפקיד הבסיסט.

35 שנים לטוטו, מותו של פרדריקסן, עזיבתו של סיימון פיליפס והצטרפות קית' קרלוק

עריכה

ב-2013, כאשר ציינו חברי הלהקה 35 שנים להיווסדה, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות מקיף בעולם אשר נמשך עד 2014. הופעתם בפולין צולמה ויצאה ב-2014 כמארז DVD. נוסף על כך אישרו חברי הלהקה כי הם מתחילים לעבוד על אלבום חדש שצפוי לצאת בעתיד הקרוב. הסולן לשעבר של הלהקה, פרגי פרדריקסן, נפטר באותה השנה לאחר מאבק ארוך ומתמשך במחלת הסרטן. לאחר חלקו הראשון של סיבוב ההופעות אשר הגיע לתומו בסוף שנת 2013, עזב סיימון פיליפס את הלהקה כדי להתמקד בקריירת הסולו שלו, הוא הוחלף במתופף קית' קרלוק.

חזרתו של דייוויד האנגייט וסיבוב הופעות צפון אמריקאי עם מייקל מקדונלד

עריכה

בזמן שהפך קית' קרלוק לחבר הלהקה, הוא לא הצטרף לסיבוב ההופעות הצפון אמריקאי, ואת מקומו כמתופף הלהקה החליף שאנון פורסט. נגן הבאס, נתן איסט, שהשתתף בחלק ניכר מההופעות החיות של הלהקה משנת 2010, עזב את הלהקה לאחר חלקו היפני של סיבוב ההופעות כדי להתמקד בפרויקטים אחרים. נגן הבאס והחבר המייסד דייוויד האנגייט חזר ללהקה כדי למלא את מקומו של איסט. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות אמריקאי יחד עם הזמר מייקל מקדונלד.

"Toto XIV" ומותו של מייק פורקרו

עריכה

טוטו הוציאה את אלבום הסולו הארבעה עשר במספרו שלהם, והראשון שלה מזה תשע שנים בשנת 2015, כדי לתמוך באלבום החדש, יצאה טוטו לסיבוב אצטדיונים אירופאי מאסיבי ובמהלכו הופיעה גם בפסטיבלים גדולים. לאחר מכן יצאה לסיבוב הופעות אמריקאי ולבסוף גם קיימה מספר הופעות באסיה.

ב-15 במרץ 2015, נפטר בשנתו בסיסט הלהקה לשעבר מייק פורקרו לאחר מאבק ארוך ומתמשך במחלת ה-ALS, הוא נפטר בביתו בלוס אנג'לס.

באפריל 2015, הכריזה טוטו שתצא לסיבוב הופעות צפון אמריקאי יחד עם להקת הרוק המתקדם יס, שנון פרוסט המשיך להופיע עם הלהקה.

בספטמבר 2016, הכריזה הלהקה על סיבוב הופעות עולמי נוסף אשר יתמוך באלבומם "Toto XIV". דייוויד האנגייט פרש פעם נוספת מן הלהקה והוחלף על ידי הבסיסט לילנד סקלר.

דיסקוגרפיה

עריכה

אלבומים

עריכה

סינגלים

עריכה
  • 1978: Hold The Line
  • 1979: "I'll Supply the Love", "Georgy Porgy", "Rockmaker"
  • 1980: "99", "St. Geroge and the Dragon", "All Us Boys"
  • 1981: "Goodbye Elenore", "If It's the Last Night", "Live for Today"
  • 1982: "Rossana", "Make Believe", "Africa", "Afraid of Love", "Lovers in the Night"
  • 1983: "I Won't Hold You Back", "Waiting for Your Love"
  • 1984: "Stranger in Town"
  • 1985: "Holyanna", "Angel Don't Cry", "How Does It Feel", "Endless"
  • 1986: "I'll Be Over You", "Without Your Love"
  • 987: "Till The End", "Lea", "Could This Be Love"
  • 1988: "Stop Loving You", "Pamela", "Mushanga", "Anna", "Straight for the Heart"
  • 1990: "Love Has the Powe", "Out of Love", ""Africa" [re-release]", ""Africa" / "Can You Hear What I'm Saying?""
  • 1991: "Can You Hear What I'm Saying?"
  • 1992: "Don't Chain My Heart", "Only You", "2 Hearts", "The Other Side"
  • 1993: "Africa" (Live), "With a Little Help from My Friends" (Live), "I'll Be over You" (Live)
  • 1995: "I Will Remember", "The Turning Point", "The Other End of Time"
  • 1996: "If You Belong to Me", "Drag Him to the Roof", "Just Can't Get to You"
  • 1998: "Goin' Home"
  • 1999: "Mad About You", "Melanie", "Cruel"
  • 2002: "Could You Be Loved", "While My Guitar Gently Weeps"
  • 2006: "Bottom of Your Soul"

חברי הלהקה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא טוטו בוויקישיתוף
הקודם:
1982: קווינסי ג'ונס 		פרס גראמי למפיק השנה, לא קלאסי
1983: טוטו 		הבא:
1984: מייקל ג'קסון וקווינסי ג'ונס
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טוטו_(להקה)&oldid=38846209"