טחן עיטי
טחן עיטי (שם מדעי: Myliobatis aquila) הוא מין של בטאי ממשפחת הטחניים, המצוי במימי האוקיינוס האטלנטי המזרחי, מהים הצפוני עד חופי דרום אפריקה, במי הים התיכון וגם בדרום-מערב האוקיינוס ההודי. הוא יכול לצלול עד לעומק 800 מטר, אך לרוב נמצא בימים רדודים יותר, בקרבת החופים.
טחן עיטי | |
---|---|
טחן עיטי | |
מצב שימור | |
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | דגי סחוס |
סדרה: | טחנאים |
משפחה: | טחניים |
סוג: | מיליובטיס |
מין: | טחן עיטי |
שם מדעי | |
Myliobatis aquila ליניאוס, 1758 | |
תיאור
עריכהמין זה הוא קרובו של הטחן קליפורני, אך הוא קטן ממנו בהרבה. הוא מגיע לאורך מרבי של 183 סנטימטרים עם מוטת סנפירי חזה של 80 סנטימטרים בממוצע. המשקל המרבי שתועד לטחן הוא 14.5 קילוגרם, קטן יחסית לבני משפחתו הענקיים ברובם. לטחן אף שטוח המופנה כלפי מעלה ולסתות בתחתית הגוף, המלאות בשיניים שטוחות וחזקות שנועדות למחוץ קונכיות. סנפירי החזה רחבים ומעוגלים בקצוות, בקצה הגב ישנו סנפיר גבי קטן והזנב דק ללא אונות סביבו. הטחן קבור רוב זמנו בחול, רובץ ומחפש סרטנים, רכיכות או תולעים למאכל, אם כי הוא מגוון גם בדגים שהוא תופס.
הטחן משריץ צאצאים שבוקעים בתוך בטן הנקבה (לרוב בין שלושה לשבעה) וניזונים מחלבון הביצים שלהם בתחילה, עד שהם יוצאים מהרחם.
לא ברור מה מצבו של הטחן, בשל היעדר נתונים טקסונומים מדויקים ובשל שהמצב תלוי באוכלוסיות שונות שנפגעים ברמות משתנות. בחופי צרפת למשל האוכלוסיות של הטחן הצטמצמו מאוד כתוצאה מדיג אינטנסיבי. לעומת זאת בחופי דרום אפריקה מצב השימור יציב.