טטרדרכמה

טטרדרכמה (ביוונית: "ארבע דרכמאות"; בכתיב עברי ארכאי: טטרדרכמא) היתה מטבע חשוב בעת העתיקה שמקורו ביוון, בערך של ארבע דרכמאות.^[2] הטטרדרכמה האתונאית נעשה במאה ה־5 לפנה"ס למטבע הנפוץ בשוקי העולם.^[2] השפעת הטטרדרכמה האתונאית הפכה אותה לאביטיפוס להטבעות מקומיות עירוניות – כך למשל בעזה, מהמרכזים הכלכליים החשובים בלבנט באותה תקופה, טבעו טטרדרכמות שבצדן האחד ראש גבר חבוש קסדה ועטור עלי זית (בהשראת ראש אתנה חבושת הקסדה ועטורת עלי הזית מהטטרדרכמה האתונאית), ובצדן השני דגם שבפניותיו ענפי זית (גם הם בהשראת הטטרדרכמה היוונית).^[3]

טטרדרכמה של אלכסנדר הגדול, מעכו. כמו רוב הטטרדרכמות של אלכסנדר, היא מציגה בצדה האחד ראש אדם עטוי עור אריה, הוא הרקלס, ובצדה השני זאוס על כס מלכותו אוחז בנשר ובמטה. משמאל לזאוס כיתוב פיניקי "עכ" (עכו) ומניין השנים.^[1]

בגרסתו האתונאית, על מטבע זה היה פרופיל ראשה של האלה אתנה בחזיתו, וינשוף סמל החוכמה וסמל האלה, בגבו. בלשון הדיבור כונו המטבעות גלאוקיי (γλαῦκαι – ינשופים). בספרות חז"ל כונה המטבע המקביל "סלע".

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא טטרדרכמה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

^ יעקב משורר, מטבעות עתיקים, כתר, 1979, עמ' 26
^ ¹ ² יעקב משורר, מטבעות עתיקים, כתר, 1979, עמ' 16
^ יעקב משורר, מטבעות עתיקים, כתר, 1979, עמ' 18–20

ערך זה הוא קצרמר בנושא יוון העתיקה ובנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] יעקב משורר, מטבעות עתיקים, כתר, 1979, עמ' 26

[:0-2] ¹ ² יעקב משורר, מטבעות עתיקים, כתר, 1979, עמ' 16

[3] יעקב משורר, מטבעות עתיקים, כתר, 1979, עמ' 18–20

[2]

[3]

[1]