טיוטה:הגווארדיה הירושלמית
הגווארדיה הירושלמית הוא הכינוי שניתן למיליציה שנטען כי ייסדו בני היישוב הישן בירושלים מראשית מאה ה-19 ועד 1879, לצורכי שמירה והגנה. מרבית החוקרים טוענים כי הגווארדיה לא התקיימה במציאות, והסיפורים אודותיה הן אגדות בלבד. אם היא אכן התקיימה, מדובר בגוף הצבאי היהודי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה, ובראשיתו של כוח המגן העברי.
המקורות והפולמוס עריכה
המקורות העיקריים לקיומה של הגווארדיה היא מכתביהם של בני משפחת ריבלין שיצאו לאור בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20: בספרים "חזון ציון - שקלוב וירושלים" שכתב שלמה זלמן ריבלין ו"מאה שערים" שכתב יואל יוסף ריבלין, שניהם יצאו לאור בירושלים ב-1947. באחרון, מוזכרת הגווארדיה כגוף ששמר על שכונת מאה שערים בלבד, ואילו בראשון היא מתוארת ככוח מגן לכל ירושלים. פרטים נוספים מופיעים בחוברת "מוסדי ארץ" שנספחה להוצאה השנייה של "חזון ציון" ב-1951, שם לוקטו הרצאות שונות שבהם סופר על אודותיה, וב"מוסד היסוד" שנכתב אף הוא על ידי שלמה זלמן ריבלין, ויצא לאור ב-1958.
בקרב ההיסטוריונים, מקובלת העמדה הרואה בסיפורים אודות הגווארדיה עלילות גסורה בדיוניות ותו לא[1]. אחת הטענות העיקריות היא, שהמקורות הראשונים המספרים עליה נכתבו במחצית המאה ה-20, עשרות רבות של שנים לאחר השנים שבהן נטען שהיא פעלה.
יעקב משה ריבלין "ראשית הישוב היהודי מחוץ לחומות"( 1978 הוא כתב אמנם שרבי שלמה זלמן סלומון נכדו של יואל סלומון ציין לפניו כי לפי מיטב ידיעתו לא היה קיים אירגון בשם "הגברדיה היהודית " , אך מאידך בארכיונו של הועד הכללי מצויים מסמכים הנוגעים לענייני הגבארדיה :הוראות שונות דוחות על הפעולות עדויות של אנשי הגוורדיה וכדומה.ולכן לא יתכן שהכל בדוי ו"מצוץ מן האצבע" אם כי נראה שפעולותיהם היו בהקף הקטן יותר מהאגדות שיצאו עליהם ( יעקב משה ריבלין ע' 58)
לעומת זאת, החוקר ניר מן טוען כי הסיפורים על הגווארדיה מגובים במסמכים של מוסדות הכוללים.
פעולות הגווארדיה עריכה
על פי המקורות, בראשיתה עסקה הגווארדיה באבטחת הדרך מיפו לירושלים, בעיקר בלילות לאחר נעילת השערים. לפי אחד הסיפורים שחררו אנשי הגווארדיה שבויים יהודים שנשבי בידי שודדים שדרשו תמורתם כופר גדול[2].
בתרבות עריכה
יעקב רימון עיבד מחדש את אחד מסיפורי הגווארדיה המופיעים ב"חזון ציון" בספר "ירושלים העתיקה : לקט ספורים, אגדות ותאורי חיים" .
יוסף זונדל וסרמן בספרו "מיקירי ירושלים" ( 1973) .
לקריאה נוספת עריכה
- אברהם בנימין ריבלין, ירושלים: תולדות היישוב העברי במאה התשע עשרה, עמ' 67 - 73.
- רמי רוזן ראשונים תמיד היינו –ההיסטוריה על פי החרדים מוסף הארץ, 6 בדצמר 1996, עמ' 42 - 44.
- בצלאל לנדוי, עלילות (ירושלים) שאין להן שחר, דגלנו, ניסן תשל"ד, עמ' יב.
קישורים חיצוניים עריכה
- ניר מן, המיליציה הנשכחת של ירושלים, סגולה 3, תמוז תש"ע, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
- אלי אשד, עלילות הגברדיה היהודית