טיוטה:מרילין ספר

מרילין ספר (Marilyn Sefer, נולדה ב-27 במרץ 1938) היא אשת אקדמיה ופעילה פוליטית וחברתית אמריקאית-ישראלית. פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, פעילה למען זכויות אדם, מחלוצות הפמיניזם בארץ. זוכת פרס "יקירת העיר חיפה" בשנת 2008.

חיים אישיים עריכה

ספר נולדה בשנת 1938 בניו יורק. הוריה הכירו בזמן השפל הגדול של שנות ה-30, והגיעו מרקע לא ציוני. אביה ציפה לבן, ובטרם נולדה קנה צעצועים של בנים. הוא גידל את בתו בהשפעה זו ושיתף אותה בעבודות הבית, וגם בתחזוקת הרכב המשפחתי. החינוך שקיבלה ספר בביתה השפיעה על תפיסותיה המגדריות.

לאחר מלחמת ששת הימים הסתמנה תנועה חברתית בישראל לטובת שוויון מגדרי, שמקורה ביהדות ארצות הברית. ספר החליטה לעלות לארץ ב-1968 תחת הרושם שמעמד האישה נמצא במצב מתקדם. היא עלתה לארץ באמצעות ארגון קומוי, להעלאת יהודים אקדמאים לישראל, והגיעה לחיפה, ופגשה את בן זוגה לעתיד.[1]

קריירה אקדמית עריכה

ספר סיימה את לימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה בברוקלין קולג' ב-1959, ואת תאריה המתקדמים השלימה באוניברסיטת סירקיוז.[2] החל מ-1969 העבירה בקביעות קורסים במוסד שתוך כמה שנים יוגדר בתור אוניברסיטת חיפה.[1] במחקריה התמקדה ספר בגישה הביהביוריסטית ולמידה חברתית, טיפולים קוגניטיביים ביהביוריסטיים, קווי דמיון והבדלים בין המינים והמגדר, בקוגניציה ובאישיות: תפקידי מגדר ואנדרוגיניות, השפעה של סביבות שונות ובין- תרבותיות (קבוץ-עיר) על התפתחות.[3]

ספר ייסדה ועמדה במהלך 1993-1983 בראש התוכנית ללימודי נשים באוניברסיטת חיפה. היא גם חברה מייסדת בוועד המנהל ונשיאתה הראשונה של האגודה הישראלית ללימודי פמיניזם ומגדר, IAFGS (1998-2002), ושימשה יועצת אקדמית לפרויקט "קידמה" לקידום נשים מטעם אוניברסיטת חיפה מיום הקמתו ב-1984 עד למינויה כמנהלת הפרויקט בשנת 1996. היא ניהלה את הפרויקט עד יום סגירתו ב-2011.[4]

ספר הייתה חלוצה בתחום הכנסים האקדמיים הפמיניסטיים ואחד הכנסים העולמיים הראשונים בנושא שאי-פעם אורגנו באוניברסיטה היה (1981): "נשים בהשכלה הגבוהה". [5]

פעילות ציבורית עריכה

בשנות ה-60, לאחר מפגש הכשרה אקטיביסטי עם סול אולינסקי, (לימים ברק אובאמה יהיה חניך שלו), הם נכנסו לשכונות אפרו-אמריקאיות, הבינו את קשיי הציבור, הפגינו לטובת שיפור אותם תנאים ולבסוף הצליחו (לדוגמה: הכנסת רמזור לשכונה בשיקגו, אשר הציל חיים של מאות ילדים). בשנת 1966 מרילין נסעה למיסיסיפי, לטובת הפגנה בעקבות הריגתו של ג'יימס מרידית', פעיל זכויות אזרח שחור. מרילין הפגינה עם מרטין לות'ר קינג וג'ון לואיס באותה מחאה. מרילין הייתה חלק מקבוצת מחאה של אוניברסיטת סירקיוז אשר הייתה חלק מארגון לאומי שנקרא "Congress for Racial Equality" והארגון הזה היה מארגן הרבה הפגנות ופעילויות באוניברסיטה.[1]

בשנות ה-70, בשיתוף עם מרשה פרידמן, מרילין הקימה קבוצה להעלאת מודעות פמיניסטית בחיפה. בסיס הקבוצה היה סטודנטיות ונשים מבוגרות שחזרו ללימודים, וגם נשים מחוץ לאוניברסיטה. תחילה המפגשים היו באנגלית, מכיוון שגם מרשה וגם מרילין היו עולות חדשות ולא היו מסוגלות להעביר את התוכן בצורה המיטבית בעברית. כל שבוע מרילין בחרה מאמר מהמגזין, והרב ברני הוך, שהיה מנהל הלל חיפה בזמנו, עזר לסבסד את הצילום של המאמרים האלה על מנת לאפשר לכל משתתפת בקבוצה לקבל את המאמר הזה. היו 12 נשים בערך בכל קבוצה. כיום, הארגון "אישה לאישה" נושא את הלפיד בעיר חיפה בנושא זכויות האישה בישראל, וחברות הארגון רואות את עצמן כממשיכות הדרך של קבוצות הנשים של מרשה פרידמן ומרילין ספר בעיר. [1]

פעילות פוליטית עריכה

כאשר שולמית אלוני החליטה להיפרד ממפלגת מפא"י ולהקים את מפלגת רצ, היא שריינה לקבוצה הזאת את המקום ה3 ברשימה שלה. לאחר הבחירות לכנסת ה13, ולאחר החלטה משותפת מרשה פרידמן שובצה במקום ה3 ברשימת רצ ונבחרה לכנסת. [6]

בשנת 1977 מרילין ספר הקימה מפלגת נשים יחד עם מרשה פרידמן בשם נס (כיום מוכרת בשם מפלגת הנשים), ושושנה אלינגס עמדה בראש הרשימה. לאחר בחירות לכנסת ה14, המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.[1]

מרילין הייתה ממייסדות שדולת הנשים בישראל בשנת 1984 וכיהנה שלוש קדנציות בוועד המנהל. היא כיהנה כמנהלת הוועדה הלאומית לקידום מעמד האישה בשנים 1986-1991[7] ובין השנים 1993-1996 כיהנה מרילין בוועדה לשיפור מעמד האישה במשרד הכלכלה. [1]

חיים אישיים עריכה

למרלין 2 ילדים ו5 נכדים, ומתגוררת בחיפה. הייתה נשואה לאפרים שנפטר בשנת 2019.

ספרים עריכה

1.Palgi, M., Blasi, J., Rosner, M. & M.P. Safir, (Eds.), (1983). Sexual Equality: The Israeli The Kibbutz Tests the Theories. Phila.: Norwood Press. pp.337 .

2. Safir, M.P., Mednick, M.S., Izraeli, D.N. & Bernard, J. (Eds.), (1985). Women's Worlds: From The New Scholarship. New York: Praeger Publications. pp.315

3.Swirski, B. & Safir, M.P. (Eds.), (1991). Calling the Equality Bluff: Women in Israel. London: Pergamon Press. Reissued in hard and soft cover- (1993) New York: Teacher's College Press, pp.343

4. Safir, M.P., Wallach, H. S. & Rizzo, A. S., (Eds), (2015). Recent developments in Post-Traumatic Stress Disorder: Prevention Diagnosis and treatment. New York: Springer

ראו גם עריכה

  • ערכים בוויקיפדיה שעוסקים במגדר באקדמיה ***

לקריאה נוספת עריכה

  • ספרים שהוציאה ***

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 (מ' ספר, ראיון אישי, 7 בפברואר 2023)
  2. ^ Marilyn P Safir - Academia.edu, independent.academia.edu
  3. ^ ספר, פרופ' אמריטוס מרילין ספר, באתר psy.hevra.haifa.ac.il
  4. ^ (מ' ספר, תקשורת אישית, 15 באוגוסט 2023)
  5. ^ מרילין ספר, באתר u-haifa-psychology (באנגלית)
  6. ^ נורית גילת, מתוך ההיסטוריה של הפמיניזם הישראלי: עדות אישית, באתר אקטיביסטית, ‏2020-09-24
  7. ^ Marilyn P. Safir, Jewish Women's Archive (באנגלית)