ויקיפדיה

שוויון מגדרי

מצב של שוויון בין גברים ונשים

שוויון מגדרי מתאר שוויון בין גברים ונשים, הכולל שוויון הזדמנויות, גישה זהה למשאבים, שותפות בכלכלה ובתהליכי קבלת החלטות, ויחס חברתי זהה. שוויון מגדרי הוא חלק מזכויות האישה.

על פי הגדרת יוניסף, "במצב של שוויון מגדרי, נשים וגברים, בנות ובנים – כולם נהנים מאותן זכויות, גישה למשאבים, הזדמנויות והגנות. זה לא אומר שנשים וגברים הם זהים, או שהם צריכים לקבל את אותו יחס."

כדי להשיג שוויון מגדרי יש לטפל בבעיות רבות הגורמות נזק לנשים, בהן סחר בנשים, רצח נשים, אלימות נגד נשים, אפליית נשים ופערי שכר מגדריים. דו"ח של האו"ם מצא כי יחסית לגברים, נשים בעולם סובלות יותר מעוני, אנאלפביתיות ואלימות במשפחה, יש להן פחות גישה למקורות הכשרה ותעסוקה, פחות בעלות על נכסים, פחות אשראי כלכלי ופחות פעילות פוליטית.

אתגר השוויון המגדרי הוא החמישי מתוך שבע עשרה המטרות לפיתוח בר קיימא. דו"ח הפיתוח האנושי של האו"ם מפרסם מדי שנה מדד של שוויון מגדרי.

היסטוריה עריכה

קריסטין דה פיזאן ניסתה לקדם שוויון מגדרי בספרה "עיר הגבירות", משנת 1405. בספר היא כותבת שדיכוי נשים מבוסס על דעות קדומות שאינן הגיוניות, ומצביעה על תרומות משמעותיות של נשים לחברה.

השייקרים היו קבוצה של אוונגליסטים בארצות הברית שדגלו בשוויון מגדרי. הם הסתעפו מקהילת הקווייקרים בצפון מערב אנגליה לפני שהיגרו לארצות הברית בשנת 1774. קהילת השייקרים ניסתה לממש שוויון מגדרי בחיי היום יום, ובין השאר נבחרו גבר ואישה כמנהיגים, ג'וזף מייצ'ם ולוסי רייט. לאחר מותו של מייצ'ם בשנת 1796, רייט הפכה למנהיגת הקהילה עד למותה בשנת 1821. שוויון מגדרי היה ערך מרכזי אצל השייקרים, וחברי הקהילה השתתפו בפעילויות הגל הראשון של הפמיניזם, בהן תמיכה בזכות בחירה לנשים וזכות הקניין לנשים.

לאחר מלחמת העולם השנייה צברה תאוצה התנועה לשחרור האשה, ובמדינות רבות בעולם עלתה המודעות לנושא השוויון המגדרי. האו"ם וסוכנויות בינלאומיות אחרות הגדירו אמנות רבות המקדמות שוויון מגדרי. בין אמנות אלה נמנות ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, האמנה לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים (CEDAW) והחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם. גם מועצת אירופה קיבלה החלטות דומות.

סקרי דעת קהל בעולם המערבי מצאו שרוב האוכלוסייה מייחסת חשיבות לשוויון מגדרי. השאיפה לשוויון מגדרי באה לידי ביטוי בתחומים רבים, בהם שוויון תעסוקתי בין המינים ושותפות הוגנת בתפקידי ההורות ובאחזקת הבית.

אחד האתגרים להשגת שוויון מגדרי הוא תפקידן של הנשים בהתאם לחוקי הדתות. השקפה נפוצה ביהדות, בנצרות ובאסלאם היא שלגברים ולנשים יש תפקידים מוגדרים בחברה, והם משלימים זה את זה. השקפה זו נוגדת לרוב את ההשקפות והמטרות של שוויון מגדרי.

בנוסף, במדינות לא-מערביות קיימת מחלוקת עמוקה בנושאי שוויון מגדרי. ברפובליקה העממית של סין נוצר מחסור בנשים באוכלוסייה בגלל תופעה של הפלה על בסיס מגדר ורצח תינוקות בנות. ביפן קיימת תנועה פמיניסטית שמנסה במשך שנים ארוכות לקדם את השוויון המגדרי, אך עדיין יפן מפגרת בנושא זה ביחס למדינות המערב. מעמד האישה באסלאם פוגע בשוויון המגדרי במדינות העולם המוסלמי.

בעיה נוספת נובעת מהקושי להגדיר מדד אחיד לשוויון מגדרי במדינה מסוימת, מכיוון שבמדינות רבות קיימת רמה גבוהה של שוויון מגדרי בתחומי חיים מסוימים אך לא בתחומים אחרים. למשל, בקוסטה ריקה חופשת הלידה לנשים ארוכה יותר מזו שבארצות הברית, ובמדינות אמריקה הלטינית המדיניות לטיפול במקרי אלימות נגד נשים טובה יותר מאשר במדינות הנורדיות.

מאמצים לקידום שוויון מגדרי עריכה

בשנת 2010 הקים האיחוד האירופי את המכון האירופי לשוויון מגדרי בווילנה, ליטא, לקידום שוויון מגדרי ולמאבק באפליה מינית. בשנת 2015 פרסם האיחוד האירופי תוכנית פעולה בנושאים אלו.

שוויון מגדרי הוא חלק מתוכנית הלימודים בבריטניה ובמדינות רבות אחרות באירופה. בשנת 2006 גם קזחסטן הוסיפה נושא זה לתוכניות הלימודים במדינה.

שוויון מגדרי בא לידי ביטוי במגוון תחומים, בהם:

שוויון בגישה לשירותי בריאות עריכה

ארגון הבריאות העולמי הצביע על פערים גדולים בין גברים לנשים בגישה לשירותי בריאות. כדוגמה לפערים אלה נמנו נורמות תרבותיות לפיהן נשים לא מורשות לנסוע לבד לבית חולים או לרופא, והימנעות מאמצעי מניעה, הפוגעת בתכנון המשפחה. כל אלה גורמים נזק משמעותי לנשים.

גם השחתת איבר המין הנשי פוגעת בבריאות האישה, ונחשבת לשיטה של דיכוי נגד נשים. השחתת איבר המין הנשי נפוצה באפריקה, אסיה והמזרח התיכון. ארגון יוניסף העריך בשנת 2016 כי 200 מיליון נשים עברו הליך זה.

ביקורת עריכה

ביקורת על גישה המקדמת שוויון מגדרי הושמעה כבר בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, כשנוסחה ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. האיגוד האנתרופולוגי האמריקאי הזהיר אז כי המסמך מנוסח מתוך נקודת מבט מערבית, ועלול לפגוע במדינות שאינן מערביות. כמו כן טענו כי מדינות המערב אינן רשאיות להציב סטנדרטים מוסריים למדינות אחרות בעולם, מפני שהן עצמן היו מעורבות בקולוניאליזם ודיכוי. קידום השוויון המגדרי במדינות שאינן מערביות על פי סטנדרטים מערביים מוצג לעיתים כפעולה של "מושיע לבן" על ידי המבקרים.

חלק מהמבקרים מצביעים על שורת פגיעות בזכויות האישה במדינות העולם המערבי שאינן זוכות לתשומת לב מספקת, בהן תופעות של אונס, רצח נשים ואלימות במשפחה, ואי-שוויון משפטי בדיני המשפחה שהיו נהוגים בשווייץ, יוון, ספרד וצרפת, ובוטלו רק בשנות השמונים.

בראיון משנת 1975 סיפרה סימון דה בובואר על תגובות שליליות כלפי זכויות האישה שהושמעו על ידי אנשי שמאל, שהיא ציפתה שיהיו פרוגרסיביים ויתמכו בשוויון מגדרי ושינוי חברתי. באותו ריאיון היא גם הביעה ספקנות ביכולתם של ארגונים בינלאומיים להוביל שינויים כאלה.

יש בקהילה הפמיניסטית קולות המביעים ביקורת על ניסיונות להשיג שוויון מגדרי מבלי לאתגר מבנים חברתיים של שליטה גברית. בנוסף, קיימת ביקורת כלפי מדיניות השוויון המגדרי של האיחוד האירופי, לפיה היא מתמקדת באופן לא פרופורציונלי בניסיון לשלב נשים בפעילות ציבורית, אך מזניחה שילוב נשים במרחב הפרטי.

בישראל עריכה

במקביל להתפתחויות בעולם, גם בישראל נחקקו חוקים שנועדו לקדם את השוויון בין נשים לגברים, בהם חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. כמו כן המשרד לשוויון חברתי פועל לקידום השוויון המגדרי, וגם בכנסת מתקיימים מעת לעת דיונים של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.

עם זאת, קיימים פערים רבים בהם נדרש טיפול יסודי לשם השגת שוויון מגדרי. אחד מהם הוא פערי שכר מגדריים. בשנת 2018 השכר החודשי הממוצע של אישה בישראל עמד על 68.4% משכרו של גבר. פערי שכר בין גברים לנשים הם תופעה אוניברסלית המשקפת אי שוויון בחלוקת העבודה המגדרית בבית ובשוק העבודה.[2] בישראל אחוז הנשים העובדות במשרה חלקית גבוה מאחוז הגברים בכעשרים אחוז.[3] נמצא גם שהנשיאה בנטל גידול הילדים והעדפת מקצועות לפי שיקולי עניין והגשמה עצמית הם שני הגורמים העיקריים להבדלי השכר בין נשים לגברים.[4]

קיים בישראל פער מגדרי משמעותי בתחומי החינוך. הישגי הבנות בלימודי מתמטיקה ומדעים נמוכים יותר מהבנים. פער מגדרי קיים גם בבית הספר התיכון ובהשכלה הגבוהה, שם הוא בא לידי ביטוי בעיקר בבחירת תחומי הלימוד. לדוגמה, שיעור הבנות הבוחרות ללמוד פיזיקה, הנדסה ומדעי המחשב במסגרות אקדמאיות נמוך במידה ניכרת מהשיעור המקביל של בנים. הפער המגדרי בבחירת תחומי לימוד בהשכלה הגבוהה הוא בין הגורמים לפער המגדרי בשכר בשוק העבודה.[5][6]

שיעור השתתפות נשים בכוח העבודה בישראל גבוה יחסית: כ־70%, לעומת 82% מהגברים (נכון לשנת 2005). למרות זאת, קיימת הפרדת עיסוקים מגדרית הבאה לידי ביטוי במאפייני התעסוקה, בפערי שכר, ובאפשרויות קידום.[7]

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל נוצר בישראל בשנת 2020 משבר כלכלי, שפגע בנשים יותר מאשר בגברים. עקב עלייה לא שווה במספר השעות שייחדו נשים וגברים לעבודות בית בזמן משבר הקורונה גדל הפער בין גברים לנשים במספר שעות העבודה ללא תשלום.[8][9] נשים פוטרו או הוצאו לחל"ת בשיעור גבוה יותר מגברים,[10] חוו יותר פגיעה בביטחון הסוציאלי,[9][11] עלייה באלימות במשפחה וחוסר ייצוג במוקדי קבלת החלטות.[12][8]

בשנת 1998 הוקמה בחוק הרשות לקידום מעמד האישה כגוף מקצועי, מחקרי ועצמאי שנועד להכין חוות דעת, לכוון ולייעץ באופן מקצועי בנושא לכל משרדי הממשלה. עם זאת, החל מיולי 2023 מתכוונת הממשלה לבטל את הרשות ולהחליפה בגוף המורכב מנציגים מכל הזרמים הפוליטיים, אשר יהיה כפוף לשר לקידום מעמד האישה[13].

מאז שנת 2000 פועלת בישראל עמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים. העמותה פועלת להגדלת מספר הנשים המתמודדות והנבחרות לכנסת ולרשויות המקומיות וכן לקידום נשים לתפקידי ניהול בכירים, לדירקטוריונים ועוד.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שוויון מגדרי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Carmel Shalev, Rights to Sexual and Reproductive Health: The ICPD and the Convention on the Elimination of All Forms of Discrimination against Women, Health and Human Rights 4, 2000, עמ' 38–66 doi: 10.2307/4065196
  2. ^ נוגה דגן-בוזגלו, יעל חסון, פערי שכר מגדריים בישראל: תמונת מצב 2020, באתר מרכז אדוה, ‏8 במרץ 2020.
  3. ^   טלי חרותי-סובר, יום האשה 2019: נשים עדיין עובדות פחות - ומועסקות בעיקר במשרה חלקית, באתר TheMarker‏, 6 במרץ 2019
  4. ^ יובל בגנו, ‏הסיבות לפערי השכר בין נשים וגברים: טיפול בילדים ובחירת מקצועות מכניסים פחות, באתר מעריב אונליין, 7 במרץ 2017
  5. ^ הפער המגדרי בחינוך, מתוך הספר "אי שוויון בחינוך: ממחקר למדיניות", באתר מכון טאוב.
  6. ^ מחברים שונים, אי שוויון בחינוך: ממחקר למדיניות, באתר מכון טאוב, ‏1 בדצמבר 2019.
  7. ^ נעמי הימיין רייש, קרין תמר שפרמן, האם קיים שוויון מגדרי הלכה למעשה בישראל?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏24 במרץ 2008.
  8. ^ 1 2 עדו אבגר, נשים בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים לקראת יום האישה 2021, מרכז המחקר והמידע
  9. ^ 1 2 נויה רימלט ואריאן רנן-ברזילי, נשים וגברים בימי קורונה :אי-שוויון מגדרי בעת משבר, משפט וממשל כד, תשפ"ב
  10. ^ ירדן קידר, השפעת משבר הקורונה: נשים - גברים, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏11 ביוני 2020
  11. ^ אורן הלר, מרק רוזנברג ומירי אנדבלד, מאפייני השכירים שנפגעו ממשבר הקורונה, המוסד לביטוח לאומי, יוני 2020
  12. ^ יעל חסון, הדס בן-אליהו, מאחורי המספרים: השלכות הקורונה על נשים בישראל, באתר מרכז אדוה, ‏22 ביוני 2020.
  13. ^ סיון חילאי, הדר גיל-עד, אושרה בטרומית הצעת חוק שתכפיף את הרשות לקידום מעמד האישה למאי גולן, באתר ynet, 12 ביולי 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שוויון_מגדרי&oldid=38478700"