שוויון מגדרי
שוויון מגדרי מתאר מצב בו אין אפליה על רקע מגדרי. בכלל זה שוויון הזדמנויות, גישה זהה למשאבים, שותפות בכלכלה ובתהליכי קבלת החלטות, ויחס חברתי זהה. על אף הדרישה לשוויון מגדרי, מיליוני נשים ואנשים להט"ב בכל העולם סובלים מאפליה במימוש זכויותיהם האזרחיות, תרבותיות, כלכליות, פוליטיות וחברתיות.[1]
על פי הגדרת יוניסף, "במצב של שוויון מגדרי, נשים וגברים, בנות ובנים – כולם נהנים מאותן זכויות, גישה למשאבים, הזדמנויות והגנות. זה לא אומר שנשים וגברים הם זהים, או שהם צריכים לקבל את אותו יחס."
כדי להשיג שוויון מגדרי יש לטפל בבעיות רבות הגורמות לפגיעה בזכויות נשים, בהן סחר בנשים, רצח נשים, אלימות נגד נשים, אפליית נשים ופערי שכר מגדריים. דו"ח של האו"ם מצא כי יחסית לגברים, נשים בעולם סובלות יותר מעוני, אנאלפביתיות ואלימות במשפחה, יש להן פחות גישה למקורות הכשרה ותעסוקה, פחות בעלות על נכסים, פחות אשראי כלכלי ופחות פעילות פוליטית.
אתגר השוויון המגדרי הוא החמישי מתוך שבע עשרה המטרות לפיתוח בר קיימא. דו"ח הפיתוח האנושי של האו"ם מפרסם מדי שנה מדד של שוויון מגדרי.
היסטוריה
עריכהקריסטין דה פיזאן ניסתה לקדם שוויון מגדרי בספרה "עיר הגבירות", משנת 1405. בספר היא כותבת שדיכוי נשים מבוסס על דעות קדומות שאינן הגיוניות, ומצביעה על תרומות משמעותיות של נשים לחברה.
השייקרים היו קבוצה של אוונגליסטים בארצות הברית שדגלו בשוויון מגדרי. הם הסתעפו מקהילת הקווייקרים בצפון מערב אנגליה לפני שהיגרו לארצות הברית בשנת 1774. קהילת השייקרים ניסתה לממש שוויון מגדרי בחיי היום יום, ובין השאר נבחרו גבר ואישה כמנהיגים, ג'וזף מייצ'ם ולוסי רייט. לאחר מותו של מייצ'ם בשנת 1796, רייט הפכה למנהיגת הקהילה עד למותה בשנת 1821. שוויון מגדרי היה ערך מרכזי אצל השייקרים, וחברי הקהילה השתתפו בפעילויות הגל הראשון של הפמיניזם, בהן תמיכה בזכות בחירה לנשים וזכות הקניין לנשים.
לאחר מלחמת העולם השנייה צברה תאוצה התנועה לשחרור האשה, ובמדינות רבות בעולם עלתה המודעות לנושא השוויון המגדרי. האו"ם וסוכנויות בינלאומיות אחרות הגדירו אמנות רבות המקדמות שוויון מגדרי. בין אמנות אלה נמנות ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, האמנה לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים (CEDAW) והחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם. גם מועצת אירופה קיבלה החלטות דומות.
סקרי דעת קהל בעולם המערבי מצאו שרוב האוכלוסייה מייחסת חשיבות לשוויון מגדרי. השאיפה לשוויון מגדרי באה לידי ביטוי בתחומים רבים, בהם שוויון תעסוקתי בין המינים ושותפות הוגנת בתפקידי ההורות ובאחזקת הבית.
אחד האתגרים להשגת שוויון מגדרי הוא תפקידן של הנשים בהתאם לחוקי הדתות. השקפה נפוצה ביהדות, בנצרות ובאסלאם היא שלגברים ולנשים יש תפקידים מוגדרים בחברה, והם משלימים זה את זה. השקפה זו נוגדת לרוב את ההשקפות והמטרות של שוויון מגדרי.
בנוסף, במדינות לא-מערביות קיימת מחלוקת עמוקה בנושאי שוויון מגדרי. ברפובליקה העממית של סין נוצר מחסור בנשים באוכלוסייה בגלל תופעה של הפלה על בסיס מגדר ורצח תינוקות בנות. ביפן קיימת תנועה פמיניסטית שמנסה במשך שנים ארוכות לקדם את השוויון המגדרי, אך עדיין יפן מפגרת בנושא זה ביחס למדינות המערב. מעמד האישה באסלאם פוגע בשוויון המגדרי במדינות העולם המוסלמי.
בעיה נוספת נובעת מהקושי להגדיר מדד אחיד לשוויון מגדרי במדינה מסוימת, מכיוון שבמדינות רבות קיימת רמה גבוהה של שוויון מגדרי בתחומי חיים מסוימים אך לא בתחומים אחרים. למשל, בקוסטה ריקה חופשת הלידה לנשים ארוכה יותר מזו שבארצות הברית, ובמדינות אמריקה הלטינית המדיניות לטיפול במקרי אלימות נגד נשים טובה יותר מאשר במדינות הנורדיות.
יתרונות השוויון המגדרי
עריכהבנוסף להוגנות, קיימים יתרונות נוספים לשוויון המגדרי.
ככל שהשוויון המגדרי עולה המדינה יותר יציבה ושלווה. כאשר נשים מעורבות בניהול סכסוכים ובגיבוש פתרון לסכסוכים התוצאה יותר יציבה, הוגנת ובת-קיימא.[2] מעורבות נשים בהסכמי שלום מעלה סבירות להסכמות ומשפיעה לטובה על עמידות הסכם השלום. כשהשוויון המגדרי גבוה יותר עולה הסיכוי לפתרון סכסוכים בין לאומיים ללא אלימות וללא הסלמה ואם נעשה שימוש באלימות בסכסוך בינלאומי חומרתו פוחתת. נמצא גם שככל שיש יותר נשים בכוח העבודה של המדינה הסיכוי לקיום סכסוכים פנימיים בה פוחת.[3]
עלייה בשיעור הנשים בעמדות הבכירות מגדילה את רווחיות החברה.[4] נשים מצטיינות בסגנון ניהול משנה מציאות (transformational), שיתוף הפעולה בתוך קבוצה גובר עקב נוכחות נשית, נשים עדיפות או שוות ליכולות של גברים ב-7 מתוך 8 המאפיינים הנדרשים לניהול איכותי. שילוב נשים מאפשר לנרמל פרקטיקות של עבודה גמישה, שמשפרת את הביצועים של כלל העובדים.[5] בחברות בהם קיים שוויות מגדרי שביעות הרצון של העובדים גבוהה יותר, מידת התחלופה נמוכה יותר ורמת השחיקה נמוכה יותר.[6]
ממחקר של חברת מקינזי עלה שאם נשים בעולם היו משתתפות בשוק העבודה באופן זהה לגברים הדבר היה מוביל לתוספת של 26% לתמ"ג השנתי הגלובלי.[7] נשים יזמות תורמות באופן ניכר לצמיחה כלכלית ולהפחתת העוני, והן נוטות להשקיע בחינוך, בבריאות ובתזונה של המשפחה יותר מגברים יזמים.[8] בנוסף לשוויון מגדרי השפעה רבה על האפשרות לניעות חברתית[9].
קיים מתאם בין רמת האושר לרמת השוויון המגדרי במדינה. מדינות בהן מדד האושר העולמי גבוה יותר מתאפיינות בשוויון מגדרי גבוה.[6]במחקר שבדק את השפעת השוויון המגדרי על שביעות הרצון בדמוקרטיות המתועשות נמצא כי שוויון מגדרי משפר משמעותית את שביעות הרצון מהחיים הן אצל גברים והם אצל נשים. אצל הנשים השיפור היה גדול מעט יותר[10]. שוויון מגדרי משפיע לטובה על רמת הרווחה הנפשית ואת רמת הבריאות הן אצל מבוגרים והן אצל ילדים[11].
שוויון מגדרי נמצא כמפחית אלימות מצד גברים [12].
מאמצים לקידום שוויון מגדרי
עריכהבשנת 2010 הקים האיחוד האירופי את המכון האירופי לשוויון מגדרי בווילנה, ליטא, לקידום שוויון מגדרי ולמאבק באפליה מינית. בשנת 2015 פרסם האיחוד האירופי תוכנית פעולה בנושאים אלו.
שוויון מגדרי הוא חלק מתוכנית הלימודים בבריטניה ובמדינות רבות אחרות באירופה. בשנת 2006 גם קזחסטן הוסיפה נושא זה לתוכניות הלימודים במדינה.
שוויון מגדרי בא לידי ביטוי במגוון תחומים, בהם:
- שוויון בגישה לשירותי בריאות.
- מניעת מקרי אלימות נגד נשים ורצח נשים.
- שוויון זכויות בין אמהות לאבות במשמורת ומזונות בהורות לאחר גירושין או פרידה.
- שוויון בגיל הפרישה מעולם העבודה.
- שוויון בתכנון משפחה (אנ').
- זכויות רבייה, בהן הזכות להפלה מלאכותית.[13]
- מיגור מסורות עממיות הפוגעות בנשים, בהן נישואים בכפייה, רצח על חילול כבוד המשפחה, השחתת איבר המין הנשי וייבום.
- שוויון בפעילות הכלכלית ובשותפות במקומות עבודה.
- מיגור פערי שכר מגדריים.
- שוויון במשך השירות הצבאי.
- שוויון הזדמנויות בחינוך ושוויון בגישה למשאבי מערכת החינוך.
- שוויון בייצוג בפוליטיקה ובגופי ממשל.
- חלוקת תפקידים שוויונית והוגנת במשפחה.
- מיגור תופעות של החפצה מינית בכלי התקשורת.
- יידוע נשים וגברים אודות זכויותיהם המגדריות.
- הטמעת חשיבה מגדרית.
- באוסטרליה לדוגמה, שינו את חלק מהרמזורים להולכי הרגל לדמויות נשיות לתקופת ניסיון, על מנת לקדם שוויון בין המינים.
שוויון בגישה לשירותי בריאות
עריכהארגון הבריאות העולמי הצביע על פערים גדולים בין גברים לנשים בגישה לשירותי בריאות. כדוגמה לפערים אלה נמנו נורמות תרבותיות לפיהן נשים לא מורשות לנסוע לבד לבית חולים או לרופא, והימנעות מאמצעי מניעה, הפוגעת בתכנון המשפחה. כל אלה גורמים נזק משמעותי לנשים.
גם השחתת איבר המין הנשי פוגעת בבריאות האישה, ונחשבת לשיטה של דיכוי נגד נשים. השחתת איבר המין הנשי נפוצה באפריקה, אסיה והמזרח התיכון. ארגון יוניסף העריך בשנת 2016 כי 200 מיליון נשים עברו הליך זה.
ביקורת
עריכהביקורת על גישה המקדמת שוויון מגדרי הושמעה כבר בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, כשנוסחה ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. האיגוד האנתרופולוגי האמריקאי הזהיר אז כי המסמך מנוסח מתוך נקודת מבט מערבית, ועלול לפגוע במדינות שאינן מערביות. כמו כן טענו כי מדינות המערב אינן רשאיות להציב סטנדרטים מוסריים למדינות אחרות בעולם, מפני שהן עצמן היו מעורבות בקולוניאליזם ודיכוי. קידום השוויון המגדרי במדינות שאינן מערביות על פי סטנדרטים מערביים מוצג לעיתים כפעולה של "מושיע לבן" על ידי המבקרים.
חלק מהמבקרים מצביעים על שורת פגיעות בזכויות האישה במדינות העולם המערבי שאינן זוכות לתשומת לב מספקת, בהן תופעות של אונס, רצח נשים ואלימות במשפחה, ואי-שוויון משפטי בדיני המשפחה שהיו נהוגים בשווייץ, יוון, ספרד וצרפת, ובוטלו רק בשנות השמונים.
בראיון משנת 1975 סיפרה סימון דה בובואר על תגובות שליליות כלפי זכויות האישה שהושמעו על ידי אנשי שמאל, שהיא ציפתה שיהיו פרוגרסיביים ויתמכו בשוויון מגדרי ושינוי חברתי. באותו ריאיון היא גם הביעה ספקנות ביכולתם של ארגונים בינלאומיים להוביל שינויים כאלה.
יש בקהילה הפמיניסטית קולות המביעים ביקורת על ניסיונות להשיג שוויון מגדרי מבלי לאתגר מבנים חברתיים של שליטה גברית. בנוסף, קיימת ביקורת כלפי מדיניות השוויון המגדרי של האיחוד האירופי, לפיה היא מתמקדת באופן לא פרופורציונלי בניסיון לשלב נשים בפעילות ציבורית, אך מזניחה שילוב נשים במרחב הפרטי.
בישראל
עריכהבמקביל להתפתחויות בעולם, גם בישראל נחקקו חוקים שנועדו לקדם את השוויון בין נשים לגברים, בהם חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. כמו כן המשרד לשוויון חברתי פועל לקידום השוויון המגדרי, וגם בכנסת מתקיימים מעת לעת דיונים של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.
קיימים שני דירוגים בינלאומיים בנושא שוויון מגדרי ובשניהם נכון לסוף שנת 2023 הציון של ישראל נמוך מאוד. הראשון הוא מדד SIGI (Social Institutions and Gender Index) של ה-OECD, על פיו דורגה ישראל בסוף 2023 במקום הלפני אחרון מתוך מדינות הארגון.[14] השני הוא דוח הפער המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי על פיו נכון לשנת 2023 ישראל נמצאת במקום האחרון בשוויון בין נשים לגברים במדינות ה-OECD. הפרמטרים שבהם פערי השוויון משמעותיים ביותר הם אפליה במסגרת המשפחתית ומיצוי חירויות אזרחיות.[15] על פי מדד השוויון המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) שמודד את מצב השוויון המגדרי ב-146 מדינות בעולם, ישראל הידרדרה בשנת 2024 ממקום 83 בשנת 2023 למקום ה-91 במדד. משנת 2022 לשנת 2023 הייתה ירידה חדה נוספת ממקום 60 למקום 83, נסיגה של 31 מקומות בשנתיים.[16] הסיבה המרכזית להורדת הדירוג הנמוך במדד הייצוג הפוליטי, שבו צנחה ישראל מהמקום ה-61 למקום ה-96 ואז ה-106 בעקבות הירידה בייצוג של נשים בתפקידים בכירים בכנסת ובממשלה.[17] בשיעור הנשים בתפקיד של שרות בממשלה דורגה ישראל בשנת 2024 במקום ה-122. תמונת מצב זו מנוגדת לחובת הייצוג ההולם בכל תפקיד בשירות המדינה, לרבות בתפקידי ניהול בכירים, מעוגנת בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.[16]
קיימים פערים רבים בהם נדרש טיפול יסודי לשם השגת שוויון מגדרי. אחד מהם הוא פערי שכר מגדריים. בשנת 2024 ישראל דורגה במדד השוויון המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי במקום ה-93 מתוך 146 מדינות העולם, עם פער ממוצע בשכר של 22.6% בין גברים לנשים. ובמקום ה-75 בכל הנוגע להשתתפות והזדמנויות בכלכלה.[18] בישראל אחוז הנשים העובדות במשרה חלקית גבוה מאחוז הגברים בכעשרים אחוז.[19] נמצא גם שהנשיאה בנטל גידול הילדים והעדפת מקצועות לפי שיקולי עניין והגשמה עצמית הם שני הגורמים העיקריים להבדלי השכר בין נשים לגברים.[20] במדד הבריאות וההישרדות (survival) דורגה ישראל בשנת 2024 במקום ה 109. קיימת מגמת עליה בפער בין ההכנסה החודשית של עצמאיות לעומת עצמאים.
קיים בישראל פער מגדרי משמעותי בתחומי החינוך. הישגי הבנות בלימודי מתמטיקה ומדעים נמוכים יותר מהבנים. פער מגדרי קיים גם בבית הספר התיכון ובהשכלה הגבוהה, שם הוא בא לידי ביטוי בעיקר בבחירת תחומי הלימוד. לדוגמה, שיעור הבנות הבוחרות ללמוד פיזיקה, הנדסה ומדעי המחשב במסגרות אקדמאיות נמוך במידה ניכרת מהשיעור המקביל של בנים. הפער המגדרי בבחירת תחומי לימוד בהשכלה הגבוהה הוא בין הגורמים לפער המגדרי בשכר בשוק העבודה.[21][22] קיימת מגמת ירידה בפער בין שיעור הנשים והגברים בסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות.
שיעור השתתפות נשים בכוח העבודה בישראל גבוה יחסית: כ־70%, לעומת 82% מהגברים (נכון לשנת 2005). למרות זאת, קיימת הפרדת עיסוקים מגדרית הבאה לידי ביטוי במאפייני התעסוקה, בפערי שכר, ובאפשרויות קידום.[23] קיימת מגמת עליה בפער בין גברים לנשים בשיעור העוסקים בפיתוח תוכנה וניתוח יישומים, שכירים בענף ההייטק, במקצועות הטיפול ובמקצועות טיפול סיעודי.
הדרישה לייצוג הולם של נשים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי מעוגנת בהתחייבויות בינלאומיות של ישראל. אך ממדד ה־S&P Global Broad Market Index שפורסם ביוני 2023 נמצא ששיעור המנכ"ליות של חברות ציבוריות בכל 65 המדינות שנבדקו עמד על 5.4% בלבד ואילו בישראל רק ב-2.1%. זו נסיגה משנת 2020 אז היו בישראל 2.9% מנכ"ליות בחברות ציבוריות.[24][16] על פי דוח של הפורום הכלכלי העולמי, מתוך החברות שנבדקו בישראל רק בכ-10% הייתה אישה המנהלת הבכירה ביותר בארגון.[25]
בתחום העוצמה חל שיפור הדרגתי בתחום השנים אך נסיגה משמעותית משנת 2023.
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל נוצר בישראל בשנת 2020 משבר כלכלי, שפגע בנשים יותר מאשר בגברים. עקב עלייה לא שווה במספר השעות שייחדו נשים וגברים לעבודות בית בזמן משבר הקורונה גדל הפער בין גברים לנשים במספר שעות העבודה ללא תשלום.[26][27] נשים פוטרו או הוצאו לחל"ת בשיעור גבוה יותר מגברים,[28] חוו יותר פגיעה בביטחון הסוציאלי,[27][29] עלייה באלימות במשפחה וחוסר ייצוג במוקדי קבלת החלטות.[30][26]
בשנת 1998 הוקמה בחוק הרשות לקידום מעמד האישה כגוף מקצועי, מחקרי ועצמאי שנועד להכין חוות דעת, לכוון ולייעץ באופן מקצועי בנושא לכל משרדי הממשלה. עם זאת, החל מיולי 2023 מתכוונת הממשלה לבטל את הרשות ולהחליפה בגוף המורכב מנציגים מכל הזרמים הפוליטיים, אשר יהיה כפוף לשר לקידום מעמד האישה.[31]
מאז שנת 2000 פועלת בישראל עמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים. העמותה פועלת להגדלת מספר הנשים המתמודדות והנבחרות לכנסת ולרשויות המקומיות וכן לקידום נשים לתפקידי ניהול בכירים, לדירקטוריונים ועוד.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אי שוויון מגדרי - מדד המגדר העדכני במכון ון ליר
קישורים חיצוניים
עריכה
- שני אשכנזי, "המלחמה הבהירה לציבור שלא הגיוני שרק גברים מקבלים החלטות", באתר כלכליסט, 18 באפריל 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ OHCHR and women’s human rights and gender equality, United Nations Office of the High Commissioner for Human Rights (באנגלית)
- ^ ד"ר טל מימרן ועו"ד עדן פרבר, שילוב נשים בהנהגה, באתר תכלית, 2023-11-30
- ^ ?Can gender equality prevent violent conflict
- ^ יותר נשים בהנהלה הבכירה? יותר רווחים
- ^ דווקא עכשיו: שוויון מגדרי הוא צו השעה | כלכליסט, באתר calcalist, 2024-03-03
- ^ 1 2 Pangambam S, Why Gender Equality Is Good For Everyone — Men Included: Michael Kimmel (Transcript), The Singju Post, 2024-04-23 (באנגלית אמריקאית)
- ^ The power of parity: How advancing women’s equality can add $12 trillion to global growth | McKinsey, www.mckinsey.com
- ^ Women’s Global Entrepreneurship. Monitor Entrepreneurship 2016/2017 Report
- ^ משרד החינוך. מאגרי חוזר מנכ"ל
- ^ Jayne Swift, Gender Equality Supports Happiness and Well-Being, Gender Policy Report, 2019-09-13 (באנגלית אמריקאית)
- ^ משרד החינוך. מאגר חוזרי מנכ"ל
- ^ Man-Kit Lei, Ronald L. Simons, Leslie Gordon Simons, Mary Bond Edmond, Gender Equality and Violent Behavior: How Neighborhood Gender Equality Influences the Gender Gap in Violence, Violence and victims 29, 2014, עמ' 89–108
- ^ Carmel Shalev, Rights to Sexual and Reproductive Health: The ICPD and the Convention on the Elimination of All Forms of Discrimination against Women, Health and Human Rights 4, 2000, עמ' 38–66 doi: 10.2307/4065196
- ^ OECD, SIGI 2023 Global Report: Gender Equality in Times of Crisis, Paris: Organisation for Economic Co-operation and Development, 2023. (באנגלית)
- ^ גיל-עד, הדר (2023-05-28). "ישראל במקום האחרון בשוויון בין נשים לגברים במדינות ה-OECD: "נדרש בדק בית מקיף"". Ynet. נבדק ב-2024-07-28.
- ^ 1 2 3 ניתוח מגדרי של מנכ"לים במשרדי הממשלה, 2024-2003, באתר www.idi.org.il, 2024
- ^ מעמד הנשים בישראל קורס: הידרדרה ל-91 בדירוג העולמי
- ^ נוגה דגן-בוזגלו, יעל חסון, פערי שכר מגדריים בישראל: תמונת מצב 2020, באתר מרכז אדוה, 8 במרץ 2020.
- ^
טלי חרותי-סובר, יום האשה 2019: נשים עדיין עובדות פחות - ומועסקות בעיקר במשרה חלקית, באתר TheMarker, 6 במרץ 2019
- ^ יובל בגנו, הסיבות לפערי השכר בין נשים וגברים: טיפול בילדים ובחירת מקצועות מכניסים פחות, באתר מעריב אונליין, 7 במרץ 2017
- ^ הפער המגדרי בחינוך, מתוך הספר "אי שוויון בחינוך: ממחקר למדיניות", באתר מכון טאוב.
- ^ מחברים שונים, אי שוויון בחינוך: ממחקר למדיניות, באתר מכון טאוב, 1 בדצמבר 2019.
- ^ נעמי הימיין רייש, קרין תמר שפרמן, האם קיים שוויון מגדרי הלכה למעשה בישראל?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 24 במרץ 2008.
- ^ Women CEOs: Leadership for a Diverse Future
- ^ global gender gap report - 2023
- ^ 1 2 עדו אבגר, נשים בצל מגפת הקורונה: ריכוז נתונים לקראת יום האישה 2021, מרכז המחקר והמידע
- ^ 1 2 נויה רימלט ואריאן רנן-ברזילי, נשים וגברים בימי קורונה :אי-שוויון מגדרי בעת משבר, משפט וממשל כד, תשפ"ב
- ^ ירדן קידר, השפעת משבר הקורונה: נשים - גברים, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 11 ביוני 2020
- ^ אורן הלר, מרק רוזנברג ומירי אנדבלד, מאפייני השכירים שנפגעו ממשבר הקורונה, המוסד לביטוח לאומי, יוני 2020
- ^ יעל חסון, הדס בן-אליהו, מאחורי המספרים: השלכות הקורונה על נשים בישראל, באתר מרכז אדוה, 22 ביוני 2020.
- ^ סיון חילאי, הדר גיל-עד, אושרה בטרומית הצעת חוק שתכפיף את הרשות לקידום מעמד האישה למאי גולן, באתר ynet, 12 ביולי 2023
