טיוטה:משאב מתכלה

משאב מתכלה הוא משאב טבע, אשר לא ניתן להפיקו, לגדלו או לייצרו. למשאב מתכלה יש כמות סופית וקצב הצריכה שלו על ידי האנושות גבוה מקצב ההפקה שלו בטבע.

דוגמאות למשאבים מתכליםעריכה

משאב המשמש לאנרגיה הם: גז טבעי, פחם, נפט ועוד.

משאב כיסוד בטבע הם: אלומיניום, ברזל, נחושת ועוד.

ישנם משאבים מתכלים מסוגים שונים כמו יער גשם טרופי אשר דילולם עלול להשפיע על יציבות כדור הארץ בהיבט ביולוגי בהסתכלות לטווחי זמן ארוכים.

חשיבה על מחזור חיים בשימוש משאב מתכלהעריכה

גידול המתמשך של ייצור וצריכה של חומרים בעולם המפותח והגידול של רמת החיים במדינות המתפתחות מובילה לגידול של השימוש במשאבים טבעיים בכלל ומשאבים מתכלים בפרט. פילוסופיה של מחזור חיים (LCT) היא חיונית לצריכה בת קיימא וייצור אשר ישפיע על אופן השימוש במשאבים מוגבלים. LCT הוא התהליך של לקיחה בחשבון בקבלת החלטות הן את המשאבים הנצרכים ולחצים הסביבתיים ובריאותיים הקשורים למחזור החיים המלא של מוצר. התהליך כולל את המיצוי של משאבים, ייצור, שימוש, שימוש חוזר, תחבורה, מחזור, וסילוק פסולת האולטימטיבי לספק סחורות ושירותים והוא עוזר במניעת העברת הנטל בין שלבי חיים שונים של עיבוד משאבים. חשוב להשתמש בחשיבת מחזור חיים בניתוח מוצרים, כיוון שייתכן כי יש להם השפעות סביבתיות שונות בשלבי מחזור החיים שונים.

יש מוצרים שההשפעות הסביבתיות גבוהות מאוד במהלך המיצוי והעיבוד של משאביהם הטבעיים המקוריים אבל הם עשויים להיות עם השפעות סביבתיות קטנות כאשר הם ממוחזרים. לדוגמה אלומיניום.

סוגי משאבים מתכליםעריכה

מינרליים ומתכותעריכה

מינרלים (כמו אשלג, פוספט, גיר ועוד) ועופרות מתכת (ברזל, אלומיניום, נחושת, זהב ועוד) הם דוגמאות למשאבים מתכלים. כרייה של משאבים אלה בידי בני אדם מתרחשת רק במקומות שבהם יש ריכוז גבוה של המינרל או המתכת בקרום כדור הארץ. מקום שם הצטברו על ידי תהליכים גאולוגיים ממושכים שנמשכים עשרות אלפי שנים עד מיליוני שנים (לדוגמה תזוזה טקטוניקת הלוחות, שיקוע טקטוני ומחזור קליפת כדור הארץ). אפשר למצוא רבים מהיסודות האלה גם במקומות אחרים בכדור הארץ כולל בנהרות, באוקיינוסים ובסלעים שונים, אבל בדרך כלל הם נמצאים בריכוזים נמוכים מאד, דבר שדורש השקעת אנרגיה גבוהה כדי לחלץ יסודות אלה וכן יצירה של כמות גבוהה של פסולת, דבר שפרושו עלות כלכלית גבוהה.

ישנו הבדל חשוב בין מינרלים כמו אשלג, פוספט, גיר ועוד לבין מתכות - לאחר ההפקה ניתן למחזר מתכות שוב ושוב לאורך מיליוני שנים, בעוד שרוב המינרלים משמשים כיום בתהליכים חד פעמיים ולאחר מכן הם מתפזרים או מגיעים למצב בלתי שימושי לאדם. אף על פי שאחוז המחזור של פלדה לדוגמה הוא גבוה, עדיין תהליכים כמו גידול אוכלוסין וגידול בצריכה לנפש מביאים לכך שכריית המתכות גדלה עם השנים.

המרבצים של ריכוזי מינרלים ומתכת הנמצאים בסמוך לפני השטח, שניתן לכרות אותם באופן משתלם כלכלית על ידי בני אדם, הם לא משאב מתחדש במונחים של חיי בני-אדם. העופרות הנפוצות ביותר של מתכת נמצאות בכמויות גדולות, באופן שיהיה קשה לכלות אותן, עם זאת השאלה היא לא רק כמות המתכת שיש, אלא גם הריכוז של מלאים אלה והקושי להפיק אותם. אף על פי שעופרות מתכת הן באופן טכני מתכלות, בדומה לסלעים ולחול, לא סביר שבני האדם יכלו את ההספקה העולמית שלהם בעתיד הקרוב. במובן זה עופרות מתכת נחשבות כקיימות בכמות גבוה בהרבה יחסית לדלקים מחצבים, אשר מוגבלים לאזורים שבהם הייתה בעבר הרחוק פעילות של יצורים חיים.

החשש העיקרי לגבי רוב המתכות והמינרלים הוא לא מפני הכילוי שלהן, אלא שהפקתם על ידי כרייה, תהפוך יותר ויותר יקרה ומסובכת מבחינה כלכלית ותגרום ליותר ויותר השפעות סביבתיות, בריאותיות וחברתיות.

לפי האגודה הבינלאומית למינרולוגיה ידועים היום יותר כ-5000 מינרלים שונים, מתוכם כ 100 מוגדרים כנפוצים והיתר נדירים. מינרלים אלה מורכבים מיסודות שונים. מינרלים אלה מורכבים ממספר מצומצם של יסודות בהרכבים שונים. היסודות הנפוצים ביותר בקליפת כדור הארץ הם חמצן (46%) וצורן (סיליקון) (27%), ולאחריהם אלומיניום (8%), ברזל (6%), סידן (5%), מגנזיום (2.9%) נתרן (2.3%), אשלגן (1.5%), טיטניום (0.6%), פחמן (0.18%), מימן (0.1%), מנגן (0.1%) וזרחן (0.1%). המתכות ניקל, אבץ ונחושת נדירות בקרום כדור הארץ פי 100 עד פי 200 יחסית לזרחן, והמתכת כסף נדירה פי 125,000 בקרום כדור הארץ יחסית לזרחן וזהב נדיר בקרום פי 25 מכסף. באטמוספירה יש מאגרים גדולים של חנקן, חמצן ופחמן, בים יש כמויות גדולות של מימן, חמצן נתרן וכלור. רשימה זו עשויה לתת מושג לגבי נדירות משאבים שונים בכדור הארץ ומושג גם לגבי המחיר הכלכלי של משאבים, לדוגמה זהב וכסף יקרים יותר מאשר ברזל או זרחן. עם זאת ברזל זול בהרבה מאלומיניום, ושניהם יקרים יותר מיסודות כמו זרחן, סידן ואשלגן שמצטברים בתוך בעלי חיים ולכן נפוצים יותר בסביבה היומיומית. כמו כן פלטינה יקרה יותר מהזהב אף שהיא מצויה בכמות גדולה יותר בקרום כדור הארץ.

ישנן מספר מתכות נדירות ויסודות נדירים, שקשה יותר לכרות אותם. במוצרים אלה מורגש בשנים האחרונות מחסור היות שיש להם ביקוש גבוה מצד תעשיית האלקטרוניקה ומצד שני הם מופקים רק על ידי מספר קטן של מדינות.

חשש נוסף קיים לגבי מרבצים מתכלים קיים לגבי פוספט (ובמידה פחותה יותר אשלגן שנפוץ פי 15 ממנו) שכן אלו משאבים שחיוניים לשם הפקת דשן כימי שחיוני לחקלאות תעשייתית ואין להם תחליף. שיא תפוקת הזרחן מתאר חשש מפני ייקור הזרחות עקב מנגנון שיא תפוקה הרבה לפני כילוי משאבי הזרחן. דבר זה נובע מכך שהריכוזים שהוזכרו קודם של חומרים הם ריכוז ממוצע, בפועל למרות כמות של מילוני טונות של זרחן לדוגמה, יש בידי האנושות כמות מוגבלת של ריכוזי זרחה בעלי ריכוז גבוה. כרייה של מתכות בעלות ריכוז זרחן נמוך יותר תהיה יותר יקרה במונחים של אנרגיה, יצירת פסולת ומבחינה כלכלי.

דלקיםעריכה

דלקים מחצבים כמו פחם, נפט וגז טבעי (כמו גם פצלי גז, פצלי נפט ופצלי שמן) מתהווים בטבע במשך אלפי שנים במעבה האדמה, ולא ניתן לייצר אותם בקצב של הצריכה הנוכחית. בסופו של דבר מאגרי מחצבים אלה צפויים להיגמר, ועוד לפני כן, המחיר של ההפקה שלהם ילך ויגדל והפקתם תפסק. האנושות תצטרך לנסות להסתדר בלי משאבים אלה ולחפש מקורות אנרגיה אחרים.

קיימים מרבצים גדולים עוד יותר של הידרו-קרבון כמו מתאן הידראט על קרקעית הים. בעוד שמרבצים אלה גדולים יותר מסך כלל הדלק המחבצי גם יחד, הם עדיין משאב מתכלה, ולא יודע כיום דרך כלכלית וטכנולוגית להפקה שלהם.

נכון להיום, מקור האנרגיה העיקרי שבני האדם משתמשים בוא הוא דלק מחבצי מתכלה. מאז התחלת השימוש בדלקים אלה, במהלך המאה ה-17 הביקוש לדלקים אלה נמצא בעליה מתמדת. למרות התייעלות אנרגטית במוצרים ושירותים שונים צריכת האנרגיה לנפש וצריכת האנרגיה הכוללת נמצאת בעליה. בנוסף למגבלות של מקורות, לדלקים מחצביים יש בעיה של כיורים שכן במהלך השימוש בהם נוצרים גזי חממה שגורמים להתחממות עולמית, בעיה נוספת היא סוגים של זיהום אוויר. חלק מזיהום האוויר של דלק מחצבי קשור לפליטת מתכות כבדות לסביבה אשר מסוגלות להפוך בהמשך לזיהום קרקע וזיהום מים ומשם להפוך לזיהום במזון. לדלקים מחצביים יש השפעות סביבתיות רבות כמו גם השפעות חברתיות וכלכליות. השפעות חברתיות וכלכליות של נפט לדוגמה כוללות לא רק את החשיבות העצומה שלו לכלכלה העולמית, אלא גם יצירת תלות של החקלאות העולמית בנפט וגם סיוע של נפט ליצירת תנאים חברתיים המקלים על קיום של משטרים דיקטטורים.

כלכלת משאבי טבע מתכליםעריכה

צריכת משאב טבע מתכלה על פני זמןעריכה

  • המסגרת המושגית מתייחסת למשאב טבע שכמותו סופית.
  • צריכה של כל יחידה גורעת מהמלאי הקיים ומקרבת את זמן ההידלדלות.
  • הידלדלות המשאב גורמת גם לעליה בעלויות ההפקה.
  • הבעיה היא כיצד לחלק את צריכת המשאב על פני הזמן.

משאב מתכלה - מונופולעריכה

המונופול משווה את הרנטה המהוונת בכל תקופה תחת מגבלת סך הכמות. בכך הוא מביא לאופטימום את רווחיו על פני זמן תחת מגבלת כמות המשאב שעומדת לרשותו.

השפעת שינוי בשער הריביתעריכה

עליה בשער הריבית תביא לצריכה מוגברת של המשאב כיוון שהבנק מניב תשואה טובה יותר מאשר המשאב הטבעי ולכן בעלי המשאב יוציאו את המשאב מהבנק "הטבעי" ויפקידו את הכסף בבנק פיננסי.

השפעת הופעה של טכנולוגיית עזרעריכה

הופעה של טכנולוגיית עצר גורמת לקיצור אופק הזמן של השימוש במשאב, כתוצאה מכן קצב עליית המחירים ירד, צריכת המשאב תהפוך למוגברת יותר על פני זמן ומשך הזמן עד להידלדלות המשאב תתקצר.

השפעת אי ודאות בכמות המשאבעריכה

אי ודאות לגבי כמות המשאב משמעותה ששווה ערך ודאי של כמות המשאב קטנה יותר. במצב זה קצב עליית המחירים יהיה גבוה יותר על מנת לצרוך כמות קטנה יותר של משאב באותו פרק זמן. אי ודאות יכולה להיגרם גם ממשאב שנמצא בבעלות משותפת ולצדדים אין בקרה על השימוש של המשתמשים האחרים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Life Cycle Thinking in the Use of Natural Resources

C.J. Koroneos Ch. Achillas, N. Moussiopoulos and E.A. Nanaki

  • Trends in Natural-Resource Commodity Prices: An

Analysis of the Time Domain MARGARET E. SLADE

  • The Tropical Rain Forest: A Nonrenewable Resource

A. Gomez-Pompa, C. Vazquez-Yanes, S. Guevara

  • Non-renewable resource prices: Deterministic or stochastic trends?

Junsoo Lee, John A. List, and Mark C. Strazicich