טיוטה:סטריא - סטרעליסק - דראהביטש

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חסידות סטריא היא חסידות שהוקמה בראשית המאה ה-19 בעיירה סטרי במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, למרגלות הרי הקרפטים.[1]

אדמור"י השושלת עריכה

  • מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי מרדכי זיסקינד מסטריא בנו של רבי יואל משה סג"ל לנדא אב"ד גאליגור תלמידו של השרף רבי אורי מסטרעליסק, ורבי ישראל מרוז'ין, ורבי מאיר מפרמישלן, אשר לאחר הסתלקות רבו רבי אורי מסטרעליסק בשנת ה'תקפ"ו החל לכהן בעירו בה כיהן עד לאותה העת כראב"ד, נפטר ביום י"ב ניסן ה'תרט"ו, ונקבר בבית הקברות הישן בסטריי.
  • האדמו"ר השני הוא בנו רבי יואל משה מיאברוב, אשר החל לכהן בהנהגת העדה משנת ה'תרט"ו, וחצירו היה בעיר יאברוב שם כיהן באותה העת ברבנות, נפטר ביום ג' טבת ה'תרנ"ד.
  • האדמו"ר השלישי הוא בנו רבי נפתלי הירץ מסטרעליסק, אשר כיהן בעיר המקורית סטרעליסק שם החלה החסידות, וכיהן עד לפטירתו בשנת תרנ"ט, ונקבר בבית הקברות הישן בסטרעליסק סמוך לקברו של השרף רבי אורי מסטרעליסק.
  • האדמו"ר הרביעי הוא בנו רבי מאיר מסטרעליסק, אשר מילא מקום אביו בהנהגת העדה בעיר סטרעליסק.
  • בנו רבי מרדכי זיסקינד עלה על המוקד במלחמת העולם הראשונה.
  • בנו רבי מאיר מדראהביטש, הנהיג את העדה בתחילה בעיר דראהביטש, ואחרי השואה בתל אביב.
  • בנו רבי ישראל מדראהביטש, חתן רבי ישראל דן ממודזיץ, כיהן בהתחלה בבית מדרשו של אביו בתל אביב, ואחר כך העביר את בית מדרשו לעיר בני ברק.

דרך החסידות עריכה

רבי נפתלי הירץ מסטרעליסק מביא בספרו "אהבת ציון" בשם זקינו רבי מרדכי זיסקינד מסטריא מאמר ארוך המבאר את שיטת החסידות, בה הוא מדגיש את החילוק שבין 'אמת' ל'אמת לאמִתה', כי בעוד אשר 'אמת' יכול לבוא מתוך הוכחת השקר, כי כשמפריך כל הדעות האחרות לבד מהדיעה האמיתית שאין לה עליה פירכה, הרי הוא בטוח באמיתיות דרך זו, אך אין לו הוכחה בעצם לדרך זו, ולעומת זו 'אמת לאמִתה' היא ידיעת האמת בעצמותו, כלומר, שהאדם אינו צריך להוכיח את השקר של הדעות האחרות על מנת לדעת כי דרכו היא דרך האמת, אלא שהוא מחובר כל כך לדרך בה הוא הולך עד שהוא מבין שזו היא הדרך הנכונה והאמיתית.

"ואמר כי עניין מגו הוא רק לברר את האמת מתוך השקר, אנו אומרים שבוודאי אינו מדבר שקר דאילו היה מדבר שקר היה אומר שקר גדול מזה, ואולם בעדים כתיב {דברים י"ג ט"ו} "והנה אמת נכון הדבר", וכבר אמרו {יערות דבש ח"א דרוש ב', ועיין סוטה ט' ע"ב ניכרין דברי אמת} האמת עד לעצמו, בעינן שיעיד האמת מעצמו ולא שיבורר מתוך השקר, כי אמת הוא אמת בעצם בלי שום בירור, ושפתים ישק.

ובזה נראה לפרש מה שאנו מתפללים ואומרים {בתפילת שב"ק} 'וטהר לבנו לעבדך באמת', כי היום כל העבודה שלנו נגד היצר הרע שהוא שקר, אז כל עבודתינו נגד היצר הרע לברר האמת מתוך השקר, וזה אינו בשלימות עבודת האמת עדיין, רק יש עבודה שהיא אמת לאמיתה, כמו עבודת המלאכים שאין להם יצר הרע, ומשתחווים ומודים להקדוש ברוך הוא, וזה אמת לאמיתו, לא מצד לדחות השקר, ולהכי לעתיד לבוא כשיעקר היצר הרע מקרבינו, לא תהיה שוב העבודה לדחות השקר וליקח האמת, רק תהיה עבודתנו באמת גופיה בתוך האמת לאמיתו, לזה אנו מתפללים "וטהר ליבנו לעבדך באמת", ובזה מיושב קושיית היערות דבש, דכיון שנפל פתקא מן שמיא אמת, ושם הוא אמת לאמיתו, לא דחיית השקר לבד בזה ידעו שנעקר היצר הרע"...

[אהבת ציון עמ' ל"ה]

על פי דרך זו ביסס רבי מרדכי זיסקינד מסטריא את שיטת החסידות שהתגלתה על ידי הבעל שם טוב, כי מטרתה היא ליתן חיות כל כך גדולה בעבודת ד', עד כי האדם ירגיש בעצם מעשיו כי הם נכונים, ולא כמו שהיה בדורות שלפני כן אשר הוכחת האמת של דרך עבודת ד' הייתה מהפרכת דרכים אחרות וראיות לקיום דרכו ומשום כך התמקדו בעיקר בנתינת חיות בעבודת ד', שהאדם ירגיש סיפוק ושלם עם מעשיו.

ספרי החסידות עריכה

  • עטרת מרדכי – תולדות ותורת רבי מרדכי זיסקינד מסטריא
  • אהבת ציון – תורת רבי נפתלי הירץ מסטרעליסק
  • חקר הלכה – חידושים מרבי נפתלי הירץ מסטרעליסק
  • שר המאיר – תורת רבי מאיר מדראהביטש
  • מאור ישראל – תורת רבי ישראל מדראהביטש
  • עוטר ישראל בתפארה – מאמרי רבי ישראל מדראהביטש על ענייני בר מצווה
  • קובצי 'עצי השרף' – יוצא לאור גיליון מדי שבוע, וקבצים בעיתות שמחה, תורות ותולדות אדמור"י החסידות.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ג', בערך "רבי מרדכי זיסקינד מסטריא"

קטגוריה:חצרות חסידיות