טיוטה:סעיד חדאד
| לידה |
ה'תר"ן, 1890 גאבס, תוניס |
|---|---|
| תלמידיו | רבי שמעון חיררי |
| אב | מסעוד |
| אם | זהריה |
תולדות חייו
עריכהחכם סעיד חדאד נולד בשנת ה'תר"ן (1890) בעיר גאבס בתוניסיה לאביו חכם מסעוד חדאד ולאימו זהריה. למד אצל חכמי תוניס ובראשם אצל רבי חיים חורי. נשא לאישה את מרת סאסיה בת עזיזה. לפרנסתו שימש כשוחט.
בשנת ה'תש"י (1950) עלה לארץ ישראל. נפטר ביום י"ט בטבת ה'תשי"ד (1953).[1]
תורתו
עריכהחכם סעיד חדאד העתיק את שיעורי רבו (חכם חיים חורי), הכינם לדפוס, והוסיף עליהם הגהות.
בשנת ה'תרע"ו (1916) הודפסו שתיים מדרשותיו בספר 'חסד ואמת' שחיבר רבו, חכם חיים חורי. בשנת ה'תרפ"ד (1924) הודפסה תשובה שנשלחה אליו, בעניין דיני ירושה, בספר 'ישיב משה' שחיבר חכם משה שתרוג.
בשנת ה'תש"ו (1946) הוזכר בספר חן טוב למרי נפש, שחיבר חכם ניסים חדאד, ובו כותב שחכם סעיד חיבר שני ספרים, אחד על התלמוד ואחד דרושים, שני הספרים נמצאים בכתב יד. חידושים מחכם סעיד חדאד הובאו בספרי בני דורו, כך מובא בספר שער הרחמים, שחיבר חכם מעתוק רחמים דמרי.
לאחר פטירתו, בשנת ה'תשל"ז (1977), הודפסו דרשותיו בידי תלמידו, חכם שמעון חיררי בספר סיחה נאה.
תלמידיו
עריכה- חכם שמעון חיררי.
קישורים חיצוניים
עריכהסעיד חדאד, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים
עריכה- ^ על פי דברי בנו בספר אם הבנים שמחה של רבי ניסים טרבלסי. אך תלמידו רבי שמעון חיררי כותב בספר שיחה נאה שחכם סעיד חדאד נפטר ביום כ' בטבת ה'תשט"ו (1955).