טיטוס מאקיוס פלאוטוס

מחזאי רומאי בן המאה השלישית לפני הספירה

טיטוס מאקיוס פלאוטוס (Titus Maccius Plautus;‏ 256 לפנה"ס184 לפנה"ס) הוא שמו או כינויו של מחזאי קומדיות רומאי פורה ביותר.

טיטוס מאקיוס פלאוטוס
T. Maccius Plautus
לידה 250 לפנה״ס
Sarsina, אומבריה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 184 לפנה״ס (בגיל 66 בערך)
רומא, הרפובליקה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Pseudolus, Aulularia, החייל הרברבן, Rudens, Menaechmi, Cistellaria, Mostellaria עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

הפרטים הביוגרפיים על אודות פלאוטוס אינם ודאיים, ובכלל זה שמו ושנות חייו.

ב"קאטו על הזקנה", מתאר קיקרו כי בעת שכתב פלאוטוס את מחזהו "פסאודלוס" היה "זקן" (כלומר שבהצגת הבכורה של מחזה זה, בשנת 191 לפנה"ס היה לפחות בן שישים) וכי מת בשנת 184 לפנה"ס. מחזות אחרים שלו מתוארכים (על פי תאריך העלאתם לבמה ואירועים הנזכרים בהם) לראשית המאה ה-3 לפנה"ס. כל הנתונים הללו יחד תוחמים את חייו לתקופה שבין המחצית השנייה של המאה ה-3 לפנה"ס לשליש הראשון של המאה ה-2 לפנה"ס.

באשר לשמו, בפרולוגים שונים למחזותיו ובכתבי יד שונים נמצאו שלושה כינויים שלו: פלאוטוס, טיטוס ומאקוס או מאקיוס. בכתב היד המוקדם ביותר של מחזותיו נמצאים שלושת השמות יחד, כמקובל בעולם הרומי. עם זאת, יש ספק רב באשר לשמות אלה, מאחר שהם נושאים משמעויות הנוגעות לתוכן הקומדיות של פלאוטוס, וייתכן כי אלו כינויי-במה בלבד. הוא הדין לגבי מקום הלידה המיוחס לו, סארסינה שבאומבריה, מקום הנזכר באחד ממחזותיו.

יצירתו

עריכה

לפלאוטוס יוחסו כבר בימי קדם 130 קומדיות, וכיום מצויות בידינו 21 מהן. מחזות אלה הם היצירות המוקדמות ביותר המצויות בידינו שנכתבו בלטינית. מחזותיו של פלאוטוס מבוססים על קומדיות יווניות מז'אנר הקומדיה החדשה, אותן התאים לקהל הרומי. הקומדיות שכתב נחשבו פופולריות ביותר ברומא והוצגו בחגיגות ציבוריות (Ludi) שונות.

בחלק מהקומדיות שכתב ניתן לזהות בבירור את מחברן היווני (דמופילוס, דיפילוס, פילמון ומננדר). קומדיות אלו משתייכות לז'אנר הלטיני המכונה פאבולה פליאטה (Fabula Palliata) שפירושו "מחזה הלובש מעיל יווני" ומשמעותו קומדיה מתורגמת מיוונית. בקומדיות אלו נשמרים אפילו השמות היווניים והערים היווניות. באשר ליתר הקומדיות, גם אם לא ניתן לזהות יצירת מקור יוונית אותה תרגם ועיבד, הרוח והסגנון היווניים ניכרים היטב. עם זאת, מידת החירות שנוטל פלאוטוס לעצמו בעבודת התרגום, גדולה יותר מזו של מתרגמים אחרים (כדוגמת טרנטיוס המאוחר ממנו).

דמויות ביצירותיו

עריכה

כמקובל בקומדיה היוונית החדשה, גם במחזותיו של פלאוטוס קיימות דמויות אב (Stock character) טיפוסיות. בין הדמויות ביצירותיו של פלאוטוס ניתן למצוא את הדמויות הבאות:

  • הצעיר המאוהב - בחור טוב אך לא מבריק במיוחד.
  • הבחורה הנאהבת - דמות משנית על פי רוב.
  • הזקן - אביו, דודו או אפוטרופוסו של הצעיר - לעיתים יופיע כקמצן ונרגן המהווה את המכשול בין הצעיר לאהובתו ולעיתים יופיע דווקא כאדם נחמד, הולל ופזרן המסייע לצעיר במאמציו.
  • העבד החכם - הדמות הטיפוסית ביותר ביצירתו היא של העבד החכם המתמרן את אדונו. דמות זו נוסכת אור על יחסי העבדים והאדונים בעולם היווני והרומי.
  • העבד הטיפש - עבד טיפש הנשלח למשימות שונות, נכשל בשליחות ומקבל על כך מלקות, לשמחתם של הצופים.
  • החייל הרברבן - שחצן המתגאה בביצועיו הכוזבים בשדה הקרב ובשדה האהבה, טיפש ורודף בצע.
  • מלחך הפנכה - חנפן או פרזיט.
  • הטבח - גאה במקצועו וחסר סבלנות; במידה והעלילה מצריכה הימצאותה של סכין - יופיע הטבח על סכינו.
  • הפילגש - שקרנית, פקחית ורודפת בצע.

ממחזותיו

עריכה

עיבודים מאוחרים ליצירתו

עריכה

עבודתו של פלאוטוס שימשה כמקור גם ליוצרים מאוחרים כדוגמת ויליאם שייקספיר ומולייר ואף שימשה בסיס למחזמר האנגלי "דבר מצחיק קרה לי בדרך לפורום" משנת 1962.

תרגומי יצירותיו לעברית

עריכה
  • פלאוטוס, אמפיטריון. תרגמה מרומית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, י"ל מאגנס, 2015
  • פלאוטוס, פסאודולוס. תרגמה מלטינית והוסיפה מבוא והערות דבורה גילולה. ירושלים, י"ל מאגנס, 2002.
  • פלאוטוס, החייל הרברבן. תרגמה מלטינית והוסיפה מבוא והערות דבורה גילולה. ירושלים, י"ל מאגנס, 1989 (מהדורה שנייה 1999).
  • פלאוטוס, חמורים, תרגום - יצחק גורן, רמת גן, בית צבי, 1984.

קישורים חיצוניים

עריכה