פתיחת התפריט הראשי

טיטו גובי

שחקן איטלקי

טיטו גוביאיטלקית: Tito Gobbi‏; 24 באוקטובר 1913 - 5 במרץ 1984) היה זמר בריטון איטלקי.

טיטו גובי
Tito Gobbi
Tito Gobbi Allan Warren.jpg
לידה 24 באוקטובר 1913
באסאנו דל גראפה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במרץ 1984 (בגיל 70)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר, שחקן, זמר אופרה, שחקן קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

גובי נולד בבאסאנו דל גראפה ולמד משפטים באוניברסיטת פדובה לפני שהכשיר עצמו לקריירה של זמר. הופעתו הראשונה באופרה הייתה בשנת 1935 בתפקיד רודולפו ב"סונאמבולה" של בליני. בשנת 1942 הופיע לראשונה בלה סקאלה במילאנו ואחר כך בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון בשנת 1951, בשתי הפעמים בתפקיד בלקורה ב"שיקוי האהבה" של דוניצטי.

רומא הייתה לבסיס רבות מהפקותיו של גובי בשנות ה-50 וה-60, שבשבילן יצר תפקידים רבים בעצמו. הוא נודע בקולו הייחודי ובכשרונו להצגת תפקיד בסגנון וריזמו (מציאותי). בשנות ה-60 לקח חלק בבימוי, ודוגמה ראויה לציון לכך היא הפקה שלו משנת 1965 לאופרה "סימון בוקאנגרה" בבית האופרה המלכותית בלונדון.

 
כרזת הסרט "שיקוי אהבה" בכיכובו של גובי, 1955

גובי הופיע ב-25 סרטי קולנוע, בתפקידי שירה ודיבור גם יחד. הוא שר את תפקידו של הברון סקארפיה בהפקה של פרנקו זפירלי ל"טוסקה" של פוצ'יני בקובנט גארדן, עם מריה קאלאס בתפקיד הראשי. המערכה השנייה של ההפקה הוצגה בטלוויזיה הבריטית ושמורה כיום על קלטות וידאו ו-DVD. גובי וקאלאס שרו קודם בתפקידים אלה בהקלטה הקלאסית של EMI משנת 1953 לאופרה זו, עם ג'וזפה די סטפנו בתפקיד מריו קאוואראדוסי ובניצוחו של ויקטור דה סאבאטה. אלבום זה הוצא למכירה הן בתקליטים והן בתקליטור, ורבים רואים בו את ההקלטה המעולה ביותר של אופרה שלמה בכל הזמנים. הקלטה מחודשת של קאלאס בתקליט סטריאו בשנת 1964 הוציאה לזמן מה את ההקלטה הקודמת מן המחזור, אך כעבור זמן קצר יצאה שוב הקלטת המונו של 1953 לשוק ועודנה קיימת עד היום ונחשבת לאחת העבודות המשותפות הטובות ביותר של גובי וקאלאס.

לגובי נולדה בת אחת מאשתו טילדה, צ'צ'יליה שמה, המנהלת כיום את "האגודה המוזיקלית טיטו גובי", ארגון העוסק בניהולן ושימורן של רשומות תרומותיו של טיטו גובי לאופרה.

בשנים הבאות קבע טיטו גובי את בסיס הבית שלו בבית האופרה הלירית של שיקגו. הוא פרש מבימת האופרה בשנת 1979 והוציא לאור ביוגרפיה בשם "טיטו גובי: חיי" בשנת 1979 (שנכתבה בידי אידה קוק) ו"טיטו גובי ועולם האופרה האיטלקית שלו" (1984). גיסו היה זמר הבס הבולגרי בוריס כריסטוף.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טיטו גובי בוויקישיתוף