טייארה

סרט קולנוע ישראלי

טייארה הוא סרטו העצמאי של טומי לנג שהופק ב-2009. הסרט הראשון שביים הוא "טייארה", הסרט מועמד לפרס אופיר 2012 בקטגוריית הפרינג'.

טייארה
בימוי טומי לנג
הופק בידי טומי לנג
תסריט טומי לנג
עריכה יונתן צור
שחקנים ראשיים רוברט הניג, שלומית טריגר-הגואל, דני לשמן, רוני פוקס
מוזיקה שלום ויינשטיין
צילום עופר פרג וטומי לנג
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה טומי לנג
הקרנת בכורה 2009
משך הקרנה 98 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט עצמאי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טומי לנג ושלומית טריגר-הגואל בפרימיירה של הסרט טייארה

זהו סרט פרידה של לנג מאשתו רותי שנפטרה מסרטן, לה מוקדש הסרט. זהו סרט אוטוביוגרפי המספר על חייו של לנג אחרי מותה, על השאיפה לזוגיות חדשה בצל הגעגועים לבת הזוג שהלכה לעולמה. לנג אומר:

הכול אמיתי ומבוסס על חיי... לא קישטתי, לא טייחתי ולא הסתרתי מצבים לא נעימים.[1]

הסרט היה פרויקט הגמר של לנג לתואר השני בקולנוע באוניברסיטת תל אביב. הסרט מספר את סיפורו של פטר, אלמן טרי בן 60 (רוברט הניג), שמרגיע את נפשו בהטסת עפיפונים על שפת-הים (טייארה משמעו עפיפון) ומנסה לשקם את חייו. פטר נפגש בסדרת דייטים לא מוצלחים ומייאשים, עד שהוא פוגש דרך חבר את נגה, עורכת דין גרושה (שלומית הגואל-טריגר), אם לנלי, ילדה בת שש עשרה (רוני פוקס) ומתפתחת ביניהם מערכת יחסים. באותה עת הוא היה צריך להתמודד עם בנו רמי (דני לשמן) שמתמכר לסמים עם מות אמו ונעצר על ידי המשטרה.

בסרט משולבים צילומים תיעודיים אמיתיים של אשתו של לנג, צילום קברה וסרטים ביתיים בהשתתפותה. בין אתרי הצילום היו ביתו של לנג וקברה האמיתי של אשתו.

הסרט מאוד נאמן לסיפור של החיים האמיתיים ומצולם בהתאם ללא תאורה מיוחדת, מה שעושה את זה מאוד ריאליסטי, על גבול התיעודי. לנג אמר:

הרגשתי שעל בסיס צפייה בסרט אנשים יוכלו להסתכל על עצמם, על הזוגיות שלהם, ולא פחות חשוב – להסתכל על הילדים שלהם מקרוב. כשהסרט מסתיים, אנשים נפתחים, במיוחד נשים, מהר מאוד הן מאבדות את המרחק מהסרט ומדברות על עצמן, על חייהן, על החרדות שלהן, והדיון הופך למעין סדנה טיפולית.[2]

לנג הוא המפיק, הבמאי, התסריטאי ואיש השיווק של "טייארה", אחד משני הצלמים ואפילו הופיע בו בהופעת קמאו. הסרט צולם במשך שמונה ימי צילום, בעזרת שני אנשי צוות: צלם (עופר פרג) ואיש קול (ליאור ששון). בפוסט-פרודקשן פעל גם עורך (יונתן צור). הסרט הוקרן במשך מספר חודשים בסינמטקים ברחבי ישראל. לנג עורך הקרנות פרטיות עם הסרט בבתים פרטיים ובסופן נערך דיון עמו.

ב-2012 הופק סרט המשך לטייארה בשם "זוג או פרד".

לעיון נוסף-כתבות, ביקורות עריכה

  • מאיר שניצר, "קולנוע ישראלי עצמאי: חיים קרועים בתמונות", מעריב המגזין, 3 ביוני 2009.
  • לילי עבודי, "הסיפור המלא, בסרט", צומת השרון.
  • סמדר סלטון, "חי בסרט", החיים הטובים, מאי 2011, עמ' 21-18.
  • בילי בסרגליק, "חי בסרט", קול הרצליה, גיליון 751, 24 ביולי 2009, עמ' 35-34.
  • גל עברי, "מעיף הטייארות", ישראל פוסט, 1 בפברואר 2011, עמ' 16.
  • צפורה רומן, "לא קברתי את האהבה", לאשה, 1 ביוני 2009.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טייארה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ צפורה רומן, "לא קברתי את האהבה", לאשה, 1 ביוני 2009.
  2. ^ צפורה רומן, לאשה.