לאשה

שבועון ישראלי

לאִשה הוא שבועון ישראלי בהוצאת "קבוצת ידיעות אחרונות", הפונה בעיקר לקהל נשי, אך עם השנים נעשה פופולרי גם בקרב גברים. הוא המגזין הנפוץ ביותר בישראל, לדוגמה בשנת 2017 הגיע שיעור החשיפה שלו ל-5.4%[1]. בין השנים 19992014 הייתה אורנה ננר העורכת הראשית של המגזין. החל מ-2014 העורכת הראשית שלו היא קרינה שטוטלנד, והעורכת האחראית שלו היא מרים נופך-מוזס.

Internet-news-reader.svg לאשה
Laisha.svg
סוג שבועון
פורמט שבועון נשים
מו"ל ידיעות אחרונות
בעלים קבוצת ידיעות אחרונות
עורכת ראשית קרינה שטוטלנד
תאריכי הופעה ינואר 1947 – הווה (כ־75 שנים)
שפה עברית
מערכת ישראלישראל נח מוזס 1, ראשון לציון
תפוצה שבועון הנשים הנפוץ ביותר בישראל
מדינה ישראל
www.laisha.co.il
"לאישה" בדוכן עיתונים בתל אביב, 1964.
סמליל לאשה בשנות ה-50
סמליל לאשה בשנות ה-70

היסטוריהעריכה

ב-22 בינואר 1947 צורף לעיתון "ידיעות אחרונות" מוסף בן ארבעה עמודים שכותרתו "ידיעות אחרונות לאשה".

מטרת המוסף בשנת 1947עריכה

דבר המערכת הציג את מטרת המוסף: [2]

אמנם, האישה יש לה חלק בכל שטחי החיים הציבוריים והתרבותיים שלנו. היא יכולה להיות שותפה לבעלה בהתעניינותו בכלכלה, בספורט, בשחמט, בספרות, באמנות וכו'. היא יכולה לקרוא אתו את כל המדורים המיוחדים שלו. אבל היא מקופחת בכל מה שנודע לשטחים הממלאים את עולמה המיוחד שלה: ניהול ביתה, חינוך ילדיה, תפירת שמלותיה וכו'. 'ידיעות אחרונות לאשה' הוא ניסיון למלא את החסר הזה: להראות לאשה הארצישראלית כיצד לכלכל את ענייניה בתנאים המיוחדים שלה, כיצד לחסוך כסף ובכל זאת לקיים את כל מצוות האופנה, כיצד להזין את בני ביתה בצורה רציונלית וזולה, כיצד למצוא את דרך-הביניים המבורכת בין פינוק ילדיה להזנחתם וכו'. וגם הנערה העברית תמצא ב'ידיעות אחרונות לאשה' חומר שנכתב בשבילה: כיצד להכשיר את השמלה דאשתקד לעונה נוספת, על ידי שינויים קלים שאפשר לה לעשותם בעצמה, או על ידי תוספת קישוט שאינה מכבידה על תקציבה המצומצם. כיצד לשמור על חינה ולהגבירו. ונוסף על אלה ישתדל 'ידיעות אחרונות לאשה' לשקף את תפקידיה ובעיותיה המיוחדים של האישה בקרב הציבור העברי במולדת.

שבועון עצמאיעריכה

ב-23 ביולי 1947 החל "לאשה" לצאת לאור כשבועון עצמאי[3], בעריכת חמדה נופך-מוזס, משפטנית במקצועה. מהגיליון הראשון הודפסו 200 עותקים, ומחיר הגיליון היה 20 מיל.

תכני השבועוןעריכה

עמודי השערעריכה

בשנותיו הראשונות הציגו עמודי השער של השבועון נשים עובדות: מורות, לוחמות, אחיות וחקלאיות, וגם את פולה בן-גוריון, אשת ראש הממשלה, ביומה הראשון בשדה בוקר. בהמשך עברו עמודי השער להתמקד בידועניות נאות: מלכות יופי, דוגמניות, זמרות שחקניות וכדומה. הדוגמנית גלית גוטמן הופיעה בשער השבועון 27 פעמים, יותר מכל אדם אחר. ב-70 שנותיו הראשונות זכו רק כעשרה גברים להופיע בשער "לאשה", ובהם צביקה פיק, יאיר לפיד, יהודה לוי וליאור אשכנזי. בשער לא שגרתי, תחת הכותרת "לא תאנסו אותנו לשתוק", הופיעו 22 נשים שעברו תקיפה מינית.

בשנת 2022 זכה שער לאשה לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, בפרס הברונזה לעיצוב, בתחרות הפרסום הבינלאומית היוקרתית "קליאו". השער עוצב על ידי מערכת "לאשה" ומשרד הפרסום "ענבר מרחב"[4]

מוספיםעריכה

עורכי "לאשה"עריכה

שם תקופה
חמדה נופך-מוזס 1947–1953
דוד קרסיק 1953–1978
צבי אלגת 1979–1996
איריס זוהר-פנחסי 1996–1999
אורנה ננר 1999–2014
קרינה שטוטלנד 2014–היום

התייחסות חברתיתעריכה

השבועון הוא הנפוץ ביותר בישראל, ובעבר היה ניתן למצוא אותו במספרות ובחדרי המתנה רבים, כגון אלה של רופאים ועורכי דין, לנוחות הממתינים. מאפיין זה הגדיל את החשיפה לשבועון, כשאל קוראיו הקבועים הצטרפו קוראים מזדמנים רבים. בשירו "ישנן בנות" (1967) כלל יורם טהרלב את השורה: "ישנן בנות אשר קוראות ללא בושה את השטויות ב'לאשה' וזה, אם תשאלו אותי, כל עולמן התרבותי!".

תחרויות מלכות היופי של ישראל בחסות השבועוןעריכה

  ערך מורחב – מלכת היופי

בשנת 1950 ערך "לאשה" את תחרות מלכת היופי הראשונה, מסורת שנמשכת עד היום.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אלכסנדר כץ, TGI: לראשונה ישראל היום מוביל בסופ"ש, קריסה לגלובס, באתר אייס, 20 ביולי 2017
  2. ^ ענת מידן, סיפור מרתק ושמו "לאשה", באתר ynet, 10 באוקטובר 2004
  3. ^ לאשה - שבועון ישראלי לנשים
  4. ^ חבצלת דמארי, שער "לאשה" זכה בפרס לעיצוב, ידיעות אחרונות גיליון מס' 25382, 20.4.2022, עמ' 19
  5. ^ https://www.facebook.com/Malkat.Hayofi/photos/10156355099735718/
  6. ^ https://www.instagram.com/p/CB-ghXwhjQG/


  ערך זה הוא קצרמר בנושא כתבי עת ובנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.