טים רות'
טימותי סימון "טים" רות' (באנגלית: Timothy Simon "Tim" Roth; נולד ב-14 במאי 1961) הוא שחקן אנגלי, מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב וכן זכה בפרס באפט"א ובפרס השחקן הטוב בפסטיבל קאן לשנת 1995 על תפקידו בסרט "רוב רוי".
רות' בכנס קומיק-קון 2017 | |
לידה |
14 במאי 1961 (בן 63) דאליץ', הממלכה המאוחדת |
---|---|
שם לידה | Timothy Simon Roth |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | מ-1982 |
מקום לימודים | |
צאצאים | Cormac Roth |
מספר צאצאים | 3 |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בלונדון שבממלכה המאוחדת, למשפחה נוצרית ממוצא אנגלי ואירי. אביו ארני נולד עם שם המשפחה האנגלי "סמית`" בניו יורק למשפחת מהגרים בריטית, אך הוא שינה אותו לשם המשפחה הגרמני/יידי "רות`" בתור "אקט תמיכה אנטי-נאצי"[1].
רות' הוא ניצול של התעללות מינית בילדות, שבוצע על ידי סבו מצד אביו, שלדבריו התעלל בו מינית מילדותו ועד שנות העשרה המוקדמות שלו. הוא חשף לראשונה כי הוא היה קורבן להתעללות מינית במהלך ראיונות לפני הקרנת הבכורה של סרטו הראשון כבמאי ב-1999, "אזור מלחמה", סרט שעסק בנושאי גילוי עריות ואלימות מינית בתוך משפחה, אך סירב לנקוב בשמו של העבריין באותו זמן. בדצמבר 2016 הוא העניק ראיון לעיתון "הגרדיאן" בו חשף כי המתעלל שלו היה סבו, שגם התעלל באביו כשהיה ילד[2].
בצעירותו הוא רצה להיות פסל ולמד בבית ספר לאמנויות קמברוול שבלונדון.
קריירה
עריכהלאחר זמן מה הוא ניסה את מזלו במשחק והופיע בתפקיד הבכורה שלו, גלוח ראש גזען בסרט הטלוויזיה "נוצר בבריטניה" (אנ').
עד 1990 רות' שיחק במספר סרטים בבריטניה שהעלו אשר חיזקו את מוניטין המשחק שלו, בהם "המכה" של סטיבן פרירס, "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" של פיטר גרינוויי[3], "וינסנט ותאו" של רוברט אלטמן שבו הוא שיחק את וינסנט ואן גוך וב"רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" של טום סטופרד.
פרץ לתודעה העולמית כשעבר לארצות הברית ב-1990. רות' הרשים את הבמאי האמריקאי קוונטין טרנטינו שהציע לו להיבחן לתפקיד בסרט הראשון שלו כבמאי – "כלבי האשמורת"[4]. רות' התעקש על התפקיד של מר אורנג' ואכן קיבל אותו. התפקיד סלל לו את הדרך לתפקידים נוספים בהוליווד. ב-1994 טרנטינו ליהק אותו לתפקיד השודד בסרט הפשע שלו "ספרות זולה". ב-1995 לוהק לתפקיד הראשי בקומדיה "ארבעה חדרים". רות' שיחק בנוסף ב-"רוב רוי" לצד ליאם ניסן, תפקיד עליו היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן משנה וזכה בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה. הוא שיחק בסרטו של וודי אלן "כולם אומרים אני אוהב אותך" שבו הוא הפגין את יכולותיו הקומיות והמוזיקליות.
ב-1999 רות' ביים את הסרט "אזור מלחמה" (The War Zone), שנעשה על פי הספר של אלכסנדר סטיוארט[5].
ב-2001 כיכב רות' בסרטו של טים ברטון "כוכב הקופים"[6]. רות' ויתר באותה שנה על תפקיד סוורוס סנייפ בסרטי הארי פוטר.
ב- 2008 הופיע בסרטו של לואי לטריה "הענק הירוק" (הסרט השני של ה-MCU) בתור אמיל בלונסקי, האלטר איגו של האבומניישן.
רות' שיחק בין השנים 2009–2011 בסדרת הטלוויזיה "שקר לי" של רשת "פוקס" בה הוא מגלם את דמותו של ד"ר קאל לייטמן.
ב-2014 שיחק בדרמה ההיסטורית "סלמה" של אווה דוברני בתפקיד מושל מדינת אלבמה ג'ורג' וולאס.
בשנת 2019 כיכב רות' בסרט הדרמה "שיר השמות", בבימויו של פרנסואה ז'יראר, זהו עיבוד לרומן בעל אותו שם מאת נורמן לברכט[7]. באותה שנה גם כיכב בסרט הדרמה "פנים רבות לאמת"[8].
ב- 2022 חזר לגלם את דמותו של אמיל בלונסקי (אבומניישן) בסדרה "שי-האלק: עורכת דין בשירות החוק".
חיים אישיים
עריכהב-1983 נולד ג'ק, בן משותף לרות' וללורי בייקר. ב-1993 הוא התחתן עם ניקי באטלר ולהם שני ילדים. בנם קורמק נפטר ב-1 בנובמבר 2022, בגיל 25, ממחלת הסרטן.
מסרטיו כשחקן
עריכה- Made In Britain (1982)
- Meantime (1983)
- The Hit (1984)
- Murder With Mirrors (1985)
- Return to Waterloo (1985)
- Metamorphosis (1987)
- Twice Upon a Time (1988)
- עולם נפרד (1988)
- To Kill a Priest (1988)
- Coppers (1988)
- Knuckle (1988)
- הטבח, הגנב, אשתו והמאהבת (1998)
- וינסנט ותיאו (1990)
- Farendj (1990)
- רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים (1990)
- משחקים בבית הקברות (1992)
- כלבי אשמורת (1992)
- Common Pursuit (1992)
- Backsliding (1992)
- Bodies, Rest & Motion (1993)
- Murder in the Heartland (1993)
- El Marido perfecto (1993)
- Heart of Darkness (1994)
- ספרות זולה (1994)
- Little Odessa (1994)
- אסירים (1994)
- רוב רוי (1995)
- ארבעה חדרים (1995)
- Mocking the Cosmos (1996)
- ללא דרך חזרה (1996)
- כולם אומרים אני אוהב אותך (1996)
- גרידלוק'ד (1997)
- כבודו של גנגסטר (1997)
- Deceiver (1997)
- על חיות ובני אדם (1997)
- אגדת הפסנתרן (1998)
- מלון מיליון הדולר (2000)
- ואטל (2000)
- מספרי מזל (2000)
- כוכב הקופים (2001)
- ניצחון אמיתי (2001)
- המוסקיטר (2001)
- Emmett's Mark (2002)
- Whatever We Do (2003)
- To Kill a King (2003)
- אל הארץ היפה (2004)
- With It (2004)
- סילבר סיטי (2004)
- Nouvelle-France (2004)
- הסימן האחרון (2005)
- אל תבוא להקיש (2005)
- מים אפלים (2005)
- הימור גורלי (2006)
- My Blueberry Nights (2007)
- שטח בתולין (2007)
- Youth Without Youth (2007)
- Funny Games (2007)
- הענק הירוק (2008)
- פיט סמולס מת (2010)
- עסקה מגונה (2012)
- שבורה (2012)
- פיתול מושלם (2013)
- סלמה (2014)
- October Gale (2014)
- Chronic (2015)
- הארדקור הנרי (2015)
- הגבר המושלם (2015)
- שמונת השנואים (2016)
- רילינגטון פלייס (2016)
- 1 Mile to You (2017)
- הבריטים באים (2018)
- פנים רבות לאמת (2019)
- שיר השמות (2019)
- The Misfits (2021)
- האי של ברגמן (2021)
- שקיעת החמה (2021)
- Sundown (2022)
- תחייה (2022)
- There Are No Saints (2022)
- Punch (TBA)
- Classified (TBA)
טלוויזיה
עריכה- A Fine Romance (אנ') (1989) בתפקיד "היגואר"
- אחרי הצונאמי (2006) בתפקיד: ניק פרייזר
- שקר לי (2009) - בתפקיד: פרופ' דניאל לייטמן
- זאב הים (2009) - בתפקיד: מוות לרסן
- קלונדייק (2014) - בתפקיד: "הסופר"
- טין סטאר (2017-הווה) - בתפקיד: ג'ים וורט
- שי-האלק: עורכת דין בשירות החוק (2022) - בתפקיד: אבומיניישן
- Last King of the Cross (2023) - בתפקיד: עזרא שיפמן.
מסרטיו כבמאי
עריכה- "אזור מלחמה" (1999)
קישורים חיצוניים
עריכה- טים רות', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- טים רות', באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- טים רות', באתר AllMovie (באנגלית)
- טים רות', באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- טים רות', במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- טים רות', באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- טים רות', באתר ספוטיפיי
- טים רות', באתר MusicBrainz (באנגלית)
- טים רות', באתר Discogs (באנגלית)
- טים רות', באתר Songkick (באנגלית)
- אבנר שביט, "דת זה נונסנס, אני עושה זבל כדי להתפרנס": טים רות' יורה לכל הכיוונים, באתר וואלה, 25 ביולי 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ Catherine Shoard, Tim Roth: who's the daddy?, The Guardian, 20 May 2012
- ^ Catherine Shoard, Tim Roth: my father and I were abused by my grandfather, The Guardian, 5 Dec 2016
- ^ חגי לוי, מנה עיקרית - ״הטבח, הגנב, אשתו ומאהבה״ - קולנוע סינמה 1 קלאב, תל־אביב, חדשות, 22 בנובמבר 1990
- ^ חגי לוי, סרט / מה כבר אפשר והוסיף?, חדשות, 9 באוגוסט 1993
- ^ על הסרט "אזור מלחמה"
- ^ יעל שוב, קוף שחור, קוף לבן, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2001
- ^ אורי קליין, "שיר השמות", סרט שהופך את הזיכרון למוזיקה, באתר הארץ, 9 במרץ 2020
- ^ אורי קליין, "פנים רבות לאמת": הליברליות של הדמויות ושל הצופים עומדת למבחן בסרט הזה, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2019