טימינס

**טימינס**
**Timmins**
	סמל טימינס
	תצלום אוויר של טימינס ומכרה דום מיין
מדינה	קנדה
פרובינציה	אונטריו
מחוז	קוצ'רן
ראש העיר	ג'ורג' פירי
תאריך ייסוד	1912
על שם	Henry Timmins, Noah Timmins
שטח	2,979.15 קמ"ר
גובה	294.7 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	41,788 (2016)
‑ צפיפות	14.5 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	48°28′18″N 81°19′53″W / 48.471666666667°N 81.331388888889°W
אזור זמן	UTC -5
	www.timmins.ca
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת קנדה רגילה) אוטווה אדמונטון ויניפג ונקובר טורונטו מונטריאול מיסיסוגה קוויבק סיטי סנט ג'ונס רג'יינה שארלוטטאון ילונייף איקאלואיט וייטהורס ארצות הברית אלסקה גרינלנד איס. ים בופור מפרץ; הדסון; ה; ש; ק; ט; האוקיינוס; האטלנטי; טימינס

טימינס (באנגלית: Timmins) היא עיר השוכנת במזרח פרובינציית אונטריו שבקנדה, לגדת נהר מטגמי.

תחום השיפוט של העיר הוא 2,979.15 קמ"ר, דבר ההופך אותה לעיר השנייה בגודלה בקנדה.

היסטוריה

בשנת 1907 התפרסמו דיווחים גאולוגים המצביעים על אזור העיירה קובלט, כאזור עשיר בעפרות כסף. הדבר גרם לתופעת בהלה לזהב, ועשרות מחפשים הקימו את בתיהם במחנה עבודה שהוקם סמוך לאגם פורקיופיין (Porcupine). לאחר שנתיים של חיפושים, התגלה עורק זהב עשיר, שהוביל עד למכרה דום מיין (Dome Mine), כיום שכונה בטימינס.

מערך הרכבות שהחל לפעול בשנת 1911, האיץ את התפתחות המחנה. יומיים לאחר שהגיעה הרכבת הראשונה, פרצה שרפה גדולה שכילתה את כל המחנה, והרגה יותר מ-200 בני אדם. בשל תגליות הזהב הרבות, עזבו אך מעט פועלים את המחנה, והוא הוקם מחדש.

בשנת 1912 ייסד נח אנטוני טימינס, יזם כרייה קנדי מבעלי חברת המכרות הולינגר, את העיר על מנת לשכן בה את עובדיו. העיר הייתה בבעלות החברה, והיא סיפקה לפועליה את כל צורכיהם.

שנות ה-20 וה-30 היו שנים של שגשוג בעיירה, השפל הגדול לא השפיע לרעה על כלכלת האזור.

בשנות ה-60 התגלו מתכות נוספות, והתעשייה התפתחה בעיר. כיום העיר ממשיכה לצמוח הודות למרבצי זהב, אבץ, נחושת, ניקל וכסף. ענפים נוספים ככריית עצים, שירותים ממשלתיים ותיירות תורמים גם הם את חלקם לצמיחה.

הקהילה היהודית

עם הקמת העיירה הגיעו גם מהגרים יהודים, בעיקר מרוסיה ומזרח אירופה, שביקשו להשתתף בתעשיית המכרות המתפתחת. יהודים רבים התקשו להסתדר עם המצב הכלכלי הקשה והאנטישמיות בערים הגדולות בקנדה, ובחרו לעזוב לטובת מושבות קטנות שהוקמו לאורך קווי הרכבת של תעשיית המכרות.^[1] בשנת 1925 התגוררו בעיירה 200 יהודים.^[2] באותה שנה הוקמה באופן רשמי הקהילה היהודית 'בני ישראל'. הקהילה במקום הייתה מעורבת עם הקהילות האחרות של המהגרים, וקיימה קשרים טובים עימם. רק בשנות ה-30 הוקמו מוסדות קהילתיים כדוגמת בית כנסת ובית ספר יהודי.^[3]

החל משנת 1928 קיימה הקהילה היהודית נשף פורים לכלל תושבי העיר, יהודים וגויים, במסגרתו התקיימה תחרות יופי לנשים בשם 'מלכת אסתר'.^[4]