טיסה 103 של פאן אמריקן
טיסה 103 של פאן אמריקן, המוכרת גם בשם אסון לוקרבי, הייתה טיסת הנוסעים הטרנס-אטלנטית היומית השלישית שהפעילה חברת התעופה פאן אם מנמל התעופה הית'רו בלונדון לנמל התעופה קנדי בניו יורק. ב-21 בדצמבר 1988, לאחר כשעה באוויר, המטוס "Clipper Maid of the Seas" מסוג בואינג 747-100, שביצע את הטיסה, התפוצץ בהיותו בגובה 31 אלף רגל והתרסק. שברי המטוס נחתו בלוקרבי, כפר במחוז דמפרייס וגאלווי בדרום סקוטלנד. כל 259 האנשים במטוס (243 נוסעים ו-16 אנשי צוות) נהרגו, ו-11 תושבי לוקרבי נהרגו על הקרקע. בסך הכל מתו 270 אנשים מ-21 מדינות.[1]
 | |
| הריסות תא הטייס | |
| תאריך | 21 בדצמבר 1988 |
|---|---|
| מיקום | לוקרבי, סקוטלנד |
| גורם | פיגוע טרור |
| קואורדינטות | 55°6′55.99″N 3°21′30.69″W / 55.1155528°N 3.3585250°W |
| הרוגים | 270 (259 במטוס ו-11 על הקרקע) |
| ניצולים |
0  |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | בואינג 747-100 |
| מספר זנב | N739PA |
| מוצא | נמל התעופה לונדון הית'רו, לונדון |
| יעד | נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי, ניו יורק |
| מפעיל | פאן אם |
| נוסעים | 243 |
| אנשי צוות | 16 |
 | |
  | |
לאחר תום החקירה קבעו החוקרים ש-450 גרם של חומר נפץ התפוצצו בתא המטען הקדמי באמצעות קוצב זמן, ופיצוץ זה הוביל להתפרקות המטוס בעודו באוויר ולנפילתו. רוחות של 190 קמ"ש פיזרו את הנספים ואת שברי המטוס על שטח של 2,189 קמ"ר.
מהלך הטיסה
עריכההמטוס המריא מנמל התעופה הית'רו ב-21 בדצמבר 1988 ב-18:25, לאחר עיכוב מסוים בשל עומס תנועה, לכיוון צפון-מערב, ולאחר מכן פנה צפונה לסקוטלנד. על המטוס היו 243 נוסעים ו-16 אנשי צוות, בהם הטייס הראשי ג'יימס מק'קוארי,[2][3] טייס המשנה ריימונד וגנר[4][3] והמהנדס ג'רי אבריט.[3] מרי מרפי הייתה הדיילת הראשית. חלק מהנוסעים היו בטיסת המשך מפרנקפורט. ב-18:56, כשהמטוס הגיע לגבול בין אנגליה לסקוטלנד, הוא הגיע לגובה של 9,400 מטר מעל הקרקע. בשיחתם האחרונה ב-19:00, יצר הבקר הסקוטי אלן טופ קשר עם המטוס. הטייסים מקוורי ווגנר ענו וביקשו לצאת מערבה אל הים. המטוס התפוצץ מעל דרום סקוטלנד. בעקבות הפיצוץ המטוס נפל בעיירה לוקרבי, הרג 11 אנשים על הקרקע, הרס מספר בתים ויצר מכתש גדול.
חקירת הפרשה
עריכהבחקירת האירוע נקבע שכ-450 גרם של חומר נפץ פלסטי התפוצץ בתא המטען הקדמי של המטוס והוביל להתפרקותו המהירה של המטוס באוויר. המטוס נפל אל הקרקע בתוך כדקה מרגע הפיצוץ. החקירה גילתה שחומר הנפץ הוחבא במזוודה קשיחה, בתוך מכשיר רדיו. עוד נתגלה קשר ישיר לממשלת לוב באחריות על הפיגוע.
בשנים 1992 ו-1994 הטיל האו"ם סנקציות על לוב במטרה להפעיל לחץ על הממשל לשתף פעולה עם חקירת הפיצוץ. הסנקציות כללו איסור על טיסות ללוב וממנה, אמברגו נשק וחרם על מוצרי נפט ועל נכסים כספיים. הסנקציות הושעו בשנת 1999 לאחר שלוב הסגירה למשפט שני חשודים בפיצוץ, אולם לוב דרשה לבטל את הסנקציות באופן רשמי ולא רק להשעותן.
שני הלובים הועמדו לדין בסקוטלנד ב-2001. אחד מהם נמצא חף מפשע, והשני, עבדלבאסט אל-מגרחי, נמצא אשם ברצח ונידון למאסר עולם.
ב-13 באוגוסט 2003 הגיעה הפרשה לסיומה לאחר שלוב נטלה אחריות באופן רשמי על פעולתם של שני הסוכנים שהטמינו את הפצצה במטוס. בעקבות ההודאה התחייבה לוב להעביר 2.7 מיליארד דולר פיצויים עבור בני המשפחות של הקורבנות - כ-10 מיליון דולר למשפחה, והסנקציות הוסרו כליל.[5] בנובמבר 2008 הועבר הסכום במלואו לקרן פיצויים מיוחדת, ולאחריו הוא חולק בהתאם בין המשפחות.
חברת פאן אם נתבעה אף היא, לאחר שחקירה סקוטית העלתה כי אנשי צוות הקרקע של החברה לא הקפידו להתאים את המטען שהועלה למטוס לנוסעים בניגוד לנוהלי החברה, וכך הועלה חומר הנפץ מבלי שבעלי המטען עלו לטיסת ההמשך. החברה נמצאה אשמה וזמן קצר לאחר מכן הכריזה על הליך פירוק.
באוגוסט 2009 זכה אל מגרחי, הלובי שהורשע באחריות לפיגוע, לחנינה מידי שר המשפטים הסקוטי, לאחר שריצה שמונה שנות מאסר בלבד. סיבת החנינה הרשמית הייתה מצבו הבריאותי הקשה של מגרחי, שלקה בסרטן הערמונית ולדעת הרופאים לא היה צפוי לחיות יותר מחודשים אחדים. ספקולציות שונות קשרו את המחווה ליחסים הכלכליים בין לוב עתירת הנפט והגז לבין בריטניה.[6] ממשלת בריטניה לא הגיבה על החלטת מערכת המשפט הסקוטית, ואילו הממשל האמריקני גינה אותה בחריפות. מגרחי מת במאי 2012, כשלוש שנים לאחר שחרורו.[7]
בדצמבר 2020 הגישה ארצות הברית כתב אישום נגד אבו עגילה מוחמד מסעוד.[8]
ב-11 בדצמבר 2022, הרשויות הסקוטיות הודיעו כי מסעוד, שהיה יצרן מטעני חבלה בולט עבור משטר קדאפי, שעל פי האישומים היה מעורב בהכנת המטענים בפיגוע במועדון לה בל בברלין ובטיסה 103, נמצא במעצר בארצות הברית. בחודש הקודם דווח כי מסעוד נחטף על ידי מיליציה מלוב, מה שהוביל להשערות שהוא עומד להימסר לשלטונות ארצות הברית לעמוד לדין.[9]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- קן דורנסטיין, הנער שנפל מן השמים (במקור: The Boy Who Fell Out of the Sky: A True Story), כנרת זמורה ביתן, 2007. ספר אוטוביוגרפי העוסק בחיי נער שאחיו נהרג בפיגוע.
קישורים חיצוניים
עריכה
פזית רבינא, החטיפה של אבו-עגילה בידי ארה"ב פותחת מחדש את אחד מאסונות התעופה הגדולים אי פעם, בעיתון מקור ראשון, 18 בדצמבר 2022- טיסה 103 של פאן אמריקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תקרית הפצצה, פאן אם טיסת 103, 1988, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Pan Am Flight 103 victims: names of 243 passengers, 16 crew and 11 fatalities in Lockerbie
- ^ "THE LOCKERBIE VERDICT: The Victims - Roll-call of the dead took an," The Independent, 1 בפברואר 2001
- ^ 1 2 3 "Memoriam," Syracuse University
- ^ "Lockerbie and the worst Christmas imaginable," The Scotsman
- ^ אהרון לפידות, פיצויים מהשמיים, באתר ישראל היום, 28 בנובמבר 2014
- ^ בנו של קדאפי: שחרור של המחבל מלוקרבי תמיד היה על שולחן המשא ומתן עם בריטניה בדיונים על נפט וגז, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2009
- ^ Lockerbie bomber seen on TV rally, אתר הבי.בי.סי, 26.7.2011
- ^ Lockerbie bombing: Alleged bomb-maker charged on 32nd anniversary of attack, אתר BBC, 22 בדצמבר 2020
- ^ Lockerbie bombing suspect in US custody, BBC News, 2022-12-11 (באנגלית בריטית)