טלה סנטנה

טלה סנטנה דה סילבה (בפורטוגזית: Telê Santana da Silva; ‏26 ביולי 1931 - 21 באפריל 2006) היה מאמן וכדורגלן ברזילאי ששיחק בעמדת הקשר הימני.

טלה סנטנה

סנטנה, 1993
מידע אישי
לידה	26 ביולי 1931 איטאביריטו שבברזיל
פטירה	21 באפריל 2006 (בגיל 74) בלו הוריזונטה, ברזיל
שם מלא	טלה סנטנה דה סילבה
גובה	1.76 מטרים
עמדה	קשר ימני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1951 - 1960 1960 - 1962 1963 פלומיננסה גוארני ואסקו דה גאמה 557 (162)
קבוצות כמאמן
1969 - 1970 1970 - 1972 1973 1973 - 1975 1976 1976 - 1978 1979 - 1980 1980 - 1982 1983 - 1985 1985 - 1986 1987 - 1988 1988 - 1989 1989 1990 1990 - 1996 פלומיננסה אתלטיקו מיניירו סאו פאולו אתלטיקו מיניירו בוטפוגו גרמיו פלמיירס נבחרת ברזיל אל-אהלי ג'דה נבחרת ברזיל אתלטיקו מיניירו פלמנגו פלומיננסה פלמיירס סאו פאולו
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ככדורגלן, היה סנטנה מסמליה של קבוצת פלומיננסה, בה שיחק לאורך רוב הקריירה. הוא ממוקם שלישי בטבלת ההופעות במדי הקבוצה בכל הזמנים, וחמישי בטבלת מלך השערים בכל הזמנים.

סנטנה נחשב לאחר מבכירי המאמנים הברזילאים בהיסטוריה. הוא הוביל את נבחרת ברזיל בטורנירי מונדיאל 1982 ומונדיאל 1986, והסגל אותו בחר לטורניר ב-1982 שכלל את זיקו, סוקרטס ואחרים, נחשב לאחד מהאיכותיים בתולדות הנבחרת, על אף שלא זכה בתואר. הוא הוביל כמאמן מספר קבוצות ברזילאיות. הבולטות שבהן ביו סאו פאולו, אותה הוביל בין היתר לשתי זכיות רצופות בגביע ליברטדורס ובגביע הביניבשתי, ואתלטיקו מיניירו עמה זכה בין היתר באליפות ברזיל הראשונה בקריירה שלו.

סנטנה, שנאלץ לפרוש מאימון בשנת 1996 מסיבות בריאותיות, נפטר בשנת 2006 בגיל 74, כתוצאה מזיהום בבטנו.

קריירת משחק

סנטנה החל את קריירת המשחק במדיה של פלומיננסה בשנת 1951. בימיו כשחקן נוער החל סנטנה את דרכו כשוער, אך שינה את עמדתו לשחקן התקפה בשלב מוקדם יחסית ובקריירה הבוגרת שיחק בתפקידי הקישור וההתקפה. הוא היה לאחד מסמליו של המועדון, בו שיחק עד לשנת 1960, ובו היה לשלישי בטבלת ההופעות במדי הקבוצה בכל הזמנים עם 557 הופעות, ולחמישי בטבלת מלך השערים של המועדון עם 162 שערים. בין היתר זכה סנטנה עם פלומיננסה פעמיים באליפות ריו דה ז'ניירו, פעמיים בטורניר ריו-סאו פאולו (בשנים אלו, בהן לא התקיים טורניר אליפות מרכזי, שימש הטורניר כמעין אליפות ברזיל), ופעם אחת בקופה ריו.

לאחר שעזב את פלומיננסה, המשיך סנטנה לתקופה קצרה בגוארני ואחריה שיחק תקופה קצרה בקבוצת ואסקו דה גאמה. ב-1963 פרש ממשחק פעיל בגיל 32. על אף שנכלל לעיתים בסגל המורחב של נבחרת ברזיל, לא זכה סנטנה להופעה בינלאומית במהלך הקריירה.

קריירת אימון

סנטנה החל את דרכו המפוארת כמאמן בקבוצה בה הפך לסמל, פלומיננסה, בה היה למאמן נוער ב-1967. הוא קודם לתפקיד הראשון כמאמן ראשי בקריירה כשהתמנה למאמן פלומיננסה ב-1960, וזכה עמה להצלחה מיידית כשהוביל אותה לזכייה באליפות ריו דה ז'ניירו ובגביע גואנברה.

ב-1970 התמנה לתפקיד מאמן אתלטיקו מיניירו, אותה הוביל לזכייה הראשונה בתולדותיה באליפות ברזיל ב-1971, שנה לאחר זכייה באליפות המקומית, אליפות מינאס ז'ראיס. סנטנה סיים את תפקידו בקבוצה ב-1972, וארבע השנים הבאות המשיך לקדנציות קצרות ונטולות תארים בסאו פאולו, אתלטיקו מיניירו (קדנציה שנייה) ובוטפוגו.

בין השנים 1976 ל-1978 אימן סנטנה את גרמיו, ושב לקצור הצלחות בברזיל כשהוביל את קבוצתו לזכייה באליפות ריו גראנדה דו סול, לראשונה מזה קרוב לעשור. ב-1980 אימן את פלמיירס למשך תקופה קצרה ולא מוצלחת, במה שהייתה לתחנה האחרונה שלו בליגה הברזילאית בשבע השנים הבאות.

בשנת 1980 קיבל סנטנה לראשונה את תפקיד מאמן נבחרת ברזיל. סנטנה הוביל את ברזיל בטורניר מוקדמות מונדיאל 1982. בטורניר זה חולקו הנבחרות לבתים בני שלוש נבחרות כל אחד, כאשר הנבחרות בבית נפגשות פעמיים (בית-חוץ). ברזיל של סנטנה, שפגשה את בוליביה ואת ונצואלה החלשות, סיימה את הבית עם מאזן מושלם של ארבעה ניצחונות ופער שערים של 2–11 בדרך למונדיאל 1982 בספרד. סנטנה איגד סגל מרשים של שחקנים בולטים ובהם זיקו, סוקרטס, פלקאו, ז'וניור וטוניניו סרזו. ברזיל נחשבה באותו הזמן לנבחרת המלהיבה והטובה בעולם, וצברה לה קהל אוהדים רב שדחף לזכייתה בגביע העולם.

בשלב הבתים הראשון הציגה ברזיל את מגוון היכולות שלה, כשהשלימה מהפך מאוחר וגברה 1–2 על ברית המועצות החזקה, ומשם המשיכה לניצחונות 1–4 על סקוטלנד ו-0–4 על ניו זילנד. בשלב הבתים השני הוגרלה ברזיל לבית קשה במיוחד, עם ארגנטינה שהייתה אלופת העולם המכהנת, ועם איטליה החזקה. לאחר שסיימה את דרכה של ארגנטינה בטורניר עם ניצחון 1–3, פגשה ברזיל את איטליה למשחק מכריע על הכרטיס לחצי הגמר. פאולו רוסי העלה את איטליה פעמיים ליתרון ממנו הצליחה ברזיל לחזור, אך שערו השלישי של רוסי במשחק היה לשער המכריע. איטליה גברה 2–3 על ברזיל וסיימה את דרכה בטורניר, ובעיני רבים ברזיל של אותו הטורניר הייתה לנבחרת הטובה בתולדות הטורניר שלא זכתה לבסוף בתואר. סנטנה סיים את דרכו בנבחרת בתום הטורניר.

ב-1983 עזב סנטנה לראשונה בקריירה את ברזיל, כשהחל לאמן את אל-אהלי ג'דה הסעודית. סנטנה היה המאמן הברזילאי הרביעי ברציפות של הקבוצה, ורשם עמה הצלחה גדולה. בשלוש שנים בקבוצה הוביל אותה לזכייה בשלושה תארים שונים: גביע המלך הסעודי (1983), אליפות ערב הסעודית (1984) וגביע אלופות המפרץ (1985).

סנטנה חזר לקדנציה שנייה בנבחרת ברזיל ב-1985. הוא הוביל את הנבחרת במוקדמות מונדיאל 1986, ופעם נוספת העפיל עמה מראש הבית לטורניר הגמר. ברזיל שיחקה בבית עם בוליביה ועם פרגוואי, וסיימה במאזן של שני ניצחונות (שניהם בחוץ) ושתי תוצאות תיקו. סנטנה אימן את ברזיל במונדיאל 1986 במקסיקו, שהיה השני ברציפות שלו כמאמן הנבחרת. בשלב הבתים הראשון הרשימה ברזיל עם מאזן מושלם של שלושה ניצחונות וללא ספיגה, לאחר שגברה 0–1 על ספרד, 1-0 על אלג'יריה, וסיימה עם 0–3 על צפון אירלנד. הנבחרת של סנטנה המשיכה להרשים גם בשמינית הגמר, לאחר 0–4 על פולין. ברבע הגמר פגשה ברזיל את אלופת אירופה המכהנת, נבחרת צרפת עם כוכבה הגדול מישל פלאטיני. קארקה הבריזלאי כבש ראשון, אך פלטיני השווה עוד במחצית הראשונה, מה שהיה שער החובה היחיד של ברזיל בטורניר. התוצאה נשמרה עד לדו-קרב בעיטות עונשין, בו נוצחה ברזיל 3–4 והודחה. סנטנה סיים את הקדנציה השנייה בברזיל בתום הטורניר, לאחר שהוביל אותה ליכולת גבוהה ומרשימה אך לא הצליח לזכות עמה בגביע העולם.

לאחר הקדנציה השנייה בנבחרת שב סנטנה לאמן בליגה הברזילאית, כאשר התמנה לקדנציה שנייה באתלטיקו מיניירו. בשנת 1988 זכה עמה באליפות מינאס ז'ראיס, 18 שנים לאחר שזכה עמה באותו התואר. באותה שנה עבר לאמן את פלמנגו, עמה זכה בגביע גואנברה, וממנה המשיך לקדנציות קצרות ולא מוצלחות בפלומיננסה ובפלמיירס.

בשנת 1990 הגיע סנטנה לתחנה האחרונה, הארוכה והמוצלחת ביותר בקריירת האימון שלו, כששב לקדנציה שנייה בסאו פאולו. בניגוד לקדנציה הקצרה הראשונה 17 שנים קודם לכן, סנטנה בנה בסאו פאולו קבוצה משופעת כישרונות, בהם זטי, קאפו, ראיי ולאונרדו, שהיו מכוכבי הנבחרת במונדיאלים ב-1990 וב-1994. שיאה של ההצלחה המקומית של סאו פאולו התרחשה כבר בשנותיו הראשונות של סנטנה בקבוצה. סאו פאולו זכתה באליפות ברזיל ב-1991 ובשתי אליפויות סאו פאולו באותה השנה ובשנה שאחריה.

בשנת 1992 הוביל את סאו פאולו לזכייה ראשונה בתולדותיה בגביע ליברטדורס. סאו פאולו הייתה לקבוצה הברזילאית הראשונה שזוכה בתואר מזה קרוב לעשור, לאחר שגברה בגמר הכפול על ניואל'ס אולד בויס בסופו של דו-קרב פנדלים. הזכייה בתואר הביאה את סאו פאולו למפגש הגביע הביניבשתי מול ברצלונה של יוהאן קרויף. במשחק הפתיעה סאו פאולו לאחר שגברה 1–2 על הספרדים, וזכתה בתואר לראשונה בתולדותיה. על הישגיו באותה השנה זכה סנטנה בתואר מאמן השנה בדרום אמריקה.

שנה אחר כך הוביל סנטנה את סאו פאולו לזכייה שנייה ברצף בגביע ליברטדורס, עם ניצחון בגמר הכפול על אוניברסידד קאתוליקה מצ'ילה, שכלל ניצחון 1–5 מרשים במשחק הראשון. סאו פאולו הפתיעה פעם נוספת את אלופת אירופה, הפעם הייתה זו מילאן של פאביו קאפלו, עם ניצחון 2–3 בגביע הביניבשתי וזכייה שנייה ברציפות בתואר. באותה השנה זכתה סאו פאולו בשני תארים יבשתיים נוספים - סופרקופה סודאמריקנה (ניצחון בפנדלים על פלמנגו) ובגביע רקופה סודאמריקנה (ניצחון בפנדלים על קרוזיירו).

ב-1994 התקרבה סאו פאולו לזכייה שלישית ברציפות בליברטדורס, אך נכנעה בסיומו של גמר כפול ודו-קרב פנדלים לוולס סארספילד. באותה השנה זכתה בפעם השנייה ברציפות בגביע רקופה סודאמריקנה, עם ניצחון על בוטפוגו, וזכתה גם בגביע קונמבול עם ניצחון בגמר כפול מול פניארול. היה זה התואר האחרון בו זכה עם סאו פאולו.

בשנת 1996 נאלץ סנטנה לפרוש מאימון, לאחר שלקה בשבץ. ב-2003 נאלץ לעבור קטיעה של חלק מרגלו השמאלית, בשל איסכמיה בכף רגלו, בבית החולים בבלו הוריזונטה. סנטנה נפטר בשנת 2006, בגיל 74, כתוצאה מזיהום בבטנו. הוא נחשב בעיני רבים כממציא מחדש של הז'וגו בוניטו (בפורטוגזית: Jogo Bonito, המשחק היפה), בשל שיטותיו ההתקפיות וההתמקדות בחלק ההתקפי של המשחק, ולאחד מגדולי המאמנים הברזילאים בכל הזמנים.

תארים

תארים כשחקן

פלומיננסה

• טורניר ריו-סאו פאולו (2): 1957, 1960
• אליפות ריו דה ז'ניירו (2): 1951, 1959
• קופה ריו: 1952

תארים כמאמן

פלומיננסה

• אליפות ריו דה ז'ניירו: 1969
• גביע גואנברה: 1969

אתלטיקו מיניירו

• אליפות ברזיל: 1971
• אליפות מינאס ז'ראיס (2): 1970, 1988

גרמיו

• אליפות ריו גראנדה דו סול: 1977

אל-אהלי

• גביע אלופות המפרץ: 1985
• אליפות ערב הסעודית: 1984
• גביע המלך הסעודי: 1983

פלמנגו

• גביע גואנברה: 1989

סאו פאולו

• גביע ליברטדורס: 1992, 1993
• הגביע הביניבשתי: 1992, 1993
• אליפות ברזיל: 1991
• אליפות סאו פאולו (2): 1991, 1992
• גביע רקופה סודאמריקנה (2): 1993, 1994
• סופרקופה סודאמריקנה: 1993
• גביע קונמבול: 1994

תארים אישיים

• מאמן השנה בדרום אמריקה: 1992

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טלה סנטנה בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• מיכאל יוכין‏, האיש שהעדיף למות יפה: עשור למותו של טלה סנטנה, באתר וואלה!‏, 22 באפריל 2016
• טלה סנטנה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)