הגביע הבין-יבשתי

טורניר כדורגל
(הופנה מהדף הגביע הביניבשתי)

הגביע הבין-יבשתי (Intercontinental Cup) שהיה ידוע גם בשם הגביע האירופאי-דרום אמריקאי (European/South American Cup), והחל מ-1980 נקרא גם גביע טויוטה (Toyota Cup), היה טורניר כדורגל שהפגיש בין מועדוני כדורגל שהיו חברים באופ"א וב-CONMEBOL. הקבוצות מאירופה שהיו משתתפות היו לרוב זוכות ליגת האלופות למעט מקרים מסוימים, בהם סגניתן הייתה משתתפת. הקבוצות מדרום אמריקה היו זוכות גביע ליברטדורס. הטורניר הפגיש את שתי הזוכות הללו, לכאורה הקבוצות הטובות ביותר ביבשתן באותה השנה, תחילה לשני משחקי גומלין ואחרי 1980 למפגש יחיד, משחק שהתקיים ביבשת נייטרלית - באסיה, תחילה באצטדיון טוקיו בטוקיו ומאוחר יותר באצטדיון יוקוהמה ביוקוהמה, שניהם ביפן.

הגביע הביניבשתי
סמל התחרות משנת 1980
סמל התחרות משנת 1980
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1960
תאריך פירוק 2004
ארגון מפעיל CONMEBOL עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 1960–הווה (כ־64 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מתמודדים 2
יבשת אירופה (אופ"א)
דרום אמריקה (CONMEBOL)
זוכה אחרון/נה פורטוגלפורטוגלפורטו (2004)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הטורניר נקרא בעבר גם אליפות העולם לקבוצות עד שאליפות העולם לקבוצות נערכה לראשונה ב-2000. באליפות העולם לקבוצות משתתפות גם זוכות טורנירי הקבוצות מצפון ומרכז אמריקה, אסיה, אפריקה ואוקיאניה, כאשר אחד המקומות המשוריינים בטורניר הוא לאלופת המדינה המארחת, אך אם זוכת טורניר הקבוצות היבשתי היא מאותה מדינה כמו המארחת, אזי מצורפת קבוצה נוספת מאותה יבשת, סגניתה של הזוכה בתואר היבשתי. ב-2004 התקיים המשחק האחרון במסגרת הגביע הבין-יבשתי והחל משנת 2005 הטורניר הוחלף באליפות העולם לקבוצות (כדורגל).

היסטוריה עריכה

הקבוצות הראשונות שטענו אי-פעם לתואר "אלופת העולם" היו היברניאן, שהייתה מחזיקת הגביע הסקוטי ופרסטון נורת' אנד שהייתה זוכת גביע ה-FA במשחק שנערך ב-13 באוגוסט 1887. בעונה שלאחר מכן, וסט ברומיץ' אלביון כמחזיקת גביע ה-FA שיחקה מול רנטון הסקוטית, למרות שהמשחקים נערכו ללא שום פיקוח של שתי ההתאחדויות השונות. הקמתן של הליגה האנגלית והליגה הסקוטית כמו גם הקמת מועדוני כדורגל מחוץ לבריטניה גרמו לירדה בחשיבות המשחק הנ"ל.

הטורניר הראשוני, שהפך מאוחר יותר לגביע הבין-יבשתי, הוקם על ידי הנרי דלאוני שניסה לקבוע מיהו המועדון הטוב ביותר בעולם (הוא יצא מנוקדת הנחה כי שתי היבשות המתקדמות ביותר בכדורגל הן אירופה ודרום אמריקה, דבר שהיה נכון בשל המיעוט בקבוצות מקצועניות, בעיקר ביבשות אסיה ואפריקה).

תחילה, רק באירופה היה מפעל בין-לאומי לקבוצות מכל היבשת, (גביע אירופה) שנוסד ב-1955. מאוחר יותר, ב-1960, הוקם בדרום אמריקה טורניר דומה שנשא תחילה את השם "גביע אמריקה לאלופות" והחל מ-1965 הוחלט לקרוא לו על שם הגיבורים שהביאו לעצמאותן של מדינות דרום אמריקה, ה"ליברטדורס דה אמריקה" (Libertadores de América, משחררי אמריקה). מכאן שמו של גביע ליברטדורס שהחל להכתיר את "אלופת דרום אמריקה".

הטורניר הראשון נערך בשנת 1960 והפגיש בין הקבוצה הספרדית ריאל מדריד לפניארול מאורוגוואי. במשחק הראשון בין הקבוצות ניצחה ריאל מדריד 5-1, המשחק השני הסתיים בתיקו 0-0 וריאל מדריד הפכה לזוכה הראשונה בטורניר.

החל משנות ה-50 (ובעיקר בשנות ה-70), כישרונות רבים מדרום אמריקה נדדו מעבר לאוקיינוס האטלנטי כדי לשחק במועדונים האירופאים, שהיו לרוב גם בעלי יכולות כספיות טובות יותר. זוהי כנראה הסיבה לכך שאוהדי הכדורגל בדרום אמריקה הקדישו חשיבות רבה יותר למשחקים אלו כדי לראות את בני מדינותיהם משחקים במועדונים הגדולים באירופה.

אירוע קשה במיוחד התרחש בשנת 1969, במשחק בין מילאן לאסטודיאנטס לה פלאטה כאשר שחקנים רבים של אסטודיאנטס הורחקו במהלך המשחק בשל התפרעותם.

מספר עונות, אלופות אירופה לא השתתפו בטורניר בשל מספר שיקולים בהם שיקולים כלכליים ובמקרים אלו סגניתן השתתפה בטורניר במקומן. כמו כן, בשנים 1975 ו-1978 לא התקיים הטורניר בשל קשיים להסדרי תאריכים למשחקים. הטורניר היה תחילה תחת חסותם של מספר חברות עד שטויוטה השיגה את הבעלות על הטורניר בשנת 1980, אז גם הועברו המשחקים ליפן במקום שני משחקי גומלין במדינות שונות כפי שהיה נהוג לפני כן.

טורניר זה שוחק לאחרונה בשנת 2004, עד שהוחלף באליפות העולם לקבוצות בשנת 2005. למרות זאת, מאז דצמבר 2005, הועלו הצעות להקמת טורניר שיפגיש את זוכת הרקופה סודאמריקנה עם זוכת הסופר קאפ האירופי או את אלופת הליגה האירופית עם מחזיקת גביע סודאמריקנה, ובכך ישוחזר הגביע הביניבשתי שפעולתו הופסקה.

פורמט הטורניר עריכה

בין 1960 ל-1979 הטורניר העולמי נערך בשיטת שני משחקי גומלין, כאשר כל קבוצה אירחה במגרשה משחק אחד. עד שנת 1969 נערך הטורניר בשיטת צבירת נקודות כאשר במקרה של שוויון נקודות בין הקבוצות, ללא קשר להפרש השערים ביניהן, נפגשו השתיים למשחק שלישי על אדמה נייטרלית באחת משתי היבשות, אירופה או דרום אמריקה. שיטה זו, שהייתה נהוגה בעיקר בדרום אמריקה לא שרדה זמן רב והוחלפה בשיטת האירופאית, לפיה מתקיימים שני משחקים בלבד וההכרעה היא לפי הפרש שערי חוץ כאשר במקרה של תיקו נערך דו-קרב פנדלים.

החל משנת 1980, הטורניר הפך לטורניר של משחק יחיד, כאשר תחילה המשחקים נערכו באצטדיון טוקיו שבטוקיו, יפן, כאשר כל משחקי הגמר נערכו באצטדיון זה עד לשנת 2000. החל מ-2001, המשחק נערך באצטדיון יוקוהמה שביוקוהמה, אצטדיון בו נערך גמר מונדיאל 2002 שנערך ביפן וקוריאה הדרומית.

משחקי הגמר של הגביע בין-יבשתי עריכה

גמרים של משחק אחד עריכה

שנה זוכה תוצאה סגנית אצטדיון
2004 פורטו
פורטוגל 
(פורטוגל)
0 - 0
האר'
אונסה קלדס
קולומביה 
(קולומביה)
האצטדיון הבין-לאומי,
יוקוהמה
7-8 בפנדלים
2003 בוקה ג'וניורס
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
1 - 1
האר'
מילאן
איטליה 
(איטליה)
האצטדיון הבין-לאומי,
יוקוהמה
1-3 בפנדלים
2002 ריאל מדריד
ספרד 
(ספרד)
2 - 0 אולימפיה
פרגוואי 
(פרגוואי)
האצטדיון הבין-לאומי,
יוקוהמה
2001 באיירן מינכן
גרמניה 
(גרמניה)
1 - 0 בוקה ג'וניורס
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
2000 בוקה ג'וניורס
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
2 - 1 ריאל מדריד
ספרד 
(ספרד)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1999 מנצ'סטר יונייטד
אנגליה 
(אנגליה)
1 - 0 פלמיירס
ברזיל 
(ברזיל)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1998 ריאל מדריד
ספרד 
(ספרד)
2 - 1 ואסקו דה גאמה
ברזיל 
(ברזיל)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1997 בורוסיה דורטמונד
גרמניה 
(גרמניה)
2 - 0 קרוזיירו
ברזיל 
(ברזיל)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1996 יובנטוס
איטליה 
(איטליה)
1 - 0 ריבר פלייט
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1995 אייאקס אמסטרדם
הולנד 
(הולנד)
0 - 0
האר'
גרמיו
ברזיל 
(ברזיל)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
3-4 בפנדלים
1994 ולז סרספילד
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
2 - 0 מילאן
איטליה 
(איטליה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1993 סאו פאולו
ברזיל 
(ברזיל)
3 - 2 מילאן
איטליה 
(איטליה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
אלופת אירופה מרסיי (צר) הושעתה
בשל פרשת מכירת משחקים ופרשיית שוחד
1992 סאו פאולו
ברזיל 
(ברזיל)
2 - 1 ברצלונה
ספרד 
(ספרד)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1991 הכוכב האדום בלגרד
יוגוסלביה 
(יוגוסלביה)
3 - 0 קולו-קולו
צ'ילה 
(צ'ילה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1990 מילאן
איטליה 
(איטליה)
3 - 0 אולימפיה
פרגוואי 
(פרגוואי)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1989 מילאן
איטליה 
(איטליה)
1 - 0
האר'
אתלטיקו נסיונל
קולומביה 
(קולומביה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1988 נסיונל
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
2 - 2
האר'
פ.ס.וו. איינדהובן
הולנד 
(הולנד)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
6-7 בפנדלים
1987 פורטו
פורטוגל 
(פורטוגל)
2 - 1
האר'
פניארול
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1986 ריבר פלייט
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
1 - 0 סטיאווה בוקרשט
רומניה (1965-1989) 
(רומניה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1985 יובנטוס
איטליה 
(איטליה)
2 - 2
האר'
ארחנטינוס ג'וניורס
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
2-4 בפנדלים
1984 אינדפנדיינטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
1 - 0 ליברפול
אנגליה 
(אנגליה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1983 גרמיו
ברזיל 
(ברזיל)
2 - 1
האר'
המבורג
גרמניה 
(מערב גרמניה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1982 פניארול
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
2 - 0 אסטון וילה
אנגליה 
(אנגליה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1981 פלאמנגו
ברזיל 
(ברזיל)
3 - 0 ליברפול
אנגליה 
(אנגליה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו
1980 נסיונל
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
1 - 0 נוטינגהאם פורסט
אנגליה 
(אנגליה)
האצטדיון הלאומי,
טוקיו

גמרים של שני משחקים עריכה

שנה מארחת תוצאה אורחת אצטדיון
1979 מאלמה
שוודיה 
(שוודיה)
0 - 1 אולימפיה
פרגוואי 
(פרגוואי)
אצטדיון מאלמה,
מאלמה
אולימפיה
פרגוואי 
(פרגוואי)
2 - 1 מאלמה
שוודיה 
(שוודיה)
אצטדיון דפנסורס דל צ'אקו,
אסונסיון
אולימפיה ניצחה 3-1 במצטבר
הערה: אלופת אירופה נוטינגהאם פורסט (אנגליה) פרשה מהטורניר
1978 לא נערך
ליברפול בוקה ג'וניורס
אנגליה  vs ארגנטינה 
(אנגליה) (ארגנטינה)
ליברפול פרשה מהטורניר בשל אי-הסכמה על מועדי המשחקים
1977 בוקה ג'וניורס
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
2 - 2 בורוסיה מנשנגלדבך
גרמניה 
(מערב גרמניה)
הבומבוניירה,
בואנוס איירס
בורוסיה מנשנגלדבך
גרמניה 
(מערב גרמניה)
0 - 3 בוקה ג'וניורס
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
ווילדפארק,
קארלסרוהה
בוקה ג'וניורס ניצחה 5-2 במצטבר
הערה: אלופת אירופה ליברפול (אנגליה) פרשה מהטורניר
1976 באיירן מינכן
גרמניה 
(מערב גרמניה)
2 - 0 קרוזיירו
ברזיל 
(ברזיל)
האצטדיון האולימפי,
מינכן
קרוזיירו
ברזיל 
(ברזיל)
0 - 0 באיירן מינכן
גרמניה 
(מערב גרמניה)
מינייראו,
בלו הוריזונטה
באיירן מינכן ניצחה 2-0 במצטבר
1975 לא נערך
באיירן מינכן אינדפנדיינטה
גרמניה  vs ארגנטינה 
(מערב גרמניה) (ארגנטינה)
שתי הקבוצות לא הצליחו להגיע להסכמה על תאריכי המשחקים
1974 אינדפנדיינטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
1 - 0 אתלטיקו מדריד
ספרד (1945-1977) 
(ספרד)
אצטדיון לה דובלה ויסרה,
אבז'אנדה
אתלטיקו מדריד
ספרד (1945-1977) 
(ספרד)
2 - 0 אינדפנדיינטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
אצטדיון ויסנטה קלדרון,
מדריד
אתלטיקו מדריד ניצחה 2-1 במצטבר
הערה: אלופת אירופה באיירן מינכן (מערב גרמניה) פרשה מהטורניר
1973 יובנטוס
איטליה 
(איטליה)
0 - 1 אינדפנדיינטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
סטאדיו אולימפיקו,
רומא
שוחק משחק אחד בלבד
הערה: אלופת אירופה אייאקס אמסטרדם (הולנד) פרשה מהטורניר
1972 אינדפנדיינטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
1 - 1 אייאקס אמסטרדם
הולנד 
(הולנד)
אצטדיון לה דובלה ויסרה,
אבז'אנדה
אייאקס אמסטרדם
הולנד 
(הולנד)
3 - 0 אינדפנדיינטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
האצטדיון האולימפי,
אמסטרדם
אייאקס ניצחה 4-1 במצטבר
1971 פנאתינאיקוס
יוון 1828 
(יוון)
1 - 1 נסיונל
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
קאראיסקאקי,
אתונה
נסיונל
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
2 - 1 פנאתינאיקוס
יוון 1828 
(יוון)
אצטדיון סנטנאריו,
מונטווידאו
נסיונל ניצחה 3-2 במצטבר
הערה: אלופת אירופה אייאקס אמסטרדם (הולנד) פרשה מהטורניר
1970 אסטודיאנטס לה פלאטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
2 - 2 פיינורד
הולנד 
(הולנד)
הבומבוניירה,
בואנוס איירס
פיינורד
הולנד 
(הולנד)
1 - 0 אסטודיאנטס לה פלאטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
דה קויפ,
רוטרדם
פיינורד ניצחה 3-2 במצטבר
1969 מילאן
איטליה 
(איטליה)
3 - 0 אסטודיאנטס לה פלאטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
סן סירו,
מילאנו
אסטודיאנטס לה פלאטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
2 - 1 מילאן
איטליה 
(איטליה)
הבומבוניירה,
בואנוס איירס
מילאן ניצחה 4-2 במצטבר
1968 אסטודיאנטס לה פלאטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
1 - 0 מנצ'סטר יונייטד
אנגליה 
(אנגליה)
הבומבוניירה,
בואנוס איירס
מנצ'סטר יונייטד
אנגליה 
(אנגליה)
1 - 1 אסטודיאנטס לה פלאטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
אולד טראפורד,
מנצ'סטר
אסטודיאנטס לה פלאטה ניצחה עם 3 נקודות
1967 סלטיק
סקוטלנד 
(סקוטלנד)
1 - 0 ראסינג קלוב
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
האמפדן פארק,
גלאזגו
ראסינג קלוב
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
2 - 1 סלטיק
סקוטלנד 
(סקוטלנד)
אל סילינדרו,
אבז'אנדה
ראסינג קלוב
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
1 - 0 סלטיק
סקוטלנד 
(סקוטלנד)
אצטדיון סנטנאריו,
מונטווידאו
שתי הקבוצות סיימו בתיקו 2 נקודות לכל אחת
ראסינג קלוב ניצחה במשחק ההכרעה הנוסף
1966 פניארול
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
2 - 0 ריאל מדריד
ספרד (1945-1977) 
(ספרד)
אצטדיון סנטנאריו,
מונטווידאו
ריאל מדריד
ספרד (1945-1977) 
(ספרד)
0 - 2 פניארול
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
אצטדיון סנטיאגו ברנבאו,
מדריד
פניארול ניצחה עם 4 נקודות
1965 אינטר מילאנו
איטליה 
(איטליה)
3 - 0 אינדפנדיינטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
גיספה מאזה,
מילאנו
אינדפנדיינטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
0 - 0 אינטר מילאנו
איטליה 
(איטליה)
אצטדיון לה דובלה ויסרה,
אבז'אנדה
אינטר מילאנו ניצחה עם 3 נקודות
1964 אינדפנדיינטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
1 - 0 אינטר מילאנו
איטליה 
(איטליה)
אצטדיון לה דובלה ויסרה,
אבז'אנדה
אינטר מילאנו
איטליה 
(איטליה)
2 - 0 אינדפנדיינטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
גיספה מאזה,
מילאנו
אינטר מילאנו
איטליה 
(איטליה)
1 - 0
האר'
אינדפנדיינטה
ארגנטינה 
(ארגנטינה)
אצטדיון סנטיאגו ברנבאו,
מדריד
שתי הקבוצות השיגו 2 נקודות
אינטר מילאנו זכתה במשחק ההכרעה
1963 מילאן
איטליה 
(איטליה)
4 - 2 סנטוס
ברזיל 
(ברזיל)
סן סירו,
מילאנו
סנטוס
ברזיל 
(ברזיל)
4 - 2 מילאן
איטליה 
(איטליה)
מראקנה,
ריו דה ז'ניירו
סנטוס
ברזיל 
(ברזיל)
1 - 0 מילאן
איטליה 
(איטליה)
מראקנה,
ריו דה ז'ניירו
שתי הקבוצות השיגו 2 נקודות
סנטוס ניצחה במשחק ההכרעה
1962 סנטוס
ברזיל 
(ברזיל)
3 - 2 בנפיקה ליסבון
פורטוגל 
(פורטוגל)
מראקנה,
ריו דה ז'ניירו
בנפיקה ליסבון
פורטוגל 
(פורטוגל)
2 - 5 סנטוס
ברזיל 
(ברזיל)
אצטדיון האור,
ליסבון
סנטוס ניצחה עם 4 נקודות
1961 בנפיקה ליסבון
פורטוגל 
(פורטוגל)
1 - 0 פניארול
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
אצטדיון האור,
ליסבון
פניארול
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
5 - 0 בנפיקה ליסבון
פורטוגל 
(פורטוגל)
אצטדיון סנטנאריו,
מונטווידאו
פניארול
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
2 - 1 בנפיקה ליסבון
פורטוגל 
(פורטוגל)
אצטדיון סנטנאריו,
מונטווידאו
שתי הקבוצות השיגו 2 נקודות
פניארול ניצחה במשחק ההכרעה
1960 פניארול
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
0 - 0 ריאל מדריד
ספרד (1945-1977) 
(ספרד)
אצטדיון סנטנאריו,
מונטווידאו
ריאל מדריד
ספרד (1945-1977) 
(ספרד)
5 - 1 פניארול
אורוגוואי 
(אורוגוואי)
אצטדיון סנטיאגו ברנבאו,
מדריד
ריאל מדריד ניצחה עם 3 נקודות

סטטיסטיקה כללית עריכה

לפי קבוצה עריכה

קבוצה גביעים שנים
איטליה  מילאן 3 (1969, 1989, 1990)
ארגנטינה  בוקה ג'וניורס 3 (1977, 2000, 2003)
אורוגוואי  נסיונל 3 (1971, 1980, 1988)
אורוגוואי  פניארול 3 (1961, 1966, 1982)
ספרד  ריאל מדריד 3 (1960, 1998, 2002)
ברזיל  סאו פאולו 2 (1992, 1993)
הולנד  אייאקס אמסטרדם 2 (1972, 1995)
גרמניה  באיירן מינכן 2 (1976, 2001)
ארגנטינה  אינדפנדיינטה 2 (1973, 1984)
איטליה  אינטר מילאנו 2 (1964, 1965)
איטליה  יובנטוס 2 (1985, 1996)
פורטוגל  פורטו 2 (1987, 2004)
ברזיל  סנטוס 2 (1962, 1963)
ספרד  אתלטיקו מדריד 1 (1974)
גרמניה  בורוסיה דורטמונד 1 (1997)
ארגנטינה  אסטודיאנטס לה פלאטה 1 (1968)
הולנד  פיינורד 1 (1970)
ברזיל  פלאמנגו 1 (1981)
ברזיל  גרמיו 1 (1983)
אנגליה  מנצ'סטר יונייטד 1 (1999)
פרגוואי  אולימפיה 1 (1979)
ארגנטינה  ראסינג קלוב 1 (1967)
יוגוסלביה  הכוכב האדום בלגרד 1 (1991)
ארגנטינה  ריבר פלייט 1 (1986)
ארגנטינה  ולז סרספילד 1 (1994)

לפי מדינה עריכה

מדינה קבוצות גביעים שנים
ארגנטינה  ארגנטינה 6 9 (1967, 1968, 1973, 1977, 1984, 1986, 1994, 2000, 2003)
איטליה  איטליה 3 7 (1964, 1965, 1969, 1985, 1989, 1990, 1996)
ברזיל  ברזיל 4 6 (1962, 1963, 1981, 1983, 1992, 1993)
אורוגוואי  אורוגוואי 2 6 (1961, 1966, 1971, 1980, 1982, 1988)
ספרד  ספרד 2 4 (1960, 1974, 1998, 2002)
גרמניה  גרמניה 2 3 (1976, 1997, 2001)
הולנד  הולנד 2 3 (1970, 1972, 1995)
פורטוגל  פורטוגל 1 2 (1987, 2004)
פרגוואי  פרגוואי 1 1 (1979)
אנגליה  אנגליה 1 1 (1999)
יוגוסלביה  יוגוסלביה 1 1 (1991)

לפי יבשת עריכה

יבשת קבוצות מדינות גביעים
דרום אמריקה 13 4 22
אירופה 12 7 21

מאמנים עריכה

קרלוס ביאנצ'י זכה בשלושה גביעים כמאמן: פעם אחת עם ולז סרספילד ב-1994, ו-2 פעמים עם בוקה ג'וניורס ב-2000 ו-2003.

לואיס קוביז'ה וחואן מוחיקה, 2 האורוגוואיים זכו בתואר הן כשחקנים והן כמאמנים:

קבוצה - שחקנים עריכה

איש הטורניר עריכה

שנה שחקן מועדון
2004 פורטוגל  מאניש פורטוגל  פורטו
2003 ארגנטינה  מטיאס דונט ארגנטינה  בוקה ג'וניורס
2002 ברזיל  רונאלדו ספרד  ריאל מדריד
2001 גאנה  סמואל קופור גרמניה  באיירן מינכן
2000 ארגנטינה  מרטין פאלרמו ארגנטינה  בוקה ג'וניורס
1999 ויילס  ראיין גיגס אנגליה  מנצ'סטר יונייטד
1998 ספרד  ראול ספרד  ריאל מדריד
1997 גרמניה  אנדראס מולר גרמניה  בורוסיה דורטמונד
1996 איטליה  אלסנדרו דל פיירו איטליה  יובנטוס
1995 הולנד  דני בלינד הולנד  אייאקס אמסטרדם
1994 ארגנטינה  עומר אסאד ארגנטינה  ולז סרספילד
1993 ברזיל  קרזו ברזיל  סאו פאולו
1992 ברזיל  ראיי ברזיל  סאו פאולו
1991 יוגוסלביה  ולדימיר יוגוביץ' יוגוסלביה  הכוכב האדום בלגרד
1990 הולנד  פרנק רייקארד איטליה  מילאן
1989 איטליה  אלבריגו אבאני איטליה  מילאן
1988 אורוגוואי  סנטיאגו אוסטולסה אורוגוואי  נסיונל
1987 אלג'יריה  רבאח מאג'ר פורטוגל  פורטו
1986 אורוגוואי  אנטוניו אלסאמנדי ארגנטינה  ריבר פלייט
1985 צרפת  מישל פלאטיני איטליה  יובנטוס
1984 ארגנטינה  חוסה פרקודאני ארגנטינה  אינדפנדיינטה
1983 ברזיל  רנאטו גאוצ'ו ברזיל  גרמיו
1982 ברזיל  ג'איר אורוגוואי  פניארול
1981 ברזיל  זיקו ברזיל  פלאמנגו
1980 אורוגוואי  ולדמר ויקטורינו אורוגוואי  נסיונל

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הגביע הבין-יבשתי בוויקישיתוף