נבחרת ארגנטינה בכדורגל
נבחרת ארגנטינה בכדורגל לגברים מייצגת את ארגנטינה מאז 1901. נבחרת הכדורגל מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. נבחרת ארגנטינה, המכונה "אלביסלסטה" (לבן ותכלת) כצבעי תלבושתה, נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות בעולם, ולזכותה שתי זכיות בגביע העולם - ב-1978 וב-1986, 14 זכיות בקופה אמריקה ושתי זכיות במדליית הזהב האולימפית.
מידע כללי | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
כינוי | "לה אלביסלסטה" (הלבן ותכול השמיים) | ||||||||
התאחדות | התאחדות הכדורגל הארגנטינאית | ||||||||
השתייכות | CONMEBOL | ||||||||
דירוג פיפ"א (10 בדצמבר 2020) |
7 ![]() | ||||||||
- ניקוד פיפ"א | 1,642 | ||||||||
- דירוג שיא | 1 (נמדד במרץ 2007) | ||||||||
- דירוג שפל | 24 (נמדד באוגוסט 1996) | ||||||||
מאמן | ליונל סקאלוני | ||||||||
קפטן | ליונל מסי | ||||||||
מירב השערים | ליונל מסי (71) | ||||||||
מירב ההופעות | חאבייר מסצ'ראנו (147) | ||||||||
אצטדיון ביתי | המונומנטל | ||||||||
| |||||||||
האתר הרשמי | |||||||||
משחקים היסטוריים | |||||||||
משחק בינלאומי ראשון | |||||||||
![]() ![]() (מונטווידאו, אורוגוואי; 16 במאי 1901) | |||||||||
הניצחון הכי גדול | |||||||||
![]() ![]() מונטווידאו, אורוגוואי; 22 בינואר 1942 | |||||||||
ההפסד הכי גדול | |||||||||
![]() ![]() היינסבורג, שוודיה; 15 ביוני 1958 ![]() ![]() גואיקיל, אקוודור; 16 בדצמבר 1959 ![]() ![]() בואנוס איירס, ארגנטינה; 5 בספטמבר 1993 ![]() ![]() לה פאס, בוליביה; 1 באפריל 2009 ![]() ![]() מדריד, ספרד; 27 במרץ 2018 | |||||||||
גביע העולם בכדורגל | |||||||||
הופעות | 17 (הראשונה ב-1930) | ||||||||
ההישג הטוב | מקום ראשון (פעמיים) 1978 ו-1986 | ||||||||
קופה אמריקה | |||||||||
הופעות | 42 (הראשונה ב-1916) | ||||||||
ההישג הטוב | מקום ראשון (14 פעמים) |
הדירוג הנוכחי של נבחרת ארגנטינה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-7 בעולם, נכון ל-10 בדצמבר 2020 - ללא שינוי לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 1 נמדד לראשונה[2] במרץ 2007, והדירוג הנמוך ביותר 24 נמדד לראשונה[2] באוגוסט 1996. נבחרת ארגנטינה הייתה בראש הדירוג העולמי של פיפ"א לראשונה במרץ 2007 למשך חודש, ובפעם השנייה למשך עשרה חודשים בין אוקטובר 2007 לבין יולי 2008.
מלך שערי הנבחרת הוא ליונל מסי, ושיאן ההופעות הוא חבייר מסצ'ראנו.
היסטוריהעריכה
נבחרת ארגנטינה היא אחת הנבחרות הוותיקות בעולם. התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הוקמה כבר ב-21 בפברואר 1893. ההתאחדות הארגנטינאית היא הוותיקה מבין ההתאחדויות בדרום אמריקה ואחת הוותיקות בעולם.
השנים הראשונותעריכה
ארגנטינה הופיעה לראשונה בגמר המונדיאל הראשון ב-1930, שבו הפסידה לנבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:2, אחרי שכבר הוליכה 1:2 במחצית. שחקנה אז, גיז'רמו סטאבילה, סיים כמלך שערי הטורניר עם 8 שערים.
באותן שנים נחשבו ארגנטינה ואורוגוואי לנבחרות הטובות בעולם. השתיים גם נפגשו בגמר אולימפיאדת אמסטרדם, שגם בו ניצחה אורוגוואי.
ארגנטינה השתתפה גם במונדיאל 1934 שנערך באיטליה, אך הודחה מהמשחקים אחרי שהפסידה 3:2 לשוודיה.
לאחר מכן באה תקופה שחורה עבור הנבחרת, שנמשכה קרוב ל-30 שנה. החונטה הצבאית ששלטה במדינה במהלך התקופה השתמשה בנבחרת ככלי פוליטי, ואף לא איפשרה לנבחרת להשתתף במונדיאלים שנערכו ב 1938, ב-1950 וב-1954, אף על פי שנבחרתה נחשבה לאחת הטובות בעולם. ארגנטינה שבה והשתתפה בגביע העולם רק ב-1958.
ארגנטינה זכתה במהלך אותן שנים בלא פחות מ-8 גביעי קופה אמריקה (ארגנטינה זכתה ב-12 גביעי קופה אמריקה עד שנת 1959 וסיימה כסגנית 9 פעמים).
מונדיאל 1966 - תחילת היריבות עם נבחרת אנגליה בכדורגלעריכה
המונדיאל שנערך באנגליה ב-1966 נכנס להיסטוריה בגלל משחק רבע הגמר של ארגנטינה מול אנגליה, שהחל את היריבות בין שתי הנבחרות. השופט הגרמני הרחיק את אנטוניו ראטין, קפטן נבחרת ארגנטינה, בטענה שראטין קילל אותו. השופט הגרמני שלא דיבר ספרדית נימק את החלטתו שהתרשם שמדובר בדברי נאצה "לפי הטון ולפי מבטו של השחקן". לאחר ההרחקה סירב ראטין להתפנות מהמגרש והתרצה רק לאחר שכנועים מרובים. מאמן אנגליה, אלף ראמזי, אסר על שחקניו ללחוץ את ידי הארגנטינאיים בתום המשחק וכינה אותם "חיות" בטענה שהם שיחקו בצורה ברוטלית.
הארגנטינאים, שהגיעו למונדיאל אחרי שזכו שנתיים קודם לכן בגביע בהשתתפות נבחרות ברזיל, אנגליה ופורטוגל, טענו לקיפוח מצידם של האירופאיים לאורך הטורניר.
1978 - 1993 - עידן הזהבעריכה
ב-1978 אירחה ארגנטינה את המונדיאל, וניצלה את הביתיות כדי לזכות בגביע בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה את הולנד במשחק הגמר בתוצאה 3:1. השחקן המצטיין בנבחרת היה מריו קמפס, שכבש 6 שערים והוכתר למלך השערים בטורניר.
החונטה הצבאית ניצלה את הטורניר גם למטרות פוליטיות והציגה תמונה מעוותת של מצב אזרחי ארגנטינה באותן שנים.
מהסגל למונדיאל הודח ברגע האחרון דייגו ארמנדו מראדונה על ידי המאמן ססאר לואיס מנוטי בשל גילו הצעיר. כעבור שנה הוליך מראדונה את נבחרת ארגנטינה הצעירה לזכייה ראשונה במונדיאל הנוער, ובכך ביסס את מעמדו כאחד השחקנים החשובים של ארגנטינה.
במונדיאל 1982 שנערך בספרד היו נשואות העיניים למראדונה, אך ארגנטינה איכזבה והודחה על ידי ברזיל במשחק שבו הורחק מראדונה בשל פגיעה ללא כדור בשחקן יריב.
ב-1986 זכתה ארגנטינה בתואר בפעם השנייה. היא ניצחה במשחק הגמר את מערב גרמניה בתוצאה 3:2 לאחר שער ניצחון של חורחה בורוצ'גה. את ארגנטינה הנהיג דייגו ארמנדו מרדונה, שכבש חמישה שערים במהלך הטורניר. בעיקר זכורים שני השערים שכבש מול אנגליה במשחק רבע הגמר: את השער הראשון כבש מראדונה בעזרת ידו, בשער שמכונה "יד האלוהים". את השער השני כבש מרדונה לאחר שכידרר לאורך חצי המגרש של האנגלים, תוך שהוא עובר בדרך כמה שחקני הגנה אנגלים בדרך לכיבוש השער.
המשחק עצמו קיבל משמעות רבה הן בגלל היריבות הספורטיבית בין שתי המדינות שהחלה עוד מ-1966 והן בגלל המחלוקת בין שתי המדינות לגבי איי פוקלנד (איי מלבינס), מחלוקת שהביאה למלחמה בין שתי המדינות ב-1982.
ב-1990 הופיעה ארגנטינה בפעם הרביעית במשחק הגמר, אך הפעם הפסידה לגרמניה המערבית בתוצאה 1:0. ארגנטינה הציגה נבחרת בינונית באותה מונדיאל והצליחה להגיע לגמר בעיקר בזכותו של דייגו מראדונה. מראדונה שיחק בטורניר למרות פציעה ופרץ בבכי לאחר ההפסד בגמר.
ארגנטינה זכתה ב-1991 וב-1993 בשני טורנירי הקופה אמריקה שנערכו וב-1992 היא זכתה בגביע הקונפדרציות הראשון, שנערך בערב הסעודית, ובגביע ארטמיו פרנקי ב-1993. היו אלו הטורנירים האחרונים שבהם זכתה ארגנטינה.
1993 ועד היוםעריכה
בחמשת המונדיאלים הבאים (1994, 1998, 2002, 2006 ו-2010) איכזבה נבחרת ארגנטינה ולא הצליחה להגיע מעבר לשלב רבע הגמר, כאשר לשיא השפל הגיעה במונדיאל 2002 שבו הודחה כבר בשלב הראשון. ארגנטינה הגיעה למונדיאל כפייבוריטית הגדולה לזכייה בגביע, נבחרתו של מרסלו ביילסה נחשבה לטובה בעולם באותם ימים, אך לרוע מזלה היא הוגרלה ב"בית המוות" יחד עם אנגליה, שוודיה וניגריה. ארגנטינה הצליחה לנצח את ניגריה במשחק הראשון משער של גבריאל בטיסטוטה, אך נחלה הפסד במשחק השני מול אנגליה משער בבעיטת עונשין של דייוויד בקהאם. עבור בקהאם היה מדובר בנקמה על הרחקתו במשחק שמינית הגמר מול ארגנטינה במונדיאל 1998. ארגנטינה התייצבה למשחק השלישי מול שוודיה בידיעה שרק ניצחון יעלה אותה. ארגנטינה שלטה לאורך כל המשחק אך לא יכלה לנצח וסיימה בתיקו 1–1 והארגנטינאים שקיוו לרגע של נחת שישכיח את הבעיות הקשות שפקדו את המדינה.
בנוסף, ארגנטינה הפסידה במשחקי הגמר של הקופה אמריקה לברזיל ב-2004 וב-2007, אף על פי שהגיעה למשחקים כפייבוריטית. היא גם הפסידה בשני גמרי גביע הקונפדרציות (ב-1995 לדנמרק וב-2005 לברזיל) ובגמר אולימפיאדת אטלנטה (1996) לניגריה. ב-2011 ארחה ארגנטינה את משחקי הקופה אמריקה, והודחה בשלב רבע הגמר על ידי נבחרת אורוגוואי.
במונדיאל 2014 הגיעה ארגנטינה לשלב הגמר, שם הפסידה 0–1 בדקה ה-112 לנבחרת גרמניה לאחר הארכה של המשחק .
בקופה אמריקה 2015 שנערך בצ'ילה, הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0-0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 1–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל.
בקופה אמריקה 2016 שהתקיימה לציון 100 שנה להקמת המפעל בארצות הברית הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0–0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 2–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל. לאחר משחק הגמר ליונל מסי הודיע שהוא פורש מהנבחרת, אך לקראת קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 מסי חזר לנבחרת.
לאחר הפסדה של ארגנטינה בגמר, מאמן הנבחרת חרארדו מרטינו התפטר ובמקומו מונה אדגרדו באוסה. ב-11 באפריל 2017 באוסה פוטר מנבחרת ארגנטינה לאחר יכולת רעה שהנבחרת הציגה במוקדמות מונדיאל 2018. ב־2 ביוני 2017 מאמנה של סביליה חורחה סמפאולי מונה למאמן הנבחרת. נבחרת ארגנטינה הציגה יכולת מאכזבת גם בהמשך המוקדמות והציגה משחק התקפי רע אשר לא תיאם את הציפיות מהנבחרת. לקראת המחזור האחרון בקמפיין ארגנטינה הייתה במקום השישי שמשאיר אותה מחוץ למונדיאל, אך ארגנטינה עמדה בציפיות וניצחה 3–1 את אקודור בקיטו דבר שהקנה לה מקום במונדיאל 2018, שבו הודחה בשמינית גמר נגד צרפת, שבסופו של דבר זכתה במונדיאל. לאחר קמפיין כושל במונדיאל 2018, ב-16 ביולי 2018, פוטר המאמן חורחה סמפאולי מהנבחרת.
שונותעריכה
ארגנטינה זכתה 14 פעמים בטורניר הקופה אמריקה, פעם אחת פחות משיאנית הזכיות אורוגוואי. כמו כן, זכתה ארגנטינה בגביע הקונפדרציות בשנת 1992.
מאז 1993 ארגנטינה לא זכתה בתואר חשוב בכדורגל העולמי, למעט שתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). באולימפיאדה באתונה השיגה ארגנטינה דאבל ייחודי כאשר זכתה במדליות זהב בכדורגל ובכדורסל לגברים.
נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי מחזיקות בשיא המשחקים בין שתי נבחרות, לאחר ששיחקו זו מול זו 161 משחקים. המשחק הראשון בין שתי הנבחרות התקיים ב-1906, והיה המשחק הבינלאומי הראשון בין שתי נבחרות כדורגל שמחוץ לבריטניה (אף על פי שנבחרות קנדה וארצות הברית שיחקו ביניהן ב-1885 ו-1886, אך משחקים אלו אינם נחשבים למשחקים רשמיים).
גביע העולם בכדורגלעריכה
שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1930 | מקום שני | 5 | 4 | 0 | 1 | 18 | 9 |
1934 | סיבוב ראשון | 1 | 0 | 0 | 1 | 2 | 3 |
1938 | פרשה | ||||||
1950 | |||||||
1954 | |||||||
1958 | סיבוב ראשון | 3 | 1 | 0 | 2 | 5 | 10 |
1962 | סיבוב ראשון | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 3 |
1966 | רבע גמר | 4 | 2 | 1 | 1 | 4 | 2 |
1970 | לא העפילה | ||||||
1974 | סיבוב שני (רבע גמר) | 6 | 1 | 2 | 3 | 9 | 12 |
1978 | מקום ראשון | 7 | 5 | 1 | 1 | 15 | 4 |
1982 | סיבוב שני (רבע גמר) | 5 | 2 | 0 | 3 | 8 | 7 |
1986 | מקום ראשון | 7 | 6 | 1 | 0 | 14 | 5 |
1990 | מקום שני | 7 | 2 | 3 | 2 | 5 | 4 |
1994 | שמינית גמר | 4 | 2 | 0 | 2 | 8 | 6 |
1998 | רבע גמר | 5 | 3 | 1 | 1 | 10 | 4 |
2002 | סיבוב ראשון | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 2 |
2006 | רבע גמר | 5 | 3 | 2 | 0 | 11 | 3 |
2010 | רבע גמר | 5 | 4 | 0 | 1 | 10 | 6 |
2014 | מקום שני | 7 | 5 | 1 | 1 | 8 | 4 |
2018 | שמינית גמר | 4 | 1 | 1 | 2 | 6 | 9 |
סה"כ | 17/21 | 81 | 43 | 15 | 23 | 137 | 93 |
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה
קופה אמריקהעריכה
שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1916 | מקום שני | 3 | 1 | 2 | 0 | 7 | 2 |
1917 | מקום שני | 3 | 2 | 0 | 1 | 5 | 3 |
1919 | מקום שלישי | 3 | 1 | 0 | 2 | 7 | 7 |
1920 | מקום שני | 3 | 1 | 2 | 0 | 4 | 2 |
1921 | מקום ראשון | 3 | 3 | 0 | 0 | 5 | 0 |
1922 | מקום רביעי | 4 | 2 | 0 | 2 | 6 | 3 |
1923 | מקום שני | 3 | 2 | 0 | 1 | 6 | 6 |
1924 | מקום שני | 3 | 1 | 2 | 0 | 2 | 0 |
1925 | מקום ראשון | 4 | 3 | 1 | 0 | 11 | 4 |
1926 | מקום שני | 4 | 2 | 1 | 1 | 14 | 3 |
1927 | מקום ראשון | 3 | 3 | 0 | 0 | 15 | 4 |
1929 | מקום ראשון | 3 | 3 | 0 | 0 | 9 | 1 |
1935 | מקום שני | 3 | 2 | 0 | 1 | 8 | 5 |
1937 | מקום ראשון | 6 | 5 | 0 | 1 | 14 | 5 |
1939 | פרשה | ||||||
1941 | מקום ראשון | 4 | 4 | 0 | 0 | 10 | 2 |
1942 | מקום שני | 6 | 4 | 1 | 1 | 21 | 6 |
1945 | מקום ראשון | 6 | 5 | 1 | 0 | 22 | 5 |
1946 | מקום ראשון | 5 | 5 | 0 | 0 | 17 | 3 |
1947 | מקום ראשון | 7 | 6 | 1 | 0 | 28 | 4 |
1949 | פרשה | ||||||
1953 | |||||||
1955 | מקום ראשון | 5 | 4 | 1 | 0 | 18 | 6 |
1956 | מקום שלישי | 5 | 3 | 0 | 2 | 5 | 3 |
1957 | מקום ראשון | 6 | 5 | 0 | 1 | 25 | 6 |
1959 | מקום ראשון | 6 | 5 | 1 | 0 | 19 | 5 |
1959 | מקום שני | 4 | 2 | 1 | 1 | 9 | 9 |
1963 | מקום שלישי | 6 | 3 | 1 | 2 | 15 | 10 |
1967 | מקום שני | 5 | 4 | 0 | 1 | 12 | 3 |
1975 | סיבוב ראשון | 4 | 2 | 0 | 2 | 17 | 4 |
1979 | סיבוב ראשון | 4 | 1 | 1 | 2 | 7 | 6 |
1983 | סיבוב ראשון | 4 | 1 | 3 | 0 | 5 | 4 |
1987 | מקום רביעי | 4 | 1 | 1 | 2 | 5 | 4 |
1989 | מקום שלישי | 7 | 2 | 3 | 2 | 2 | 4 |
1991 | מקום ראשון | 7 | 6 | 1 | 0 | 16 | 6 |
1993 | מקום ראשון | 6 | 2 | 4 | 0 | 6 | 4 |
1995 | רבע גמר | 4 | 2 | 1 | 1 | 8 | 6 |
1997 | רבע גמר | 4 | 1 | 2 | 1 | 4 | 3 |
1999 | רבע גמר | 4 | 2 | 0 | 2 | 6 | 6 |
2001 | פרשה | ||||||
2004 | מקום שני | 6 | 4 | 1 | 1 | 16 | 6 |
2007 | מקום שני | 6 | 5 | 0 | 1 | 16 | 6 |
2011 | רבע גמר | 4 | 1 | 3 | 0 | 5 | 2 |
2015 | מקום שני | 6 | 3 | 3 | 0 | 10 | 3 |
2016 | מקום שני | 6 | 5 | 1 | 0 | 18 | 2 |
2019 | מקום שלישי | 6 | 3 | 1 | 2 | 7 | 6 |
2020 | העפילה | ||||||
סה"כ | 42/46 | 195 | 122 | 40 | 33 | 462 | 179 |
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה
גביע הקונפדרציותעריכה
שנה | השתתפה בתור | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1992 | זוכת קופה אמריקה 1991 | מקום ראשון | 2 | 2 | 0 | 0 | 7 | 1 |
1995 | זוכת קופה אמריקה 1993 | מקום שני | 3 | 1 | 1 | 1 | 5 | 3 |
1997 | לא העפילה | |||||||
1999 | ||||||||
2001 | ||||||||
2003 | ||||||||
2005 | סגנית קופה אמריקה 2004 | מקום שני | 5 | 2 | 2 | 1 | 10 | 10 |
2009 | לא העפילה | |||||||
2013 | ||||||||
2017 | ||||||||
סה"כ | 3/10 | 10 | 5 | 3 | 2 | 22 | 14 |
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה
הנבחרות הצעירות של ארגנטינהעריכה
הנבחרת עד גיל 17עריכה
- ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 17
הנבחרת עד גיל 17 של ארגנטינה זכתה פעמיים באליפות דרום אמריקה עד גיל 17 (1985, 2003). היא סיימה כסגנית 4 פעמים (1988, 1995, 1997, 2001) ובמקום השלישי פעמיים (1991, 1993). היא מעולם לא זכתה בגביע העולם עד גיל 17, מיקום השיא שלה בקטגוריית גילאים זו הוא המקום השלישי (1991, 1995, 2003).
הנבחרת עד גיל 20עריכה
- ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 20
הנבחרת עד גיל 20 היא גאוות ההתאחדות הארגנטינאית. ארגנטינה מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 עם 6 זכיות (1979, 1995, 1997, 2001, 2005, 2007). היא סיימה כסגנית פעם אחת (1983) ורביעית גם כן פעם אחת (2003). ארגנטינה זכתה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20 5 פעמים (1967, 1997, 1999, 2003, 2015) וסיימה כסגנית 7 פעמים (1958, 1979, 1983, 1991, 1995, 2001, 2007). בין השחקנים שזכו בתואר ב-2005 ניתן למצוא את ליונל מסי, סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו, אוסקר אוסטארי, פבלו זבאלטה, גבריאל פאלטה, נרי קרדוסו, לוקאס ביגליה, ואזקיל גאראי.
הנבחרת האולימפיתעריכה
ארגנטינה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). בנוסף, היא זכתה במדליית הכסף פעמיים (באולימפיאדת אמסטרדם 1928 ובאולימפיאדת אטלנטה 1996).
סטטיסטיקהעריכה
השחקנים עם מספר ההופעות הרב ביותרעריכה
נכון ל-18 בנובמבר 2020. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.[3]
# | שם | שנים | מספר הופעות | מספר שערים |
---|---|---|---|---|
1 | חאבייר מסצ'ראנו | 2003–2018 | 147 | 3 |
2 | חבייר זאנטי | 1994–2011 | 143 | 5 |
3 | ליונל מסי | 2005– | 142 | 71 |
4 | רוברטו אז'אלה | 1994–2007 | 114 | 7 |
5 | אנחל די מריה | 2008– | 104 | 20 |
6 | דייגו סימאונה | 1988–2002 | 103 | 11 |
7 | אוסקר רוג'רי | 1983–1994 | 97 | 7 |
סרחיו אגוארו | 2006– | 97 | 41 | |
9 | סרחיו רומרו | 2009– | 96 | 0 |
10 | דייגו מראדונה | 1977–1994 | 91 | 34 |
השחקנים עם מספר השערים הרב ביותרעריכה
נכון ל-18 בנובמבר 2020. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.
# | שם | שנים | מספר הופעות | מספר שערים |
---|---|---|---|---|
1 | ליונל מסי | 2005– | 142 | 71 |
2 | גבריאל בטיסטוטה | 1991–2002 | 77 | 54 |
3 | סרחיו אגוארו | 2006– | 97 | 41 |
4 | הרנן קרספו | 1995–2007 | 64 | 35 |
5 | דייגו מראדונה | 1977–1994 | 91 | 34 |
6 | גונסאלו היגוואין | 2009–2018 | 75 | 31 |
7 | לואיס ארטימה | 1961–1967 | 25 | 24 |
8 | דניאל פסארלה | 1976–1986 | 70 | 23 |
9 | לאופולדו לוקה | 1975–1981 | 45 | 22 |
חוסה סאנפיליפו | 1956–1962 | 29 | 22 |
מאמני הנבחרתעריכה
# | המאמן | שנים | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | יחס שערים | % הצלחה |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | אנחל ואסקס | 1924-1925 | 12 | 5 | 7 | 0 | 8-18 | 70.83 |
2 | חוסה מיז'אן | 1927-1928 | 13 | 8 | 3 | 2 | 15-44 | 73.08 |
3 | פרנסיסקו אולסאר | 1929 | 2 | 0 | 1 | 1 | 2-1 | 25 |
4 | אולסאר וחואן טרמוטולה | 1929-1930 | 9 | 7 | 1 | 1 | 11-28 | 83.33 |
5 | פליפה פסקוצ'י | 1934 | 1 | 0 | 0 | 1 | 3-2 | 0 |
6 | מנואל סיואנה | 1935-1937 | 10 | 7 | 1 | 2 | 8-20 | 75 |
7 | אנחל רוקה | 1938-1939 | 4 | 3 | 0 | 1 | 6-11 | 75 |
8 | גיז'רמו סטאבילה | 1939-1958, 1960 | 127 | 85 | 21 | 21 | 145-323 | 75.2 |
9 | קרלוס קלוסרו | 1940 | 2 | 2 | 0 | 0 | 1-7 | 100 |
10 | ספינטו, דלה טורה ובאריירו | 1959 | 6 | 5 | 1 | 0 | 5-19 | 91.67 |
11 | חוסה מנואל מורנו | 1959 | 5 | 2 | 1 | 2 | 13-11 | 50 |
12 | ויקטוריו ספינטו | 1960-1961 | 10 | 5 | 3 | 2 | 12-23 | 65 |
13 | חוסה ד'אמיקו | 1961, 1963 | 4 | 2 | 0 | 2 | 6-12 | 50 |
14 | חואן קרלוס לורנסו | 1962, 1966 | 11 | 4 | 4 | 3 | 10-9 | 54.55 |
15 | נסטור רוסי | 1962 | 1 | 1 | 0 | 0 | 1-3 | 100 |
16 | ג'ים לופס | 1962, 1967 | 7 | 5 | 1 | 1 | 4-14 | 78.57 |
17 | הורסיו טורס | 1963 | 8 | 4 | 1 | 3 | 17-20 | 56.25 |
18 | חוסה מינלה | 1964-1965, 1968 | 23 | 11 | 8 | 4 | 21-44 | 65.22 |
19 | אוסבלדו סובלדיה | 1965 | 1 | 0 | 1 | 0 | 1-1 | 50 |
20 | כרמלו פראונה | 1967 | 2 | 0 | 0 | 2 | 3-1 | 0 |
21 | רנאטו ססריני | 1967-1968 | 5 | 1 | 1 | 3 | 8-5 | 30 |
22 | אומברטו מאסקיו | 1969 | 4 | 1 | 3 | 0 | 3-4 | 62.5 |
23 | אדולפו פדרנרה | 1969 | 4 | 1 | 1 | 2 | 6-4 | 37.5 |
24 | חואן חוסה פיסוטי | 1970-1972 | 23 | 10 | 8 | 5 | 28-35 | 60.87 |
25 | אומר סיבורי | 1972-1973 | 13 | 8 | 2 | 3 | 16-26 | 69.23 |
26 | מיגל איגנומירייז'ו | 1973 | 3 | 1 | 2 | 0 | 2-3 | 66.67 |
27 | ולדיסלאו קאפ | 1974 | 10 | 3 | 3 | 4 | 19-15 | 45 |
28 | ססאר לואיס מנוטי | 1974-1982 | 85 | 46 | 21 | 18 | 83-161 | 66.47 |
29 | מיגל חוארס | 1975 | 3 | 2 | 1 | 0 | 1-9 | 83.33 |
30 | פדריקו סאקי | 1979 | 1 | 0 | 1 | 0 | 2-2 | 50 |
31 | קרלוס בילארדו | 1983-1990 | 81 | 28 | 30 | 23 | 74-91 | 53.90 |
32 | אלפיו באסילה | 1991-1994 | 48 | 25 | 17 | 6 | 44-75 | 69.79 |
33 | ריינלדו מרלו | 1993 | 1 | 0 | 0 | 1 | 2-1 | 0 |
34 | דניאל פסארלה | 1994-1998 | 56 | 33 | 13 | 10 | 42-101 | 70.54 |
35 | מרסלו ביילסה | 1998-2004 | 69 | 43 | 16 | 10 | 61-127 | 70.05 |
36 | נלסון ויוואס | 1999 | 1 | 1 | 0 | 0 | 0-2 | 100 |
37 | חוסה נסטור פקרמן | 2004-2006 | 27 | 14 | 7 | 6 | 33-50 | 60.49 |
38 | אלפיו באסילה | 2006-2008 | 28 | 14 | 8 | 6 | 25-45 | 59.5 |
39 | דייגו ארמנדו מראדונה | 2008-2010 | 24 | |||||
40 | סרחיו בטיסטה | 11/2010-07/2011 | 17 | |||||
41 | אלחנדרו סאבלה | 07/2011-08/2014 | 41 | |||||
42 | טאטה מרטינו | 08/2014-07/2016 | 29 | |||||
43 | אדגרדו באוסה | 08/2016-04/2017 | 8 | |||||
44 | חורחה סמפאולי | 05/2017-07/2018 | 15 | |||||
45 | ליונל סקאלוני | 07/2018- | 25 |
מתבסס על נתונים מהאתר RSSSF[4]
סגל הנבחרתעריכה
סגל הנבחרת למוקדמות מונדיאל 2022 (ההופעות והשערים מעודכנים ל-17 בנובמבר 2020):
מס' | עמדה | שם | תאריך לידה | הופעות | שערים | מועדון |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | שוער | פרנקו ארמני | 16 באוקטובר 1986 | 15 | 0 | ריבר פלייט |
12 | שוער | אגוסטין מרצ'סין | 16 במרץ 1988 | 7 | 0 | פורטו |
23 | שוער | אסטבן אנדראדה | 26 בינואר 1991 | 4 | 0 | בוקה ג'וניורס |
2 | הגנה | לוקאס מרטינס קוארטה | 10 במאי 1996 | 6 | 0 | פיורנטינה |
3 | הגנה | ניקולאס טגליאפיקו | 31 באוגוסט 1992 | 28 | 0 | אייאקס |
4 | הגנה | גונסאלו מונטייל | 1 בינואר 1997 | 6 | 0 | ריבר פלייט |
6 | הגנה | וולטר קאנמן | 14 במרץ 1991 | 6 | 0 | גרמיו |
14 | הגנה | פקונדו מדינה | 28 במאי 1999 | 1 | 0 | לאנס |
15 | הגנה | נאואן פרס | 24 ביוני 2000 | 0 | 0 | גרנדה |
19 | הגנה | ניקולאס אוטמנדי | 12 בפברואר 1988 | 74 | 4 | בנפיקה ליסבון |
5 | קשר | לאנדרו פארדס | 29 ביוני 1994 | 28 | 3 | פריז סן-ז'רמן |
7 | קשר | פאפו גומס | 15 בפברואר 1988 | 5 | 1 | אטאלנטה |
8 | קשר | רודריגו דה פול | 24 במאי באוקטובר 1994 | 21 | 0 | אודינזה |
11 | קשר | אנחל די מריה | 14 בפברואר 1988 | 104 | 20 | פריז סן-ז'רמן |
16 | קשר | גידו רודריגס | 12 באפריל 1994 | 10 | 0 | ריאל בטיס |
17 | קשר | ניקולאס דומינגס | 28 ביוני 1998 | 8 | 1 | בולוניה |
20 | קשר | ג'ובאני לו סלסו | 9 באפריל 1996 | 23 | 2 | טוטנהאם הוטספר |
9 | חלוץ | חואקין קוראה | 9 באפריל 1996 | 5 | 2 | לאציו |
10 | חלוץ | ליונל מסי (קפטן) | 24 ביוני 1987 | 142 | 71 | ברצלונה |
13 | חלוץ | לוקאס אלאריו | 8 באוקטובר 1992 | 9 | 3 | באייר לברקוזן |
18 | חלוץ | לוקאס אוקאמפוס | 11 ביולי 1994 | 7 | 2 | סביליה |
21 | חלוץ | ניקולאס גונסאלס | 6 באפריל 1998 | 5 | 2 | שטוטגרט |
22 | חלוץ | לאוטרו מרטינס | 22 באוגוסט 1997 | 21 | 11 | אינטר מילאנו |
שחקנים מפורסמיםעריכה
השנים המוקדמותעריכה
|
|
שנות השפל (תום מלחמת העולם הראשונה ועד הזכייה בגביע העולמי)עריכה
|
|
שנות ה-70 המאוחרות ושנות ה-80עריכה
שנות ה-90עריכה
הדור הנוכחיעריכה
שיאים והישגיםעריכה
- הניצחון הגבוה ביותר - 0:12 מול נבחרת אקוודור במסגרת הקופה אמריקה 1942.
- ההפסד הגבוה ביותר - 6:1 מול נבחרת צ'כוסלובקיה במסגרת הגביע העולמי 1958.
- רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד - 31 (18 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו). מה-19 בפברואר 1991 עד 8 באוגוסט 1993.
- רצף המשחקים הארוך ביותר ללא ניצחון - 9 (5 תוצאות תיקו, 4 הפסדים) מה-10 ביולי 1989 עד 8 במאי 1990.
- רצף הניצחונות הארוך ביותר - 9. מה-29 בינואר 1941 עד 25 בינואר 1942.
- רצף ההפסדים הארוך ביותר - 3.
- ארגנטינה שיחקה 65 משחקים במסגרת הגביע העולמי. היא ניצחה 33 משחקים, סיימה בתיקו ב-13 והפסידה ב-19. יחס השערים עומד על 74:113.
- גבריאל בטיסטוטה, הוא הכובש המצטיין של ארגנטינה במסגרת גביע העולם עם 10 שערים. בטיסטוטה מחזיק גם בשיא מיוחד - השחקן היחיד שכבש שלושער בשני מונדיאלים שונים.
- דייגו מראדונה הוא שיאן ההופעות של ארגנטינה במשחקי הגביע העולמי עם 21 הופעות. הוא גם הארגנטינאי היחיד ששיחק בארבעה מונדיאלים שונים.
- ליונל מסי הוא מלך שערי ארגנטינה במוקדמות הגביע העולמי עם 21 שערים.
- חבייר זאנטי מחזיק בשיא כפול - שיאן ההופעות בתולדות הנבחרת (123 משחקים) ושיאן ההופעות במשחקי מוקדמות הגביע העולמי (41 משחקים), הוא שבר בכך את שיאו של רוברטו אז'אלה שעמד על 115 הופעות במדי הנבחרת מתוכם 40 במסגרת מוקדמות הגביע העולמי.
- במשחקי גביע העולם נבחרת ארגנטינה קיבלה במהלך המשחקים 10 כרטיסים אדומים ובכך מחזיקה בשיא שלילי. היא מקדימה את נבחרת ברזיל לה 9 כרטיסים אדומים.
- ארגנטינה שברה שלושה שיאים שליליים במהלך מונדיאל 1990 - 3 כרטיסים אדומים (ג'וסטי, דסוטי ומונסון) במהלך המשחקים ששניים מהם בגמר הגביע כאשר מונזון היה לשחקן הראשון שמורחק במשחק הגמר. בנוסף, ארגנטינה הייתה לנבחרת הראשונה שלא מצליחה להבקיע שער במשחק גמר.
- חאבייר מסצ'ראנו הוא הספורטאי הארגנטינאי היחיד שזכה בשתי מדליות זהב. מסצ'ראנו זכה במדליות באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008).
- ליונל מסי הוא מלך הבישולים של הנבחרת בכל הזמנים עם 42 בישולים.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של נבחרת ארגנטינה בכדורגל
- נתוני נבחרת ארגנטינה באתר הרשמי של מונדיאל 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
- ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
- ^ Argentina national football team statistics and records: appearances, www.11v11.com
- ^ RSSSF