נבחרת ארגנטינה בכדורגל

נבחרת לאומית

נבחרת ארגנטינה בכדורגל לגברים מייצגת את ארגנטינה מאז 1901. נבחרת הכדורגל מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. נבחרת ארגנטינה, המכונה "אלביסלסטה" (לבן ותכלת) כצבעי תלבושתה, נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות בעולם, ולזכותה שתי זכיות בגביע העולם - ב-1978 וב-1986, 15 זכיות בקופה אמריקה ושתי זכיות במדליית הזהב האולימפית.

נבחרת ארגנטינה בכדורגל
1200px-Argentina national football team logo.svg.png
מידע כללי
כינוי "לה אלביסלסטה" (הלבן ותכול השמיים)
התאחדות התאחדות הכדורגל הארגנטינאית
השתייכות CONMEBOL
דירוג פיפ"א
(16 בספטמבר 2021)
6      Increase2.svg ‎+10.88‏
 - ניקוד פיפ"א 1,725.31
 - דירוג שיא 1 (נמדד במרץ 2007)
 - דירוג שפל 24 (נמדד באוגוסט 1996)
מאמן ליונל סקאלוני
קפטן ליונל מסי
מירב השערים ליונל מסי (80)
מירב ההופעות ליונל מסי
(155)
אצטדיון ביתי המונומנטל
האתר הרשמי
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 2 - 3 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
(מונטווידאו, אורוגוואי; 16 במאי 1901)
הניצחון הכי גדול
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 12 - 0 אקוודור אקוודוראקוודור
מונטווידאו, אורוגוואי; 22 בינואר 1942
ההפסד הכי גדול
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
היינסבורג, שוודיה; 15 ביוני 1958
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 5 - 0 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
גואיקיל, אקוודור; 16 בדצמבר 1959
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 0 - 5 קולומביה קולומביהקולומביה
בואנוס איירס, ארגנטינה; 5 בספטמבר 1993
בוליביהבוליביה בוליביה 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
לה פאס, בוליביה; 1 באפריל 2009
ספרדספרד ספרד 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
מדריד, ספרד; 27 במרץ 2018
גביע העולם בכדורגל
הופעות 17 (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב מקום ראשון (פעמיים) 1978 ו-1986
קופה אמריקה
הופעות 43 (הראשונה ב-1916)
ההישג הטוב מקום ראשון (15 פעמים)
נבחרת ארגנטינה בכדורגל 1964
Passarella world cup.jpg
Argentina team in St. Petersburg.jpg

הדירוג הנוכחי של נבחרת ארגנטינה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-6 בעולם, נכון ל-16 בספטמבר 2021 - עלייה של 10.88 מקומות לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 1 נמדד לראשונה[2] במרץ 2007, והדירוג הנמוך ביותר 24 נמדד לראשונה[2] באוגוסט 1996. נבחרת ארגנטינה הייתה בראש הדירוג העולמי של פיפ"א לראשונה במרץ 2007 למשך חודש, ובפעם השנייה למשך עשרה חודשים בין אוקטובר 2007 לבין יולי 2008.

מלך שערי הנבחרת הוא ליונל מסי, ובנוסף לכך הוא גם שיאן ההופעות בנבחרת.

היסטוריהעריכה

נבחרת ארגנטינה היא אחת הנבחרות הוותיקות בעולם. התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הוקמה כבר ב-21 בפברואר 1893. ההתאחדות הארגנטינאית היא הוותיקה מבין ההתאחדויות בדרום אמריקה ואחת הוותיקות בעולם.

השנים הראשונותעריכה

ארגנטינה הופיעה לראשונה בגמר המונדיאל הראשון ב-1930, שבו הפסידה לנבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:2, אחרי שכבר הוליכה 1:2 במחצית. שחקנה אז, גיז'רמו סטאבילה, סיים כמלך שערי הטורניר עם 8 שערים.

באותן שנים נחשבו ארגנטינה ואורוגוואי לנבחרות הטובות בעולם. השתיים גם נפגשו בגמר אולימפיאדת אמסטרדם, שגם בו ניצחה אורוגוואי. מלך שערי הטורניר, דומינגו טראסקוני, היה גם הוא ארגנטינאי.

ארגנטינה השתתפה גם במונדיאל 1934 שנערך באיטליה, אך הודחה מהמשחקים אחרי שהפסידה 3:2 לשוודיה.

לאחר מכן באה תקופה שחורה עבור הנבחרת, שנמשכה קרוב ל-30 שנה. החונטה הצבאית ששלטה במדינה במהלך התקופה השתמשה בנבחרת ככלי פוליטי, ואף לא איפשרה לנבחרת להשתתף במונדיאלים שנערכו ב 1938, ב-1950 וב-1954, אף על פי שנבחרתה נחשבה לאחת הטובות בעולם. ארגנטינה שבה והשתתפה בגביע העולם רק ב-1958.

ארגנטינה זכתה במהלך אותן שנים בלא פחות מ-8 גביעי קופה אמריקה (ארגנטינה זכתה ב-12 גביעי קופה אמריקה עד שנת 1959 וסיימה כסגנית 9 פעמים).

מונדיאל 1966 - תחילת היריבות עם נבחרת אנגליה בכדורגלעריכה

המונדיאל שנערך באנגליה ב-1966 נכנס להיסטוריה בגלל משחק רבע הגמר של ארגנטינה מול אנגליה, שהחל את היריבות בין שתי הנבחרות. השופט הגרמני הרחיק את אנטוניו ראטין, קפטן נבחרת ארגנטינה, בטענה שראטין קילל אותו. השופט הגרמני שלא דיבר ספרדית נימק את החלטתו שהתרשם שמדובר בדברי נאצה "לפי הטון ולפי מבטו של השחקן". לאחר ההרחקה סירב ראטין להתפנות מהמגרש והתרצה רק לאחר שכנועים מרובים. מאמן אנגליה, אלף ראמזי, אסר על שחקניו ללחוץ את ידי הארגנטינאיים בתום המשחק וכינה אותם "חיות" בטענה שהם שיחקו בצורה ברוטלית.

הארגנטינאים, שהגיעו למונדיאל אחרי שזכו שנתיים קודם לכן בגביע בהשתתפות נבחרות ברזיל, אנגליה ופורטוגל, טענו לקיפוח מצידם של האירופאיים לאורך הטורניר.

1978 - 1993 - עידן הזהבעריכה

ב-1978 אירחה ארגנטינה את המונדיאל, וניצלה את הביתיות כדי לזכות בגביע בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה את הולנד במשחק הגמר בתוצאה 3:1. השחקן המצטיין בנבחרת היה מריו קמפס, שכבש 6 שערים והוכתר למלך השערים בטורניר.

החונטה הצבאית ניצלה את הטורניר גם למטרות פוליטיות והציגה תמונה מעוותת של מצב אזרחי ארגנטינה באותן שנים.

מהסגל למונדיאל הודח ברגע האחרון דייגו ארמנדו מראדונה על ידי המאמן ססאר לואיס מנוטי בשל גילו הצעיר. כעבור שנה הוליך מראדונה את נבחרת ארגנטינה הצעירה לזכייה ראשונה במונדיאל הנוער, ובכך ביסס את מעמדו כאחד השחקנים החשובים של ארגנטינה.

במונדיאל 1982 שנערך בספרד היו נשואות העיניים למראדונה, אך ארגנטינה איכזבה והודחה על ידי ברזיל במשחק שבו הורחק מראדונה בשל פגיעה ללא כדור בשחקן יריב.

ב-1986 זכתה ארגנטינה בתואר בפעם השנייה. היא ניצחה במשחק הגמר את מערב גרמניה בתוצאה 3:2 לאחר שער ניצחון של חורחה בורוצ'גה. את ארגנטינה הנהיג דייגו ארמנדו מרדונה, שכבש חמישה שערים במהלך הטורניר. בעיקר זכורים שני השערים שכבש מול אנגליה במשחק רבע הגמר: את השער הראשון כבש מראדונה בעזרת ידו, בשער שמכונה "יד האלוהים". את השער השני כבש מרדונה לאחר שכידרר לאורך חצי המגרש של האנגלים, תוך שהוא עובר בדרך כמה שחקני הגנה אנגלים בדרך לכיבוש השער.

המשחק עצמו קיבל משמעות רבה הן בגלל היריבות הספורטיבית בין שתי המדינות שהחלה עוד מ-1966 והן בגלל המחלוקת בין שתי המדינות לגבי איי פוקלנד (איי מלבינס), מחלוקת שהביאה למלחמה בין שתי המדינות ב-1982.

ב-1990 הופיעה ארגנטינה בפעם הרביעית במשחק הגמר, אך הפעם הפסידה לגרמניה המערבית בתוצאה 1:0. ארגנטינה הציגה נבחרת בינונית באותה מונדיאל והצליחה להגיע לגמר בעיקר בזכותו של דייגו מראדונה. מראדונה שיחק בטורניר למרות פציעה ופרץ בבכי לאחר ההפסד בגמר.

ארגנטינה זכתה ב-1991 וב-1993 בשני טורנירי הקופה אמריקה שנערכו וב-1992 היא זכתה בגביע הקונפדרציות הראשון, שנערך בערב הסעודית, ובגביע ארטמיו פרנקי ב-1993. היו אלו הטורנירים האחרונים שבהם זכתה ארגנטינה במשך 28 השנים הבאות עד זכייתה בטורניר הקופה אמריקה ב-2021.

1993 ועד היוםעריכה

בחמשת המונדיאלים הבאים (1994, 1998, 2002, 2006 ו-2010) איכזבה נבחרת ארגנטינה ולא הצליחה להגיע מעבר לשלב רבע הגמר, כאשר לשיא השפל הגיעה במונדיאל 2002 שבו הודחה כבר בשלב הראשון. ארגנטינה הגיעה למונדיאל כפייבוריטית הגדולה לזכייה בגביע, נבחרתו של מרסלו ביילסה נחשבה לטובה בעולם באותם ימים, אך לרוע מזלה היא הוגרלה ב"בית המוות" יחד עם אנגליה, שוודיה וניגריה. ארגנטינה הצליחה לנצח את ניגריה במשחק הראשון משער של גבריאל בטיסטוטה, אך נחלה הפסד במשחק השני מול אנגליה משער בבעיטת עונשין של דייוויד בקהאם. עבור בקהאם היה מדובר בנקמה על הרחקתו במשחק שמינית הגמר מול ארגנטינה במונדיאל 1998. ארגנטינה התייצבה למשחק השלישי מול שוודיה בידיעה שרק ניצחון יעלה אותה. ארגנטינה שלטה לאורך כל המשחק אך לא יכלה לנצח וסיימה בתיקו 1–1 והארגנטינאים שקיוו לרגע של נחת שישכיח את הבעיות הקשות שפקדו את המדינה.

בנוסף, ארגנטינה הפסידה במשחקי הגמר של הקופה אמריקה לברזיל ב-2004 וב-2007, אף על פי שהגיעה למשחקים כפייבוריטית. היא גם הפסידה בשני גמרי גביע הקונפדרציות (ב-1995 לדנמרק וב-2005 לברזיל) ובגמר אולימפיאדת אטלנטה (1996) לניגריה. ב-2011 ארחה ארגנטינה את משחקי הקופה אמריקה, והודחה בשלב רבע הגמר על ידי נבחרת אורוגוואי.

במונדיאל 2014 הגיעה ארגנטינה לשלב הגמר, שם הפסידה 0–1 בדקה ה-112 לנבחרת גרמניה לאחר הארכה של המשחק.

בקופה אמריקה 2015 שנערך בצ'ילה, הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0-0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 1–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל.

בקופה אמריקה 2016 שהתקיימה לציון 100 שנה להקמת המפעל בארצות הברית הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0–0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 2–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל. לאחר משחק הגמר ליונל מסי הודיע שהוא פורש מהנבחרת, אך לקראת קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 מסי חזר לנבחרת.

לאחר הפסדה של ארגנטינה בגמר, מאמן הנבחרת חרארדו מרטינו התפטר ובמקומו מונה אדגרדו באוסה. ב-11 באפריל 2017 באוסה פוטר מנבחרת ארגנטינה לאחר יכולת רעה שהנבחרת הציגה במוקדמות מונדיאל 2018. ב־2 ביוני 2017 מאמנה של סביליה חורחה סמפאולי מונה למאמן הנבחרת. נבחרת ארגנטינה הציגה יכולת מאכזבת גם בהמשך המוקדמות והציגה משחק התקפי רע אשר לא תיאם את הציפיות מהנבחרת. לקראת המחזור האחרון בקמפיין ארגנטינה הייתה במקום השישי שמשאיר אותה מחוץ למונדיאל, אך ארגנטינה עמדה בציפיות וניצחה 3–1 את אקודור בקיטו דבר שהקנה לה מקום במונדיאל 2018, שבו הודחה בשמינית גמר נגד צרפת, שבסופו של דבר זכתה במונדיאל. לאחר קמפיין כושל במונדיאל 2018, ב-16 ביולי 2018, פוטר המאמן חורחה סמפאולי מהנבחרת.

בקופה אמריקה 2021 ניצחה ארגנטינה בגמר את ברזיל 0–1 משער של אנחל די מריה וזכתה בתואר ראשון מאז 1993. קפטן הנבחרת ליונל מסי זכה בתוארו הראשון במדיה, תוך כדי שהוא כובש ארבעה שערים (סיים כמלך השערים) ונבחר לשחקן המצטיין בטורניר.

שונותעריכה

ארגנטינה זכתה 15 פעמים בטורניר הקופה אמריקה והיא שיאנית הזכיות יחד עם אורוגוואי. כמו כן, זכתה ארגנטינה בגביע הקונפדרציות בשנת 1992.

מאז שנת 1993 ועד לשנת 2021 ארגנטינה לא זכתה בתואר חשוב בכדורגל העולמי, למעט שתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). באולימפיאדה באתונה השיגה ארגנטינה דאבל ייחודי כאשר זכתה במדליות זהב בכדורגל ובכדורסל לגברים.

נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי מחזיקות בשיא המשחקים בין שתי נבחרות, לאחר ששיחקו זו מול זו 161 משחקים. המשחק הראשון בין שתי הנבחרות התקיים ב-1906, והיה המשחק הבינלאומי הראשון בין שתי נבחרות כדורגל שמחוץ לבריטניה (אף על פי שנבחרות קנדה וארצות הברית שיחקו ביניהן ב-1885 ו-1886, אך משחקים אלו אינם נחשבים למשחקים רשמיים).

גביע העולם בכדורגלעריכה

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואי  1930 מקום שני 5 4 0 1 18 9
הממלכה האיטלקית  1934 סיבוב ראשון 1 0 0 1 2 3
צרפת  1938 פרשה
ברזיל  1950
שווייץ  1954
שוודיה  1958 סיבוב ראשון 3 1 0 2 5 10
צ'ילה  1962 סיבוב ראשון 3 1 1 1 2 3
אנגליה  1966 רבע גמר 4 2 1 1 4 2
מקסיקו  1970 לא העפילה
גרמניה  1974 סיבוב שני (רבע גמר) 6 1 2 3 9 12
ארגנטינה  1978 מקום ראשון 7 5 1 1 15 4
ספרד  1982 סיבוב שני (רבע גמר) 5 2 0 3 8 7
מקסיקו  1986 מקום ראשון 7 6 1 0 14 5
איטליה  1990 מקום שני 7 2 3 2 5 4
ארצות הברית  1994 שמינית גמר 4 2 0 2 8 6
צרפת  1998 רבע גמר 5 3 1 1 10 4
קוריאה הדרומית  יפן  2002 סיבוב ראשון 3 1 1 1 2 2
גרמניה  2006 רבע גמר 5 3 2 0 11 3
דרום אפריקה  2010 רבע גמר 5 4 0 1 10 6
ברזיל  2014 מקום שני 7 5 1 1 8 4
רוסיה  2018 שמינית גמר 4 1 1 2 6 9
קטר (מדינה)  2022
סה"כ 17/21 81 43 15 23 137 93

קופה אמריקהעריכה

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
ארגנטינה  1916 מקום שני 3 1 2 0 7 2
אורוגוואי  1917 מקום שני 3 2 0 1 5 3
ברזיל  1919 מקום שלישי 3 1 0 2 7 7
צ'ילה  1920 מקום שני 3 1 2 0 4 2
ארגנטינה  1921 מקום ראשון 3 3 0 0 5 0
ברזיל  1922 מקום רביעי 4 2 0 2 6 3
אורוגוואי  1923 מקום שני 3 2 0 1 6 6
אורוגוואי  1924 מקום שני 3 1 2 0 2 0
ארגנטינה  1925 מקום ראשון 4 3 1 0 11 4
צ'ילה  1926 מקום שני 4 2 1 1 14 3
פרו  1927 מקום ראשון 3 3 0 0 15 4
ארגנטינה  1929 מקום ראשון 3 3 0 0 9 1
פרו  1935 מקום שני 3 2 0 1 8 5
ארגנטינה  1937 מקום ראשון 6 5 0 1 14 5
פרו  1939 פרשה - - - - - -
צ'ילה  1941 מקום ראשון 4 4 0 0 10 2
אורוגוואי  1942 מקום שני 6 4 1 1 21 6
צ'ילה  1945 מקום ראשון 6 5 1 0 22 5
ארגנטינה  1946 מקום ראשון 5 5 0 0 17 3
אקוודור  1947 מקום ראשון 7 6 1 0 28 4
ברזיל  1949 פרשה - - - - - -
פרו  1953 - - - - - -
צ'ילה  1955 מקום ראשון 5 4 1 0 18 6
אורוגוואי  1956 מקום שלישי 5 3 0 2 5 3
פרו  1957 מקום ראשון 6 5 0 1 25 6
ארגנטינה  1959 מקום ראשון 6 5 1 0 19 5
אקוודור  1959 מקום שני 4 2 1 1 9 9
בוליביה  1963 מקום שלישי 6 3 1 2 15 10
אורוגוואי  1967 מקום שני 5 4 0 1 12 3
1975 סיבוב ראשון 4 2 0 2 17 4
1979 סיבוב ראשון 4 1 1 2 7 6
1983 סיבוב ראשון 4 1 3 0 5 4
ארגנטינה  1987 מקום רביעי 4 1 1 2 5 4
ברזיל  1989 מקום שלישי 7 2 3 2 2 4
צ'ילה  1991 מקום ראשון 7 6 1 0 16 6
אקוודור  1993 מקום ראשון 6 2 4 0 6 4
אורוגוואי  1995 רבע גמר 4 2 1 1 8 6
בוליביה  1997 רבע גמר 4 1 2 1 4 3
פרגוואי  1999 רבע גמר 4 2 0 2 6 6
קולומביה  2001 פרשה - - - - - -
פרו  2004 מקום שני 6 4 1 1 16 6
ונצואלה  2007 מקום שני 6 5 0 1 16 6
ארגנטינה  2011 רבע גמר 4 1 3 0 5 2
צ'ילה  2015 מקום שני 6 3 3 0 10 3
ארצות הברית  2016 מקום שני 6 5 1 0 18 2
ברזיל  2019 מקום שלישי 6 3 1 2 7 6
ברזיל  2021 מקום ראשון 7 5 2 0 12 3
סה"כ 43/47 202 127 42 33 474 182

גביע הקונפדרציותעריכה

שנה השתתפה בתור סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
ערב הסעודית  1992 זוכת קופה אמריקה 1991 מקום ראשון 2 2 0 0 7 1
ערב הסעודית  1995 זוכת קופה אמריקה 1993 מקום שני 3 1 1 1 5 3
ערב הסעודית  1997 לא העפילה
מקסיקו  1999
קוריאה הדרומית  יפן  2001
צרפת  2003
גרמניה  2005 סגנית קופה אמריקה 2004 מקום שני 5 2 2 1 10 10
דרום אפריקה  2009 לא העפילה
ברזיל  2013
רוסיה  2017
סה"כ 3/10 10 5 3 2 22 14

הנבחרות הצעירות של ארגנטינהעריכה

הנבחרת עד גיל 17עריכה

  ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 17

הנבחרת עד גיל 17 של ארגנטינה זכתה פעמיים באליפות דרום אמריקה עד גיל 17 (1985, 2003). היא סיימה כסגנית 4 פעמים (1988, 1995, 1997, 2001) ובמקום השלישי פעמיים (1991, 1993). היא מעולם לא זכתה בגביע העולם עד גיל 17, מיקום השיא שלה בקטגוריית גילאים זו הוא המקום השלישי (1991, 1995, 2003).

הנבחרת עד גיל 20עריכה

  ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 20

הנבחרת עד גיל 20 היא גאוות ההתאחדות הארגנטינאית. ארגנטינה מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 עם 6 זכיות (1979, 1995, 1997, 2001, 2005, 2007). היא סיימה כסגנית פעם אחת (1983) ורביעית גם כן פעם אחת (2003). ארגנטינה זכתה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20 5 פעמים (1967, 1997, 1999, 2003, 2015) וסיימה כסגנית 7 פעמים (1958, 1979, 1983, 1991, 1995, 2001, 2007). בין השחקנים שזכו בתואר ב-2005 ניתן למצוא את ליונל מסי, סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו, אוסקר אוסטארי, פבלו זבאלטה, גבריאל פאלטה, נרי קרדוסו, לוקאס ביגליה, ואזקיל גאראי.

הנבחרת האולימפיתעריכה

ארגנטינה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). בנוסף, היא זכתה במדליית הכסף פעמיים (באולימפיאדת אמסטרדם 1928 ובאולימפיאדת אטלנטה 1996).

סטטיסטיקהעריכה

השחקנים עם מספר ההופעות הרב ביותרעריכה

נכון ל-11 ביולי 2021. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.[3]

# שם שנים מספר הופעות מספר שערים
1 ליונל מסי 2005– 153 79
2 חאבייר מסצ'ראנו 2003–2018 147 3
3 חבייר זאנטי 1994–2011 143 5
4 רוברטו אז'אלה 1994–2007 114 7
5 אנחל די מריה 2008– 113 21
6 דייגו סימאונה 1988–2002 104 11
7 סרחיו אגוארו 2006– 101 41
8 אוסקר רוג'רי 1983–1994 97 7
9 סרחיו רומרו 2009– 96 0
10 דייגו מראדונה 1977–1994 91 34

השחקנים עם מספר השערים הרב ביותרעריכה

נכון ל-4 ביולי 2021. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.

# שם שנים מספר שערים מספר הופעות
1 ליונל מסי 2005– 79 153
2 גבריאל בטיסטוטה 1991–2002 54 77
3 סרחיו אגוארו 2006– 41 101
4 הרנן קרספו 1995–2007 35 64
5 דייגו מראדונה 1977–1994 34 91
6 גונסאלו היגוואין 2009–2018 31 75
7 לואיס ארטימה 1961–1967 24 25
8 לאופולדו לוקה 1975–1981 22 45
דניאל פסארלה 1976–1986 22 70
10 הרמיניו מסנטוניו 1935–1942 21 19
חוסה סאנפיליפו 1956–1962 21 29
אנחל די מריה 2008– 21 113

מאמני הנבחרתעריכה

שנים שם משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש שערים הצלחה תארים
1921 פדרו קלומינו 1 קופה אמריקה (1921)
1924–1925 אמריקו טסוריירה 13 6 6 1 19 9 +10 61,53% 1 קופה אמריקה (1925)
1927–1928 חוסה מיז'אן 13 8 3 2 44 15 +29 69,23% 1 קופה אמריקה (1927)

1 מדליית כסף אולימפית (אמסטרדם 1928)

1929–1930 פרנסיסקו אולסאר, חואן חוסה טראמולה 11 7 2 2 29 13 +16 69,69% 1 קופה אמריקה (1929)
1934 פליפה פסקוצ'י 1 0 0 1 2 3 -1 00,00%
1935–1937 מנואל סאואנה 10 7 1 2 20 8 +12 73,33% 1 קופה אמריקה (1937)
1938–1939 אנחל פרננדס רוקה 4 3 0 1 11 6 +5 75,00%
1939–1958 גיז'רמו סטאבילה 115 77 20 18 290 129 +161 72,75% 6 קופה אמריקה (1941, 1945, 1946, 1947, 1955, 1957)
1959 ויקטוריו ספינטו, חוסה באריירו, חוסה דלה טורה 6 5 1 0 19 5 +14 91,66% 1 קופה אמריקה (1959)
חוסה מנואל מורנו 5 2 1 2 11 13 -2 50,00%
1960 גיז'רמו סטאבילה 10 6 1 3 16 15 +1 63,33% 1 מדליית זהב במשחקים הפאן-אמריקאיים (1960)
1960–1961 ויקטוריו ספינטו 10 5 3 2 23 12 +11 60,00%
1961 חוסה ד'אמיקו 2 1 0 1 6 3 3 50,00%
1962 חואן קרלוס לורנסו 5 2 2 1 4 4 0 53,33%
נסטור רוסי 1 1 0 0 3 1 2 100%
ג׳ים לופס 2 1 1 0 2 1 +1 66,66%
1963 הורסיו טורס 8 4 1 3 20 17 +3 54,16%
חוסה ד'אמיקו 2 1 0 1 6 3 +3 50,00%
1964–1965 חוסה מריה מינלה 15 9 5 1 31 8 +23 71,11%
1965 אוסוולדו סובלדיה 1 0 1 0 1 1 0 33,33%
1966 חואן קרלוס לורנסו 6 2 2 2 5 6 -1 44,44%
1967 ג׳ים לופס 5 4 0 1 12 3 9 80,00%
כרמלו פראונה 2 0 0 2 1 3 -2 00,00%
1967–1968 רנאטו צ׳זריני 5 1 1 3 5 8 -3 26,66%
1968 חוסה מריה מינלה 8 2 3 3 13 13 0 37,50%
1969 אומברטו מאסקיו 4 1 3 0 4 3 +1 50,00%
אדולפו פדרנרה 4 1 1 2 4 6 -2 33,33%
1970–1972 חואן חוסה פיסוטי 23 10 8 5 35 28 +7 55,07%
1972–1973 אומר סיבורי 15 8 4 3 28 18 +10 62,22%
1974 ולדיסלאו קאפ 10 3 3 4 15 19 -4 40,00%
1974–1983 ססאר לואיס מנוטי 81 43 20 18 156 82 +74 61,31% 1 מונדיאל (1978)
1983–1990 קרלוס בילארדו 83 28 31 24 91 77 +14 46,18% 1 מונדיאל (1986)
1990–1994 אלפיו באסילה 48 25 17 6 75 44 +31 63,88% 2 קופה אמריקה (1991, 1993)

1 גביע הקונפדרציות (1992)

1 גביע ארטמיו פרנקי (1993)

1994–1998 דניאל פסארלה 55 32 13 10 98 42 +56 66,06%
1999–2004 מרסלו ביילסה 69 43 16 10 127 61 +66 70,05%
2004–2006 חוסה פקרמן 27 14 7 6 50 33 +17 60,49%
2006–2008 אלפיו באסילה 28 14 8 6 44 25 +19 59,52%
2008–2010 דייגו מראדונה 24 18 0 6 47 27 +20 75,00%
2010–2011 סרחיו בטיסטה 17 8 6 3 30 17 +13 58,82%
2011–2014 אלחנדרו סאבלה 41 26 10 5 76 33 +43 71,54%
2014–2016 טאטה מרטינו 29 19 7 3 66 18 +48 73,56%
2016–2017 אדגרדו באוסה 8 3 2 3 9 10 -1 45,83%
2017–2018 חורחה סמפאולי 15 7 4 4 27 21 +6 55,56%
2018– ליונל סקאלוני 35 21 10 4 64 25 +39 69,92% 1 קופה אמריקה (2021)

מתבסס על נתונים מהאתר RSSSF[4]

סגל הנבחרתעריכה

סגל הנבחרת לשלושת משחקי מוקדמות מונדיאל 2022 מול ונצואלה, ברזיל ובוליביה שייערכו בספטמבר 2021 (ההופעות והשערים מעודכנים ל-12 ביולי 2021):

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
שוער פרנקו ארמני 16 באוקטובר 1986 16 0 ארגנטינה  ריבר פלייט
שוער אמיליאנו מרטינס 2 בספטמבר 1992 8 0 אנגליה  אסטון וילה
שוער חרונימו רולי 20 במאי 1992 2 0 ספרד  ויאריאל
שוער חואן מוסו 6 במאי 1994 1 0 איטליה  אטאלנטה
הגנה ניקולאס אוטמנדי 12 בפברואר 1988 80 4 פורטוגל  בנפיקה ליסבון
הגנה ניקולאס טליאפיקו 31 באוגוסט 1992 34 0 הולנד  אייאקס
הגנה מרקוס אקוניה 28 באוקטובר 1991 33 0 ספרד  סביליה
הגנה חרמאן פסייה 27 ביוני 1991 23 2 ספרד  ריאל בטיס
הגנה גונסאלו מונטיאל 1 בינואר 1997 13 0 ספרד  סביליה
הגנה חואן פוית 12 בינואר 1998 13 0 ספרד  ויאריאל
הגנה לוקאס מרטינס קווארטה 10 במאי 1996 8 0 איטליה  פיורנטינה
הגנה נאואל מולינה 6 באפריל 1998 6 0 איטליה  אודינזה
הגנה כריסטיאן רומרו 27 באפריל 1998 5 1 אנגליה  טוטנהאם
הגנה ליסנדרו מרטינס 18 בינואר 1998 3 0 הולנד  אייאקס
קשר אנחל די מריה 14 בפברואר 1988 111 21 צרפת  פריז סן-ז'רמן
קשר לאנדרו פארדס 29 ביוני 1994 36 4 צרפת  פריז סן-ז'רמן
קשר ג'יובאני לו סלסו 9 באפריל 1996 30 2 אנגליה  טוטנהאם
קשר רודריגו דה פול 24 במאי 1994 29 1 ספרד  אתלטיקו מדריד
קשר גידו רודריגס 12 באפריל 1994 16 1 ספרד  ריאל בטיס
קשר אנחל קוריאה 9 במרץ 1995 15 2 ספרד  אתלטיקו מדריד
קשר אסקיאל פלאסיוס 5 באוקטובר 1998 12 0 גרמניה  באייר לברקוזן
קשר ניקולאס דומינגס 28 ביוני 1998 10 1 איטליה  בולוניה
קשר פאפו גומס 15 בפברואר 1988 7 3 ספרד  סביליה
קשר אמיליאנו בואנדיה 25 בדצמבר 1996 0 0 אנגליה  אסטון וילה
קיצוני ליונל מסי (קפטן) 24 ביוני 1987 151 76 צרפת  פריז סן-ז'רמן
חלוץ לאוטרו מרטינס 22 באוגוסט 1997 29 14 איטליה  אינטר מילאנו
חלוץ שני פאולו דיבאלה 15 בנובמבר 1993 29 2 איטליה  יובנטוס
קיצוני ניקולאס גונסאלס 6 באפריל 1998 11 2 איטליה  פיורנטינה
חלוץ שני חואקין קוריאה 13 באוגוסט 1994 8 2 איטליה  לאציו
חלוץ חוליאן אלברס 31 בינואר 2000 2 0 ארגנטינה  ריבר פלייט

שחקנים מפורסמיםעריכה

השנים המוקדמותעריכה

שנות השפל (תום מלחמת העולם הראשונה ועד הזכייה בגביע העולמי)עריכה

שנות ה-70 המאוחרות ושנות ה-80עריכה

שנות ה-90עריכה

הדור הנוכחיעריכה

שיאים והישגיםעריכה

  • הניצחון הגבוה ביותר - 0:12 מול נבחרת אקוודור במסגרת הקופה אמריקה 1942.
  • ההפסד הגבוה ביותר - 6:1 מול נבחרת צ'כוסלובקיה במסגרת הגביע העולמי 1958.
  • רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד - 31 (18 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו). מה-19 בפברואר 1991 עד 8 באוגוסט 1993.
  • רצף המשחקים הארוך ביותר ללא ניצחון - 9 (5 תוצאות תיקו, 4 הפסדים) מה-10 ביולי 1989 עד 8 במאי 1990.
  • רצף הניצחונות הארוך ביותר - 9. מה-29 בינואר 1941 עד 25 בינואר 1942.
  • רצף ההפסדים הארוך ביותר - 3.
  • ארגנטינה שיחקה 65 משחקים במסגרת הגביע העולמי. היא ניצחה 33 משחקים, סיימה בתיקו ב-13 והפסידה ב-19. יחס השערים עומד על 74:113.
  • גבריאל בטיסטוטה, הוא הכובש המצטיין של ארגנטינה במסגרת גביע העולם עם 10 שערים. בטיסטוטה מחזיק גם בשיא מיוחד - השחקן היחיד שכבש שלושער בשני מונדיאלים שונים.
  • דייגו מראדונה הוא שיאן ההופעות של ארגנטינה במשחקי הגביע העולמי עם 21 הופעות.
  • ליונל מסי הוא מלך שערי ארגנטינה במוקדמות הגביע העולמי עם 21 שערים.
  • חבייר זאנטי מחזיק בשיא כפול - שיאן ההופעות בתולדות הנבחרת (123 משחקים) ושיאן ההופעות במשחקי מוקדמות הגביע העולמי (41 משחקים), הוא שבר בכך את שיאו של רוברטו אז'אלה שעמד על 115 הופעות במדי הנבחרת מתוכם 40 במסגרת מוקדמות הגביע העולמי.
  • במשחקי גביע העולם נבחרת ארגנטינה קיבלה במהלך המשחקים 10 כרטיסים אדומים ובכך מחזיקה בשיא שלילי. היא מקדימה את נבחרת ברזיל לה 9 כרטיסים אדומים.
  • ארגנטינה שברה שלושה שיאים שליליים במהלך מונדיאל 1990 - 3 כרטיסים אדומים (ג'וסטי, דסוטי ומונסון) במהלך המשחקים ששניים מהם בגמר הגביע כאשר מונזון היה לשחקן הראשון שמורחק במשחק הגמר. בנוסף, ארגנטינה הייתה לנבחרת הראשונה שלא מצליחה להבקיע שער במשחק גמר.
  • חאבייר מסצ'ראנו הוא הספורטאי הארגנטינאי היחיד שזכה בשתי מדליות זהב. מסצ'ראנו זכה במדליות באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008).
  • ליונל מסי הוא מלך הבישולים של הנבחרת בכל הזמנים עם 42 בישולים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
  3. ^ Argentina national football team statistics and records: appearances, www.11v11.com
  4. ^ RSSSF