נבחרת ארגנטינה בכדורגל

נבחרת ארגנטינה בכדורגל לגברים מייצגת את ארגנטינה מאז 1901. נבחרת הכדורגל מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. נבחרת ארגנטינה, המכונה "אלביסלסטה" (לבן ותכלת) כצבעי תלבושתה, נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות בעולם, ולזכותה שתי זכיות בגביע העולם - ב-1978 וב-1986, 14 זכיות בקופה אמריקה ושתי זכיות במדליית הזהב האולימפית.

נבחרת ארגנטינה בכדורגל

מידע כללי
כינוי	"לה אלביסלסטה" (הלבן ותכול השמיים)
התאחדות	התאחדות הכדורגל הארגנטינאית
השתייכות	CONMEBOL
דירוג פיפ"א (10 בדצמבר 2020)	7
- ניקוד פיפ"א	1,642
- דירוג שיא	1 (נמדד במרץ 2007)
- דירוג שפל	24 (נמדד באוגוסט 1996)
מאמן	ליונל סקאלוני
קפטן	ליונל מסי
מירב השערים	ליונל מסי (71)
מירב ההופעות	חאבייר מסצ'ראנו (147)
אצטדיון ביתי	המונומנטל
תלבושת תלבושת בית תלבושת חוץ
האתר הרשמי
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
אורוגוואי 2 - 3 ארגנטינה (מונטווידאו, אורוגוואי; 16 במאי 1901)
הניצחון הכי גדול
ארגנטינה 12 - 0 אקוודור מונטווידאו, אורוגוואי; 22 בינואר 1942
ההפסד הכי גדול
צ'כוסלובקיה 6 - 1 ארגנטינה היינסבורג, שוודיה; 15 ביוני 1958 אורוגוואי 5 - 0 ארגנטינה גואיקיל, אקוודור; 16 בדצמבר 1959 ארגנטינה 0 - 5 קולומביה בואנוס איירס, ארגנטינה; 5 בספטמבר 1993 בוליביה 6 - 1 ארגנטינה לה פאס, בוליביה; 1 באפריל 2009 ספרד 6 - 1 ארגנטינה מדריד, ספרד; 27 במרץ 2018
גביע העולם בכדורגל
הופעות	17 (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב	מקום ראשון (פעמיים) 1978 ו-1986
קופה אמריקה
הופעות	42 (הראשונה ב-1916)
ההישג הטוב	מקום ראשון (14 פעמים)

נבחרת ארגנטינה בכדורגל 1964

הדירוג הנוכחי של נבחרת ארגנטינה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-7 בעולם, נכון ל-10 בדצמבר 2020 - ללא שינוי לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 1 נמדד לראשונה במרץ 2007, והדירוג הנמוך ביותר 24 נמדד לראשונה באוגוסט 1996. נבחרת ארגנטינה הייתה בראש הדירוג העולמי של פיפ"א לראשונה במרץ 2007 למשך חודש, ובפעם השנייה למשך עשרה חודשים בין אוקטובר 2007 לבין יולי 2008.

מלך שערי הנבחרת הוא ליונל מסי, ושיאן ההופעות הוא חבייר מסצ'ראנו.

היסטוריה

נבחרת ארגנטינה היא אחת הנבחרות הוותיקות בעולם. התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הוקמה כבר ב-21 בפברואר 1893. ההתאחדות הארגנטינאית היא הוותיקה מבין ההתאחדויות בדרום אמריקה ואחת הוותיקות בעולם.

השנים הראשונות

ארגנטינה הופיעה לראשונה בגמר המונדיאל הראשון ב-1930, שבו הפסידה לנבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:2, אחרי שכבר הוליכה 1:2 במחצית. שחקנה אז, גיז'רמו סטאבילה, סיים כמלך שערי הטורניר עם 8 שערים.

באותן שנים נחשבו ארגנטינה ואורוגוואי לנבחרות הטובות בעולם. השתיים גם נפגשו בגמר אולימפיאדת אמסטרדם, שגם בו ניצחה אורוגוואי.

ארגנטינה השתתפה גם במונדיאל 1934 שנערך באיטליה, אך הודחה מהמשחקים אחרי שהפסידה 3:2 לשוודיה.

לאחר מכן באה תקופה שחורה עבור הנבחרת, שנמשכה קרוב ל-30 שנה. החונטה הצבאית ששלטה במדינה במהלך התקופה השתמשה בנבחרת ככלי פוליטי, ואף לא איפשרה לנבחרת להשתתף במונדיאלים שנערכו ב 1938, ב-1950 וב-1954, אף על פי שנבחרתה נחשבה לאחת הטובות בעולם. ארגנטינה שבה והשתתפה בגביע העולם רק ב-1958.

ארגנטינה זכתה במהלך אותן שנים בלא פחות מ-8 גביעי קופה אמריקה (ארגנטינה זכתה ב-12 גביעי קופה אמריקה עד שנת 1959 וסיימה כסגנית 9 פעמים).

מונדיאל 1966 - תחילת היריבות עם נבחרת אנגליה בכדורגל

המונדיאל שנערך באנגליה ב-1966 נכנס להיסטוריה בגלל משחק רבע הגמר של ארגנטינה מול אנגליה, שהחל את היריבות בין שתי הנבחרות. השופט הגרמני הרחיק את אנטוניו ראטין, קפטן נבחרת ארגנטינה, בטענה שראטין קילל אותו. השופט הגרמני שלא דיבר ספרדית נימק את החלטתו שהתרשם שמדובר בדברי נאצה "לפי הטון ולפי מבטו של השחקן". לאחר ההרחקה סירב ראטין להתפנות מהמגרש והתרצה רק לאחר שכנועים מרובים. מאמן אנגליה, אלף ראמזי, אסר על שחקניו ללחוץ את ידי הארגנטינאיים בתום המשחק וכינה אותם "חיות" בטענה שהם שיחקו בצורה ברוטלית.

הארגנטינאים, שהגיעו למונדיאל אחרי שזכו שנתיים קודם לכן בגביע בהשתתפות נבחרות ברזיל, אנגליה ופורטוגל, טענו לקיפוח מצידם של האירופאיים לאורך הטורניר.

1978 - 1993 - עידן הזהב

ב-1978 אירחה ארגנטינה את המונדיאל, וניצלה את הביתיות כדי לזכות בגביע בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה את הולנד במשחק הגמר בתוצאה 3:1. השחקן המצטיין בנבחרת היה מריו קמפס, שכבש 6 שערים והוכתר למלך השערים בטורניר.

החונטה הצבאית ניצלה את הטורניר גם למטרות פוליטיות והציגה תמונה מעוותת של מצב אזרחי ארגנטינה באותן שנים.

מהסגל למונדיאל הודח ברגע האחרון דייגו ארמנדו מראדונה על ידי המאמן ססאר לואיס מנוטי בשל גילו הצעיר. כעבור שנה הוליך מראדונה את נבחרת ארגנטינה הצעירה לזכייה ראשונה במונדיאל הנוער, ובכך ביסס את מעמדו כאחד השחקנים החשובים של ארגנטינה.

במונדיאל 1982 שנערך בספרד היו נשואות העיניים למראדונה, אך ארגנטינה איכזבה והודחה על ידי ברזיל במשחק שבו הורחק מראדונה בשל פגיעה ללא כדור בשחקן יריב.

ב-1986 זכתה ארגנטינה בתואר בפעם השנייה. היא ניצחה במשחק הגמר את מערב גרמניה בתוצאה 3:2 לאחר שער ניצחון של חורחה בורוצ'גה. את ארגנטינה הנהיג דייגו ארמנדו מרדונה, שכבש חמישה שערים במהלך הטורניר. בעיקר זכורים שני השערים שכבש מול אנגליה במשחק רבע הגמר: את השער הראשון כבש מראדונה בעזרת ידו, בשער שמכונה "יד האלוהים". את השער השני כבש מרדונה לאחר שכידרר לאורך חצי המגרש של האנגלים, תוך שהוא עובר בדרך כמה שחקני הגנה אנגלים בדרך לכיבוש השער.

המשחק עצמו קיבל משמעות רבה הן בגלל היריבות הספורטיבית בין שתי המדינות שהחלה עוד מ-1966 והן בגלל המחלוקת בין שתי המדינות לגבי איי פוקלנד (איי מלבינס), מחלוקת שהביאה למלחמה בין שתי המדינות ב-1982.

ב-1990 הופיעה ארגנטינה בפעם הרביעית במשחק הגמר, אך הפעם הפסידה לגרמניה המערבית בתוצאה 1:0. ארגנטינה הציגה נבחרת בינונית באותה מונדיאל והצליחה להגיע לגמר בעיקר בזכותו של דייגו מראדונה. מראדונה שיחק בטורניר למרות פציעה ופרץ בבכי לאחר ההפסד בגמר.

ארגנטינה זכתה ב-1991 וב-1993 בשני טורנירי הקופה אמריקה שנערכו וב-1992 היא זכתה בגביע הקונפדרציות הראשון, שנערך בערב הסעודית, ובגביע ארטמיו פרנקי ב-1993. היו אלו הטורנירים האחרונים שבהם זכתה ארגנטינה.

1993 ועד היום

בחמשת המונדיאלים הבאים (1994, 1998, 2002, 2006 ו-2010) איכזבה נבחרת ארגנטינה ולא הצליחה להגיע מעבר לשלב רבע הגמר, כאשר לשיא השפל הגיעה במונדיאל 2002 שבו הודחה כבר בשלב הראשון. ארגנטינה הגיעה למונדיאל כפייבוריטית הגדולה לזכייה בגביע, נבחרתו של מרסלו ביילסה נחשבה לטובה בעולם באותם ימים, אך לרוע מזלה היא הוגרלה ב"בית המוות" יחד עם אנגליה, שוודיה וניגריה. ארגנטינה הצליחה לנצח את ניגריה במשחק הראשון משער של גבריאל בטיסטוטה, אך נחלה הפסד במשחק השני מול אנגליה משער בבעיטת עונשין של דייוויד בקהאם. עבור בקהאם היה מדובר בנקמה על הרחקתו במשחק שמינית הגמר מול ארגנטינה במונדיאל 1998. ארגנטינה התייצבה למשחק השלישי מול שוודיה בידיעה שרק ניצחון יעלה אותה. ארגנטינה שלטה לאורך כל המשחק אך לא יכלה לנצח וסיימה בתיקו 1–1 והארגנטינאים שקיוו לרגע של נחת שישכיח את הבעיות הקשות שפקדו את המדינה.

בנוסף, ארגנטינה הפסידה במשחקי הגמר של הקופה אמריקה לברזיל ב-2004 וב-2007, אף על פי שהגיעה למשחקים כפייבוריטית. היא גם הפסידה בשני גמרי גביע הקונפדרציות (ב-1995 לדנמרק וב-2005 לברזיל) ובגמר אולימפיאדת אטלנטה (1996) לניגריה. ב-2011 ארחה ארגנטינה את משחקי הקופה אמריקה, והודחה בשלב רבע הגמר על ידי נבחרת אורוגוואי.

במונדיאל 2014 הגיעה ארגנטינה לשלב הגמר, שם הפסידה 0–1 בדקה ה-112 לנבחרת גרמניה לאחר הארכה של המשחק .

בקופה אמריקה 2015 שנערך בצ'ילה, הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0-0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 1–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל.

בקופה אמריקה 2016 שהתקיימה לציון 100 שנה להקמת המפעל בארצות הברית הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0–0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 2–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל. לאחר משחק הגמר ליונל מסי הודיע שהוא פורש מהנבחרת, אך לקראת קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 מסי חזר לנבחרת.

לאחר הפסדה של ארגנטינה בגמר, מאמן הנבחרת חרארדו מרטינו התפטר ובמקומו מונה אדגרדו באוסה. ב-11 באפריל 2017 באוסה פוטר מנבחרת ארגנטינה לאחר יכולת רעה שהנבחרת הציגה במוקדמות מונדיאל 2018. ב־2 ביוני 2017 מאמנה של סביליה חורחה סמפאולי מונה למאמן הנבחרת. נבחרת ארגנטינה הציגה יכולת מאכזבת גם בהמשך המוקדמות והציגה משחק התקפי רע אשר לא תיאם את הציפיות מהנבחרת. לקראת המחזור האחרון בקמפיין ארגנטינה הייתה במקום השישי שמשאיר אותה מחוץ למונדיאל, אך ארגנטינה עמדה בציפיות וניצחה 3–1 את אקודור בקיטו דבר שהקנה לה מקום במונדיאל 2018, שבו הודחה בשמינית גמר נגד צרפת, שבסופו של דבר זכתה במונדיאל. לאחר קמפיין כושל במונדיאל 2018, ב-16 ביולי 2018, פוטר המאמן חורחה סמפאולי מהנבחרת.

שונות

ארגנטינה זכתה 14 פעמים בטורניר הקופה אמריקה, פעם אחת פחות משיאנית הזכיות אורוגוואי. כמו כן, זכתה ארגנטינה בגביע הקונפדרציות בשנת 1992.

מאז 1993 ארגנטינה לא זכתה בתואר חשוב בכדורגל העולמי, למעט שתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). באולימפיאדה באתונה השיגה ארגנטינה דאבל ייחודי כאשר זכתה במדליות זהב בכדורגל ובכדורסל לגברים.

נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי מחזיקות בשיא המשחקים בין שתי נבחרות, לאחר ששיחקו זו מול זו 161 משחקים. המשחק הראשון בין שתי הנבחרות התקיים ב-1906, והיה המשחק הבינלאומי הראשון בין שתי נבחרות כדורגל שמחוץ לבריטניה (אף על פי שנבחרות קנדה וארצות הברית שיחקו ביניהן ב-1885 ו-1886, אך משחקים אלו אינם נחשבים למשחקים רשמיים).

גביע העולם בכדורגל

שנה	סיבוב	משחקים	ניצחונות	תיקו*	הפסדים	שערי זכות	שערי חובה
1930	מקום שני	5	4	0	1	18	9
1934	סיבוב ראשון	1	0	0	1	2	3
1938	פרשה
1950
1954
1958	סיבוב ראשון	3	1	0	2	5	10
1962	סיבוב ראשון	3	1	1	1	2	3
1966	רבע גמר	4	2	1	1	4	2
1970	לא העפילה
1974	סיבוב שני (רבע גמר)	6	1	2	3	9	12
1978	מקום ראשון	7	5	1	1	15	4
1982	סיבוב שני (רבע גמר)	5	2	0	3	8	7
1986	מקום ראשון	7	6	1	0	14	5
1990	מקום שני	7	2	3	2	5	4
1994	שמינית גמר	4	2	0	2	8	6
1998	רבע גמר	5	3	1	1	10	4
2002	סיבוב ראשון	3	1	1	1	2	2
2006	רבע גמר	5	3	2	0	11	3
2010	רבע גמר	5	4	0	1	10	6
2014	מקום שני	7	5	1	1	8	4
2018	שמינית גמר	4	1	1	2	6	9
סה"כ	17/21	81	43	15	23	137	93

• משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה

קופה אמריקה

שנה	סיבוב	משחקים	ניצחונות	תיקו*	הפסדים	שערי זכות	שערי חובה
1916	מקום שני	3	1	2	0	7	2
1917	מקום שני	3	2	0	1	5	3
1919	מקום שלישי	3	1	0	2	7	7
1920	מקום שני	3	1	2	0	4	2
1921	מקום ראשון	3	3	0	0	5	0
1922	מקום רביעי	4	2	0	2	6	3
1923	מקום שני	3	2	0	1	6	6
1924	מקום שני	3	1	2	0	2	0
1925	מקום ראשון	4	3	1	0	11	4
1926	מקום שני	4	2	1	1	14	3
1927	מקום ראשון	3	3	0	0	15	4
1929	מקום ראשון	3	3	0	0	9	1
1935	מקום שני	3	2	0	1	8	5
1937	מקום ראשון	6	5	0	1	14	5
1939	פרשה
1941	מקום ראשון	4	4	0	0	10	2
1942	מקום שני	6	4	1	1	21	6
1945	מקום ראשון	6	5	1	0	22	5
1946	מקום ראשון	5	5	0	0	17	3
1947	מקום ראשון	7	6	1	0	28	4
1949	פרשה
1953
1955	מקום ראשון	5	4	1	0	18	6
1956	מקום שלישי	5	3	0	2	5	3
1957	מקום ראשון	6	5	0	1	25	6
1959	מקום ראשון	6	5	1	0	19	5
1959	מקום שני	4	2	1	1	9	9
1963	מקום שלישי	6	3	1	2	15	10
1967	מקום שני	5	4	0	1	12	3
1975	סיבוב ראשון	4	2	0	2	17	4
1979	סיבוב ראשון	4	1	1	2	7	6
1983	סיבוב ראשון	4	1	3	0	5	4
1987	מקום רביעי	4	1	1	2	5	4
1989	מקום שלישי	7	2	3	2	2	4
1991	מקום ראשון	7	6	1	0	16	6
1993	מקום ראשון	6	2	4	0	6	4
1995	רבע גמר	4	2	1	1	8	6
1997	רבע גמר	4	1	2	1	4	3
1999	רבע גמר	4	2	0	2	6	6
2001	פרשה
2004	מקום שני	6	4	1	1	16	6
2007	מקום שני	6	5	0	1	16	6
2011	רבע גמר	4	1	3	0	5	2
2015	מקום שני	6	3	3	0	10	3
2016	מקום שני	6	5	1	0	18	2
2019	מקום שלישי	6	3	1	2	7	6
2020	העפילה
סה"כ	42/46	195	122	40	33	462	179

• משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה

גביע הקונפדרציות

שנה	השתתפה בתור	סיבוב	משחקים	ניצחונות	תיקו*	הפסדים	שערי זכות	שערי חובה
1992	זוכת קופה אמריקה 1991	מקום ראשון	2	2	0	0	7	1
1995	זוכת קופה אמריקה 1993	מקום שני	3	1	1	1	5	3
1997	לא העפילה
1999
2001
2003
2005	סגנית קופה אמריקה 2004	מקום שני	5	2	2	1	10	10
2009	לא העפילה
2013
2017
סה"כ		3/10	10	5	3	2	22	14

• משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה

הנבחרות הצעירות של ארגנטינה

הנבחרת עד גיל 17

ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 17

הנבחרת עד גיל 17 של ארגנטינה זכתה פעמיים באליפות דרום אמריקה עד גיל 17 (1985, 2003). היא סיימה כסגנית 4 פעמים (1988, 1995, 1997, 2001) ובמקום השלישי פעמיים (1991, 1993). היא מעולם לא זכתה בגביע העולם עד גיל 17, מיקום השיא שלה בקטגוריית גילאים זו הוא המקום השלישי (1991, 1995, 2003).

הנבחרת עד גיל 20

ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 20

הנבחרת עד גיל 20 היא גאוות ההתאחדות הארגנטינאית. ארגנטינה מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 עם 6 זכיות (1979, 1995, 1997, 2001, 2005, 2007). היא סיימה כסגנית פעם אחת (1983) ורביעית גם כן פעם אחת (2003). ארגנטינה זכתה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20 5 פעמים (1967, 1997, 1999, 2003, 2015) וסיימה כסגנית 7 פעמים (1958, 1979, 1983, 1991, 1995, 2001, 2007). בין השחקנים שזכו בתואר ב-2005 ניתן למצוא את ליונל מסי, סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו, אוסקר אוסטארי, פבלו זבאלטה, גבריאל פאלטה, נרי קרדוסו, לוקאס ביגליה, ואזקיל גאראי.

הנבחרת האולימפית

ארגנטינה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). בנוסף, היא זכתה במדליית הכסף פעמיים (באולימפיאדת אמסטרדם 1928 ובאולימפיאדת אטלנטה 1996).

סטטיסטיקה

השחקנים עם מספר ההופעות הרב ביותר

נכון ל-18 בנובמבר 2020. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.

#	שם	שנים	מספר הופעות	מספר שערים
1	חאבייר מסצ'ראנו	2003–2018	147	3
2	חבייר זאנטי	1994–2011	143	5
3	ליונל מסי	2005–	142	71
4	רוברטו אז'אלה	1994–2007	114	7
5	אנחל די מריה	2008–	104	20
6	דייגו סימאונה	1988–2002	103	11
7	אוסקר רוג'רי	1983–1994	97	7
	סרחיו אגוארו	2006–	97	41
9	סרחיו רומרו	2009–	96	0
10	דייגו מראדונה	1977–1994	91	34

השחקנים עם מספר השערים הרב ביותר

נכון ל-18 בנובמבר 2020. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.

#	שם	שנים	מספר הופעות	מספר שערים
1	ליונל מסי	2005–	142	71
2	גבריאל בטיסטוטה	1991–2002	77	54
3	סרחיו אגוארו	2006–	97	41
4	הרנן קרספו	1995–2007	64	35
5	דייגו מראדונה	1977–1994	91	34
6	גונסאלו היגוואין	2009–2018	75	31
7	לואיס ארטימה	1961–1967	25	24
8	דניאל פסארלה	1976–1986	70	23
9	לאופולדו לוקה	1975–1981	45	22
	חוסה סאנפיליפו	1956–1962	29	22

מאמני הנבחרת

#	המאמן	שנים	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	יחס שערים	% הצלחה
1	אנחל ואסקס	1924-1925	12	5	7	0	8-18	70.83
2	חוסה מיז'אן	1927-1928	13	8	3	2	15-44	73.08
3	פרנסיסקו אולסאר	1929	2	0	1	1	2-1	25
4	אולסאר וחואן טרמוטולה	1929-1930	9	7	1	1	11-28	83.33
5	פליפה פסקוצ'י	1934	1	0	0	1	3-2	0
6	מנואל סיואנה	1935-1937	10	7	1	2	8-20	75
7	אנחל רוקה	1938-1939	4	3	0	1	6-11	75
8	גיז'רמו סטאבילה	1939-1958, 1960	127	85	21	21	145-323	75.2
9	קרלוס קלוסרו	1940	2	2	0	0	1-7	100
10	ספינטו, דלה טורה ובאריירו	1959	6	5	1	0	5-19	91.67
11	חוסה מנואל מורנו	1959	5	2	1	2	13-11	50
12	ויקטוריו ספינטו	1960-1961	10	5	3	2	12-23	65
13	חוסה ד'אמיקו	1961, 1963	4	2	0	2	6-12	50
14	חואן קרלוס לורנסו	1962, 1966	11	4	4	3	10-9	54.55
15	נסטור רוסי	1962	1	1	0	0	1-3	100
16	ג'ים לופס	1962, 1967	7	5	1	1	4-14	78.57
17	הורסיו טורס	1963	8	4	1	3	17-20	56.25
18	חוסה מינלה	1964-1965, 1968	23	11	8	4	21-44	65.22
19	אוסבלדו סובלדיה	1965	1	0	1	0	1-1	50
20	כרמלו פראונה	1967	2	0	0	2	3-1	0
21	רנאטו ססריני	1967-1968	5	1	1	3	8-5	30
22	אומברטו מאסקיו	1969	4	1	3	0	3-4	62.5
23	אדולפו פדרנרה	1969	4	1	1	2	6-4	37.5
24	חואן חוסה פיסוטי	1970-1972	23	10	8	5	28-35	60.87
25	אומר סיבורי	1972-1973	13	8	2	3	16-26	69.23
26	מיגל איגנומירייז'ו	1973	3	1	2	0	2-3	66.67
27	ולדיסלאו קאפ	1974	10	3	3	4	19-15	45
28	ססאר לואיס מנוטי	1974-1982	85	46	21	18	83-161	66.47
29	מיגל חוארס	1975	3	2	1	0	1-9	83.33
30	פדריקו סאקי	1979	1	0	1	0	2-2	50
31	קרלוס בילארדו	1983-1990	81	28	30	23	74-91	53.90
32	אלפיו באסילה	1991-1994	48	25	17	6	44-75	69.79
33	ריינלדו מרלו	1993	1	0	0	1	2-1	0
34	דניאל פסארלה	1994-1998	56	33	13	10	42-101	70.54
35	מרסלו ביילסה	1998-2004	69	43	16	10	61-127	70.05
36	נלסון ויוואס	1999	1	1	0	0	0-2	100
37	חוסה נסטור פקרמן	2004-2006	27	14	7	6	33-50	60.49
38	אלפיו באסילה	2006-2008	28	14	8	6	25-45	59.5
39	דייגו ארמנדו מראדונה	2008-2010	24
40	סרחיו בטיסטה	11/2010-07/2011	17
41	אלחנדרו סאבלה	07/2011-08/2014	41
42	טאטה מרטינו	08/2014-07/2016	29
43	אדגרדו באוסה	08/2016-04/2017	8
44	חורחה סמפאולי	05/2017-07/2018	15
45	ליונל סקאלוני	07/2018-	25

מתבסס על נתונים מהאתר RSSSF

סגל הנבחרת

סגל הנבחרת למוקדמות מונדיאל 2022 (ההופעות והשערים מעודכנים ל-17 בנובמבר 2020):

מס'	עמדה	שם	תאריך לידה	הופעות	שערים	מועדון
1	שוער	פרנקו ארמני	16 באוקטובר 1986	15	0	ריבר פלייט
12	שוער	אגוסטין מרצ'סין	16 במרץ 1988	7	0	פורטו
23	שוער	אסטבן אנדראדה	26 בינואר 1991	4	0	בוקה ג'וניורס
2	הגנה	לוקאס מרטינס קוארטה	10 במאי 1996	6	0	פיורנטינה
3	הגנה	ניקולאס טגליאפיקו	31 באוגוסט 1992	28	0	אייאקס
4	הגנה	גונסאלו מונטייל	1 בינואר 1997	6	0	ריבר פלייט
6	הגנה	וולטר קאנמן	14 במרץ 1991	6	0	גרמיו
14	הגנה	פקונדו מדינה	28 במאי 1999	1	0	לאנס
15	הגנה	נאואן פרס	24 ביוני 2000	0	0	גרנדה
19	הגנה	ניקולאס אוטמנדי	12 בפברואר 1988	74	4	בנפיקה ליסבון
5	קשר	לאנדרו פארדס	29 ביוני 1994	28	3	פריז סן-ז'רמן
7	קשר	פאפו גומס	15 בפברואר 1988	5	1	אטאלנטה
8	קשר	רודריגו דה פול	24 במאי באוקטובר 1994	21	0	אודינזה
11	קשר	אנחל די מריה	14 בפברואר 1988	104	20	פריז סן-ז'רמן
16	קשר	גידו רודריגס	12 באפריל 1994	10	0	ריאל בטיס
17	קשר	ניקולאס דומינגס	28 ביוני 1998	8	1	בולוניה
20	קשר	ג'ובאני לו סלסו	9 באפריל 1996	23	2	טוטנהאם הוטספר
9	חלוץ	חואקין קוראה	9 באפריל 1996	5	2	לאציו
10	חלוץ	ליונל מסי (קפטן)	24 ביוני 1987	142	71	ברצלונה
13	חלוץ	לוקאס אלאריו	8 באוקטובר 1992	9	3	באייר לברקוזן
18	חלוץ	לוקאס אוקאמפוס	11 ביולי 1994	7	2	סביליה
21	חלוץ	ניקולאס גונסאלס	6 באפריל 1998	5	2	שטוטגרט
22	חלוץ	לאוטרו מרטינס	22 באוגוסט 1997	21	11	אינטר מילאנו

שחקנים מפורסמים

השנים המוקדמות

אמריקו טסוריירי רוברטו צ'רו פדרו קלומינו הרמיניו מסאנטוניו גיז'רמו סטאבילה דומינגו טראסקוני לואיס מונטי חוסה מנואל מורנו

רינאלדו מרטינו אלפרדו די סטפנו אנחל לברונה פליקס לוסטו אדולפו פדרנרה אנטוניו סאסטרה ברנאבה פריירה

שנות השפל (תום מלחמת העולם הראשונה ועד הזכייה בגביע העולמי)

אנטוניו אנחליז'ו מיגל אנחל ברינדיסי רוחליו דומינגס אנטוניו ראטין חוסה סאנפיליפו פדריקו סאקי הוגו גאטי רנה הואוסמן

קרלוס ביאנצ'י ארנסטו גריז'ו נורברטו מנדס סילביו מרסוליני אומר סיבורי נטליו פסקיה אמדאו קאריסו

שנות ה-70 המאוחרות ושנות ה-80

דייגו מראדונה אוסבלדו ארדילס ריקרדו בוצ'יני מריו קמפס חורחה בורוצ'אגה אובלדו פיליול דניאל פסארלה קלאודיו בורגי רמון דיאס

אמריקו גאז'גו לאופולדו לוקה חוליו אולרטיקואצ'אה נרי פומפידו אוסקר רוג'רי חורחה ולדאנו סרחיו בטיסטה הקטור אנריקה חוסה לואיס בראון

שנות ה-90

דייגו סימאונה גבריאל בטיסטוטה פאבלו איימר רוברטו אז'אלה אבל באלבו קלאודיו קאניג'ה מרסלו גז'ארדו קילי גונסאלס קלאודיו לופס

אריאל אורטגה חואן סבסטיאן ורון פרננדו רדונדו רוברטו סנסיני חבייר זאנטי מתיאס אלמיידה חוסה צ'אמוט קרלוס רואה סרחיו גויקוצ'אה

הדור הנוכחי

ליונל אנדרס מסי סרחיו אגוארו חואן רומן ריקלמה וולטר סמואל הרנן קרספו חואן פבלו סורין חבייר סביולה קרלוס טבס אסטבן קמביאסו אבר באנגה

חבייר מסצ'ראנו רוברטו אבונדנסיירי גבריאל היינצה כריסטיאן ויז'אגרה חאבייר זאנטי אנחל די מאריה אסקיאל לאבסי דייגו מיליטו גונסאלו היגוואין חבייר פאסטורה

שיאים והישגים

• הניצחון הגבוה ביותר - 0:12 מול נבחרת אקוודור במסגרת הקופה אמריקה 1942.
• ההפסד הגבוה ביותר - 6:1 מול נבחרת צ'כוסלובקיה במסגרת הגביע העולמי 1958.
• רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד - 31 (18 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו). מה-19 בפברואר 1991 עד 8 באוגוסט 1993.
• רצף המשחקים הארוך ביותר ללא ניצחון - 9 (5 תוצאות תיקו, 4 הפסדים) מה-10 ביולי 1989 עד 8 במאי 1990.
• רצף הניצחונות הארוך ביותר - 9. מה-29 בינואר 1941 עד 25 בינואר 1942.
• רצף ההפסדים הארוך ביותר - 3.
• ארגנטינה שיחקה 65 משחקים במסגרת הגביע העולמי. היא ניצחה 33 משחקים, סיימה בתיקו ב-13 והפסידה ב-19. יחס השערים עומד על 74:113.
• גבריאל בטיסטוטה, הוא הכובש המצטיין של ארגנטינה במסגרת גביע העולם עם 10 שערים. בטיסטוטה מחזיק גם בשיא מיוחד - השחקן היחיד שכבש שלושער בשני מונדיאלים שונים.
• דייגו מראדונה הוא שיאן ההופעות של ארגנטינה במשחקי הגביע העולמי עם 21 הופעות. הוא גם הארגנטינאי היחיד ששיחק בארבעה מונדיאלים שונים.
• ליונל מסי הוא מלך שערי ארגנטינה במוקדמות הגביע העולמי עם 21 שערים.
• חבייר זאנטי מחזיק בשיא כפול - שיאן ההופעות בתולדות הנבחרת (123 משחקים) ושיאן ההופעות במשחקי מוקדמות הגביע העולמי (41 משחקים), הוא שבר בכך את שיאו של רוברטו אז'אלה שעמד על 115 הופעות במדי הנבחרת מתוכם 40 במסגרת מוקדמות הגביע העולמי.
• במשחקי גביע העולם נבחרת ארגנטינה קיבלה במהלך המשחקים 10 כרטיסים אדומים ובכך מחזיקה בשיא שלילי. היא מקדימה את נבחרת ברזיל לה 9 כרטיסים אדומים.
• ארגנטינה שברה שלושה שיאים שליליים במהלך מונדיאל 1990 - 3 כרטיסים אדומים (ג'וסטי, דסוטי ומונסון) במהלך המשחקים ששניים מהם בגמר הגביע כאשר מונזון היה לשחקן הראשון שמורחק במשחק הגמר. בנוסף, ארגנטינה הייתה לנבחרת הראשונה שלא מצליחה להבקיע שער במשחק גמר.
• חאבייר מסצ'ראנו הוא הספורטאי הארגנטינאי היחיד שזכה בשתי מדליות זהב. מסצ'ראנו זכה במדליות באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008).
• ליונל מסי הוא מלך הבישולים של הנבחרת בכל הזמנים עם 42 בישולים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נבחרת ארגנטינה בכדורגל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נבחרת ארגנטינה בכדורגל
• נתוני נבחרת ארגנטינה באתר הרשמי של מונדיאל 2018