נבחרת ארגנטינה בכדורגל

נבחרת ארגנטינה בכדורגל
מידע כללי
כינוי	"לה אלביסלסטה" (הלבן ותכול השמיים)
התאחדות	התאחדות הכדורגל הארגנטינאית
השתייכות	CONMEBOL
דירוג פיפ"א; (22 בדצמבר 2022)	2 ‎+64.5‏
- ניקוד פיפ"א	1,838.38
- דירוג שיא	1 (נמדד במרץ 2007)
- דירוג שפל	24 (נמדד באוגוסט 1996)
מאמן	ליונל סקאלוני
קפטן	ליונל מסי
מירב השערים	ליונל מסי (102)
מירב ההופעות	ליונל מסי (174)
אצטדיון ביתי	המונומנטל
	האתר הרשמי
תלבושת
תלבושת בית	תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
	אורוגוואי 0 - 6 ארגנטינה ; (מונטווידאו, אורוגוואי; 20 ביולי 1902)
הניצחון הכי גדול
	ארגנטינה 12 - 0 אקוודור ; מונטווידאו, אורוגוואי; 22 בינואר 1942
ההפסד הכי גדול
	צ'כוסלובקיה 6 - 1 ארגנטינה ; היינסבורג, שוודיה; 15 ביוני 1958; אורוגוואי 5 - 0 ארגנטינה ; גואיקיל, אקוודור; 16 בדצמבר 1959; ארגנטינה 0 - 5 קולומביה ; בואנוס איירס, ארגנטינה; 5 בספטמבר 1993; בוליביה 6 - 1 ארגנטינה ; לה פאס, בוליביה; 1 באפריל 2009; ספרד 6 - 1 ארגנטינה ; מדריד, ספרד; 27 במרץ 2018;
גביע העולם בכדורגל
הופעות	18 (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב	זכייה (3 פעמים; 1978, 1986, 2022)
קופה אמריקה
הופעות	43 (הראשונה ב-1916)
ההישג הטוב	זכייה (15 פעמים)

נבחרת ארגנטינה בכדורגל לגברים (בספרדית: Selección de fútbol de Argentina) מייצגת את ארגנטינה מאז 1901 והיא אלופת העולם המכהנת. נבחרת הכדורגל מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. נבחרת ארגנטינה, המכונה "אלביסלסטה" (לבן ותכלת) כצבעי תלבושתה, נחשבת לאחת הנבחרות הטובות בעולם, ולזכותה שלוש זכיות בגביע העולם (1978, 1986 ו-2022), 15 זכיות בקופה אמריקה ושתי זכיות במדליית הזהב האולימפית.

הדירוג הנוכחי של נבחרת ארגנטינה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-2 בעולם, נכון ל-22 בדצמבר 2022; הניקוד הוא 1,838.38 - עלייה של 64.5 נקודות לעומת ניקוד קודם.^[1] דירוג השיא 1 נמדד לראשונה^[2] במרץ 2007, והדירוג הנמוך ביותר 24 נמדד לראשונה^[2] באוגוסט 1996. נבחרת ארגנטינה הייתה בראש הדירוג העולמי של פיפ"א לראשונה במרץ 2007 למשך חודש, ובפעם השנייה למשך עשרה חודשים בין אוקטובר 2007 לבין יולי 2008.

מלך השערים של נבחרת ארגנטינה הוא ליונל מסי עם 102 שערים. מסי הוא גם שיאן ההופעות בנבחרת (173).

היסטוריהעריכה

נבחרת ארגנטינה היא אחת הנבחרות הוותיקות בעולם. התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הוקמה כבר ב-21 בפברואר 1894, והיא הוותיקה מבין התאחדויות הכדורגל בדרום אמריקה ואחת הוותיקות בעולם.

השנים הראשונותעריכה

ארגנטינה השתתפה בגמר המונדיאל הראשון ב-1930 אי פעם, בו הפסידה לנבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:2, אחרי שהוליכה 1:2 במחצית. השחקן הארגנטינאי גיז'רמו סטאבילה סיים כמלך שערי הטורניר עם 8 שערים.

באותן שנים נחשבו ארגנטינה ואורוגוואי לנבחרות הטובות בעולם. השתיים גם נפגשו בגמר אולימפיאדת אמסטרדם, שגם בו ניצחה אורוגוואי. מלך שערי הטורניר, דומינגו טראסקוני, היה גם הוא ארגנטינאי.

ארגנטינה השתתפה גם במונדיאל 1934 שנערך באיטליה, אך הודחה מהמשחקים לאחר הפסד 3:2 לשוודיה.

לאחר מכן החלה תקופה שחורה עבור הנבחרת, שנמשכה קרוב ל-30 שנה. החונטה הצבאית ששלטה במדינה השתמשה בנבחרת ככלי פוליטי ולא אפשרה לנבחרת להשתתף במונדיאלים שנערכו ב 1938, ב-1950 וב-1954, אף על פי שהנבחרת נחשבה לאחת הטובות בעולם. ארגנטינה שבה להשתתף בגביע העולם רק ב-1958.

ארגנטינה זכתה במהלך אותן שנים בלא פחות מ-8 גביעי קופה אמריקה (ארגנטינה זכתה ב-12 גביעי קופה אמריקה עד שנת 1959 וסיימה כסגנית 9 פעמים).

מונדיאל 1966 - תחילת היריבות עם נבחרת אנגליה בכדורגלעריכה

המונדיאל שנערך באנגליה ב-1966 נכנס להיסטוריה בגלל משחק רבע הגמר של ארגנטינה מול אנגליה, שהחל את היריבות בין שתי הנבחרות. השופט הגרמני הרחיק את אנטוניו ראטין, קפטן נבחרת ארגנטינה, בטענה שראטין קילל אותו. השופט הגרמני, שלא דיבר ספרדית, נימק את החלטתו בכך שהתרשמותו הייתה שמדובר בדברי נאצה "לפי הטון ולפי מבטו של השחקן". לאחר ההרחקה סירב ראטין להתפנות מהמגרש והתרצה רק לאחר שכנועים מרובים. מאמן אנגליה, אלף ראמזי, אסר על שחקניו ללחוץ את ידי הארגנטינאיים בתום המשחק וכינה אותם "חיות" בטענה שהם שיחקו בצורה ברוטלית.

הארגנטינאים, שהגיעו למונדיאל אחרי שזכו שנתיים קודם לכן בגביע בהשתתפות נבחרות ברזיל, אנגליה ופורטוגל, טענו לקיפוח מצידם של האירופאיים לאורך הטורניר.

1978–1993: עידן הזהבעריכה

ב-1978 אירחה ארגנטינה את המונדיאל, ונעזרה ביתרון הביתיות כדי לזכות בגביע בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה את הולנד במשחק הגמר בתוצאה 1:3. השחקן המצטיין בנבחרת היה מריו קמפס, שכבש 6 שערים והוכתר למלך שערי הטורניר.

החונטה הצבאית ניצלה את הטורניר גם למטרות פוליטיות והציגה תמונה מעוותת של מצב אזרחי ארגנטינה באותן שנים.

דייגו ארמנדו מראדונה הודח ברגע האחרון מהסגל למונדיאל על ידי המאמן ססאר לואיס מנוטי בשל גילו הצעיר. כעבור שנה הוליך מראדונה את נבחרת ארגנטינה הצעירה לזכייה ראשונה במונדיאל הנוער, ובכך ביסס את מעמדו כאחד השחקנים החשובים של ארגנטינה.

במונדיאל 1982 שנערך בספרד העיניים היו נשואות למראדונה, אך ארגנטינה איכזבה והודחה על ידי ברזיל במשחק שבו הורחק מראדונה בשל פגיעה ללא כדור בשחקן יריב.

ב-1986 זכתה ארגנטינה בתואר בפעם השנייה. היא ניצחה במשחק הגמר את מערב גרמניה בתוצאה 2:3 לאחר שער ניצחון של חורחה בורוצ'גה. את ארגנטינה הנהיג דייגו ארמנדו מרדונה, שכבש חמישה שערים במהלך הטורניר. בעיקר זכורים שני השערים שכבש מול אנגליה במשחק רבע הגמר: את השער הראשון כבש מראדונה בעזרת ידו, בשער שמכונה "יד האלוהים". את השער השני כבש מרדונה לאחר שכידרר לאורך חצי המגרש של האנגלים, תוך שהוא עובר בדרך כמה שחקני הגנה אנגלים בדרך לכיבוש השער.

המשחק עצמו קיבל משמעות רבה הן בגלל היריבות הספורטיבית בין שתי המדינות שהחלה עוד מ-1966 והן בגלל המחלוקת בין שתי המדינות לגבי איי פוקלנד (איי מלבינס), מחלוקת שהביאה למלחמה בין שתי המדינות ב-1982.

ב-1990 הופיעה ארגנטינה בפעם הרביעית במשחק הגמר, אך הפעם הפסידה לגרמניה המערבית בתוצאה 1:0. ארגנטינה הציגה נבחרת בינונית באותה מונדיאל והצליחה להגיע לגמר בעיקר בזכות דייגו מראדונה. מראדונה שיחק בטורניר למרות פציעה ופרץ בבכי לאחר ההפסד בגמר.

ארגנטינה זכתה ב-1991 וב-1993 בשני טורנירי הקופה אמריקה שנערכו וב-1992 היא זכתה בגביע הקונפדרציות הראשון, שנערך בערב הסעודית, ובגביע ארטמיו פרנקי ב-1993. היו אלו הטורנירים האחרונים שבהם זכתה ארגנטינה במשך 28 השנים הבאות עד זכייתה בטורניר הקופה אמריקה ב-2021.

1993 ועד היוםעריכה

בחמשת המונדיאלים הבאים (1994, 1998, 2002, 2006 ו-2010) איכזבה נבחרת ארגנטינה ולא הצליחה להגיע מעבר לשלב רבע הגמר, כאשר לשיא השפל הגיעה במונדיאל 2002 שבו הודחה כבר בשלב הראשון. ארגנטינה הגיעה למונדיאל כפייבוריטית הגדולה לזכייה בגביע, נבחרתו של מרסלו ביילסה נחשבה לטובה בעולם באותם ימים, אך לרוע מזלה היא הוגרלה ב"בית המוות" יחד עם אנגליה, שוודיה וניגריה. ארגנטינה הצליחה לנצח את ניגריה במשחק הראשון משער של גבריאל בטיסטוטה, אך נחלה הפסד במשחק השני מול אנגליה משער בבעיטת עונשין של דייוויד בקהאם. עבור בקהאם היה מדובר בנקמה על הרחקתו במשחק שמינית הגמר מול ארגנטינה במונדיאל 1998. ארגנטינה התייצבה למשחק השלישי מול שוודיה בידיעה שרק ניצחון יעלה אותה. ארגנטינה שלטה לאורך כל המשחק אך לא יכלה לנצח וסיימה בתיקו 1–1 והארגנטינאים שקיוו לרגע של נחת שישכיח את הבעיות הקשות שפקדו את המדינה.

בנוסף, ארגנטינה הפסידה במשחקי הגמר של הקופה אמריקה לברזיל ב-2004 וב-2007, אף על פי שהגיעה למשחקים כפייבוריטית. היא גם הפסידה בשני גמרי גביע הקונפדרציות (ב-1995 לדנמרק וב-2005 לברזיל) ובגמר אולימפיאדת אטלנטה (1996) לניגריה. ב-2011 ארחה ארגנטינה את משחקי הקופה אמריקה, והודחה בשלב רבע הגמר על ידי נבחרת אורוגוואי.

במונדיאל 2014 הגיעה ארגנטינה לשלב הגמר, שם הפסידה 0–1 בדקה ה-112 לנבחרת גרמניה לאחר הארכה של המשחק.

בקופה אמריקה 2015 שנערך בצ'ילה, הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0-0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 1–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל.

בקופה אמריקה 2016 שהתקיימה לציון 100 שנה להקמת המפעל בארצות הברית הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0–0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 2–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל. לאחר משחק הגמר ליונל מסי הודיע שהוא פורש מהנבחרת, אך לקראת קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 מסי חזר לנבחרת.

לאחר הפסדה של ארגנטינה בגמר, מאמן הנבחרת חרארדו מרטינו התפטר ובמקומו מונה אדגרדו באוסה. ב-11 באפריל 2017 באוסה פוטר מנבחרת ארגנטינה לאחר יכולת רעה שהנבחרת הציגה במוקדמות מונדיאל 2018. ב־2 ביוני 2017 מאמנה של סביליה חורחה סמפאולי מונה למאמן הנבחרת. נבחרת ארגנטינה הציגה יכולת מאכזבת גם בהמשך המוקדמות והציגה משחק התקפי רע אשר לא תיאם את הציפיות מהנבחרת. לקראת המחזור האחרון בקמפיין ארגנטינה הייתה במקום השישי שמשאיר אותה מחוץ למונדיאל, אך ארגנטינה עמדה בציפיות וניצחה 3–1 את אקודור בקיטו דבר שהקנה לה מקום במונדיאל 2018, שבו הודחה בשמינית גמר נגד צרפת, שבסופו של דבר זכתה במונדיאל. לאחר קמפיין כושל במונדיאל 2018, ב-16 ביולי 2018, פוטר המאמן חורחה סמפאולי מהנבחרת.

ב-2019 מונה ליונל סקאלוני למאמן הנבחרת. הוא הוליך את ארגנטינה לזכייה בקופה אמריקה 2021 אחרי ניצחון בגמר על ברזיל 0–1 משער של אנחל די מריה ובכך זכתה הנבחרת בתואר ראשון מאז 1993. קפטן הנבחרת ליונל מסי זכה בתוארו הראשון במדיה, תוך כדי שהוא כובש ארבעה שערים (סיים כמלך השערים) ונבחר לשחקן המצטיין בטורניר.

מונדיאל 2022עריכה

במונדיאל 2022, ארגנטינה הופתעה על ידי ערב הסעודית במשחקה הראשון בשלב הבתים עם הפסד 2:1, אך בהמשך ניצחה את מקסיקו ופולין (0–2 בשני המשחקים) והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית. בשמינית הגמר ארגנטינה גברה על אוסטרליה 1-2 בזכות שערים של חוליאן אלברס וליונל מסי שכבש 5 שערים בטורניר ובכך עקף את שיאו של מראדונה עם 9 שערים בגביעי העולם. ברבע הגמר סיימה ארגנטינה בתיקו 2-2 עם הולנד וגברה עליה 3-4 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים. בחצי הגמר הביסה ארגנטינה את קרואטיה 0-3 והעפילה למשחק הגמר. בגמר המונדיאל ניצחה ארגנטינה 2–4 בפנדלים את נבחרת צרפת וזכתה במונדיאל בפעם השלישית בתולדותיה, לאחר שהמשחק הסתיים בתוצאה 3-3. ליונל מסי הכריז שהגמר היה משחקו האחרון במונדיאלים.^[3]

שונותעריכה

ארגנטינה זכתה 15 פעמים בטורניר הקופה אמריקה והיא שיאנית הזכיות יחד עם אורוגוואי. כמו כן, זכתה ארגנטינה בגביע הקונפדרציות בשנת 1992.

משנת 1993 עד שנת 2021 ארגנטינה לא זכתה בתואר חשוב בכדורגל העולמי, למעט שתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). באולימפיאדה באתונה השיגה ארגנטינה דאבל ייחודי כאשר זכתה במדליות זהב בכדורגל ובכדורסל לגברים.

נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי מחזיקות בשיא המשחקים בין שתי נבחרות, לאחר ששיחקו זו מול זו 161 משחקים. המשחק הראשון בין שתי הנבחרות התקיים ב-1906, והיה המשחק הבינלאומי הראשון בין שתי נבחרות כדורגל שמחוץ לבריטניה (אף על פי שנבחרות קנדה וארצות הברית שיחקו ביניהן ב-1885 ו-1886, אך משחקים אלו אינם נחשבים למשחקים רשמיים).

גביע העולם בכדורגלעריכה

שנה	סיבוב	משחקים	ניצחונות	תיקו*	הפסדים	שערי זכות	שערי חובה
אורוגוואי 1930	מקום שני	5	4	0	1	18	9
הממלכה האיטלקית 1934	סיבוב ראשון	1	0	0	1	2	3
צרפת 1938	פרשה
ברזיל 1950
שווייץ 1954
שוודיה 1958	סיבוב ראשון	3	1	0	2	5	10
צ'ילה 1962	סיבוב ראשון	3	1	1	1	2	3
אנגליה 1966	רבע גמר	4	2	1	1	4	2
מקסיקו 1970	לא העפילה
גרמניה 1974	סיבוב שני (רבע גמר)	6	1	2	3	9	12
ארגנטינה 1978	מקום ראשון	7	5	1	1	15	4
ספרד 1982	סיבוב שני (רבע גמר)	5	2	0	3	8	7
מקסיקו 1986	מקום ראשון	7	6	1	0	14	5
איטליה 1990	מקום שני	7	2	3	2	5	4
ארצות הברית 1994	שמינית גמר	4	2	0	2	8	6
צרפת 1998	רבע גמר	5	3	1	1	10	4
קוריאה הדרומית יפן 2002	סיבוב ראשון	3	1	1	1	2	2
גרמניה 2006	רבע גמר	5	3	2	0	11	3
דרום אפריקה 2010	רבע גמר	5	4	0	1	10	6
ברזיל 2014	מקום שני	7	5	1	1	8	4
רוסיה 2018	שמינית גמר	4	1	1	2	6	9
קטר (מדינה) 2022	מקום ראשון	7	4	2	1	15	8
ארצות הברית מקסיקו קנדה 2026
סה"כ	18/22	88	47	17	24	152	101

משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה

קופה אמריקהעריכה

שנה	סיבוב	משחקים	ניצחונות	תיקו*	הפסדים	שערי זכות	שערי חובה
ארגנטינה 1916	מקום שני	3	1	2	0	7	2
אורוגוואי 1917	מקום שני	3	2	0	1	5	3
ברזיל 1919	מקום שלישי	3	1	0	2	7	7
צ'ילה 1920	מקום שני	3	1	2	0	4	2
ארגנטינה 1921	מקום ראשון	3	3	0	0	5	0
ברזיל 1922	מקום רביעי	4	2	0	2	6	3
אורוגוואי 1923	מקום שני	3	2	0	1	6	6
אורוגוואי 1924	מקום שני	3	1	2	0	2	0
ארגנטינה 1925	מקום ראשון	4	3	1	0	11	4
צ'ילה 1926	מקום שני	4	2	1	1	14	3
פרו 1927	מקום ראשון	3	3	0	0	15	4
ארגנטינה 1929	מקום ראשון	3	3	0	0	9	1
פרו 1935	מקום שני	3	2	0	1	8	5
ארגנטינה 1937	מקום ראשון	6	5	0	1	14	5
פרו 1939	פרשה	-	-	-	-	-	-
צ'ילה 1941	מקום ראשון	4	4	0	0	10	2
אורוגוואי 1942	מקום שני	6	4	1	1	21	6
צ'ילה 1945	מקום ראשון	6	5	1	0	22	5
ארגנטינה 1946	מקום ראשון	5	5	0	0	17	3
אקוודור 1947	מקום ראשון	7	6	1	0	28	4
ברזיל 1949	פרשה	-	-	-	-	-	-
פרו 1953	פרשה	-	-	-	-	-	-
צ'ילה 1955	מקום ראשון	5	4	1	0	18	6
אורוגוואי 1956	מקום שלישי	5	3	0	2	5	3
פרו 1957	מקום ראשון	6	5	0	1	25	6
ארגנטינה 1959	מקום ראשון	6	5	1	0	19	5
אקוודור 1959	מקום שני	4	2	1	1	9	9
בוליביה 1963	מקום שלישי	6	3	1	2	15	10
אורוגוואי 1967	מקום שני	5	4	0	1	12	3
1975	סיבוב ראשון	4	2	0	2	17	4
1979	סיבוב ראשון	4	1	1	2	7	6
1983	סיבוב ראשון	4	1	3	0	5	4
ארגנטינה 1987	מקום רביעי	4	1	1	2	5	4
ברזיל 1989	מקום שלישי	7	2	3	2	2	4
צ'ילה 1991	מקום ראשון	7	6	1	0	16	6
אקוודור 1993	מקום ראשון	6	2	4	0	6	4
אורוגוואי 1995	רבע גמר	4	2	1	1	8	6
בוליביה 1997	רבע גמר	4	1	2	1	4	3
פרגוואי 1999	רבע גמר	4	2	0	2	6	6
קולומביה 2001	פרשה	-	-	-	-	-	-
פרו 2004	מקום שני	6	4	1	1	16	6
ונצואלה 2007	מקום שני	6	5	0	1	16	6
ארגנטינה 2011	רבע גמר	4	1	3	0	5	2
צ'ילה 2015	מקום שני	6	3	3	0	10	3
ארצות הברית 2016	מקום שני	6	5	1	0	18	2
ברזיל 2019	מקום שלישי	6	3	1	2	7	6
ברזיל 2021	מקום ראשון	7	5	2	0	12	3
ארצות הברית 2024	העפילה
סה"כ	43/47	202	127	42	33	474	182

משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה

גביע הקונפדרציותעריכה

שנה	השתתפה בתור	סיבוב	משחקים	ניצחונות	תיקו*	הפסדים	שערי זכות	שערי חובה
ערב הסעודית 1992	זוכת קופה אמריקה 1991	מקום ראשון	2	2	0	0	7	1
ערב הסעודית 1995	זוכת קופה אמריקה 1993	מקום שני	3	1	1	1	5	3
ערב הסעודית 1997	לא העפילה
מקסיקו 1999
קוריאה הדרומית יפן 2001
צרפת 2003
גרמניה 2005	סגנית קופה אמריקה 2004	מקום שני	5	2	2	1	10	10
דרום אפריקה 2009	לא העפילה
ברזיל 2013
רוסיה 2017
סה"כ		3/10	10	5	3	2	22	14

משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה

הנבחרות הצעירות של ארגנטינהעריכה

הנבחרת עד גיל 17עריכה

ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 17

הנבחרת עד גיל 17 של ארגנטינה זכתה פעמיים באליפות דרום אמריקה עד גיל 17 (1985, 2003). היא סיימה כסגנית 4 פעמים (1988, 1995, 1997, 2001) ובמקום השלישי פעמיים (1991, 1993). היא מעולם לא זכתה בגביע העולם עד גיל 17, מיקום השיא שלה בקטגוריית גילאים זו הוא המקום השלישי (1991, 1995, 2003).

הנבחרת עד גיל 20עריכה

ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 20

הנבחרת עד גיל 20 היא גאוות ההתאחדות הארגנטינאית. ארגנטינה מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 עם 6 זכיות (1979, 1995, 1997, 2001, 2005, 2007). היא סיימה כסגנית פעם אחת (1983) ורביעית גם כן פעם אחת (2003). ארגנטינה זכתה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20 5 פעמים (1967, 1997, 1999, 2003, 2015) וסיימה כסגנית 7 פעמים (1958, 1979, 1983, 1991, 1995, 2001, 2007). בין השחקנים שזכו בתואר ב-2005 ניתן למצוא את ליונל מסי, סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו, אוסקר אוסטארי, פבלו זבאלטה, גבריאל פאלטה, נרי קרדוסו, לוקאס ביגליה, ואזקיל גאראי.

הנבחרת האולימפיתעריכה

ארגנטינה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). בנוסף, היא זכתה במדליית הכסף פעמיים (באולימפיאדת אמסטרדם 1928 ובאולימפיאדת אטלנטה 1996).

שיאי שחקניםעריכה

נכון ל-29 במרץ 2023.

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בנבחרת.^[4]

שיאני ההופעותעריכה

ליונל מסי' שיאן ההופעות (174) ומלך השערים (102) בנבחרת ארגנטינה בכל הזמנים.

דירוג	שחקן	הופעות	שערים	שנים
1	ליונל מסי	174	102	2005–הווה
2	חאבייר מסצ'ראנו	147	3	2003–2018
3	חבייר זאנטי	145	5	1994–2011
4	אנחל די מריה	131	29	2008–הווה
5	רוברטו אז'אלה	115	7	1994–2007
6	דייגו סימאונה	106	11	1988–2002
7	ניקולאס אוטמנדי	102	4	2009–הווה
8	סרחיו אגוארו	101	41	2006–2021
9	אוסקר רוג'רי	97	7	1983–1994
10	סרחיו רומרו	96	0	2009–2018

מלכי השעריםעריכה

דירוג	שחקן	שערים	הופעות	יחס	שנים
1	ליונל מסי	102	174	0.59	2005–הווה
2	גבריאל בטיסטוטה	56	78	0.72	1991–2002
3	סרחיו אגוארו	41	101	0.41	2006–2021
4	הרנן קרספו	35	64	0.55	1995–2007
5	דייגו מראדונה	34	91	0.37	1977–1994
6	גונסאלו היגוואין	31	75	0.41	2009–2018
7	אנחל די מריה	29	131	0.22	2008–הווה
8	לואיס ארטימה	24	25	0.96	1961–1967
9	לאופולדו לוקה	22	45	0.49	1975–1981
9	דניאל פסארלה	22	70	0.31	1976–1986

קפטנים שזכו בגביע העולםעריכה

שנה	שחקן	הופעות	שערים
1978	דניאל פסארלה	70	22
1986	דייגו מראדונה	91	34
2022	ליונל מסי	174	102

מאמני הנבחרתעריכה

מקור:^[5]

שנים	מאמן	Pld	W	D	L	GF	GA	GD	W %	תארים
1921	ארגנטינה פדרו קלומינו^[6]									1 קופה אמריקה (1921)
1924–1925	ארגנטינה אנחל ואסקז	13	6	6	1	19	9	10	46.15%	1 קופה אמריקה (1925)
1927–1928	ספרד חוסה לאגו מילאן	13	8	3	2	44	15	29	61.54%	1 קופה אמריקה (1927) 1 מדליית כסף אולימפית (אמסטרדם 1928)
1929–1930	ארגנטינה פרנסיסקו אולסאר, חואן חוסה טראמולה	11	7	2	2	29	13	16	63.64%	1 קופה אמריקה (1929)
1934	איטליה פליפה פסקוצ'י	1	0	0	1	2	3	-1	0%
1934–1937	ארגנטינה מנואל סיאונה	10	7	1	2	20	8	12	70%	1 קופה אמריקה (1937)
1938–1939	ארגנטינה אנחל פרננדס רוקה	4	3	0	1	11	6	5	75%
1939–1958	ארגנטינה גיז'רמו סטאבילה	115	77	20	18	290	129	161	66.96%	6 קופה אמריקה (1941, 1945, 1946, 1947, 1955, 1957)
1959	ארגנטינה ויקטוריו ספינטו, חוסה באריירו, חוסה דלה טורה	6	5	1	0	19	5	14	83.33%	1 קופה אמריקה (1959)
1959	ארגנטינה חוסה מנואל מורנו	5	2	1	2	11	13	-2	40%
1960	ארגנטינה גיז'רמו סטאבילה	10	6	1	3	16	15	1	60%	1 אליפות פאן-אמריקאית (1960)
1960–1961	ארגנטינה ויקטוריו ספינטו	10	5	3	2	23	12	11	50%
1961	ארגנטינה חוסה ד'אמיקו	2	1	0	1	6	3	3	50%
1962	ארגנטינה חואן קרלוס לורנסו	5	2	2	1	4	4	0	40%
	ארגנטינה נסטור רוסי	1	1	0	0	3	1	2+	100%
	ארגנטינה ג'ימי לופס	2	1	1	0	2	1	1	50%
1963	ארגנטינה הוראסיו טורס מרטינס	8	4	1	3	20	17	3	50%
1963	ארגנטינה חוסה ד'אמיקו	2	1	0	1	6	3	3	50%
1964–1965	ארגנטינה חוסה מריה מינלה	15	9	5	1	31	8	23	60%
1965	ארגנטינה אוסוולדו סובלדיה	1	0	1	0	1	1	0	0%
1966	ארגנטינה חואן קרלוס לורנסו	6	2	2	2	5	6	-1	33.33%
1967	ארגנטינה ג׳ים לופס	5	4	0	1	12	3	9+	80%
1967	ארגנטינה כרמלו פראונה	2	0	0	2	1	3	-2	0%
1967–1968	ארגנטינה רנאטו צ׳זריני	5	1	1	3	5	8	-3	20%
1968	ארגנטינה חוסה מריה מינלה	8	2	3	3	13	13	0	25%
1969	ארגנטינה אומברטו מאסקיו	4	1	3	0	4	3	1	25%
1969	ארגנטינה אדולפו פדרנרה	4	1	1	2	4	6	-2	25%
1970–1972	ארגנטינה חואן חוסה פיצוטי	23	10	8	5	35	28	7	43.48%
1972–1973	ארגנטינה אומר סיבורי	15	8	4	3	28	18	10	53.33%
1974	ארגנטינה ולדיסלאו קאפ	10	3	3	4	15	19	-4	30%
1974–1983	ארגנטינה ססאר לואיס מנוטי	81	43	20	18	156	82	74	53.09%	1 גביע העולם בכדורגל (1978)
1983–1990	ארגנטינה קרלוס בילארדו	83	28	31	24	91	77	14	33.73%	1 גביע העולם בכדורגל (1986)
1990–1994	ארגנטינה אלפיו באסילה	48	25	17	6	75	44	31	52.08%	2 קופה אמריקה (1991, 1993) 1 גביע הקונפדרציות (1992) 1 פיינליסימה (1993)
1994–1998	ארגנטינה דניאל פסארלה	55	32	13	10	98	42	56	58.18%
1999–2004	ארגנטינה מרסלו ביילסה	69	43	16	10	127	61	66	62.32%
2004–2006	ארגנטינה חוסה פקרמן	27	14	7	6	50	33	17	51.85%
2006–2008	ארגנטינה אלפיו באסילה	28	14	8	6	44	25	19	50%
2008–2010	ארגנטינה דייגו מראדונה	24	18	0	6	47	27	20	75%
2010–2011	ארגנטינה סרחיו בטיסטה	17	8	6	3	30	17	13	47.06%
2011–2014	ארגנטינה אלחנדרו סאבלה	41	26	10	5	76	33	43	63.41%
2014–2016	ארגנטינה חרארדו מרטינו	29	19	7	3	66	18	48	65.52%
2016–2017	ארגנטינה אדגרדו באוסה	8	3	2	3	9	10	-1	37.5%
2017–2018	ארגנטינה חורחה סמפאולי	15	7	4	4	27	21	6	46.67%
2018–	ארגנטינה ליונל סקאלוני	57	37	15	5	113	35	78	64.91%	1 קופה אמריקה (2021) 1 פיינליסימה (2022) 1 גביע העולם בכדורגל (2022)

סגל הנבחרתעריכה

סגל הנבחרת לקראת צמד משחקי הידידות נגד פנמה וקוראסאו. ההופעות והשערים מעודכנים ל-29 במרץ 2023. לאחר המשחק נבחרת קוראסאו.

מס'	עמדה	שם	תאריך לידה	הופעות	שערים	מועדון
1	שוער	פרנקו ארמני	16 באוקטובר 1986	19	0	ארגנטינה ריבר פלייט
12	שוער	חרונימו רולי	20 במאי 1992	4	0	הולנד אייאקס
23	שוער	אמיליאנו מרטינס	2 בספטמבר 1992	28	0	אנגליה אסטון וילה

2	הגנה	חואן פוית	12 בינואר 1998	18	0	ספרד ויאריאל
3	הגנה	ניקולאס טגליאפיקו	31 באוגוסט 1992	49	0	צרפת ליון
4	הגנה	גונסאלו מונטייל	1 בינואר 1997	23	1	ספרד סביליה
6	הגנה	חרמן פסלה	27 ביוני 1991	36	2	ספרד ריאל בטיס
8	הגנה	מרקוס אקוניה	28 באוקטובר 1991	51	0	ספרד סביליה
13	הגנה	כריסטיאן רומרו	27 באפריל 1998	20	1	אנגליה טוטנהאם
19	הגנה	ניקולאס אוטמנדי	12 בפברואר 1988	102	4	פורטוגל בנפיקה ליסבון
25	הגנה	ליסנדרו מרטינס	18 בינואר 1998	16	0	אנגליה מנצ'סטר יונייטד
26	הגנה	נהואל מולינה	6 באפריל 1998	28	1	ספרד אתלטיקו מדריד
	הגנה	נאוון פרס	24 ביוני 2000	1	0	איטליה אודינזה
	הגנה	לאוטרו בלנקו	19 בפברואר 1999	0	0	ספרד אלצ'ה

5	קשר	לאנדרו פארדס	29 ביוני 1994	52	4	איטליה יובנטוס
7	קשר	רודריגו דה פול	24 במאי 1994	53	2	ספרד אתלטיקו מדריד
14	קשר	אסקיאל פלאסיוס	5 באוקטובר 1998	24	0	גרמניה באייר לברקוזן
16	קשר	טיאגו אלמדה	26 באפריל 2001	3	1	ארצות הברית אטלנטה יונייטד
17	קשר	ג'ובאני לו סלסו	9 באפריל 1996	42	2	ספרד ויאריאל
18	קשר	גידו רודריגס	12 באפריל 1994	27	1	ספרד ריאל בטיס
20	קשר	אלכסיס מק אליסטר	24 בדצמבר 1998	16	1	אנגליה ברייטון
24	קשר	אנסו פרננדס	17 בינואר 2001	12	2	אנגליה צ'לסי
	קשר	אמיליאנו בואנדיה	25 בדצמבר 1996	1	0	אנגליה אסטון וילה
	קשר	פקונדו בונאנוטה	23 בדצמבר 2004	0	0	אנגליה ברייטון
	קשר	ולנטין קרבוני	5 במרץ 2005	0	0	איטליה אינטר מילאנו
	קשר	מקסימו פרונה	7 בינואר 2003	0	0	אנגליה מנצ'סטר סיטי

9	חלוץ	חוליאן אלברס	31 בינואר 2000	21	8	אנגליה מנצ'סטר סיטי
10	קיצוני	ליונל מסי (קפטן)	24 ביוני 1987	174	102	צרפת פריז סן-ז'רמן
11	קיצוני	אנחל די מריה	14 בפברואר 1988	131	29	איטליה יובנטוס
15	חלוץ	אנחל קוריאה	9 במרץ 1995	23	3	ספרד אתלטיקו מדריד
21	חלוץ	פאולו דיבאלה	15 בנובמבר 1993	38	3	איטליה רומא
22	חלוץ	לאוטרו מרטינס	22 באוגוסט 1997	48	21	איטליה אינטר מילאנו
	חלוץ	ניקולאס גונסאלס	6 באפריל 1998	22	4	איטליה פיורנטינה
	חלוץ	ג'ובאני סימאונה	22 באוגוסט 1995	5	1	איטליה נאפולי

שחקנים מפורסמיםעריכה

השנים המוקדמותעריכה

שנות השפל (תום מלחמת העולם הראשונה ועד הזכייה בגביע העולמי)עריכה

אנטוניו אנחליז'ו
מיגל אנחל ברינדיסי
רוחליו דומינגס
אנטוניו ראטין
חוסה סאנפיליפו
פדריקו סאקי
הוגו גאטי
רנה הואוסמן

קרלוס ביאנצ'י
ארנסטו גריז'ו
נורברטו מנדס
סילביו מרסוליני
אומר סיבורי
נטליו פסקיה
אמדאו קאריסו

שנות ה-70 המאוחרות ושנות ה-80עריכה

סוף שנות ה-80, שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000עריכה

שני העשורים הראשונים של שנות ה-2000 והדור הנוכחיעריכה

שיאים והישגיםעריכה

הניצחון הגבוה ביותר: 12–0 נגד אקוודור, (22 בינואר 1942, קופה אמריקה 1942)
ההפסד הגבוה ביותר: 1–6 נגד צ'כוסלובקיה (15 ביוני 1958, מונדיאל 1958)
רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד: 36 (27 ניצחונות, 9 תוצאות תיקו. 2 ביולי 2019–22 בנובמבר 2022)
רצף המשחקים הארוך ביותר ללא ניצחון: 9 (5 תוצאות תיקו, 4 הפסדים.10 ביולי 1989–8 במאי 1990)
רצף הניצחונות הארוך ביותר: 9 (29 בינואר 1941–25 בינואר 1942)
רצף ההפסדים הארוך ביותר: 3
ארגנטינה שיחקה 65 משחקים במסגרת הגביע העולמי. היא ניצחה 33 משחקים, סיימה בתיקו ב-13 והפסידה ב-19. יחס השערים עומד על 74:113.
ליונל מסי הוא שיאן ההופעות במשחקי הגביע העולמי עם 26 הופעות.
ליונל מסי הוא מלך שערי ארגנטינה במוקדמות הגביע העולמי עם 21 שערים. והוא גם הכובש המצטיין של ארגנטינה במסגרת גביע העולם עם 13 שערים.
גבריאל בטיסטוטה הוא השחקן היחיד שכבש שלושער בשני מונדיאלים שונים.
במשחקי גביע העולם נבחרת ארגנטינה קיבלה במהלך המשחקים 10 כרטיסים אדומים ובכך מחזיקה בשיא שלילי. היא מקדימה את נבחרת ברזיל לה 9 כרטיסים אדומים.
ארגנטינה שברה שלושה שיאים שליליים במהלך מונדיאל 1990: 3 כרטיסים אדומים (ג'וסטי, דסוטי ומונסון) במהלך המשחקים ששניים מהם בגמר הגביע כאשר מונזון היה לשחקן הראשון שמורחק במשחק הגמר. בנוסף, ארגנטינה הייתה לנבחרת הראשונה שלא מצליחה להבקיע שער במשחק גמר.
חאבייר מסצ'ראנו הוא הספורטאי הארגנטינאי היחיד שזכה בשתי מדליות זהב. מסצ'ראנו זכה במדליות באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008).
ליונל מסי הוא מלך הבישולים של הנבחרת בכל הזמנים עם 42 בישולים.