נבחרת ארגנטינה בכדורגל

נבחרת לאומית

נבחרת ארגנטינה בכדורגל לגבריםספרדית: Selección de fútbol de Argentina) מייצגת את ארגנטינה מאז 1901 והיא אלופת העולם המכהנת. נבחרת הכדורגל מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. נבחרת ארגנטינה, המכונה "אלביסלסטה" (לבן ותכלת) כצבעי תלבושתה, נחשבת לאחת הנבחרות הטובות בעולם, ולזכותה שלוש זכיות בגביע העולם (1978, 1986 ו-2022), 16 זכיות בקופה אמריקה ושתי זכיות במדליית הזהב האולימפית.

נבחרת ארגנטינה בכדורגל
מידע כללי
כינוי "לה אלביסלסטה" (הלבן ותכול השמיים)
התאחדות התאחדות הכדורגל הארגנטינאית
השתייכות CONMEBOL
דירוג פיפ"א
(20 ביוני 2024)
1       ‎+1‏
 - ניקוד פיפ"א 1,860.14
 - דירוג שיא 1 (נמדד במרץ 2007)
 - דירוג שפל 24 (נמדד באוגוסט 1996)
מאמן ליונל סקאלוני
קפטן ליונל מסי
מירב השערים ליונל מסי (109)
מירב ההופעות ליונל מסי (187)
אצטדיון ביתי המונומנטל
אתר רשמי
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 0 - 6 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
(מונטווידאו, אורוגוואי; 20 ביולי 1902)
הניצחון הכי גדול
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 12 - 0 אקוודור אקוודוראקוודור
מונטווידאו, אורוגוואי; 22 בינואר 1942
ההפסד הכי גדול
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
היינסבורג, שוודיה; 15 ביוני 1958
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 5 - 0 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
גואיקיל, אקוודור; 16 בדצמבר 1959
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 0 - 5 קולומביה קולומביהקולומביה
בואנוס איירס, ארגנטינה; 5 בספטמבר 1993
בוליביהבוליביה בוליביה 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
לה פאס, בוליביה; 1 באפריל 2009
ספרדספרד ספרד 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
מדריד, ספרד; 27 במרץ 2018
גביע העולם בכדורגל
הופעות 18 (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב זכייה (3 פעמים; 1978, 1986, 2022)
קופה אמריקה
הופעות 44 (הראשונה ב-1916)
ההישג הטוב זכייה (16 פעמים) (שיא)
1921, 1925, 1927, 1929,
1937,1941, 1945, 1946,
1947, 1955, 1957, 1959,
1991, 1993 2021, 2024
נבחרת ארגנטינה בכדורגל 1964

הדירוג הנוכחי של נבחרת ארגנטינה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-1 בעולם, נכון ל-20 ביוני 2024; הניקוד הוא 1,860.14 – עלייה של נקודה אחת לעומת ניקוד קודם.[1] דירוג השיא 1 נמדד לראשונה[2] במרץ 2007, והדירוג הנמוך ביותר 24 נמדד לראשונה[2] באוגוסט 1996. נבחרת ארגנטינה הייתה בראש הדירוג העולמי של פיפ"א לראשונה במרץ 2007 למשך חודש, ובפעם השנייה למשך עשרה חודשים בין אוקטובר 2007 לבין יולי 2008.

מלך השערים של נבחרת ארגנטינה הוא ליונל מסי עם 109 שערים.[3][4] מסי הוא גם שיאן ההופעות בנבחרת (187).[3][4]

היסטוריה

עריכה

נבחרת ארגנטינה היא אחת הנבחרות הוותיקות בעולם. התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הוקמה כבר ב-21 בפברואר 1894, והיא הוותיקה מבין התאחדויות הכדורגל באמריקה הדרומית ואחת הוותיקות בעולם.

השנים הראשונות

עריכה

ארגנטינה השתתפה בגמר המונדיאל הראשון ב-1930 אי פעם, בו הפסידה לנבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:2, אחרי שהוליכה 1:2 במחצית. השחקן הארגנטינאי גיז'רמו סטאבילה סיים כמלך שערי הטורניר עם 8 שערים.

באותן שנים נחשבו ארגנטינה ואורוגוואי לנבחרות הטובות בעולם. השתיים גם נפגשו בגמר אולימפיאדת אמסטרדם, שגם בו ניצחה אורוגוואי. מלך שערי הטורניר, דומינגו טראסקוני, היה גם הוא ארגנטינאי.

ארגנטינה השתתפה גם במונדיאל 1934 שנערך באיטליה, אך הודחה מהמשחקים לאחר הפסד 3:2 לשוודיה.

לאחר מכן החלה תקופה שחורה עבור הנבחרת, שנמשכה קרוב ל-30 שנה. החונטה הצבאית ששלטה במדינה השתמשה בנבחרת ככלי פוליטי ולא אפשרה לנבחרת להשתתף במונדיאלים שנערכו ב 1938, ב-1950 וב-1954, אף על פי שהנבחרת נחשבה לאחת הטובות בעולם. ארגנטינה שבה להשתתף בגביע העולם רק ב-1958.

ארגנטינה זכתה במהלך אותן שנים בלא פחות מ-8 גביעי קופה אמריקה (ארגנטינה זכתה ב-12 גביעי קופה אמריקה עד שנת 1959 וסיימה כסגנית 9 פעמים).

מונדיאל 1966 - תחילת היריבות עם נבחרת אנגליה בכדורגל

עריכה

המונדיאל שנערך באנגליה ב-1966 נכנס להיסטוריה בגלל משחק רבע הגמר של ארגנטינה מול אנגליה, שהחל את היריבות בין שתי הנבחרות. השופט הגרמני הרחיק את אנטוניו ראטין, קפטן נבחרת ארגנטינה, בטענה שראטין קילל אותו. השופט הגרמני, שלא דיבר ספרדית, נימק את החלטתו בכך שהתרשמותו הייתה שמדובר בדברי נאצה "לפי הטון ולפי מבטו של השחקן". לאחר ההרחקה סירב ראטין להתפנות מהמגרש והתרצה רק לאחר שכנועים מרובים. מאמן אנגליה, אלף ראמזי, אסר על שחקניו ללחוץ את ידי הארגנטינאיים בתום המשחק וכינה אותם "חיות" בטענה שהם שיחקו בצורה ברוטלית.

הארגנטינאים, שהגיעו למונדיאל אחרי שזכו שנתיים קודם לכן בגביע בהשתתפות נבחרות ברזיל, אנגליה ופורטוגל, טענו לקיפוח מצידם של האירופאיים לאורך הטורניר.

1978–1993: עידן הזהב

עריכה

ב-1978 אירחה ארגנטינה את המונדיאל, ונעזרה ביתרון הביתיות כדי לזכות בגביע בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה את הולנד במשחק הגמר בתוצאה 1:3. השחקן המצטיין בנבחרת היה מריו קמפס, שכבש 6 שערים והוכתר למלך שערי הטורניר.

החונטה הצבאית ניצלה את הטורניר גם למטרות פוליטיות והציגה תמונה מעוותת של מצב אזרחי ארגנטינה באותן שנים.

דייגו ארמנדו מראדונה הודח ברגע האחרון מהסגל למונדיאל על ידי המאמן ססאר לואיס מנוטי בשל גילו הצעיר. כעבור שנה הוליך מראדונה את נבחרת ארגנטינה הצעירה לזכייה ראשונה במונדיאל הנוער, ובכך ביסס את מעמדו כאחד השחקנים החשובים של ארגנטינה.

במונדיאל 1982 שנערך בספרד העיניים היו נשואות למראדונה, אך ארגנטינה אכזבה והודחה על ידי ברזיל במשחק שבו הורחק מראדונה בשל פגיעה ללא כדור בשחקן יריב.

ב-1986 זכתה ארגנטינה בתואר בפעם השנייה. היא ניצחה במשחק הגמר את מערב גרמניה בתוצאה 2:3 לאחר שער ניצחון של חורחה בורוצ'גה. את ארגנטינה הנהיג דייגו ארמנדו מרדונה, שכבש חמישה שערים במהלך הטורניר. בעיקר זכורים שני השערים שכבש מול אנגליה במשחק רבע הגמר: את השער הראשון כבש מראדונה בעזרת ידו, בשער שמכונה "יד האלוהים". את השער השני כבש מרדונה לאחר שכידרר לאורך חצי המגרש של האנגלים, תוך שהוא עובר בדרך כמה שחקני הגנה אנגלים בדרך לכיבוש השער.

המשחק עצמו קיבל משמעות רבה הן בגלל היריבות הספורטיבית בין שתי המדינות שהחלה עוד מ-1966 והן בגלל המחלוקת בין שתי המדינות לגבי איי פוקלנד (איי מלבינס), מחלוקת שהביאה למלחמה בין שתי המדינות ב-1982.

ב-1990 הופיעה ארגנטינה בפעם הרביעית במשחק הגמר, אך הפעם הפסידה לגרמניה המערבית בתוצאה 1:0. ארגנטינה הציגה נבחרת בינונית באותה מונדיאל והצליחה להגיע לגמר בעיקר בזכות דייגו מראדונה. מראדונה שיחק בטורניר למרות פציעה ופרץ בבכי לאחר ההפסד בגמר.

ארגנטינה זכתה ב-1991 וב-1993 בשני טורנירי הקופה אמריקה שנערכו וב-1992 היא זכתה בגביע הקונפדרציות הראשון, שנערך בערב הסעודית, ובגביע ארטמיו פרנקי ב-1993. היו אלו הטורנירים האחרונים שבהם זכתה ארגנטינה במשך 28 השנים הבאות עד זכייתה בטורניר הקופה אמריקה ב-2021.

1993 ועד היום

עריכה

בחמשת המונדיאלים הבאים (1994, 1998, 2002, 2006 ו-2010) אכזבה נבחרת ארגנטינה ולא הצליחה להגיע מעבר לשלב רבע הגמר, כאשר לשיא השפל הגיעה במונדיאל 2002 שבו הודחה כבר בשלב הראשון. ארגנטינה הגיעה למונדיאל כפייבוריטית הגדולה לזכייה בגביע, נבחרתו של מרסלו ביילסה נחשבה לטובה בעולם באותם ימים, אך לרוע מזלה היא הוגרלה ב"בית המוות" יחד עם אנגליה, שוודיה וניגריה. ארגנטינה הצליחה לנצח את ניגריה במשחק הראשון משער של גבריאל בטיסטוטה, אך נחלה הפסד במשחק השני מול אנגליה משער בבעיטת עונשין של דייוויד בקהאם. עבור בקהאם היה מדובר בנקמה על הרחקתו במשחק שמינית הגמר מול ארגנטינה במונדיאל 1998. ארגנטינה התייצבה למשחק השלישי מול שוודיה בידיעה שרק ניצחון יעלה אותה. ארגנטינה שלטה לאורך כל המשחק אך לא יכלה לנצח וסיימה בתיקו 1–1 והארגנטינאים שקיוו לרגע של נחת שישכיח את הבעיות הקשות שפקדו את המדינה.

בנוסף, ארגנטינה הפסידה במשחקי הגמר של הקופה אמריקה לברזיל ב-2004 וב-2007, אף על פי שהגיעה למשחקים כפייבוריטית. היא גם הפסידה בשני גמרי גביע הקונפדרציות (ב-1995 לדנמרק וב-2005 לברזיל) ובגמר אולימפיאדת אטלנטה (1996) לניגריה. ב-2011 ארחה ארגנטינה את משחקי הקופה אמריקה, והודחה בשלב רבע הגמר על ידי נבחרת אורוגוואי.

במונדיאל 2014 הגיעה ארגנטינה לשלב הגמר, שם הפסידה 0–1 בדקה ה-112 לנבחרת גרמניה לאחר הארכה של המשחק.

בקופה אמריקה 2015 שנערך בצ'ילה, הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0-0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 1–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל.

בקופה אמריקה 2016 שהתקיימה לציון 100 שנה להקמת המפעל בארצות הברית הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0–0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 2–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל. לאחר משחק הגמר ליונל מסי הודיע שהוא פורש מהנבחרת, אך לקראת קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 מסי חזר לנבחרת.

לאחר הפסדה של ארגנטינה בגמר, מאמן הנבחרת חרארדו מרטינו התפטר ובמקומו מונה אדגרדו באוסה. ב-11 באפריל 2017 באוסה פוטר מנבחרת ארגנטינה לאחר יכולת רעה שהנבחרת הציגה במוקדמות מונדיאל 2018. ב־2 ביוני 2017 מאמנה של סביליה חורחה סמפאולי מונה למאמן הנבחרת. נבחרת ארגנטינה הציגה יכולת מאכזבת גם בהמשך המוקדמות והציגה משחק התקפי רע אשר לא תיאם את הציפיות מהנבחרת. לקראת המחזור האחרון בקמפיין ארגנטינה הייתה במקום השישי שמשאיר אותה מחוץ למונדיאל, אך ארגנטינה עמדה בציפיות וניצחה 3–1 את אקודור בקיטו דבר שהקנה לה מקום במונדיאל 2018, שבו הודחה בשמינית גמר נגד צרפת, שבסופו של דבר זכתה במונדיאל. לאחר קמפיין כושל במונדיאל 2018, ב-16 ביולי 2018, פוטר המאמן חורחה סמפאולי מהנבחרת.

ב-2019 מונה ליונל סקאלוני למאמן הנבחרת. הוא הוליך את ארגנטינה לזכייה בקופה אמריקה 2021 אחרי ניצחון בגמר על ברזיל 0–1 משער של אנחל די מריה ובכך זכתה הנבחרת בתואר ראשון מאז 1993. קפטן הנבחרת ליונל מסי זכה בתוארו הראשון במדיה, תוך כדי שהוא כובש ארבעה שערים (סיים כמלך השערים) ונבחר לשחקן המצטיין בטורניר.

ב-2022 הוביל סקאלוני את הנבחרת לזכייה בגביע כנגד צרפת, לאחר 2-2 בתום 90 דקות ו- 3-3 בהארכה, כשהשוער טיבו עוצר ברגלו כדור חזק שנבעט לשער בדקה ה-118. ארגנטינה ניצחה בבעיטות הכרעה מ-11 מטר.

ב-2024 שוב זכתה נבחרת ארגטינה בקופה-אמריקה של קונמבול שהתקיים בארצות הברית. היריבה היתה קולומביה, שזכתה בגביע אמריקה בשנת 2001. במשחק קשוח ורצוף אירועים, נפצע מסי בדקה ה-63, ובתום 90 הדקות כשהתוצאה היתה 0-0 ניגשו הקבוצות ל-30 דקות הארכה. בדקה ה-112 הבקיע לאוטרו מרטינז את שער הנצחון. בניגוד למונדיאל קטאר בו לא הגיע מרטינז לביטוי יכולותיו, בטורניר זה הבקיע חמישה שערים ולמעשה היה השחקן המצטיין. בדקה ה-116 הוחלף אנחל די-מאריה, שהודיע כי היה זה משחקו האחרון בנבחרת, אליה הצטרף בשנת 2006.

מונדיאל 2022

עריכה

במונדיאל 2022, ארגנטינה הופתעה על ידי ערב הסעודית במשחקה הראשון בשלב הבתים עם הפסד 2:1, אך בהמשך ניצחה את מקסיקו ופולין (0–2 בשני המשחקים) והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית. בשמינית הגמר ארגנטינה גברה על אוסטרליה 1-2 בזכות שערים של חוליאן אלברס וליונל מסי שכבש 5 שערים בטורניר ובכך עקף את שיאו של מראדונה עם 9 שערים בגביעי העולם. ברבע הגמר סיימה ארגנטינה בתיקו 2-2 עם הולנד וגברה עליה 3-4 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים. בחצי הגמר הביסה ארגנטינה את קרואטיה 0-3 והעפילה למשחק הגמר. בגמר המונדיאל ניצחה ארגנטינה 2–4 בפנדלים את נבחרת צרפת וזכתה במונדיאל בפעם השלישית בתולדותיה, לאחר שהמשחק הסתיים בתוצאה 3-3. ליונל מסי הכריז שהגמר היה משחקו האחרון במונדיאלים.[5]

שונות

עריכה

ארגנטינה זכתה 16 פעמים בטורניר הקופה אמריקה והיא שיאנית הזכיות בטורניר. כמו כן, זכתה ארגנטינה בגביע הקונפדרציות בשנת 1992.

משנת 1993 עד שנת 2021 ארגנטינה לא זכתה בתואר חשוב בכדורגל העולמי, למעט שתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). באולימפיאדה באתונה השיגה ארגנטינה דאבל ייחודי כאשר זכתה במדליות זהב בכדורגל ובכדורסל לגברים.

נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי מחזיקות בשיא המשחקים בין שתי נבחרות, לאחר ששיחקו זו מול זו 161 משחקים. המשחק הראשון בין שתי הנבחרות התקיים ב-1906, והיה המשחק הבינלאומי הראשון בין שתי נבחרות כדורגל שמחוץ לבריטניה (אף על פי שנבחרות קנדה וארצות הברית שיחקו ביניהן ב-1885 ו-1886, אך משחקים אלו אינם נחשבים למשחקים רשמיים).

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואי  1930 מקום שני 5 4 0 1 18 9
הממלכה האיטלקית  1934 סיבוב ראשון 1 0 0 1 2 3
צרפת  1938 פרשה
ברזיל  1950
שווייץ  1954
שוודיה  1958 סיבוב ראשון 3 1 0 2 5 10
צ'ילה  1962 סיבוב ראשון 3 1 1 1 2 3
אנגליה  1966 רבע גמר 4 2 1 1 4 2
מקסיקו  1970 לא העפילה
גרמניה  1974 סיבוב שני (רבע גמר) 6 1 2 3 9 12
ארגנטינה  1978 מקום ראשון 7 5 1 1 15 4
ספרד  1982 סיבוב שני (רבע גמר) 5 2 0 3 8 7
מקסיקו  1986 מקום ראשון 7 6 1 0 14 5
איטליה  1990 מקום שני 7 2 3 2 5 4
ארצות הברית  1994 שמינית גמר 4 2 0 2 8 6
צרפת  1998 רבע גמר 5 3 1 1 10 4
קוריאה הדרומית  יפן  2002 סיבוב ראשון 3 1 1 1 2 2
גרמניה  2006 רבע גמר 5 3 2 0 11 3
דרום אפריקה  2010 רבע גמר 5 4 0 1 10 6
ברזיל  2014 מקום שני 7 5 1 1 8 4
רוסיה  2018 שמינית גמר 4 1 1 2 6 9
קטר (מדינה)  2022 מקום ראשון 7 4 2 1 15 8
ארצות הברית  מקסיקו  קנדה  2026
סה"כ 18/22 88 47 17 24 152 101
שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
ארגנטינה  1916 מקום שני 3 1 2 0 7 2
אורוגוואי  1917 מקום שני 3 2 0 1 5 3
ברזיל  1919 מקום שלישי 3 1 0 2 7 7
צ'ילה  1920 מקום שני 3 1 2 0 4 2
ארגנטינה  1921 מקום ראשון 3 3 0 0 5 0
ברזיל  1922 מקום רביעי 4 2 0 2 6 3
אורוגוואי  1923 מקום שני 3 2 0 1 6 6
אורוגוואי  1924 מקום שני 3 1 2 0 2 0
ארגנטינה  1925 מקום ראשון 4 3 1 0 11 4
צ'ילה  1926 מקום שני 4 2 1 1 14 3
פרו  1927 מקום ראשון 3 3 0 0 15 4
ארגנטינה  1929 מקום ראשון 3 3 0 0 9 1
פרו  1935 מקום שני 3 2 0 1 8 5
ארגנטינה  1937 מקום ראשון 6 5 0 1 14 5
פרו  1939 פרשה
צ'ילה  1941 מקום ראשון 4 4 0 0 10 2
אורוגוואי  1942 מקום שני 6 4 1 1 21 6
צ'ילה  1945 מקום ראשון 6 5 1 0 22 5
ארגנטינה  1946 מקום ראשון 5 5 0 0 17 3
אקוודור  1947 מקום ראשון 7 6 1 0 28 4
ברזיל  1949 פרשה
פרו  1953
צ'ילה  1955 מקום ראשון 5 4 1 0 18 6
אורוגוואי  1956 מקום שלישי 5 3 0 2 5 3
פרו  1957 מקום ראשון 6 5 0 1 25 6
ארגנטינה  1959 מקום ראשון 6 5 1 0 19 5
אקוודור  1959 מקום שני 4 2 1 1 9 9
בוליביה  1963 מקום שלישי 6 3 1 2 15 10
אורוגוואי  1967 מקום שני 5 4 0 1 12 3
1975 סיבוב ראשון 4 2 0 2 17 4
1979 סיבוב ראשון 4 1 1 2 7 6
1983 סיבוב ראשון 4 1 3 0 5 4
ארגנטינה  1987 מקום רביעי 4 1 1 2 5 4
ברזיל  1989 מקום שלישי 7 2 3 2 2 4
צ'ילה  1991 מקום ראשון 7 6 1 0 16 6
אקוודור  1993 מקום ראשון 6 2 4 0 6 4
אורוגוואי  1995 רבע גמר 4 2 1 1 8 6
בוליביה  1997 רבע גמר 4 1 2 1 4 3
פרגוואי  1999 רבע גמר 4 2 0 2 6 6
קולומביה  2001 פרשה
פרו  2004 מקום שני 6 4 1 1 16 6
ונצואלה  2007 מקום שני 6 5 0 1 16 6
ארגנטינה  2011 רבע גמר 4 1 3 0 5 2
צ'ילה  2015 מקום שני 6 3 3 0 10 3
ארצות הברית  2016 מקום שני 6 5 1 0 18 2
ברזיל  2019 מקום שלישי 6 3 1 2 7 6
ברזיל  2021 מקום ראשון 7 5 2 0 12 3
ארצות הברית  2024 מקום ראשון 6 4 2 0 9 1
סה"כ 44/48 208 131 44 33 483 183
שנה השתתפה בתור סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
ערב הסעודית  1992 זוכת קופה אמריקה 1991 מקום ראשון 2 2 0 0 7 1
ערב הסעודית  1995 זוכת קופה אמריקה 1993 מקום שני 3 1 1 1 5 3
ערב הסעודית  1997 לא העפילה
מקסיקו  1999
קוריאה הדרומית  יפן  2001
צרפת  2003
גרמניה  2005 סגנית קופה אמריקה 2004 מקום שני 5 2 2 1 10 10
דרום אפריקה  2009 לא העפילה
ברזיל  2013
רוסיה  2017
סה"כ 3/10 10 5 3 2 22 14

הנבחרות הצעירות של ארגנטינה

עריכה

הנבחרת עד גיל 17

עריכה
  ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 17

הנבחרת עד גיל 17 של ארגנטינה זכתה פעמיים באליפות אמריקה הדרומית עד גיל 17 (1985, 2003). היא סיימה כסגנית 4 פעמים (1988, 1995, 1997, 2001) ובמקום השלישי פעמיים (1991, 1993). היא מעולם לא זכתה בגביע העולם עד גיל 17, מיקום השיא שלה בקטגוריית גילאים זו הוא המקום השלישי (1991, 1995, 2003).

הנבחרת עד גיל 20

עריכה
  ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 20

הנבחרת עד גיל 20 היא גאוות ההתאחדות הארגנטינאית. ארגנטינה מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 עם 6 זכיות (1979, 1995, 1997, 2001, 2005, 2007). היא סיימה כסגנית פעם אחת (1983) ורביעית גם כן פעם אחת (2003). ארגנטינה זכתה באליפות אמריקה הדרומית עד גיל 20 5 פעמים (1967, 1997, 1999, 2003, 2015) וסיימה כסגנית 7 פעמים (1958, 1979, 1983, 1991, 1995, 2001, 2007). בין השחקנים שזכו בתואר ב-2005 ניתן למצוא את ליונל מסי, סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו, אוסקר אוסטארי, פבלו זבאלטה, גבריאל פאלטה, נרי קרדוסו, לוקאס ביגליה, ואזקיל גאראי.

הנבחרת האולימפית

עריכה

ארגנטינה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). בנוסף, היא זכתה במדליית הכסף פעמיים (באולימפיאדת אמסטרדם 1928 ובאולימפיאדת אטלנטה 1996).

שיאי שחקנים

עריכה

נכון ל-14 ביולי 2024.

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בנבחרת.[6]

שיאני ההופעות

עריכה
 
ליונל מסי' שיאן ההופעות (187) ומלך השערים (109) בנבחרת ארגנטינה בכל הזמנים.
דירוג שחקן הופעות שערים שנים
1 ליונל מסי 187 109 2005–הווה
2 חאבייר מסצ'ראנו 147 3 2003–2018
3 חבייר זאנטי 145 5 1994–2011
אנחל די מריה 31 2008–2024
5 ניקולאס אוטמנדי 117 6 2009–הווה
6 רוברטו אז'אלה 115 7 1994–2007
7 דייגו סימאונה 106 11 1988–2002
8 סרחיו אגוארו 101 41 2006–2021
9 אוסקר רוג'רי 97 7 1983–1994
10 סרחיו רומרו 96 0 2009–2018

מלכי השערים

עריכה
דירוג שחקן שערים הופעות יחס שנים
1 ליונל מסי 109 187 0.58 2005–הווה
2 גבריאל בטיסטוטה 56 78 0.72 1991–2002
3 סרחיו אגוארו 41 101 0.41 2006–2021
4 הרנן קרספו 35 64 0.55 1995–2007
5 דייגו מראדונה 34 91 0.37 1977–1994
6 גונסאלו היגוואין 31 75 0.41 2009–2018
אנחל די מריה 145 0.21 2008–2024
8 לאוטרו מרטינס 29 64 0.45 2018–הווה
9 לואיס ארטימה 24 25 0.96 1961–1967
10 לאופולדו לוקה 22 45 0.49 1975–1981
דניאל פסארלה 70 0.31 1976–1986

קפטנים שזכו בגביע העולם

עריכה
שנה שחקן הופעות שערים
1978 דניאל פסארלה 70 22
1986 דייגו מראדונה 91 34
2022 ליונל מסי 187 109

מאמני הנבחרת

עריכה
שנים מאמן Pld W D L GF GA GD W  % תארים
1921 ארגנטינה  פדרו קלומינו[8] 1 קופה אמריקה (1921)
1924–1925 ארגנטינה  אנחל ואסקז 13 6 6 1 19 9 10 46.15% 1 קופה אמריקה (1925)
1927–1928 ספרד  חוסה לאגו מילאן 13 8 3 2 44 15 29 61.54% 1 קופה אמריקה (1927)
1 מדליית כסף אולימפית (אמסטרדם 1928)
1929–1930 ארגנטינה  פרנסיסקו אולסאר, חואן חוסה טראמולה 11 7 2 2 29 13 16 63.64% 1 קופה אמריקה (1929)
1934 איטליה  פליפה פסקוצ'י 1 0 0 1 2 3 -1 0%
1934–1937 ארגנטינה  מנואל סיאונה 10 7 1 2 20 8 12 70% 1 קופה אמריקה (1937)
1938–1939 ארגנטינה  אנחל פרננדס רוקה 4 3 0 1 11 6 5 75%
1939–1958 ארגנטינה  גיז'רמו סטאבילה 115 77 20 18 290 129 161 66.96% 6 קופה אמריקה (1941, 1945, 1946, 1947, 1955, 1957)
1959 ארגנטינה  ויקטוריו ספינטו, חוסה באריירו, חוסה דלה טורה 6 5 1 0 19 5 14 83.33% 1 קופה אמריקה (1959)
ארגנטינה  חוסה מנואל מורנו 5 2 1 2 11 13 -2 40%
1960 ארגנטינה  גיז'רמו סטאבילה 10 6 1 3 16 15 1 60% 1 אליפות פאן-אמריקאית (1960)
1960–1961 ארגנטינה  ויקטוריו ספינטו 10 5 3 2 23 12 11 50%
1961 ארגנטינה  חוסה ד'אמיקו 2 1 0 1 6 3 3 50%
1962 ארגנטינה  חואן קרלוס לורנסו 5 2 2 1 4 4 0 40%
ארגנטינה  נסטור רוסי 1 1 0 0 3 1 2+ 100%
ארגנטינה  ג'ימי לופס 2 1 1 0 2 1 1 50%
1963 ארגנטינה  הוראסיו טורס מרטינס 8 4 1 3 20 17 3 50%
ארגנטינה  חוסה ד'אמיקו 2 1 0 1 6 3 3 50%
1964–1965 ארגנטינה  חוסה מריה מינלה 15 9 5 1 31 8 23 60%
1965 ארגנטינה  אוסוולדו סובלדיה 1 0 1 0 1 1 0 0%
1966 ארגנטינה  חואן קרלוס לורנסו 6 2 2 2 5 6 -1 33.33%
1967 ארגנטינה  ג׳ים לופס 5 4 0 1 12 3 9+ 80%
ארגנטינה  כרמלו פראונה 2 0 0 2 1 3 -2 0%
1967–1968 ארגנטינה  רנאטו צ׳זריני 5 1 1 3 5 8 -3 20%
1968 ארגנטינה  חוסה מריה מינלה 8 2 3 3 13 13 0 25%
1969 ארגנטינה  אומברטו מאסקיו 4 1 3 0 4 3 1 25%
ארגנטינה  אדולפו פדרנרה 4 1 1 2 4 6 -2 25%
1970–1972 ארגנטינה  חואן חוסה פיצוטי 23 10 8 5 35 28 7 43.48%
1972–1973 ארגנטינה  אומר סיבורי 15 8 4 3 28 18 10 53.33%
1974 ארגנטינה  ולדיסלאו קאפ 10 3 3 4 15 19 -4 30%
1974–1983 ארגנטינה  ססאר לואיס מנוטי 81 43 20 18 156 82 74 53.09% 1 גביע העולם בכדורגל (1978)
1983–1990 ארגנטינה  קרלוס בילארדו 83 28 31 24 91 77 14 33.73% 1 גביע העולם בכדורגל (1986)
1990–1994 ארגנטינה  אלפיו באסילה 48 25 17 6 75 44 31 52.08% 2 קופה אמריקה (1991, 1993)
1 גביע הקונפדרציות (1992)
1 פיינליסימה (1993)
1994–1998 ארגנטינה  דניאל פסארלה 55 32 13 10 98 42 56 58.18%
1999–2004 ארגנטינה  מרסלו ביילסה 69 43 16 10 127 61 66 62.32%
2004–2006 ארגנטינה  חוסה פקרמן 27 14 7 6 50 33 17 51.85%
2006–2008 ארגנטינה  אלפיו באסילה 28 14 8 6 44 25 19 50%
2008–2010 ארגנטינה  דייגו מראדונה 24 18 0 6 47 27 20 75%
2010–2011 ארגנטינה  סרחיו בטיסטה 17 8 6 3 30 17 13 47.06%
2011–2014 ארגנטינה  אלחנדרו סאבלה 41 26 10 5 76 33 43 63.41%
2014–2016 ארגנטינה  חרארדו מרטינו 29 19 7 3 66 18 48 65.52%
2016–2017 ארגנטינה  אדגרדו באוסה 8 3 2 3 9 10 -1 37.5%
2017–2018 ארגנטינה  חורחה סמפאולי 15 7 4 4 27 21 6 46.67%
2018– ארגנטינה  ליונל סקאלוני 57 37 15 5 113 35 78 64.91% 1 קופה אמריקה (2021)
1 פיינליסימה (2022)
1 גביע העולם בכדורגל (2022)

סגל הנבחרת

עריכה

סגל הנבחרת לקראת צמד משחקי הידידות נגד פנמה וקוראסאו. ההופעות והשערים מעודכנים ל-29 במרץ 2023. לאחר המשחק נבחרת קוראסאו.

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער פרנקו ארמני 16 באוקטובר 1986 19 0 ארגנטינה  ריבר פלייט
12 שוער חרונימו רולי 20 במאי 1992 4 0 הולנד  אייאקס
23 שוער אמיליאנו מרטינס 2 בספטמבר 1992 28 0 אנגליה  אסטון וילה
2 הגנה חואן פוית 12 בינואר 1998 18 0 ספרד  ויאריאל
3 הגנה ניקולאס טגליאפיקו 31 באוגוסט 1992 49 0 צרפת  ליון
4 הגנה גונסאלו מונטייל 1 בינואר 1997 23 1 ספרד  סביליה
6 הגנה חרמן פסלה 27 ביוני 1991 36 2 ספרד  ריאל בטיס
8 הגנה מרקוס אקוניה 28 באוקטובר 1991 51 0 ספרד  סביליה
13 הגנה כריסטיאן רומרו 27 באפריל 1998 20 2 אנגליה  טוטנהאם
19 הגנה ניקולאס אוטמנדי 12 בפברואר 1988 102 4 פורטוגל  בנפיקה ליסבון
25 הגנה ליסנדרו מרטינס 18 בינואר 1998 16 0 אנגליה  מנצ'סטר יונייטד
26 הגנה נהואל מולינה 6 באפריל 1998 28 1 ספרד  אתלטיקו מדריד
הגנה נאוון פרס 24 ביוני 2000 1 0 איטליה  אודינזה
הגנה לאוטרו בלנקו 19 בפברואר 1999 0 0 ספרד  אלצ'ה
5 קשר לאנדרו פארדס 29 ביוני 1994 52 5 איטליה  יובנטוס
7 קשר רודריגו דה פול 24 במאי 1994 53 2 ספרד  אתלטיקו מדריד
14 קשר אסקיאל פלאסיוס 5 באוקטובר 1998 24 0 גרמניה  באייר לברקוזן
16 קשר טיאגו אלמדה 26 באפריל 2001 3 1 ארצות הברית  אטלנטה יונייטד
17 קשר ג'ובאני לו סלסו 9 באפריל 1996 42 2 ספרד  ויאריאל
18 קשר גידו רודריגס 12 באפריל 1994 27 1 ספרד  ריאל בטיס
20 קשר אלכסיס מק אליסטר 24 בדצמבר 1998 16 1 אנגליה  ליברפול
24 קשר אנסו פרננדס 17 בינואר 2001 12 2 אנגליה  צ'לסי
קשר אמיליאנו בואנדיה 25 בדצמבר 1996 1 0 אנגליה  אסטון וילה
קשר פקונדו בונאנוטה 23 בדצמבר 2004 0 0 אנגליה  ברייטון
קשר ולנטין קרבוני 5 במרץ 2005 0 0 איטליה  אינטר מילאנו
קשר מקסימו פרונה 7 בינואר 2003 0 0 אנגליה  מנצ'סטר סיטי
9 חלוץ חוליאן אלברס 31 בינואר 2000 21 8 אנגליה  מנצ'סטר סיטי
10 קיצוני ליונל מסי (קפטן) 24 ביוני 1987 180 106 ארצות הברית  אינטר מיאמי
11 קיצוני אנחל די מריה 14 בפברואר 1988 131 29 פורטוגל  בנפיקה ליסבון
15 חלוץ אנחל קוריאה 9 במרץ 1995 23 3 ספרד  אתלטיקו מדריד
21 חלוץ פאולו דיבאלה 15 בנובמבר 1993 38 3 איטליה  רומא
22 חלוץ לאוטרו מרטינס 22 באוגוסט 1997 48 21 איטליה  אינטר מילאנו
חלוץ ניקולאס גונסאלס 6 באפריל 1998 22 4 איטליה  פיורנטינה
חלוץ ג'ובאני סימאונה 22 באוגוסט 1995 5 1 איטליה  נאפולי

שחקנים מפורסמים

עריכה

השנים המוקדמות

עריכה

שנות השפל (תום מלחמת העולם הראשונה ועד הזכייה בגביע העולמי)

עריכה

שנות ה-70 המאוחרות ושנות ה-80

עריכה

סוף שנות ה-80, שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000

עריכה

שני העשורים הראשונים של שנות ה-2000 והדור הנוכחי

עריכה

שיאים והישגים

עריכה
  • הניצחון הגבוה ביותר: 12–0 נגד אקוודור, (22 בינואר 1942, קופה אמריקה 1942)
  • ההפסד הגבוה ביותר: 1–6 נגד צ'כוסלובקיה (15 ביוני 1958, מונדיאל 1958)
  • רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד: 36 (27 ניצחונות, 9 תוצאות תיקו. 2 ביולי 2019–22 בנובמבר 2022)
  • רצף המשחקים הארוך ביותר ללא ניצחון: 9 (5 תוצאות תיקו, 4 הפסדים.10 ביולי 1989–8 במאי 1990)
  • רצף הניצחונות הארוך ביותר: 9 (29 בינואר 1941–25 בינואר 1942)
  • רצף ההפסדים הארוך ביותר: 3
  • ארגנטינה שיחקה 65 משחקים במסגרת הגביע העולמי. היא ניצחה 33 משחקים, סיימה בתיקו ב-13 והפסידה ב-19. יחס השערים עומד על 74:113.
  • ליונל מסי הוא שיאן ההופעות במשחקי הגביע העולמי עם 26 הופעות.
  • ליונל מסי הוא מלך שערי ארגנטינה במוקדמות הגביע העולמי עם 21 שערים. והוא גם הכובש המצטיין של ארגנטינה במסגרת גביע העולם עם 13 שערים.
  • גבריאל בטיסטוטה הוא השחקן היחיד שכבש שלושער בשני מונדיאלים שונים.
  • במשחקי גביע העולם נבחרת ארגנטינה קיבלה במהלך המשחקים 10 כרטיסים אדומים ובכך מחזיקה בשיא שלילי. היא מקדימה את נבחרת ברזיל לה 9 כרטיסים אדומים.
  • ארגנטינה שברה שלושה שיאים שליליים במהלך מונדיאל 1990: 3 כרטיסים אדומים (ג'וסטי, דסוטי ומונסון) במהלך המשחקים ששניים מהם בגמר הגביע כאשר מונזון היה לשחקן הראשון שמורחק במשחק הגמר. בנוסף, ארגנטינה הייתה לנבחרת הראשונה שלא מצליחה להבקיע שער במשחק גמר.
  • חאבייר מסצ'ראנו הוא הספורטאי הארגנטינאי היחיד שזכה בשתי מדליות זהב. מסצ'ראנו זכה במדליות באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008).
  • ליונל מסי הוא מלך הבישולים של הנבחרת בכל הזמנים עם 42 בישולים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 – אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
  3. ^ 1 2 תיעוד הופעות ליאונל מסי במדי נבחרת ארגנטינה, מאת רוברטו ממרוד. נבדק ב-2 באוקטובר 2023, באותו זמן היה מעודכן ל-14 ביולי 2023.
  4. ^ 1 2 תוצאת משחק ארגנטינה - אקוודור במוקדמות גביע העולם 2026 באתר פיפ"א. נכון ל-2 באוקטובר 2023, המשחק הזה לא מתועד ברשימה של רוברטו ממרוד.
  5. ^ Matias Grez, Lionel Messi confirms final will be last World Cup game ever as Argentina overpowers Croatia 3-0, CNN, ‏2022-12-13 (באנגלית)
  6. ^ Argentina national football team statistics and records: appearances, www.11v11.com
  7. ^ "ARGENTINA NATIONAL TEAM ARCHIVE". Rec.Sport.Soccer Statistics Foundation.
  8. ^ Entrenadores campeones de la Copa América con la Celeste y Blanca