קופאי
קופאי הוא אדם שעיסוקו קבלת תשלום תמורת מוצר או שירות הניתן ללקוח. המקצוע קרוי על שם הקופה, עמדת העבודה של הקופאי. קופאי עובד בחנות, לשם גביית תשלום על המוצרים הנמכרים בה, בבית קולנוע, לשם מכירת כרטיסי כניסה, בארגוני שירות שונים (כגון סוכנות לביטוח) לשם קבלת תשלום בעבור השירות.
המקצוע
עריכהבחנויות גדולות עובדים קופאים אחדים, העוסקים רק בכך. בחנויות קטנות הקופאי עוסק במשימות נוספות, ובפרט מתן שירות ללקוח לפני המכירה ואחריה. בנוסף לחנויות, שהן מעסיק עיקרי של קופאים, מועסקים קופאים במקומות נוספים העוסקים בגביית כספים, כגון בבית קולנוע, שם מוכר הקופאי את כרטיסי הכניסה, בסוכנות ביטוח, שם גובה הקופאי את התשלום תמורת פוליסות הביטוח, ובסניף בנק, שבו מקבל הקופאי הפקדות מהלקוחות ופורע המחאות המוגשות לו (לעיתים קרוי הקופאי בבנק בשם אחר, כגון טלר או כספר). בעסק המעסיק קופאים אחדים, קיים גם תפקיד של קופאי ראשי. המשובץ בתפקיד אינו עוסק, בדרך כלל, במתן שירות ישיר כקופאי לקהל הקונים, אלא עוסק בניהול הקופאים ובתמיכה בהם: אספקת מטבעות כאשר אלה אוזלות בקופה, איסוף אמצעי התשלום בסוף המשמרת, טיפול בביטול של רישום מוטעה או מיותר שנעשה בקופה וכדומה.
הקופאי עושה את מלאכתו בישיבה, בהתאם לחוק הזכות לעבודה בישיבה (המכונה גם "חוק הקופאיות"). לעיתים הקופאי עובד בעמידה מבחירה אישית. את התשלום מקבל הקופאי במגוון אמצעי תשלום: במזומנים, בכרטיס אשראי, בהמחאה, בתווי קנייה ועוד. עם קבלת התשלום בודק הקופאי את אמינותו, בהתאם לשיקול דעתו: בדיקה ששטרות אינם מזויפים, בדיקת זהותו של משלם בהמחאה והתאמתה לפרטי ההמחאה.
כאשר הלקוח מגיע אל הקופאי עם מוצרים אחדים, נדרש הקופאי גם לסכם את מחיר כל המוצרים, כדי לומר ללקוח את הסכום שעליו לשלם תמורת מוצרים אלה. לשם רישום פרטי המוצרים שנרכשו וסיכום מחיריהם, משמשת את הקופאי לעיתים קרובות קופה רושמת, לעיתים משמש לכך מחשב אישי שבו מותקנת תוכנה לשירות הקופאי, ולעיתים משמש אותו פנקס שבו הוא כותב בכתב ידו את פרטי המכירה. בחנויות מזון כוללת לעיתים פעולת הקופאי גם שקילה של מזון לשם קביעת מחירו, ולשם כך כוללת עמדת העבודה של הקופאי גם מאזניים.
עם קבלת התשלום מקבל הלקוח את הסחורה שרכש, וכן קבלה שמפיק הקופאי ומתארת את הסחורה שנרכשה ואת הסכום ששולם תמורתה. לעיתים מצורפת לקבלה גם חשבונית מס, ולעיתים משמש מסמך אחד לשתי המטרות. בקופה מצטברים לעיתים סכומי כסף גדולים, ולכן ניתנת לעיתים לקופאי הגנה מפני גנבה ושוד, באמצעות מניעת גישה אל אזור הקופה, למעט דרך חלון ובו פתח המאפשר העברת אמצעי תשלום וקבלת אישור על ביצוע התשלום.
קופאים נמצאים בסיכון לפציעות במפרקי הידיים ובכתף בשל התנועות החוזרות והנשנות שעבודתם מצריכה, כגון הזנת מידע בהקשה על מקלדת או קריאת קוד המוצר באמצעות סורק מתאים[1].
בישראל
עריכהלאחר שברשתות שיווק נדרשו קופאים לעשות את מלאכתם בעמידה במשך שעות רבות ברציפות[2], חוקקה הכנסת את חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007. בנוסף לעבודה השגרתית של קופאי, כאמור לעיל, ברשתות השיווק בישראל הוטלו על הקופאי, בשלהי המאה העשרים, שתי משימות נוספות: למכור כרטיס מועדון לקוחות[3] ולהציע ללקוח מבצעים בהנחה מיוחדת מקו הקופה. סיים את עריכת החשבון ללקוח בהצעת מוצרים הנמכרים בהנחה מיוחדת ("במבצע").
הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 מחייבות כל עסק לנהל מערכת חשבונות, שבה נרשמים כל תקבולי העסק. במסגרת זו חלה חובה לרשום כל תקבול שקיבל, סמוך לקבלתו, ולתת קבלה המתארת את העסקה. הימנעות מרישום התקבול עלולה לגרום לסנקציות כנגד העסק מטעם רשות המיסים ואף לענישה פלילית. חובה זו מטילה אחריות כבדה על הקופאי, ומצריכה פיקוח על עבודתו[4].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ בפסק דין עבל 391/07 יפה הראל נגד המוסד לביטוח לאומי, שניתן ב-15.6.08, הכיר בית הדין הארצי לעבודה במחלה בכתפה השמאלית של קופאית כמיקרוטראומה הנחשבת לפגיעה בעבודה.
- ^ תני גולדשטיין, "קשה, קשה לעבוד 8 שעות בעמידה", באתר ynet, 19 בנובמבר 2004
- ^ נופר סיני, מי צריך רשימת קניות כשיש בארנק כרטיס מועדון?, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2004
- ^ אלי דורון ואורי פסטליך, "צעדי מנע לבעלי עסק כנגד טעויות עובדים בקופה רושמת, נטו+, ינואר 2008.