קבלה (הנהלת חשבונות)
קבלה היא מסמך המאשר את קבלתו של תשלום. מקבל התשלום כותב את הקבלה ומוסר אותה למשלם במעמד התשלום (או שולח אותה אליו כאשר המשלם מרוחק ולא מתאפשרת מסירה מידית).
קבלה כוללת את הפרטים הבאים: מספר סידורי, שם מקבל התשלום וחתימתו, תאריך הוצאת הקבלה, סכום התשלום ומהות התשלום (תיאור המוצר או השירות שבגינם ניתן התשלום). פעמים רבות כוללת הקבלה גם את שם המשלם ותיאור של אמצעי התשלום: מזומן, המחאה, כרטיס אשראי, העברה בנקאית וכדומה. כאשר התשלום מפוצל לתשלומים אחדים, מפרטת הקבלה את מועדי התשלום ואת הסכום שייפרע בכל אחד מהם.
כאשר מקבל התשלום הוא עוסק, קודמת הוצאת חשבונית למסירת הקבלה, ולעיתים משולבים שני מסמכים אלה למסמך אחד, המציג במשולב את הפרטים הנדרשים בשניהם.
מוסר הקבלה שומר לעצמו העתק של כל קבלה שנתן. פנקס הקבלות משמש בסיס לקביעת ההכנסה של העסק, הן לשם הניהול הפנימי שלו והן למתן הוכחה לרשויות המס. בידי מקבל הקבלה משמשת הקבלה אסמכתה להוצאות שהיו לו.
חובת ניהול מערכת חשבונות, ובכלל זה מתן קבלה על כל תשלום, מוסדרים בישראל בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973. את הקבלה יש להפיק מיד עם קבלת התשלום. קבלת תשלום ללא מתן קבלה היא עבירה פלילית, העלולה להביא לפסילת ספרי החשבונות של הנישום ולקביעת שומה לפי מיטב השפיטה.
הנפקת קבלות היא מרכיב בסיסי של מערכת הנהלת חשבונות ממוחשבת. קופה רושמת משמשת לרישום מוצרים שרכש קונה, והיא מפיקה קבלה בסוף תהליך הרישום.
גם מלכ"רים מוסרים קבלות על שירות או מוצר שהם מספקים, וכן על תרומות הניתנות להם. כאשר תרומה למלכ"ר מזכה בזיכוי ממס הכנסה, כוללת הקבלה גם את מספר האישור לזיכוי תרומות, המאפשר לתורם לקבל את הזיכוי המגיע לו.
