טנטרה היא השקפת עולם ודרך חיים שהתפתחה בהודו. בסנסקריט פירושה הוא "הרחבה". משמעות המונח הזה הוא: "אוסף של טכניקות משדות שונים המביאות להארה". המושג הזה מתייחס גם לתפיסת העולם הטנטרית, לפיה "הכול קשור בהכול". ריבוי הקשרים בין התופעות הסובבות אותנו ומערכת יחסי הגומלין ביניהם, יוצרים קשר מורכב בהרבה מהנראה לעין. ומתוך כך, "מרחיב" את גבולות הפרט אל מעבר לסביבתו המיידית. הטנטרה שמה דגש על הקשר בין הגוף לבין הנפש.

ציור הודי המתאר ארוחה על פי יסודות הטנטרה, סוף המאה ה-18

היסטוריהעריכה

הטנטרה צמחה בתת-היבשת ההודית. קיים קשר הדוק בין הטנטרה, היוגה והאירוודה אשר עושות שימוש בכלים וטכניקות משותפות. קיימת סברה הטוענת ששלושתן צמחו ממקור קדום ראשוני אחד.

הטנטרה השפיעה רבות על ההינדואיזם, והבודהיזם שצמח בצפון הודו, אך עם הזמן התפשטה ונפוצה בדרום מזרח אסיה, הודו וטיבט וקיבלה פיתוחים מקומיים אשר לעיתים נושאים השפעות זן, טאואיזם ובודהיזם טיבטי.

החל מהמאה ה-6 התפתחה הטנטרה במסגרת ההינדואיזם, בתחילה הוא היה זרם סודי הידוע למתי מעט אך עם הזמן הלך ונודע לציבור רחב יותר ויותר.

במקורה היא כוונה לשחרר את היכולות הכלואות בתוך האדם ולהביא אותו לכלל הארה דרך החשיפה לכוחות האלוהיים שביקום, כוחות שמסומלים במסורת ההינדית באלים של הפנתיאון ההינדי. הטנטרה ייחודית במסגרת ההינדואיזם בנקודות הבאות:

  1. המיקום שהיא נותנת לעיסוק במיניות ככח התפתחותי רוחני חיובי. רעיון שמגיע בִּמקום המגמה השולטת כיום, מגמה הנוהגת לראות את המיניות כגורם מפריע העומד בין האדם לבין ההתעלות הרוחנית.
  2. ההתמקדות שלה בשיתוף ובזרימת האנרגיה בין הקטבים ביקום: האנרגיה הקוסמית הניקבית שאקטי, והאנרגיה הקוסמית הזיכרית שיווה. ובניגוד לזרמים הינדים המתמקדים בדמות של אל זיכרי עיקרי.

המימוש של הטנטרה עושה לעיתים שימוש ביוגה, ובמדיטציה. נוהגים לחלקה לשלושה חלקים: אדומה, לבנה, ושחורה, כאשר הטנטרה האדומה עוסקת במיניות, השחורה בטקסים שמטרתם לשנות את המציאות, והלבנה עוסקת במדיטציה, יוגה ובכל השאר. יש גם חלוקה פנימית שלה לטנטרה של צד ימין ושל צד שמאל. המקור ההודי דורש תהליכים איטיים וארוכים של הקדשה, התרחקות ממגבלות ארציות דרך ההתקרבות אל האלוהויות ושינוי פנימי.

הטנטרה האדומה מתייחסת למיניות כדרך נוספת להגיע להארה הן כאינדיבידואל והן תוך החפצה של בן/בת זוג, הטכניקות המיניות שבה, מאפשרות מיניות שונה מהמיניות המקובלת במערב. על פי תפיסת הטנטרים, קיימת באדם "אנרגיה מינית" (קונדליני) היכולה להשתנות בעוצמתה ולנוע דרך נתיבים שונים בגוף, אשר משמשים בדרך כלל לזרימת אנרגיית החיים.

היחשפות הטנטרה למערב, זכתה להתעניינות רבה ולהצלחה, אך עם זאת, עוררה התנגדות עקב חשיפה של התנהגות לא אתיות של מורים שונים ולעיתים עקב המסחור שלה והתאמתה לטעם המערבי. למרות זאת חלקים ממנה, כמו המדיטציה, והיוגה חדרו למערב, וכיום נפוצים ביותר בקרב אנשים הנוטים לזרם הרוחני.

עם חדירתה של הטנטרה למערב נוצר זרם חדש בטנטרה, ובו חלו מספר שינויים והתפתחויות אשר נועדו לאפשר למתרגל המערבי לחוות את הדרך העתיקה. אחד מהאישים הבולטים שהביאו את הטנטרה אל המערב היה בגואן רג'ניש (אושו), אשר הכניס ללקסיקון את המושג נאו טנטרה כדרך המשלבת את הידע העתיק של הטנטרה יחד עם הידע והפתיחות אשר התפתחו במערב, אישים מוכרים נוספים הם בארי לונג, דייוויד דיידה ועוד.

נאו-טנטרהעריכה

נאו-טנטרה, המבוססת חלקית על מקורות טנטריים מסורתיים ונפוצה כיום במערב כולל בישראל, מתיימרת לעשות שימוש בכלים מודרניים (אשר חלקם לקוח מתוך מדע הפסיכולוגיה, תרפיה, פסיכודרמה ועוד) לצד התרגול המסורתי של הטנטרה: מדיטציה, טנטרה-יוגה ויוגה. לצד טכניקות המדיטציה העתיקות, אפשר למצוא מדיטציות מודרניות אשר עושות שימוש בתנועה, מוזיקה, ריקוד ועוד.


באוגוסט 2022 פורסמה העמדה הרשמית של ארגון המטפלים המיניים בישראל אשר קובע כי "טיפול המערב מגע או עירום של המטופל (וקל וחומר של המטפל) - חושף את המטופל/ת לסכנה לפגיעה במזיד או שלא במזיד..."[1] ובכך מזהיר מפני התרגול בעירום ובמגע ומפני מטפלים המציעים אותו.


ביקורתעריכה

ביקורת נמתחה על סדנאות הנאו-טנטרה המתקיימות בישראל. נטען כי בסדנאות אלה לא תמיד מתקיימת השגחה מספיקה מצד המורים על התנהגות המשתתפים, מה שהופך את הסדנה המערבת עירום ומיניות למרחב פרוץ בו יכולות להתקיים פגיעות מיניות. כמו כן, דווח על על לחץ חברתי להשתתף בפעילויות מיניות שונות אשר הביאו משתתפים לקחת חלק בסיטואציות מיניות מבלי שרצו בכך[1].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה