פתיחת התפריט הראשי

טנקרדו נווס

פוליטיקאי ברזילאי

טנקרדו דה אלמיידה נווספורטוגזית: Tancredo de Almeida Neves‏, 4 במרץ 1910, סאו ז'ואאו דל-ריי, מינאס ז'ראיס - 21 באפריל 1985, סאו פאולו). משפטן, איש עסקים ומדינאי ברזילאי, שנבחר להיות נשיאה הראשון האזרחי של ברזיל, בשנת 1985, לאחר למעלה מעשרים שנות שלטון כת צבאית, אך מחלה פתאומית הביאה למותו יום לפני שאמור היה להיות מושבע לתפקידו.

טנקרדו נווס
Tancredo Neves
Tancredo Neves.jpg
לידה 4 במרץ 1910
מינאס ז'ראיס, ברזיל
פטירה 21 באפריל 1985 (בגיל 75)
סאו פאולו
מדינה ברזיל
השכלה האוניברסיטה הפדרלית של מינאס ז'ראיס עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין, יזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת התנועה הדמוקרטית הברזילאית
נשיא ברזיל ה־נבחר
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קוימברה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Tancredo Neves autógrafo.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

נווס נולד בעיר סאו ז'ואאו דל-ריי, במדינת מינאס ז'ראיס, ולמד משפטים. הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו כחבר במועצת עירו בשנת 1934. במהלך שלטון הרודנות המכונה "המדינה החדשה" (Estado Novo) בשנות ה-30, התרחק נווס מהפוליטיקה, ואף נכלא פעמיים, בשנת 1937 ובשנת 1939. עם סיומה של הרודנות, שב נווס לתחום הפוליטי, ובשנת 1947 נבחר למועצה המחוקקת של מדינת מינאס ז'ראיס. שלוש שנים לאחר מכן נבחר לנציג מדינתו בקונגרס הלאומי של ברזיל.

בשנת 1953 מונה על ידי הנשיא ז'טוליו ורגאס להיות לשר המשפטים. הוא לא הספיק לשרת במשרה זו בטרם התאבד וארגס בשנת 1954. בשנת 1960 נבחר למושל מדינתו, מינאס ז'ראיס.

במהלך המשבר הפוליטי שהחל עם התפטרות הנשיא ז'אניו דה סילבה קאדרוס, הוקמה בברזיל מערכת פרלמנטרית. אנשי הצבא והימין בברזיל חששו מסגנו של קאדרוס, ז'ואאו גולאר, שנראה בעיניהם כאיש השמאל הקיצוני, וסירבו לאפשר את כניסתו לתפקיד. הפשרה שהושגה הייתה יצירת משרת ראש ממשלה, אליו הועברו מקצת מסמכויות הנשיא. ב-9 בספטמבר 1961 אישר הפרלמנט ברוב של 259 מול 22 מתנגדים, את בקשת הנשיא ז'ואאו גולאר למנות את נווס, שנחשב לאיש המרכז המתון, לראש ממשלה[1]. ב-30 בספטמבר זכתה ממשלתו של נווס לאמון הפרלמנט[2]. ביוני 1962 התפטרו נווס ושריו כדי שיוכלו להתמודד בבחירות לפרלמנט באוקטובר 1962[3].

נווס, שנחשב לפוליטיקאי מתון, היה ממתנגדיה החריפים של הכת הצבאית שתפסה את השלטון בברזיל, והוא הקים את התנועה הדמוקרטית הברזילאית (MDB). בשנת 1978 נבחר לסנאטור ובשנת 1984 נבחר למושל מינאס ז'ראיס. הוא היה אחד מהעומדים בראש התנועה שדרשה בחירות ישירות לנשיאות ברזיל. לו היו מתקיימות הבחירות היה נווס מועמד האופוזיציה אל מול מועמדותו של הנשיא המכהן ז'ואאו פיגיירדו. הדרישה לא התקבלה.

ב-15 בינואר 1985 נבחר נווס לנשיא על ידי רוב החברים בקונגרס הלאומי של ברזיל. יום לפני כניסתו לתפקיד, ב-15 במרץ 1985, חלה נווס. הוא לקה בכאבי בטן עזים, ובזיהום. בזמן מסע הבחירות שניהל, ובימים המתוחים שלאחר בחירתו, הזניח נווס את בריאותו, וסירב לקבל טיפול רפואי, מחשש שהחלפתו המסודרת על ידי סגנו, ז'וזה סרניי תסוכל על ידי אנשי הכת הצבאית. לאחר שעבר שבעה ניתוחים, מת נווס ב-21 באפריל 1985. הוא הוחלף על ידי ז'וזה סרניי.

הלווייתו של נווס הייתה אחד האירועים הגדולים בהיסטוריה של ברזיל, ושני מיליון איש עברו לפני ארונו. ב-21 באפריל 1986, במלאת שנה לפטירתו, נחקק חוק, המכריז כי על אף שלא זכה לשאת בפועל במשרת הנשיא, ייחשב נווס לכל דבר ועניין כאחד מנשיאי ברזיל.

שדה התעופה הבינלאומי טנקרדו נווס בבלו הוריזונטה קרוי על שמו.

משפחהעריכה

נווס היה נשוי לריזולטה נווס, ולזוג היו שלושה ילדים. בשנת 2002 נבחר נכדו, אאסיו נווס, למושל מדינת מינאס ז'ראיס.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טנקרדו נווס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה