חזית בניין משרדיו הרשמיים של נשיא ברזיל, פלאסיו דו פלנלטו ("ארמון המישור")

נשיא ברזיל, ובשמו הרשמי: נשיא הרפובליקה הפדרטיבית של ברזיל, הוא ראש המדינה, וגם ראש הרשות המבצעת בברזיל. הוא גם המפקד העליון של כוחותיה המזוינים של ברזיל.

רשמית, מ-31 באוגוסט 2016 מכהן מישל טמר כנשיא, אם כי הוא מכהן כנשיא בפועל כבר מה-12 במאי 2016.

כרפובליקה נשיאותית מעניקה ברזיל סמכויות נרחבות לנשיאה. הוא שולט בממשלה, מייצג את המדינה כלפי חוץ, ממנה את ממשלתו ואת שופטי בית המשפט העליון. לנשיא גם השפעה רבה על הרשות המחוקקת. בידו להציע חוקים לקונגרס, וכן להורות בעצמו על קבלת חוקים, כהוראת שעה (Medidas Provisórias), עד שהקונגרס יצביע על קבלתו של החוק לצמיתות.

על פי החוקה הברזילאית מ-1988, הנשיא חייב להיות אזרח ברזיל שנולד בברזיל, בן 35 שנים לפחות, תושב ברזיל, להיות אחד מרשימת האלקטורים הרשומים באחת המפלגות הפוליטיות בברזיל.

כיום אורכה של כהונת הנשיא ארבע שנים, וביכולתו להיבחר לתקופת כהונה נוספת בת ארבע שנים, וזאת לאחר שהחוקה תוקנה בשנת 1997 על מנת לאפשר לנשיא פרננדו אנריקה קרדוזו להיבחר מחדש.

משכנו הרשמי של הנשיא הוא פאלאסיו דה אלבורדה (ארמון השחר), בברזיליה ומשרדו הרשמי של הנשיא הוא פלאסיו דו פלנלטו (ארמון המישור), במרכז העיר ברזיליה. שני הבניינים עוצבו על ידי הארכיטקט, אוסקר נימייר. ארמון המישור פונה לכיכר "שלושת הכוחות" בה מצויים גם בניין בית המשפט העליון ("היכל הצדק") ובניין הקונגרס הלאומי של ברזיל.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

נשיאה הראשון של ברזיל היה המרשל דאודורו דה פונסקה, שקיבל את תפקידו בהפיכה צבאית כנגד פדרו השני. מאז הפיכה זו היו בברזיל שינויים חוקתיים רבים, והמדינה קיבלה שש[דרוש מקור] חוקות, ועברה דרך שני עידנים של משטרים דיקטטוריים, ומספר תקופות של משטר דמוקרטי. רוב הזמן נותר תפקיד הנשיא התפקיד המרכזי בפוליטיקה הברזילאית. לפרק זמן קצר, בין 1962 ל-1963 כיהן לצד הנשיא ראש ממשלה בעל סמכויות רחבות. הסדר זה כשל לאחר שתוך שנה החליף הנשיא ז'ואאו גולאר שלושה ראשי ממשלה, ולבסוף בוטל ההסדר במשאל עם.

ציר זמןעריכה

  • החוקה הברזילאית מ-1891 קבעה תקופת כהונה של ארבע שנים ללא יכולת לבחירה מחדש.
  • החוקה הברזילאית מ-1934 קבעה תקופת כהונה של ארבע שנים ללא יכולת לבחירה מחדש.
  • החוקה הברזילאית מ-1946 קבעה תקופת כהונה של חמש שנים ולא אפשרה לנשיא להיבחר מחדש.
  • החוקה הברזילאית מ-1967 קבעה תקופת כהונה של ארבע שנים ולא אפשרה לנשיא להיבחר מחדש. בשנת 1969 תוקנה החוקה וקבעה כי הנשיא יכהן שש שנים.
  • החוקה הברזילאית משנת 1988 קבעה תקופת כהונה בת חמש שנים ולא אפשרה לנשיא להיבחר מחדש. בשנת 1994 קוצרה התקופה לארבע שנים, ובשנת 1997 הורתה כי הנשיא יכול להיבחר מחדש פעם אחת נוספת.

נשיאי ברזילעריכה

הנשיא הנוכחי של ברזיל הוא מישל טמר, שמכהן בתפקיד מ-2016.

הרפובליקה הראשונה (1889–1930)עריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של ברזיל: הרפובליקה הישנה (1889–1930)

הרפובליקה הראשונה נוסדה ב-1890 והונהגה על ידי דאודורו דה פונסקה, שהדיח את פדרו השני קיסר ברזיל. בנוסף, פונסקה הקים ממשלה זמנית. שנתיים מאוחר יותר, ב-1891, חוקת ברזיל נכתבה על בסיס החוקה של הרפובליקה של ארצות הברית, ואף שם הרפובליקה ניתן לה על שם ארצות הברית (הרפובליקה של ארצות הברית של ברזיל). דאודורו נבחר להיות הנשיא על ידי הפרלמנט באותו השנה, אולם התפטר כעבור 10 חודשים בלבד. במקומו נכנס לתפקיד פלוריאנו פיישוטו. אחריו נבחר בבחירות ציבוריות בפעם הראשונה בברזיל, פרודנטה דה מוראיס בארוס.

אף על פי שברזיל הייתה תאורטית דמוקרטיה חוקתית, הרפובליקה הישנה נשלטה בידי אוליגרכיות מקומיות, ובלט בה הכוח של המדינות סאו פאולו ומינאס ז'ראיס, שהתחלף לסירוגין. ההצבעות באזורים הכפריים נשלטה לרוב על ידי בעלי אדמות מקומיים, ולפחות מ-6 אחוזים באוכלוסייה הייתה זכות הצבעה.

ב-1930, עת ברזיל הייתה נתונה במשבר כלכלי בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 1929. בנוסף, מהפכה פרצה במדינה ותקופת הרפובליקה הראשונה נסתיימה. הנשיא, וושינגטון לואיס, שנתמך על ידי האוליגרכים של הקפה מסאו פאולו, שבר את שלטונם של סאו פאולו (מדינה) ומינאס ז'ראיס ותמך במועמד מסאו פאולו, ז'וליו פרסטס. פרסאס ניצח בבחירות, אך וושינגטון לואיס (הנשיא) הודח כשלושה שבועות לפני סוף הקדנציה שלו, וכך פרסטס מעולם לא הושבע לנשיאות.

# הנשיא תחילת כהונה סיום כהונה סגני נשיא הערות
1 גנרל דאודורו דה פונסקה   15 בנובמבר 1889 23 בנובמבר 1891 פלוריאנו פיישוטו הוביל את הקמת הרפובליקה.
2 גנרל פלוריאנו פיישוטו   23 בנובמבר 1891 15 בנובמבר 1894 לא היה נכנס לתפקיד לאחר התפטרותו של דאודורו.
3 פרודנטה דה מוראיס   15 בנובמבר 1894 15 בנובמבר 1898 מנואל ויטורינו הנשיא הנבחר הראשון (בבחירות ציבוריות).
4 קמפוס סאלס   15 בנובמבר 1898 15 בנובמבר 1902 רוסה אי סילבה התמודד עם בעיות כלכליות באמצעות הלוואה שנלקחה ממשפחת רוטשילד
5 רודריגס אלווס   15 בנובמבר 1902 15 בנובמבר 1906 סילביאנו ברנדאו
אפונסו פנה
כהונה ראשונה.
6 אפונסו פנה   15 בנובמבר 1906 14 ביוני 1909 נילו פסניה נפטר במהלך הקדנציה.
7 נילו פסניה   14 ביוני 1909 15 בנובמבר 1910 לא היה נכנס לתפקיד אחרי מותו של אפונסו פנה.
8 גנרל ארמס דה פונסקה   15 בנובמבר 1910 15 בנובמבר 1914 ונססלאו בראז התמודד עם קשיים שנבעו מעודף ייצור הקפה.
9 ונססלאו בראז   15 בנובמבר 1914 15 בנובמבר 1918 אורבנו סנטוס הוביל את ברזיל במהלך מלחמת העולם הראשונה
10 רודריגס אלווס   לא כיהן לא כיהן דלפים מוריירה נפטר לפני שנכנס לתפקיד.
11 דלפים מוריירה   15 בנובמבר 1918 28 ביולי 1919 לא היה נכנס לתפקיד אחרי מותו של רודריגס אלבס.
12 אפיטסיו פסואה   28 ביולי 1919 15 בנובמבר 1922 דלפים מוריירה
בואנו דה פייבה
ניהל בפאר רב את חגיגות המאה לעצמאות ברזיל, התמודד עם מרד צבאי.
13 ארתור ברנרדס   15 בנובמבר 1922 15 בנובמבר 1926 אסטסיו קוימברה
14 וושינגטון לואיס   15 בנובמבר 1926 24 באוקטובר 1930 מלו ויאנה הודח בהפיכה צבאית כ-3 שבועות לפני סיום הקדנציה.
15 ז'וליו פרסטס   לא כיהן לא כיהן ויטאל סוארס נבחר לנשיא, אך הודח כחלק ממהפכת 1930 לפני כניסה לתפקיד.

עידן ורגאס (1930–1945)עריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של ברזיל: פופוליזם ו"המדינה החדשה" (1930–1945)
# הנשיא תחילת כהונה סיום כהונה סגני נשיא הערות
גנרל אוגוסטו פרגוזו   24 באוקטובר 1930 3 בנובמבר 1930 לא היה המשטר הצבאי לאחר מהפכת 1930.
מנה ברטו
איזאיאס דה נורוניה
16 ז'טוליו ורגאס   3 בנובמבר 1930 29 באוקטובר 1945 התפקיד בוטל ב-1934 נשיא הממשלה הזמנית בין 1930 ל-1934, נשיא שנבחר על ידי הפרלמנט בין 1934 ו-1937, דיקטטור המדינה החדשה בין 1937 ל-1945.
17 ז'וזה ליניארס   29 באוקטובר 1945 31 בינואר 1946 לא היה היה נשיא בית המשפט הפדרלי בברזיל, ומתוקף כך הוכרז כנשיאה של ממשלה זמנית, בעקבות התפטרותו של ורגאס.

הרפובליקה השנייה (1945–1964)עריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של ברזיל: דמוקרטיזציה ופיתוח (1945–1964)

וארגס התפטר בעקבות מספר גורמים ב-1945. אף על פי כן, יש לציין כי וארגס כיהן בקדנציה נוספת, והשפעתו על הפוליטיקה הברזילאית ניכרה עד סוף תקופת הרפובליקה השנייה. בתקופה זו, שלטו 3 מפלגות עיקריות בפוליטיקה הלאומית. שתיים מהן היו תומכות של ורגאס, ואחת מתנגדת לו.
תקופה זו התאפיינה בחוסר יציבות בולט. ורגאס התאבד ב-1954 במהלך משבר שאיים על ממשלתו. אחריו שלטו מספר נשיאים, כאשר לכל אחד מהם תקופת כהונה קצרה מאוד. ב-1961 נבחר ז'אניו קאדרוס לנשיא, ופרש כשבעה חודשים לאחר מכן. באותה תקופה, הבחירות לנשיאות ולסגנות הנשיאות היו נפרדות. סגן הנשיא של קאדרוס היה יריב פוליטי שלו, פוליטיקאי מהשמאל, ז'ואאו גולאר. משבר בין השניים, הוביל לצמצום הסמכויות של סגן הנשיא. משאל עם ב-1963 השיבה את הנשיאות על כנה, וב-1964 הפיכה צבאית הדיחה את גולאר, ועידן הדיקטטורה הצבאית בברזיל החל.

# הנשיא תחילת כהונה סיום כהונה סגני נשיא הערות
18 גנרל גספר דוטרה   31 בינואר 1946 31 בינואר 1951 נראו דה אוליביירה קיבל חוקה דמוקרטית, הכיר במדינת ישראל.
19 ז'טוליו ורגאס   31 בינואר 1951 24 באוגוסט 1954 קפה פיליו נבחר באופן דמוקרטי. התמודד עם קשיים כלכליים ועם אופוזיציה שנתמכה על ידי הצבא. התאבד במהלך כהונתו.
20 קפה פיליו   24 באוגוסט 1954 9 בנובמבר 1955 לא היה התמנה לאחר מותו של ורגאס. התפטר בעקבות בעיות בריאותיות, ולאחר שלא יכל להתמודד כנגד האופוזיציה והצבא.
21 קרלוס לוז   9 בנובמבר 1955 11 בנובמבר 1955 לא היה מונה בעקבות התפטרותו של פיליו. הודח לאחר שנחשד כי אין בכוונתו לוותר על התפקיד לנשיא קוביצ'ק שנבחר בבחירות דמוקרטיות.
22 נראו דה אוליביירה   11 בנובמבר 1955 31 בינואר 1956 לא היה נשיא הסנאט. שימש לתקופת ביניים בין הדחתו של לוז ובין כניסתו לתפקיד של קוביצ'ק.
23 ז'וסלינו קוביצ'ק   31 בינואר 1956 31 בינואר 1961 ז'ואאו גולאר העביר את בירת המדינה מריו דה ז'אנירו לברזיליה
24 ז'אניו קואדרוס   31 בינואר 1961 25 באוגוסט 1961 ז'ואאו גולאר התפטר לאחר שבעה חודשי כהונה.
25 פסקואל רניירי מזילי   25 באוגוסט 1961 7 בספטמבר 1961 לא היה נשיא הסנאט, ונשיא זמני לפני מינוי גולאר.
26 ז'ואאו גולאר   7 בספטמבר 1961 1 באפריל 1964 לא היה לאחר התפטרותו של קאדרוס, הוא מונה לנשיא עם כוחות מוגבלים בשיטה פרלמנטרית. משאל עם ב-1963 החזיר את הנשיאות למצב הקודם, אולם גולאר הודח בשל הפיכה צבאית.

הדיקטטורה הצבאית (1964–1985)עריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של ברזיל: דיקטטורה צבאית (1964–1985)
# הנשיא תחילת כהונה סיום כהונה סגני נשיא הערות
27 פסקואל רניירי מזילי   2 באפריל 1964 15 באפריל 1964 לא היה נשיא זמני לאחר הפיכה צבאית.
28 גנרל קסטלו ברנקו   15 באפריל 1964 15 במרץ 1967 ז'וזה מריה אלקמין הדיקטטור הצבאי הראשון.
29 גנרל קוסטה אה סילבה   15 במרץ 1967 31 באוגוסט 1969 פדרו אליישו דיקטטור צבאי, עזב את התפקיד לאחר אירוע מוחי.
גנרל אאורליו לירא   31 באוגוסט 1969 30 באוקטובר 1969 לא היה מועצה צבאית שנתמנתה לאחר חוליו של סילבה.
Admiral אוגוסטו רדמקר
אלוף מרסיו דה סוזה אי מלו
30 גנרל גרסטזו מדיסי   30 באוקטובר 1969 15 במרץ 1974 אאוגוסטו רדמקר דיקטטור צבאי.
31 גנרל ארנסטו גייזל   15 במרץ 1974 15 במרץ 1979 אדלברטו סנטוס דיקטטור צבאי.
32 גנרל ז'ואאו פיגיירדו   15 במרץ 1979 15 במרץ 1985 אאורליאנו שבס הדיקטטור הצבאי האחרון.

הרפובליקה החדשה (1985 ואילך)עריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של ברזיל: דמוקרטיזציה והיסטוריה עכשווית (1985–הווה)

מאז 1980, במקביל לסיומה של המלחמה הקרה, הממשלה הצבאית החלה בפתיחה פוליטית הדרגתית, שנקראה ארברטורה, כאשר המטרה הסופית הייתה דמוקרטיה. למרות זאת, עם תום כהונתו של הדיקטטור הצבאי האחרון לא נערכו בחירות ישירות לנשיאות.
טנקרדו נווס, מי שהיה ראש הממשלה בתקופתו של גולאר, נבחר כמועמד המפלגה הגדולה באופוזיציה, ונתמך על ידי חלק רחב מהקשת פוליטית, ואפילו מחלקים במפלגות שתמכו בדיקטטורה הצבאית. טנקרדו נבחר לנשיא, אך נפטר בטרם התמנה ונכנס לתפקיד. האזרח הראשון שהיה לנשיא מאז 1964 היה סגנו של טנקרדו, ז'וזה סרניי, חבר לשעבר במפלגה של הדיקטטורים. ב-1988 אושרה חוקה דמוקרטית חדשה, והדמוקרטיה החלה מחלחלת בשלטון ומוסדותיו.
ב-1989 נערכו בחירות לנשיאות ברזיל, ופרננדו קולור הצעיר נבחר לקדנציה בת 5 שנים. ב-1990 הוא נכנס לתפקיד, וב-1992 הואשם בשחיתות והתפטר. הוא היה הנשיא הראשון בברזיל שהואשם בשחיתות שלטונית. ב-1995 נבחר פרננדו אנריקה קרדוזו לתקופה של 4 שנים, אך תיקון שהוכנס לחוקה ב-1997 איפשר לו להיות הנשיא הראשון שנבחר לקדנציה שנייה. מאז 2003 נשיא ברזיל הוא לואיס אינסיו דה סילבה (המוכר כ"לוּלה"). באוקטובר 2010 נבחרה דילמה רוסף להחליפו. דילמה, מאותה המפלגה כמו לולה, היא הנשיאה הראשונה של ברזיל.

# הנשיא תחילת כהונה סיום כהונה סגן הנשיא הערות
33 טנקרדו נווס   לא כיהן לא כיהן ז'וזה סרניי האזרח הראשון שנבחר לנשיא מאז ההפיכה הצבאית ב-1964. מת לפני כניסתו לתפקיד.
34 ז'וזה סרניי   15 במרץ 1985 15 במרץ 1990 לא היה נשיא אזרחי, התמנה לאחר מותו של טנקרדו.
35 פרננדו קולור   15 במרץ 1990 2 באוקטובר 1992 איתמר פרנקו הנשיא הנבחר הראשון מאז ההפיכה הצבאית. התפטר בעקבות האשמות בשחיתות.
36 איתמר פרנקו 2 באוקטובר 1992 1 בינואר 1995 לא היה התמנה לאחר הדחתו של קולור על ידי הקונגרס בעקבות פרשת שחיתות.
37 פרננדו אנריקה קרדוזו   1 בינואר 1995 1 בינואר 2003 מרקו מסייל הנשיא הראשון שנבחר לקדנציה שנייה.
38 לואיס אינסיו דה סילבה   1 בינואר 2003 1 בינואר 2011 ז'וזה אלנקר מנהיג פועלים במקור, נהיה הנשיא השמאלני הראשון מאז ז'ואאו גולאר.
39 דילמה רוסף   1 בינואר 2011 31 באוגוסט 2016 מישל טמר האישה הראשונה שכיהנה כנשיאה. מ-12 במאי עד 31 באוגוסט 2016 רוסף כיהנה כנשיאה מושעית. רוסף הודחה על ידי הסנט.
מישל טמר   31 באוגוסט 2016 מ-12 במאי עד 31 באוגוסט 2016 כיהן טמר כנשיא בפועל

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נשיא ברזיל בוויקישיתוף