טקסודיון
טַקְסוֹדִיוֹן (שם מדעי: .Taxodium Rich) הוא סוג של עצים מחטניים עמידים מאוד לשיטפונות השייך למשפחת הברושיים הכולל בין מין אחד לשלושה מינים (כתלות בהשקפה הטקסונומית). לפי שיטת המיון העכשווי הסוג טקסודיון כולל רק מין אחד טקסודיון דו-טורי ולו 3 זנים[1][2]. מקור השם המדעי של הסוג הוא שילוב בין המילה בלטינית Taxus (סוג עץ כדוגמת טקסוס מעונב) והמילה ביוונית εἶδος (איידוס) שפירושה "דומה ל".[3] הסוגים הקרובים ביותר לסוג זה בתוך משפחת הברושיים הם Glyptostrobus וקריפטומריה.
 טקסודיון
| |
|---|---|
יער של טקסודיון דו-טורי באגם במרכז מיסיסיפי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | ברושיים |
| סוג: | טקסודיון |
| מינים | |
| |
| שם מדעי | |
 TaxodiumRich. | |
| |
זנים של טקסודיון גדלים באופן טבעי במקסיקו, וגואטמלה ובחלק הדרומי של יבשת אמריקה הצפונית והם נשירים בצפון וירוקי-עד למחצה בדרום. אלו הם עצים גדולים המגיעים לגובה שבין 30 ל-46 מטרים ולקוטר בגובה חזה שבין 2 ל-3 מטרים (11 מטרים במקרה יוצאי דופן). העלים דמויי מחטים שאורכם 0.5–2 סנטימטרים צומחים בצורה סלילית על הנצרים, מפותלים בבסיס כך שהם נראים כשתי שורות מכל צד של הנצר. האצטרובלים כדוריים בקוטר של 3.5 סנטימטרים, וכוללים 10–25 קשקשים כשבכל אחד זרע אחד או שניים. האצטרובלים מבשילים 7–9 חודשים לאחר ההאבקה, ואז מתפרקים על מנת לשחרר את הזרעים. האצטרובלים הזכריים (אצטרובלי האבקה) מיוצרים באשכול מטלטל, המשחרר את האבקה בתחילת האביב. מיני הטקסודיון מצמיחים שורשי אוויר המכונים ברכי ברוש, כאשר הם גדלים בתוך מים או לידם. המטרה של ברכיים אלו היא נושא למחקר מתמשך.
מינים עריכה
שלושה טקסונים מוזכרים להלן כמינים נפרדים, אם כי חלק מהבוטנאים מתייחסים אליהם כמין אחד או כשני מינים, ואחרים מתייחסים אליהם כתת-מינים של המין הראשון. האקולוגיה של שלושתם נבדלים, והם גדלים בסביבות שונות, אבל יוצרת רביית כלאיים כשהם נפגשים.
| תמונה | שם מדעי | שם בעברית או באנגלית | תפוצה |
|---|---|---|---|
 |
Taxodium distichum var. imbricarium (Nutt.) Croom | pond cypress | גדל בתוך תחום התפוצה של טקסודיון דו-טורי, אבל רק במישור החוף הדרום-מזרחי מקרוליינה הצפונית ועד לואיזיאנה. הוא מוגבל לבתי גידול של מים עומדים, בנהרות וביצות דלים בחומרי הזנה מהסוג המכונה "מים שחורים" (blackwater). |
.png) |
Taxodium distichum (L.) Rich. | bald cypress טקסודיון דו-טורי ברוש הביצות |
גדל במרבית אזור דרום-מזרח ארצות הבריתף מדלאוור עד לטקסס, בייחוד בלואיזיאנה וגם פנימה במעלה נהר המיסיסיפי עד לדרום אינדיאנה. הוא גדל בעיקר לאורך נהרות עשירים במשקעים של סחף. בישראל עצים מועטים גדלים כעצי נוי, למשל בפארק הזהב בקריית שמונה. |
 |
Taxodium huegelii C.Lawson . | טקסודיון מקסיקני[4]
ברוש מונטזומה, ahuehuete, sabino |
גדל מעמק ריו גרנדה התחתון דרומה עד לרמות של גואטמלה, ושונה משני המינים האחרים בהיותו בדרך כלל ירוק-עד. גובהו של פרט המכונה העץ של טולה, הגדל בחצר כנסייה בעיירה סנטה מריה דל טולה (אנ') שבמדינת אואחאקה במקסיקו, הוא 43 מטרים והיקף הגזע 42 מטרים, הרחב ביותר מכל מיני העצים בעולם.[5] זהו עץ הגדל על גדות נחלים ונהרות, ולא בביצות כמו שני המינים האחרים. |
- Taxodium dubium (Sternb.) Heer - נכחד
שימושים עריכה
לעצה של סוג זה יש ערך רב מכיוון שעצת הגלעין[א] עמידה מאוד כנגד ריקבון וטרמיטים. העצה מכילה ססקוויטרפן המכונה סיפרסן (cypressene),[6] הפועל כחומר משמר טבעי. הסיפרסן נאגר לאט במשך כמה עשורים בעץ, ולכן עצה מיער ראשוני עמידה יותר לריקבון מעצים שהתחדשו. עם זאת, ככל שהעץ מזקין כך גדלה הרגישות שלו להידבקות במין הפטרייה Lauriliella taxodii[7] הגורמת לריקבון. הפטרייה תוקפת את עצת הגלעין של עצים חיים בדרך כלל מהצמרת מטה אל השורשים וגורמת לעצים הפגועים להפוך לחלולים ובכך חסרי ערך כחומר גלם. בעצה של טקסודיון דו-טורי היה בעבר שימוש רב בדרום-מזרח ארצות הברית לייצור רעפים.[8] שבבים מקליפה של עצים משמשים ככיסוי לאדמה (mulch).
אבולוציה עריכה
הסוג טקסודיון היה בהיסטוריה של כדור הארץ נפוץ בחצי הכדור הצפוני הרבה יותר מבימינו. המאובנים העתיקים ביותר שנתגלו היו במרבצים מתור הקרטיקון העליון באמריקה הצפונית. בתקופת השלישון יצר הסוג יערות גדולים. העצים שרדו באירופה עד לפני כ-2.5 מיליון שנים, במהלך הפליוקן ונעלמו עם התקדמות הקרחונים באירופה, ולא צמחו שם שוב עם נסיגתם. בתוך הביצות בהן גדלו בעבר נוצרו כמויות עצומות של פחם חום.
קישורים חיצוניים עריכה
ביאורים עריכה
- ^ הצעת האקדמיה ל-heartwood, הליבה של הגזע
הערות שוליים עריכה
- ^ Taxodium Rich., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 6-2023
- ^ Taxodium distichum (L.) Rich., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Everett, Thomas H. (1982). The New York Botanical Garden Illustrated Encyclopedia of Horticulture. Vol. 10. Taylor & Francis. p. 3299. ISBN 978-0-8240-7240-7.
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, הדפסה שלישית 2002, עמ' 69
- ^ Taxodium mucronatum
- ^ Naturally Durable
- ^ Observation 312068: Lauriliella taxodii (Lentz & H.H. McKay) S.H. He & Nakasone
- ^ Taxodium distichum (L.) Rich.