טרנסצנדנטיות

קיום יש נשגב מעבר לקיום הפיזי

טרנסצנדנטיות בהקשר דתי, היא מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר לגשמיות ולניסיון ואינו תלוי בהם. אמונה זו מושרשת במושג הנשגבות ברוב הדתות והמסורות, והיא נוגדת את האמונה באלוהים או במוחלט כגשמיים בלבד (אימננטיות), או כחלק בלתי נפרד ממנו (פנתאיזם). טרנסצנדנטיות יכולה לתאר לא רק את קיום האלוהים, אלא גם את הידיעה שלנו אותו: אלוהים גם נשגב מן היקום (הפיזי) וגם נשגב מבינתנו. אף על פי שטרנסצנדנטיות מוגדרת בדרך כלל כהפוכה לאימננטיות, ישנם מקרים בהן הן מתקיימות ביחד. מספר תאולוגים ומטפיזיקאים מהדתות הגדולות טוענים כי אלוהים, או ברהמן, הוא בו זמנית בתוך ומעבר ליקום (פנאנתאיזם); בתוכו, אבל לא חלק ממנו; בו זמנית מתפשט בו ונמצא מעבר לו. כך מתבטא לדוגמה בספר הזוהר, ובקבלה היהודית בכלל, שאומר שמצד אחד הקדוש ברוך הוא "ממלא כל עלמין" ומצד שני "סובב כל עלמין".

בשאלת ההתייחסות לבורא בתאוריה זו, יש מחלוקת. פרופסור ישעיהו ליבוביץ לדוגמה, טוען שכיוון שהבורא הוא מעבר ליכולת התפיסה האנושית אי אפשר לייחס לאדם את המושג "חוויה דתית". לכן הוא טוען שהקשר של האדם עם הבורא הוא רק על ידי קיום מצוותיו, שזה לדידו קבלת עול מלכות שמים. לעומת זאת פרופסור אבי שגיא טוען שאפשר לייחס לאדם חוויה דתית גם אם הבורא הוא טרנסצנדנטי. כיוון שהאדם מסוגל להכיר בכך שהבורא הוא מעבר להכרתו. והבנה זו עצמה יכולה להיות מוגדרת כחוויה דתית. על פי רובן המוחלט של הדעות ביהדות הבורא עצמו הוא לא דבר שהאדם מסוגל לתפוס, ורק השפעותיו על המציאות ורצונותיו הם הנתפסים בהכרת האדם. הסמך לזה הוא פסוקים מהתורה - "כי לא יראני האדם וחי", "וראית את אחורי ופני לא יראו", כאשר ההסבר המקובל ל"אחור" הוא ההשפעות ודרך הנהגת ה' את העולם.

טרנסצדנטי וטרנסצנדנטליעריכה

ע"פ עמנואל קאנט הטרנסצדנטיות הפשוטה היא חלק "מהמטפיזיקה הנאיבית" מכיוון שכל הכרה חיצונית שיש בידי האדם היא מהניסיון (ע"פ קאנט) ואם ישנו דבר חיצוני שהוא מעבר לניסיון אזי הוא לא ניתן להכרה אנושית. זאת כיוון שבני האדם מסוגלים לקבל הכרות, רק דרך הניסיון. כלומר רק בדרך אפוסטריורי.

לאור זאת, עמנואל קאנט הציע את התיאוריה שלו הנקראת: אידיאליזם טרנסצנדנטלי שמשמעותה היא לחפש את ההכרות שהן לא רק מעבר לניסיון אלא גם קודמות לניסיון, קאנט טוען שגם הניסיון כשלעצמו חייב לנבוע מתנאים כלשהם קודמים להם. קאנט שואל ומחפש את התנאים הקודמים לכל ניסיון. לכל התנאים הקודמים שקאנט מוצא, קאנט קורא להם תנאים טרנסצנדטלים.

פרופסור ירמיהו יובל מסביר את ההבדל בין הטרנסצדנטיות לטרנסצדנטליות בשלוש נקודות:

  • מצב או תיאור שהוא מעבר לניסיון האנושי.
  • תנאי לניסיון האנושי.
  • קודם לניסיון האנושי זאת מתוקף היותו תנאי לניסיון האנושי.

הטרנסצדנטיות היא רק הנקודה הראשונה, והטרנסצדנטליות מיוצגת על ידי כל הנקודות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  • ישעיהו לייבוביץ', פרשת שמות, פורסם בספר "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע"
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.