י"ג 503
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי. | |
| ערך מחפש מקורות | |
יחידת גילוי (י"ג) 503 ("בעל חצור") היא יחידת גילוי במערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי שממוקמת מזרחית לסילוואד וצפונית־מזרחית לעפרה שבבנימין. בסיס היחידה בנוי בגובה של 1,016 מטרים מעל פני הים על הר בעל חצור, שהוא הגבוה בהרי בנימין והשומרון.
 | |
| סמל יחידת הגילוי 503 | |
| "מגנים מהמרכז, שומרים על הבית" | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | בעל-חצור |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 חיל האוויר הישראלי |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1978–2023 (כ־45 שנים) |
| התמזגה לתוך | גדוד הגילוי |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 מערך הבקרה בחיל האוויר |
| דרגת המפקד |
 רב-סרן |
היחידה הוקמה במיקומה הנוכחי בשנת 1975 והחלה לפעול כיחידת בקרה אווירית בשנת 1978[1]. י"ג 503, שמפקדה בדרגת רב-סרן, כפופה כיום ל"גדוד הגילוי" שהוקם בשנת 2023 כמפקדה אחודה של כלל אתרי הגילוי של מערך הבקרה. גדוד הגילוי כפוף למפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה 517).
בין השנים 1982-1985 שימשה יחידת הגילוי כ"יחידת בקרה אווירית" (יב"א) במקביל ליחידות הבקרה הצפונית והדרומית, והייתה אחראית לתעבורה האווירית בשטח שבין גדרה לחדרה, כמו גם על קשר עם התעבורה האזרחית באזור נמל התעופה בן-גוריון. בנוסף פעלה היחידה גם בהגנה אווירית ובבקרה על תעבורה מבצעית ביהודה ושומרון. בשנת 1985, משיקולי בטיחות טיסה, הוחלט להחזיר את התפקידים האלה ליחידות הבקרה האחרות והיא חזרה לשמש כיחידת גילוי.
ליחידה יש יכולות טכניות בתחום הגילוי, הקשר, הלוחמה האלקטרונית וההתרעה לעורף, והמיקום האסטרטגי שלה - על הפסגה הגבוהה ביותר ביו"ש, מאפשר טווחי גילוי ארוכים לכל ארבע רוחות השמים.
היסטוריה
עריכההיוזמה להקמת יחידת הגילוי 503 על פסגת הר בעל חצור התגבשה בשנת 1972, כשנה וחצי לפני מלחמת יום הכיפורים, אך יצאה לפועל רק באוקטובר 1974 כאשר קצין אג"מ יו"ש למפקד נפת רמאללה פרסם צו תפיסה לאתר.
הכשרת הבסיס החלה בינואר 1975 כאשר 20 חיילים פעלו באתר בתנאי שדה. באותה עת לא הייתה אספקת חשמל סדירה, והחיילים לא לנו בשטח באופן קבוע. לדברי משה ארן, מפקד ההקמה, קצב הבנייה של הגדר ההיקפית, באורך כ-6 קילומטרים, היה איטי והוא שכנע את מפקדת חיל האוויר להכשיר מספר מבנים בבסיס נטוש של הלגיון הירדני ששכן בסמוך. לדבריו, בסיס זה הפך ברבות הימים לנקודת ההתחלה של ההתנחלות הדתית עפרה.
פעילות מבצעית של היחידה החלה בשנת 1978 במשימות בקרה וגילוי מכ"ם (מגלה כיוון ומרחק) שסיפקו גיבוי וכיסוי על פערים מבצעיים בין יחידות אחרות. בין השנים 1982–1985 הייתה י"ג 503 אחראית לבקרה האווירית בשטח שבין גדרה לחדרה וכן על קשר עם התעבורה האזרחית באזור נמל התעופה בן-גוריון. הכשירות והאחריות האלה ניתנו ב-9 במאי 1982, כחודש לפני מבצע שלום הגליל.
לדברי רן כץ, ששימש כקצין המבצעים של היחידה באותה תקופה, 503 סיפקה גם גיבוי ליחידת הבקרה הצפונית.
בשנת 1985 החליט ראש ענף תעבורה בחיל האוויר דאז, סא"ל אריה גלעד, לחלק מחדש את האחריות לתעבורה האווירית בשטח של 503 בין יחידות הבקרה הצפונית והדרומית, וזאת משיקולי בטיחות טיסה. באפריל 1985 שבה 503 לתפקד כיחידת בקרה (י"ב) משימתית.
בשנת 2002 הפכה "יחידת בקרה 503" ל"יחידת גילוי 503" והמשימה שלה הוגדרה כאחראית על אספקת תמונה אווירית ויכולות קשר לחיל-האוויר.
מפקדי היחידה
עריכה| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| רס"ן אביגדור שבתו | 1978-1978 | קצין טכני אשר פיקד על היחידה בחצי שנה הראשונה לאחר הקמתה |
| סא"ל יונה ארבל | 1978-1979 | |
| סא"ל יאיר כפרי | 1979-1981 | |
| סא"ל גידי אלון | 1981-1983 | |
| סא"ל רן כץ | 1983-1985 | |
| רס"ן ש'[2] | ?-2019 | |
| רס"ן נ'[3] | ?-2023 |
לקריאה נוספת
עריכה- מיכל בן-ארי, על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בינואר 2019
- יהונתן מרוז, על ההר, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 באוגוסט 2010
הערות שוליים
עריכה- ^ מיכל בן ארי, על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר, 09.01.2019
- ^ מיכל בן-ארי, על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בינואר 2019
- ^ מיכל פומרנץ, עמית מרצ'לי, המטרה לנגד עיניהם: מצטייני יום העצמאות 2023, באתר חיל האוויר הישראלי, 25 באפריל 2023