בעל חצור
הַר בַּעַל חָצוֹר (בערבית: تل العاصور) הוא הגבוה בהרי בנימין והשומרון וגובה פסגתו 1,016 מטר מעל פני הים. פסגות ההר נמצאות מזרחית לסילואד וצפונית מזרחית לעפרה שבבנימין.
השם "בעל-חצור" מתייחס רק לפסגת ההר, המכונה בערבית "תל עצור". הגוש ההררי בכללותו, מכפר מאליכ במזרחו ועד לאזור יברוד ונחל חרמִיה במערב, מכונה רמת חצור (אנ').[1] הרמה מציינת את קצהו הצפוני של הרי יהודה; אזור השומרון מתחיל מעמק שילה, שמצפון לה.
מבט על הר בעל חצור ממצפור "שא עינך" בבית אל | |
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 1,016 מטר |
מדינה |
ישראל ![]() |
מיקום | גבול השומרון והרי יהודה |
רכס הרים | הרי השומרון |
מסלול ההעפלה הקל | בכלי רכב |
קואורדינטות | 31°58′40″N 35°17′07″E / 31.97778°N 35.28528°E |
![]() ![]() |
אזכור מקראיעריכה
לפי המקרא, מריבת רועי אברהם ורועי לוט, ממנה ראה לוט את ככר הירדן ובחר לרדת לסדום, והתצפית שבה הבטיח ה' לתת את ארץ ישראל לאברהם אבינו היה ב"מקום" אנונימי, בין בית אל לבין העי[2]; המגילה החיצונית לבראשית[3] מזהה את "המקום" ברמת חצור[4].
על פי חלק מהפרשנים, הר זה הוא "בעל חצור" בו רצח אבשלום את אמנון אחיו, בנקמה על אונס אחותו תמר. וכך כתוב בספר שמואל ב':
וַיְהִי, לִשְׁנָתַיִם יָמִים, וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם, בְּבַעַל חָצוֹר אֲשֶׁר עִם-אֶפְרָיִם; וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם, לְכָל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם, אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא גֹזְזִים לְעַבְדֶּךָ; יֵלֶךְ-נָא הַמֶּלֶךְ וַעֲבָדָיו, עִם-עַבְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אַל-בְּנִי אַל-נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד, עָלֶיךָ; וַיִּפְרָץ-בּוֹ וְלֹא אָבָה לָלֶכֶת, וַיְבָרְכֵהוּ. וַיֹּאמֶר, אַבְשָׁלוֹם, וָלֹא, יֵלֶךְ-נָא אִתָּנוּ אַמְנוֹן אָחִי; וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, לָמָּה יֵלֵךְ עִמָּךְ. וַיִּפְרָץ-בּוֹ, אַבְשָׁלוֹם; וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ אֶת-אַמְנוֹן, וְאֵת כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
בימי בית שניעריכה
בתקופת בית שני היה האזור מרכז יהודי חשוב. בימי מרד החשמונאים נחשבו הרי גופנה שנמצאים מערבה לבעל חצור כמרכז המרד החשמונאי. לפי עמנואל הראובני היה בבעל חצור עורף יהודי חזק.
בספר חשמונאים א'[5] ובספר קדמוניות היהודים (י"ב, 11) כתוב על הקרב האחרון של יהודה המכבי באלעשה, שהיה באזור זה. שם הוא נפל ומת.
ההר מזוהה כאחד מנקודות הגובה בהם היו מדליקים משואות בראשי חדשים כדי להודיע לכל הגולה על התחדשות החודש.[6]
תצפיות מההרעריכה
בשל גובהה ומיקומה, נשקף מפסגת ההר נוף למרחק. במערב רואים חלקים ממישור החוף הצפוני (הכרמל וזכרון יעקב) והדרומי (מראשון לציון עד אשקלון), ואת הים התיכון. במזרח רואים את בקעת הירדן, ים המלח ואת עבר הירדן המזרחי מהר החרמון, הרי הגלעד, הרי מואב ועד הרי אדום. בדרום נראים הר הצופים בירושלים והרודיון בהרי יהודה והרי חברון ובצפון יש תצפית לעבר הרי שומרון והרי הגליל התחתון[7].
הסכמי אוסלועריכה
היום ההר הוא שטח צבאי סגור ושוכן עליו בסיס של מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי שנבנה החל מ 1975 ותחילת בנייתו בגדר שהקימו חברי קבוצת העבודה שהקימה באותה שנה את היישוב הסמוך עפרה. במסגרת הדיונים עם הרשות הפלסטינית על הסדר הקבע, ישנה דרישה ישראלית שעל ההר תהיה תחנת התרעה ישראלית לפחות לחמש שנים.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- עמנואל הראובני, פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.
קישורים חיצונייםעריכה
- יהונתן מרוז, על ההר, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 באוגוסט 2010
הערות שולייםעריכה
- ^ זו השם שמופיע במגילות ים המלח: במגילה החיצונית לבראשית, וגם ב"צוואת יעקב" (4Q537) מוזכרת "עמק רמת חצור", בסמיכות לתאנת שילה; כנראה שהכוונה לאחד העמקים שמצפון לרמת חצור, לכיוון שילה
- ^ ראה ספר בראשית, פרק י"ג
- ^ אחת המגילות הגנוזות שנמצאו בקומראן שבצפון ים המלח, שמשכתב את המקרא בארמית
- ^ ראו כאן
- ^ (ט', 9), במהדורת כהנא, פרק ט, פסוק טו
- ^ משה רוזנפלד, יוסי שפנייר, [http://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/al-atar3_moshe-yosi.pdf תחנות הביניים בקו השאת המשואות שבין הר המשחה לסרטבה], על אתר ג, תשנ"ח
- ^ למפה מפורטת של התצפית, heywhatsthat.com