בעל חצור

הַר בַּעַל חָצוֹר (בערבית: تل العاصور) הוא הגבוה בהרי בנימין והשומרון וגובה פסגתו 1,016 מטר מעל פני הים. הוא מציין את נקודת הגבול בין הרי יהודה והשומרון. פסגות ההר נמצאות מזרחית לסילואד וצפונית מזרחית לעפרה שבבנימין. השם "בעל-חצור" מתייחס רק לפסגת ההר, המכונה בערבית "תל עצור". הגוש ההררי בכללותו, מכַפְר- מליךּ במזרחו ועד לאזור יברוד ונחל חרמִיה במערב, מכונה רמת חצור.

בעל חצור

מבט על הר בעל חצור ממצפור "שא עינך" בבית אל
מידע כללי
גובה	1,016 מטר
מיקום	גבול השומרון והרי יהודה
רכס הרים	הרי השומרון
מסלול ההעפלה הקל	בכלי רכב
קואורדינטות	31°58′40″N 35°17′07″E
(למפת דרום השומרון מוגדלת)   הר בעל חצור (למפת דרום השומרון רגילה)   הר בעל חצור (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הר בעל חצור (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הר בעל חצור

אזכור מקראי

לפי המגילה החיצונית לבראשית (אחת המגילות הגנוזות שנמצאו בקומראן שבצפון ים המלח), ברמת חצור הייתה מריבת רועי אברהם ורועי לוט, ממנה ראה לוט את ככר הירדן ובחר לרדת לסדום ושם הבטיח ה' לאברהם אבינו את ארץ ישראל (ראה ספר בראשית, פרק י"ג).

על פי חלק מהפרשנים, הר זה הוא "בעל חצור" בו רצח אבשלום את אמנון אחיו, בנקמה על אונס אחותו תמר. וכך כתוב בספר שמואל ב':

וַיְהִי, לִשְׁנָתַיִם יָמִים, וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם, בְּבַעַל חָצוֹר אֲשֶׁר עִם-אֶפְרָיִם; וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם, לְכָל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם, אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא גֹזְזִים לְעַבְדֶּךָ; יֵלֶךְ-נָא הַמֶּלֶךְ וַעֲבָדָיו, עִם-עַבְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אַל-בְּנִי אַל-נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד, עָלֶיךָ; וַיִּפְרָץ-בּוֹ וְלֹא אָבָה לָלֶכֶת, וַיְבָרְכֵהוּ. וַיֹּאמֶר, אַבְשָׁלוֹם, וָלֹא, יֵלֶךְ-נָא אִתָּנוּ אַמְנוֹן אָחִי; וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, לָמָּה יֵלֵךְ עִמָּךְ. וַיִּפְרָץ-בּוֹ, אַבְשָׁלוֹם; וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ אֶת-אַמְנוֹן, וְאֵת כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

— ספר שמואל ב', פרק י"ג, פסוקים כ"ג-כ"ז

בימי בית שני

בתקופת בית שני היה האזור מרכז יהודי חשוב. בימי מרד החשמונאים נחשבו הרי גופנה שנמצאים מערבה לבעל חצור כמרכז המרד החשמונאי. לפי עמנואל הראובני היה בבעל חצור עורף יהודי חזק. בספר חשמונאים א' (ט', 9) ובספר קדמוניות היהודים (י"ב, 11) כתוב על הקרב האחרון של יהודה המכבי באלעשה, שהיה באזור זה. שם הוא נפל ומת.

ההר מזוהה כאחד מנקודות הגובה בהם היו מדליקים משואות בראשי חדשים כדי להודיע לכל הגולה על התחדשות החודש.

תצפיות מההר

בשל גובהה ומיקומה, נשקף מפסגת ההר נוף למרחק. במערב רואים חלקים ממישור החוף הצפוני (הכרמל וזכרון יעקב) והדרומי (מראשון לציון עד אשקלון), ואת הים התיכון. במזרח רואים את בקעת הירדן, ים המלח ואת עבר הירדן המזרחי מהר החרמון, הרי הגלעד, הרי מואב ועד הרי אדום. בדרום נראים הר הצופים בירושלים והרודיון בהרי יהודה והרי חברון ובצפון יש תצפית לעבר הרי שומרון והרי הגליל התחתון.

הסכמי אוסלו

היום ההר הוא שטח צבאי סגור ושוכן עליו בסיס של מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי שנבנה החל מ 1975 ותחילת בנייתו בגדר שהקימו חברי קבוצת העבודה שהקימה באותה שנה את היישוב הסמוך עפרה. במסגרת הדיונים עם הרשות הפלסטינית על הסדר הקבע, ישנה דרישה ישראלית שעל ההר תהיה תחנת התרעה ישראלית לפחות לחמש שנים.

לקריאה נוספת

• עמנואל הראובני, פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.

קישורים חיצוניים

• יהונתן מרוז, ‏על ההר, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 באוגוסט 2010