יאן ואנטונינה ז'בינסקי

חסידי אומות העולם מפולין

יאן זָ'בִּינסקיפולנית: Jan Żabiński;‏ 8 באפריל 189726 ביולי 1974) ואשתו אנטונינה ז'בינסקי לבית ארדמן (בפולנית: Antonina Maria Żabińska, z d. Erdman;‏ 18 ביולי 190819 במרץ 1971) היו חסידי אומות העולם מהעיר ורשה שבפולין.

יאן ז'בינסקי

ז'בינסקי היה מנהל גן החיות של ורשה ומחבר עשרות ספרי מדע פופולרי. עם הכיבוש הגרמני מונה על ידי הגרמנים למפקח על הגנים בעיר. הוא הסתייע בכך כדי להיכנס לגטו ורשה וכך הציל עשרות יהודים מהגטו, בהם יהודים עמם היה בקשר לפני המלחמה, וסייע להם להסתתר מחוץ לו. בין מקומות המסתור שהכין היו כלובי גן החיות וביתו הפרטי בתחומי גן החיות. הוא השקיע בכך את כספו ובהמשך קיבל סיוע מהוועד היהודי בראשות אדולף ברמן.

ז'בינסקי היה פעיל בארמייה קריובה, ולאחר דיכוי מרד ורשה היה שבוי בגרמניה. לאחר מכן, עד שחרור ורשה, המשיכה אשתו אנטונינה (Antonina), סופרת ידועה, להסתיר יהודים. בנם של בני הזוג, רישארד, עזר בטיפול ביהודים שהסתתרו בבית המשפחה.ז'בינסקי הלך לעולמו בגיל שבעים ושתיים. אנטונינה הלכה לעולמה בגיל שישים ושמונה.

לאורך שנות המלחמה הצילו בני הזוג קרוב ל-300 יהודים. מרביתם הסתתרו בבית לזמן קצר, אולם כמה מהם שהו עם המשפחה עד לסיום המלחמה.

הנצחהעריכה

יאן ז'בינסקי קיבל את אות חסיד אומות העולם מיד ושם. הוא ביקר בישראל והשתתף בנטיעת עץ בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם. אשתו, אנטונינה ז'בינסקי, קיבלה גם כן את אות חסיד אומות העולם.

בשנת 2007 פרסמה הסופרת דיאנה אקרמן את הספר "אשתו של שומר גן החיות" (באנגלית: The Zookeeper's Wife), ספר תיעודי המנציח את מעשי ההצלה שביצעו בני הזוג ז'בינסקי. הספר עובד לסרט קולנוע באותו השם (עשר שנים לאחר שפורסם) בכיכובם של ג'סיקה צ'סטיין (בתפקיד אנטונינה), יוהאן הלדנברג (בתפקיד יאן), דניאל בריהל ואחרים. בשנת 2008 נפגש ישראל גל (פינצ'בסקי) עם ילדיהם של בני הזוג, ריש וטרזה, וביקש את רשותם להוציא לאור את הספר בעברית. הוא רכש מהם את הזכויות על היומן המקורי, הביאו לישראל ובשנת 2011 הפיק את הוצאתו לאור תחת השם "גן החיים – על אנשים וחיות", בתרגום של העיתונאית אביבה לורי ובהוצאת "עם עובד". בנוסף, יצר קשר עם משרד התרבות הפולני והנהלת גן החיות בוורשה, והצליח להביא לשילוב גן החיות בוורשה במסלולן של מספר משלחות בני נוער לפולין.[1] על פועלו זה זכה בשנת 2012 בתואר "אביר השירות המופתי" מטעם נשיא פולין דאז, ברוניסלב קומורובסקי.[2]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אביבה לורי, מעקב מוסף הארץ - החומרים שמהם עשויים גיבורים. באתר הארץ, 22 באפריל 2011.
  2. ^ אות כבוד מפולין לישראל גל ולרוני סומק. באתר המכון הפולני 3 ביולי 2012.