ישראל גל פינצ'בסקי

חוקר ספרות והיסטוריון

ישראל גל פינצ'בסקי (נולד ב-1951 כישראל פינצ'בסקי) הוא יזם וחוקר בתחום המורשת היהודית-ישראלית.

ישראל גל פינצ'בסקי
ישראל גל, 2016
ישראל גל, 2016
לידה 1951 (בן 69 בערך)
כפר סבא, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן; תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה
מקצוע יזם וחוקר מורשת
תפקיד יושב ראש מועצת המנהלים של אקוסטיגייד; מנכ"ל לשעבר של חוסן ואקוסטיגייד; מנהל של סניפי בנק טפחות במשך כמה שנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ישראל גל נולד בכפר סבא וגדל במושב שדה ורבורג. בצעירותו היה חבר בסגל נבחרת ישראל לנוער בכדורעף.

התגייס לצה"ל בשנת 1970 ושירת בתפקידים שונים ביחידות שדה קרביות בשירות קבע במשך 20 שנה. במהלך שירותו הצבאי שינה את שם משפחתו לגל בעקבות מגמה של עברות שמות משפחה של קציני צבא במערך הלוחם של צה"ל. השתחרר בשנת 1990 בדרגת אל"ם.

בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה.

בין השנים 1991-1993 ניהל סניפים של בנק טפחות בתל אביב.

בשנת 1993 מונה למנכ"ל חוסן מקבוצת כור תעשיות. בשנת 1997 החל לכהן כנשיא ומנכ"ל הקבוצה הישראלית אקוסטיגייד (אספרו) העוסקת בהפקת תכנים ופיתוח טכנולוגיות לתיירות חכמה באתרי ביקור ומוזיאונים בישראל ובעולם. לאחר 19 שנה, בפברואר 2016, פרש מתפקידיו אלה ומונה ליושב ראש מועצת המנהלים של קבוצת אקוסטיגייד (אספרו). בשנת 2017 נחתם הסכם בין החברה לחברת זנג'יאנג דרורי טכנולוגיות (Zhejiang Drore Technology) הסינית, ובו הוסכם על שיתוף פעולה ביניהם לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לתיירות, וחברת דרורי הסינית החליטה על השקעת 4 מיליון דולר בחברת אקוסטיגייד (אספרו) הישראלית.[1] בשנת 2018 פרש גל מתפקידו כיו"ר קבוצת אקוסטיגייד (אספרו).

בשנת 2018 הוציא את הספר האלקטרוני "ישראלי בארץ סין", שבו הוא כותב על חוויותיו והצלחתו העסקית בסין[2][3].

מיזמים קהילתיים ופרויקטים בתחום התרבות והמורשת היהודית-ישראליתעריכה

הנצחת סיפורם בעברית של חסידי אומות העולם יאן ואנטונינה ז'בינסקיעריכה

בשנת 2008 נתקל גל בכתבתה של העיתונאית אביבה לורי במוסף הארץ, "גן החיים",[4] שעסקה בבני הזוג הפולנים יאן ואנטונינה ז'בינסקי, אשר בעת מלחמת העולם השנייה הצילו את חייהם של מאות יהודים ומתנגדי משטר מנחת זרועם של הנאצים כאשר החביאו אותם ברחבי גן החיות בוורשה, בתוך הכלובים הריקים ובביתם ששכן בתוך גן החיות, והוכרו מאוחר יותר כחסידי אומות העולם. במהלך המלחמה כתבה אנטונינה יומן המתעד את תלאות המשפחה ואורחיה בגן החיות אשר יצא לאור כספר בשם "אנשים וחיות" בשנת 1968.

בעקבות קריאת הכתבה, נסע ישראל גל לוורשה לפגוש את ילדיהם של בני הזוג, ריש וטרזה, וביקש את רשותם להוציא לאור את הספר בעברית. הוא רכש מהם את הזכויות על היומן המקורי, הביאו לישראל ובשנת 2011 הפיק את הוצאתו לאור תחת השם "גן החיים – על אנשים וחיות", בתרגום של העיתונאית אביבה לורי ובהוצאת "עם עובד". בנוסף, יצר קשר עם משרד התרבות הפולני והנהלת גן החיות בוורשה, והצליח להביא לשילוב גן החיות בוורשה במסלולן של מספר משלחות בני נוער לפולין.[5] על פועלו זה זכה בשנת 2012 בתואר "אביר השירות המופתי" מטעם נשיא פולין דאז, ברוניסלב קומורובסקי.[6]

ב-1 בפברואר 2018, אישר הסנאט של פולין הצעת חוק האוסרת על האשמת פולנים במעורבות נגד יהודים בשואה.[7][8] בתגובה לחוק החזיר גל את עיטור הכבוד לפולין, וטען כי "מדובר בצביעות וסילוף ההיסטוריה - וזה דבר שאני לא יכול להסכים איתו". לכשנשאל גל מדוע החליט להחזיר את התואר, הוא השיב "עשיתי זאת כיוון שהממשל החדש בפולין פועל באופן כמעט הפוך לחלוטין מהמשטר ב-2012, שהיה הרבה יותר ליברלי. אסור להתפתות לאג'נדה האסטרטגית של המשטר הנוכחי - לרומם את חסידי אומות העולם הפולנים, ובצדק, אך להחביא את מעשי הרצח הרבים של יהודים ואת בזיזת הרכוש בידי פולנים".[9]

שימור מורשתו של הסופר העברי יוסף חיים ברנרעריכה

בשנת 2012, עת עסק בחקר פועלו של יוסף חיים ברנר, נתקל בצריף בו התגורר הסופר בשכונת עין גנים בפתח תקווה המוצע להשכרה לכל דורש. גל פנה לאורן דגן, מרכז אתרי מורשת בתנועת הנוער העובד והלומד, לתנועת "דרור ישראל" ולעיריית פתח תקווה והציע להם להפוך את צריף פסילוב, המוגדר כמבנה לשימור, לבית שינציח את זכרו ומורשתו של יוסף חיים ברנר.[10] במאמץ משותף שופץ הצריף, רוהט מחדש ונפתח מחדש לציבור בשלהי 2012 כמרכז מורשת המציג את פועלו של ברנר.[11]

בנוסף, יזם והפיק גל בשנת 2013 אירוע בשיתוף המשכן לאמנות עין חרוד והחוג לתיאטרון של אוניברסיטת חיפה, בו הוצגו קטעים נבחרים מהמחזה "מעבר לגבולין" שכתב ברנר בשנת 1907 בזמן שהותו בגטו היהודי "וויטצ'פל" בלונדון, לאחר שנמלט משרות כפייה בצבא הצאר ברוסיה.[12]

תרגום והוצאה לאור של הספר "בעקבות גדוד העבודה" של הסופרת שירה גורשמןעריכה

בשנת 2013, קרא את כתבתה של חוקרת תולדות היישוב, רות בקי-קולודני, במוסף הארץ על אשת העלייה השלישית ומחלוצות גדוד העבודה, שירה גורשמן. הכתבה גוללה את סיפורה של גורשמן ובה הובאו תיאורים מספרה "אין די שפאנען פון גדוד העבודה" (בעקבות גדוד העבודה) שיצא לאור ביידיש בשנת 1998.[13]

בעקבות קריאת הכתבה יצר גל קשר עם אחת מבנותיה של גורשמן, המתגוררת במוסקבה ואף הצליח למצוא עותק מהספר המקורי, שנמסר לו על ידי "ברית העבודה" בישראל. גל יזם ומימן את תרגומו של הספר לעברית על ידי המתרגמת דר. לאה איילון והפיק את הוצאתו לאור תחת השם "בעקבות גדוד העבודה" בהוצאת ה. לייויק השייכת למרכז לתרבות היידיש בית לייוויק בתל אביב.[14]

לקראת ציון 100 שנים לעלייה השלישית, מצא גל, יחד עם חובבי היסטוריה אחרים, את הצריף האחרון של גדוד העבודה בשכונת רחביה בירושלים, אשר שימש את החלוצים בעת בניית השכונה[15].

פרויקט שימור המורשת היהודית של בית הכנסת והקהילה בעיר טיינג'ין בסיןעריכה

באחד מביקוריו בסין, נחשף גל אל ההיסטוריה של הקהילה היהודית העתיקה בעיר טיינג'ין בעקבות מפגש עם ראש העירייה. במטרה להגדיל את תנועת התיירים היהודיים לעיר, פנה גל לרשויות בטיינג'ין והציע להחזיר את בניין בית הכנסת בעיר ליעודו המקורי וכן להפוך אותו למרכז למורשת היהודית בעיר. במקביל החל בפיתוח טכנולוגיות חכמות להדרכת תיירים ומידע על ההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר בכלל ובבית הכנסת בפרט, זאת באמצעות חברת אקוסטיגייד בה הוא משמש כיושב ראש מועצת המנהלים. הפיתוח החל בפברואר שנת 2016.[16]

שימור מורשת לחימת הלוחמים היהודים בנאציםעריכה

כחלק מהתזה שלו בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, מביא גל את סיפורו של לאופולד טרפר, מייסד רשת הריגול הסובייטית התזמורת האדומה במהלך מלחמת העולם השנייה, שסיפקה מידע מדויק על הוורמאכט עבור הצבא האדום וסייעה רבות למאמץ המלחמתי בהדיפת הפלישה הנאצית מאדמת רוסיה[17].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ישראל גל פינצ'בסקי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מאיר אורבך, חברת Drore הסינית השקיעה 4 מיליון דולר באספרו הישראלית, באתר כלכליסט, 19 בנובמבר 2017
  2. ^ ישראלי בארץ סין באתר מנדלי מוכר ספרים ברשת
  3. ^ הספרים החדשים של מישל אובמה, רות בונדי ומנדלה מוכר ספרים באתר הארץ 12 בנובמבר 2018
  4. ^ אביבה לורי, גן החיים. באתר הארץ, 19 בפברואר 2008.
  5. ^ אביבה לורי, מעקב מוסף הארץ - החומרים שמהם עשויים גיבורים. באתר הארץ, 22 באפריל 2011.
  6. ^ אות כבוד מפולין לישראל גל ולרוני סומק. באתר המכון הפולני 3 ביולי 2012.
  7. ^ איתמר אייכנר וסוכנות הידיעות, פולין: הסנאט אישר את החוק שאוסר להאשים פולנים בשואה, באתר ynet, 1 בפברואר 2018
  8. ^ רויטרס, ‏למרות המחאות: הסנאט הפולני אישר את "חוק השואה", באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2018
  9. ^ אסף קמר, אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, סילוף ההיסטוריה: החזיר אות כבוד לפולין בגלל החוק, באתר ynet, 29 בינואר 2018
  10. ^ רן שפירא, ביתו של י"ח ברנר יהיה למוזיאון? באתר הארץ, 3 בפברואר 2012.
  11. ^ עופר אדרת,הצריף בפתח תקווה שוב מספר סיפורים. באתר הארץ, 25 בספטמבר 2012.
  12. ^ דף האירוע מפגש עם מורשתו של י.ח. ברנר במשכן לאמנות עין חרוד. באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
  13. ^ רות בקי-קולודני, שירה גורשמן הקרימצ'אקית: דיוקן של מהפכנית. באתר הארץ, 25 בפברואר 2013.
  14. ^ עופר אדרת, הקיבוצניקים מחצי האי קרים. באתר הארץ, 25 במרץ 2014.
  15. ^ הצריף האחרון של גדוד העבודה בירושלים באתר ynet‏, 1 בדצמבר 2018
  16. ^ מרים קרש, A VANISHED JEWISH COMMUNITY: REMEMBERING THE JEWS OF TIANJIN. באתר ג'רוזלם פוסט, 14 ביולי 2016 (אנגלית).
  17. ^ המרגלים היהודים שנאבקו בנאצים באתר ynet‏, 22 בינואר 2020